05/07/2021
תתארו לכם,
תתארו לכם אישה בת 40, גובה 1.70 רזה אבל חסונה
עכשיו תתארו לכם שהיא נמצאת בתוך גדר עגולה עם סוס ענק שחור ששוקל 350 קילו.
הסוס מנסה לעשות מה שבא לו והיא מתכוונת לאלף אותו.
הוא רוצה לפנות ימינה והיא מורה לו לפנות שמאלה.
הוא רוצה להמשיך לדהור והיא מורה לו לעצור.
הוא גדול והיא קטנה.
הוא מנסה להיות המחליט אבל היא משדרת בשפת הגוף שלה שהיא הבוס, היא המחליטה והוא, הוא יקשיב לה.
איך יכול להיות שחיה כזאת גדולה תהיה כנועה להחלטותיה של אישה ששוקלת 1/7 מהמשקל שלו?
אז לדבריה זה קורה ברגע שמחליטים, היא החליטה להיות הבוס וכך היה,
היא החליטה שהוא ירקוד לפי הקצב שהיא מכתיבה,
את הביטחון הפנימי שלה בעצמה היא שידרה אליו ולא היה לו עם מה להתווכח.
עכשיו תדמיינו את הכאב הזה, זה שמנהל אתכם,
שאומר לכם מה מותר לעשות ומה אסור לעשות,
נראה שהוא עקשן ורוצה להכתיב לכם את המנגינה לפיה תרקדו.
עכשיו תדמיינו אתכם מחליטים שאתם הבוס,
שהכאב הזה גדול ככל שיהיה לא זה שינהל אתכם,
אבל אתם משדרים ביטחון, אתם יודעים ששום דבר לא יחליט עליכם,
אתם מחליטים שהוא ירקוד לפי הקצב שלכם ולא אתם לפיו.
"אם אני אתכופף- יכאב לי הגב"
"אם אני ארים שקית של קניות- יכאב לי הגב"
"אם אעלה במדרגות- יכאבו לי הברכיים"
"אם אלך ברגל יותר מ-5 דקות, אני לא אצליח לחזור"
כל אלה דוגמאות למשפטים שמנהלים אותנו.
אין דבר שהגוף צריך להימנע ממנו באופן טוטאלי,
כל תנועה היא טובה ואם תנועה יוצרת כאב צריך להבין איך יוצרים שינוי כדי שזה לא יקרה, לפעמים השינוי הוא פיזי ולפעמים השינוי הוא תפיסתי
התרגלנו להקשיב לכאב כמו פעמון אזעקה
אבל לפעמים האזעקה מקולקלת ומזעיקה אותנו כשלא באמת צריך..
כמה מכם באמת קמים כשאזעקה מופעלת במקום עבודתכם?
אנחנו חיים בישראל ורגילים לאזעקות שווא... למה שלא נבחן את הכאב שלנו ונבין מתי האזעקה קצת מקולקלת?
כי כאב לא בהכרח שווה נזק, רוב הכאבים בהכרח לא שווים נזק!
אז אם אתם רוצים לעשות שינוי,
לנהל את החיים שלכם מבלי שהכאב ינהל אתכם,
מוזמנים ליצור איתי קשר,
ביחד נמצא את הדרך.
כשאתם תחיו את החיים שאתם באמת רוצים, תרגישו שהכאב גם תופס מקום פחות משמעותי, והולך ופוחת...
