24/07/2024
אני כבר עייפה מלנסות עוד דיאטה
סיפרה לי מישהי שהיא ממשיכה את הדיאטה והמשקל תקוע , ולא זז קוראים לזה 'פלאטו'
פלאטו – עצירה בירידה במשקל כל מי שאי פעם התנסה בדיאטת הרזיה, מכיר את השלב שבו הקילוגרמים פשוט מסרבים לרדת לאחר תקופה נחמדה של ירידה במשקל. אצל כל אחד השלב המתסכל הזה מתרחש בנקודת זמן אחרת כך,
זה קורה כיון שאיבדנו משקל ,ועכשיו יש פחות מסה ששורפת קלוריות,
איך יורדים במשקל למרות הפלאטו?
עורכים שינוי בפעילות הגופנית לדוגמא עוברים לריצה במקום הליכה
או מוסיפים אימוני כח על שרירים שלא עבדנו עליהם קודם
עורכים שינוי בתזונה :עוברים לצום לסרוגין 3 פעמים בשבוע
, או 3 ימים נטולי פחממות וסוכר,
וגם לרשום מה אכלתי כך שמים לב גם לנשנושים שלא ספרתי
ובעיקר לא מפסיקים הכל אלא מתמלאים במוטיבציה
איך מעלים מוטיבציה
כשנזהה את מקור העייפות את הפחד שמכבה לנו את המוטביציה, נמצא את המתנה שהעייפות נתנה לנו
אני כל הזמן עייפה וחסרת חשק
אין כח לשאת את החיים .את המשימות
דברים כבר לא מעניינים כבעבר
כורעים תחת עומס העבודה. האחריות
הצורך להתווכח לקבל אילוצים
החיים לא מסתדרים כמו שחשבנו
אין לנו זמן לעשות את מה שאנחנו אוהבים
'המוטביציה ירדה לי' מכירים את המצב הזה? מה עושים?
קחו לעצמכם דקה לתרגיל: כתבו מה מעייף אתכם פיזית ונפשית
מה מעייף יותר? סדרו לפי סדר יורד
תרגיל 2:
1.כתבו על תקופה מהזמן האחרון שבה חשתם עייפות וחוסר כח רצון
2. איך זה התבטא ומה עשית בהתאם
3. התבוננו בגורמים המעייפים והמחלישים
4. כתבו את הרצון המקורי . את החלום שהדליק אתכם בעבר
5.נסו לראות מה המתנות שניתנו לכם באמצעותם
המתנות שהעייפות נותנת
העייפות מאלצת לבדוק מה מכבה אותנו וזה עוזר להיפתח לחיוניות גדולה לנקודת הראשית במחייה אותנו – לנשמה לרצונות עוד לפני שנכבו בגלל הפחד מכשלון/ אכזבה
העייפות שלי בעיקר נפשית מה עושים?
כשנחשיב את ההתפתחות הפנימית אצלנו ואצל אחרים נוכל לחיות בחיוניות ובהתקדמות אמיתית [פחות צורך באישור חיצוני ובבריחה לאוכל]
סיפר לי בחור שהיה מכור לסמים שבהתחלה נתנו לו חומר בחינם עד שראו ה'מפעילים שלו שהוא מכור לגמרי, תלוי בהם לגמרי, ואז התחילו לדרוש תשלום וידעו שהוא יעשה הכל כדי להשיג עוד מנה
הוא התדרדר לגניבה אפילו גנב מההורים ומסבתא שלו, הוא ידע שהוא במצב גרוע ולא ידע איך יוצאים משם הוא לא האמין שיוכל לצאת מההתמכרות הזו
הסיפור הקיצוני הזה קשור גם אלינו,
כשאנחנו מתרחקים מעצמנו, מנסים לרצות אחרים , מנסים לברוח לחומרים שלא נותנים באמת פתרון, אז
העייפות מגיעה ומזכירה לנו שהתרחקנו, התרוקנו
מי מרגיש שהוא לא מצליח לעצור מול אוכל טעים
מי חושש להחמיץ את הטעם של הכיבוד/ הבופה
מי לא מאמינה שיש לה את הכח לעצור לבחור לוותר ?
מי לא מאמינה שיש דרך לצאת מהתמכרות?
נראה על איזה צורך החומר עונה לנו ואיך מקבלים את הצורך בצורה אחרת
כל חומר שבורחים אליו והא מגביר לנו רמות דופמין
אם החומר היא ברירת המחדל הקבועה והיחידה שלנו זה כבר התמכרות
על איזה צורך החומר עונה?
בד'כ הברח לחומר כדי להדחיק/ להסתיר רגש שלילי .שעמום, עייפות, דחיינות, בדידות,ירידה במצב רוח, לחץ, פחד , חוסר אונים וכו'
כשמדובר בסמרטפון לדוג' הבריחה אליו יכולה לנבוע מרצון לחוות הצלחה, התפתחות,משמעות,חברתיות, לברוח מהפחד להחמיץ
שימו לב לפונקציות של הסמרטפון שנותנת כביכול מענה לכל הצרכים הללו:
אפליקציות משחקים- חווית הצלחה ומימוש צוברים שיאים / נקודות
רשתות חברתיות-לחוות תחושה שיש לי מלא חברים , אני מקבלים הרבה לייקים וכו'
מי הכי?? אחי
איזהו גיבור?? מי שהכי מנצח בג'ודו/ בוקסינג וכו'
איזה חכם?? מי שקיבל הכי הרבה בפסיכומטרי
איזה עשיר??? אילון מסק/ רמי לוי, מי שיש לו הכי הרבה כסף
איזהו עניו??את מי זה מענין
ביהדות הקריטריונים הפוכים ולא בכדי….
המדדים של אדם עשיר , חכם, גיבור לפי היהדות כולם מדדים פנימיים
החכמה היא לא כמה כסף יש לך אלא כמה אתה שמח במה שיש לך
כשלמעשה אין אפשרות למדוד את השמחה שלך ממה שיש לך
כנ'ל לגבי חכמה, החכם האמיתי הוא זה שמזהה חכמה באחרים , ולמעשה אי אפשר למדוד כמה אתה לומד מאחרים , זה מדד פנימי
איזהו גיבור? מי שמתגבר- גם זה מדד פנימי כמה התגברת וקמת בבוקר, כמה היה לך קשה ועמדת בזה רק אתה יודע
אז האתגר העצום שלנו בעולם הזה הוא להיות קשובים לפנימיות שלנו
משם גם מגיעה החיות והכח הפנימי הנובע מהנשמה
נשמה -רוצה להשתחרר?
כיצורים בעלי נשמה שנמצאת בתוך גוף יש פער בין רצונות הנשמה לגוף.
הגוף רוצה לנוח , לאכול ולהתעצל, הנשמה מוכנה להשקיע והכוחות שלה אינסופיים אלא שהיא זקוקה לשם כך לעזרתו של הגוף העצלן
גוף ונשמה הילכו שניהם יחדיו?
מה יזיז את הגוף לעשות?
הבוקר לא הצלחתי להתגבר על העייפות, הגוף ניצח, חזרתי לישון, אך כשקמתי מאוחר החלטתי שמוטב מאוחר מלעולם לא, ועשיתי ספורט, הכנתי סלט התחושה היתה יש!!!! ניצחתי
כשתופסים שהגוף והנשמה לא במלחמה אלא בהשלמה זה עם זו, כל אחד זקוק לשני, אז העמל של לגלות את הנשמה עובר דרך הגוף, דרך חיבור מלא לגוף ולא במלחמה עם החשקים הגופניים שלנו
מה הדימוי שעולה לכם על גוף ונשמה? יש אומרים ציפור ואבן? נשמה עליונה, והגוף בתחתיות ארץ
האם כשאני מתענגת על גלידה, מה חווה בי את העונג? הגוף? הנפש? תשובה: מתוך החוויה הגופנית יש עונג לנפש, הם תלויים אחד בשני
יש סיפור בגמרא על אנטונינוס ורבי יהודה הנשיא
בשביל אנטונינוס לגוף ולנשמה אין חיבור וקשר כל אחד בתפקיד אחר וסותר, הנשמה רוצה לעוף והגוף כבד ושוקע, לעומת זאת רבי תיאר את הגוף והנשמה כשני אנשים מוגבלים, אחד חיגר[ללא רגלים] ואחד סומא [עיוור]
משל לבעל פרדס שלוקח את שני המוגבלים הללו לשמור לו על השדה. איך יצליחו במלאכה? ואילו הם רצו להנות מן הפרות, עלה אחד על גבי השני וכך קטפו את הפרי
כלומר 1.אין עדיפות לנשמה על פני הגוף,
2. כל אחד זקוק לשני כדי לפעול בעולם.
התנגדות: מה הקשר להתמודדות שלנו עם האכילה?
החוויה היא שכל פעם שאני אוכלת התחושה הטבעית היא שרק הגוף השתלט כאן, לצד הרוחני שלי אין כאן תפקיד אין כאן מקום.
ולא היא
המבוקש מאיתנו הוא לדעת שהנשמה גם פעילה ומקבלת עונג בעת האכילה
יש לשים לב לעונג לחוות להיות בחוויה הרוחנית שקיימת בכל האכילה
מתי ארגיש חוויה רוחנית? היינו יכולים לחשוב שכשאני חושבת על דברים עליוניים אז אני מתעלה, כשאני חושבת על אוכל אני מתבהמת,
זה לא כך
הייתי מת לחוות
כשהייתי נוכחת בחושים, זו חוויה שמתחברת לעונג הרוחני
לדוג'- אדם מת/ חסר הכרה שמזינים אותו , האם הוא מתענג מהטעם? לא!! למרות שהגוף שלו אכל אבל התודעה [הנפש/ הנשמה לא בהכרה]
תובנה: כשאנחנו מרגישים כבדות, עצבות , סיזיפות וחוסר מוטיבציה להתאמץ , נראה כאילו הגוף לוקח פיקוד ומשתלט עלינו , הדרך לתת את המושכות חזרה לנשמה יקרה ע"י ההבנה שזו לא מלחמה או גוף או נשמה
זה אחד עם השני, הנשמה נותנת רוח, כיוון , מגמה וכשהיא מקבלת תוקף והקשבה, זה מה שנותן את החיות לגוף לפעול
הנשמה יכולה לנצח
מכירים אנשים בעלי השראה שהנשמה פועלת ונותנת להם חיות מטורפת לגוף?
פסקל ברקוביץ
שחיין ללא גפיים
לפי החסידות יש רצוא ושוב
רצוא להיות בעולמות רוחניים ושוב לרדת לחומריות של העוה'ז, המטרה היא לקחת את מצבי עוה'ז ולהעלות בהם ניצוצות, למצוא בהם נקו' רוחניות שהתפשטו בגלל התפשטות האור האלוקי כאן בעו'הז
לפי הרב קוק
כיון שהאור האלוקי התפשט
עומעם אורו [כמו אור במרחב גדול] ולמעשה הרוחניות נמצאת כאן בעוה'ז בכל דבר
וכדי לפגוש את הצד הרוחני כל מה שצריך זה פשוט להיות ב'דבר'
להיות מרוכז בדבר שאתה בו וכך לפגוש את החוויה את החיות שבדבר זה למעשה להיפגש עם רב'שע
איך לאכול פחות מתוך חיבור לגוף. להווה. לדבר עצמו.
הטבעי שלנו הוא לדלג על ההווה הסיזיפי השיגרתי, על הדרך העכשוית ולשאוף קדימה לעבר המטרה
כשלומדים לשהות בעכשיו אפשר להנות מהדרך שזה למעשה להנות מהחיים כי המטרה עצמה גם שמגיעים אליה מרגישים ריק כי למעשה היא רק מטרה חלקית ויש אחריה מטרות נוספות, ככה זה הרצון האינסופי שלנו שלמעשה לעולם לא יגיע למטרה.
החוויה הרוחנית האמיתית איננה להגיע למטרה, [לפרי] אלא להיות בתוך התהליך ,שהתהליך עצמו יהיה 'מתוק' להנות מהשיגרה, מהדרך, גם הסיזיפית ולא רק מסוף הדרך
למדתי שהמח יכול להבחין רק בדבר אחד ואת שאר הגירוים הוא מסנן והם נקלטים אצלו רק בתת המודע
מכאן קבלתי החלטה שכשאני מחזיקה מזלג ומארגנת את הביס הבא, המח מתנתק מחווית הביס שנמצא לי בפה- כשהנחתי את המזלג לפתע התחלתי להרגיש את הטעם בפה- המודעות עברה לביס הנוכחי-ומה לדעתכם קרה? נהנתי יותר ושבעתי מפחות אוכל
דיאטה – מה החלק שאת נהנית ממנו?
מישהי אמרה לי שהיא נהנית מלראות את המשקל שירד, בשביל זה היא מתענה כל השבוע, סובלת בספורט, סובלת מלחתוך ומלהתעסק בירקות, קר לה לאכול את הירקות ומה שמחזיק אותה זה השקילה
מכירים מצב כזה? דוגמאות : לסבול ולחכות כל ההריון רק ללידה
לסבול כל התואר בשביל התעודה
ומה קורה כשמגיעים ליעד? מרגישים ריקנות… העונג שייחלנו לו נעלם מהר ושוב יש חלל שרצים למלא אותו
למה זה כך? ואיך מתקנים
להנות גם מהדרך
אשה שניהלה כל חייה מרפאות ועבדה כמיילדת, הגיעה סוף סוף לגיל פרישה, ואז נפטרה,כל המאמץ שעשתה לצבור כסף לפנסיה -היא לא זכתה להנות מהפירות של המאמץ שלה
מה היתה אומרת לנו לו יכלה לשלוח פתק מהעולם העליון?
נהנתי מכל רגע ,קטפתי את הפרות של עמלי עוד בחיי….
הכל מתחיל מבראשית מהחטא הראשון, מהו? חטא האדמה עוד לפני חטא אדם וחוה: ויאמר אלוקים תוצא הארץ עץ פרי עושה פרי….והאדמה הוציאה פרי:ותוצא הארץ עץ עושה פרי למינהו
כלומר התוכנית המקורית של העולם היה שגם העץ יהיה טעים כמו הפרי, כלומר גם הדרך , התהליך יהיה ערב ונחוש את העונג שבתהליך כמו העונג של הפרי – של התוצאה
שיהיה לנו נעים וכיפיי לעשות דיאטה, יהיה כיף להיות בהריון , ללמוד לקראת תואר, לשטוף את הבית ובעצם נחווה טעם בכל רגע ורגע- העולם צועד לעבר היעד הזה
ולמעשה דרך האכילה אפשר לכוון להנות מכל ביס ולחוות כל ביס
למעשה נוכל להנות גם ממתיקות עדינה של עגבניה, ופלפל, נוכל להנות מכל רגע של ספורט
איך?
ומה קורה לנו כשאנחנו מתעלמים מהעכשיו?
בבסיס הפיזיולוגי שלנו הגוף מפריש דופמין כימיכל העונג בזמן שמגיעים למטרה לחידוש, לטעם עוצמתי של סוכר, והאדם רודף אחרי התחושה הטובה הזאת שאינה מתקבלת בזמן שיגרתי
גם המתוק הופך לשיגרתי אם צורכים ממנו כל הזמן ואז מינוני העונג עולים, כל חידוש מענג רק חד פעמית אם זה הופך לקבוע זה כבר לא מענג.
לכן קשה לנו עם שיגרה עם התמדה, עם לעשות ולעשות ומחפשים חידוש
בסוגריים נאמר שהתעשייה עלתה על הבאג הזה שלנו ומייצרת לנו חוויות כביכול חדשות כל הזמן
אם רק יהיה לך גם .. וגם …אז תהיה מאושר
חווית חידוש דרך אפליקציית הווטסאפ- ההודעות קופצות אליך רק בזמן שפתחת כביכול נראה שיש הרבה חדש להתרגש ממנו
משחקים שכביכול אתה צובר בהם נקודות והשגים [מדומים כמובן]
תרגיל הצימוק:
לשהות, לחוות את ההווה זה תיקון חטא האדמה , מתענגים ממעט. מתענגים מהטעם הפשוט העדין
בשביל זה צריך להתמקד ולותר על להספיק עוד
משל גן החיות: מה יותר מהנה לראות את כלללללללל החיות או להתמקד רק בשני כלובים
less is more
תלמדו מסטיב ג'ובס שדאג לפתח כל פעם רק מוצר אחד
תרגיל הנשימה: נשימה מחברת לקיבה. לגוף. מרגיעה את הדופק. מפחיתה סטרס
נשימה מחברת אותי לכאן , לתחושת השובע[מאחר שהקיבה התמלאה ] ועוזרת להפסיק לאכול
אז לסיכום:
ראינו את הבעיה שאין חווית עונג ב 'עכשיו' ולכן במקום לחפש חידושים מרגשים כביכול אפשר להתאמן על לחוות יותר במיקוד ועומק את ה 'כאן ועכשיו' על ידי התמקדות בדבר ולענינננו
להתמקד באוכל ובחוויה בגוף ע"י
להניח מזלג [ידיים פנויות] ולהיות במודעות לטעם בפה
נשימה עמוקה
לשתות מים כדי למלא את נפח הקיבה
איך לעשות 'חיים'
איך החיבור לדבר עצמו ,הריכוז בדבר עצמו גורם לחיבור לנשמה והתעלות האדם
בשביל לחיות את החיים לא צריך לחפש אקסטרים… צריך פשוט להיות ושם לפגוש את הפנימי שבך
ומשם לדלות כוחות ואומץ לקדם את מה שחשוב לך
שאלו אותי מה השיטה שלי.
אין שיטה אחת שעובדת לכולם
אז מה שעובד אצלי אצל אחר זה לא יתאים
אז מה כן?
תתחברי לעצמך
אני מנחה להתחבר לעצמי ומשם תגלי את ה'שיטה' בשבילך
אולי את חושבת לעצמך: 'אם פשוט אקשיב לעצמי לא אפסיק לאכול שטויות'
אז זהו שזה כל כך לא פשוט לנו,
פשוט להיות אנחנו!!
יש מן תחושה שלהיות מי שאני באמת- מחוברת לעצמי
זה קל וטבעי.
כשלמעשה רוב הזמן אני מנותקת מעצמי ומקשיבה למה ש'צריך'
עושה ארובי כשאני רוצה פילאטיס,
אוכלת על הבוקר כשאני בכלל עוד לא רעבה..
ללכת נגד עצמי.
מכירה את ההרגשה הזו??
(אני מכירה אותה טוב…)
תשובה:
אז אני רוצה פשוט לאמר לך: אחרי שתיישמי את 4 השלבים
תרגישי שמותר לך להיות!!!
מי שאת.
איך שה' ברא אותך.
תאמיני לי שהוא ידע מה הוא עושה…
אז אל תתנגדי לטבע שלך.
תני ללב שלך לחיות!! ותראי שגם תרזי מזה
