עופרה יוסף - קליניקה התפתחותית הוליסטית - ריפוי בעיסוק והדרכת הורים

  • Home
  • עופרה יוסף - קליניקה התפתחותית הוליסטית - ריפוי בעיסוק והדרכת הורים

עופרה יוסף - קליניקה התפתחותית הוליסטית - ריפוי בעיסוק והדרכת הורים מרפאה בעיסוק התפתחותית ומדריכת הורים בדגש על תקשורת מקרבת.

ברוכים הבאים...
מרפאה בעיסוק התפתחותית,עובדת עם ילדים בגילאים ומאפיינים שונים. בטיפולים אני מתרכזת בביסוס תחושת המסוגלות והבטחון שלהם בגופם ובביצועיהם המוטוריים העדינים והגסיםן,כמו גם בתפקודי חשיבה חזותיים וניהוליים המתבטאים בתקשורת,הארכת טווחי קשב, תכנון ובקרה על פעולות שבוצעו ועוד.
הטיפול הינו תהליך ממושך בו ההורה שנוכח בטיפול לומד את ילדו ומתנסה בדרכי גישה חדשים למשחק ולמידה משותפת שלרוב ואף ת

מיד מבססים ומעמיקים את הקשר באהבה,שמחה ועניין. כשהתנסות מתבצעת באהבה ,שמחה ורצון גם הלמידה מתרחשת בדרך כלל בקלות ובעניין. ישנה אפשרות להעמקת התהליך באמצעות ייעוץ והכוונה רוחנית נפרדת בה נעמיק ונברר את האופן בו ילדנו משקף לנו את הרבדים העמוקים של עצמנו דרך עוצמותיו וקשייו והמסר שהוא בא להעביר לנו באמצעותם.
הכוונה זו נעשית באמצעות תקשור והכוונה עם קלפי מודעות וטיפול בהילינג. ביחד נקשיב לסיפור החיים שלכם שעל ידי סיפורו והבנתו נברר יחד את שורש הנסיבות או הקושי ונבסס דפוסי חשיבה חדשים העוזרים לנו לקדם את המציאות הרצויה ולשחרר את שאינו משרת אותנו יותר. במהלך הפגישה אעביר את אנרגיית האור בהילינג המסייעת בניקוי אנרגטי-פיזי ורגשי והטענת כוחות מחודשים להמשך הדרך. ניתן לערוך פגישת הכרות קצרה בעלות סמלית.
בנוסף לכך בשנים האחרונות לאחר שסיממתי לימודי דולות ומדריכות הכנה ללידה בבית הספר אומנות הלידה אני מלווה נשים בהכנה אישית, רוחנית ומעשית ללידה.

כשהילד לא רוצה לשתף פעולה אני קופצת העצמי בין האותיות הרודפות של המילה שבחרו לברך את ההורה😉ורק בריאות🙌
27/05/2025

כשהילד לא רוצה לשתף פעולה אני קופצת העצמי בין האותיות הרודפות של המילה שבחרו לברך את ההורה😉
ורק בריאות🙌

29/04/2025

קסם הפיפטה😇💚כמה פשוט,ככה קסום ומלא אהבה😍

מצויין לילדים עם רעד ןקושי בויסות כוח עדין-
ניתן למצוא בחנויות כלי כתיבה, יצירה וכל ה maxstocs למינהם😇

באחד הבקרים השבוע הגיע אליי ילד עם בובות ספיידרמן גדולה עם ידיים שבורות. כשהתיישבנו בשולחן הוא הסביר לי שהידיים שלו שבור...
13/12/2024

באחד הבקרים השבוע הגיע אליי ילד עם בובות ספיידרמן גדולה עם ידיים שבורות.
כשהתיישבנו בשולחן הוא הסביר לי שהידיים שלו שבורות ,אבל הוא עדיין גיבור.
אמא שלו הוסיפה שבבית הסבירו שיש אנשים שמאבדים חלקים מהגוף שלהם והם גיבורים כמו החיילים שנמצאים עכשיו בקרב במלחמה ולצערנו הרב הם נפגעים מאוד וחלקם מאבדים חלק אפילו מהגוף. הכל למען שמירת קיום המדינה והם אפילו מוכנים להקריב את החיים שלהם או חלק מהגוף שלהם ולשמור על המדינה בתוך התקופה המאוד מאוד לא פשוטה הזאת שבה מדינת ישראל נלחמת על הקיום שלה עם אויבים שתוקפים מסביב.

התרגשתי מאוד וחיזקתי את כל הדברים של האמא.
הנחנו את הבובה בקצה השולחן כדי ש"תצפה" בנו כמו שאני עושה הרבה פעמים עם ילדים שמביאים בובות אבל לא תמיד אפשרי שזה יהיה חלק מהטיפול.

בעודי ממשיכה את הטיפול עם הילד אני מוצאת שהעיניים שלי נחות על הבובה חסרת הגפיים ונזכרת בכתבה מדהימה שקראתי לאחרונה על חיילים שחזרו מהקרב לבנות זוגן כשהם פגועים או קטועי גפיים.
בכתבה הם משתפים באומץ על ההתמודדות שלהם חזרה בזוגיות ובאינטימיות שלהם ובעצם איך רובם מתארים בתוך התהליך את האובדן על מה שאבד ולא יחזור ואיך הם נאלצים באהבה גדולה לבנות מה שנקרא הרגלים חדשים, מבנים חדשים כדי לקיים את האינטימיות ביניהם בעיקר הגופנית והמינית ואני רוצה לשים כאן חלק מהדברים שנאמרו וכמה אפשר לקחת את זה לחיים שלנו גם תודה לאל אנחנו לא חלילה פגועים בגוף או קטועי איברים.

דניאלה: "אני כל הזמן חשבתי על איך זה ייראה, האם זה יגעיל אותי, אפילו במגע. אנחנו כבר שש שנים ביחד והדבר שהכי היה כיף לי בעולם זה להחזיק לך את היד, ופתאום היד שונה. בסורוקה הקשר שלנו השתנה, הייתי ממש צריכה לסעוד אותו, ברמת הדברים הכי קטנים שאת לא חושבת בחיים שניתקל בזה. לראות אותו במצב הכי נמוך שהוא יכול להיות. היה לאלון קצת קשה בהתחלה, עד שהייתה התמסרות מצידו לסיטואציה.
"ניסיתי לחשוב על הדברים הטובים, שהגענו לרמת אינטימיות וחברות שאין לאף זוג שאנחנו מכירים, אבל הכאפה הגיעה בשיקום. פתאום הוא קצת יותר בסדר אבל הכל לא נוח לו, פתאום יש לו התקפי זעם, פתאום אני אשמה בַּכל. הדינמיקה בינינו השתנתה, ואחרי הפציעה אלון פחות מתגמש. או שהוא היה אומר לי, 'את כאן כל היום, אבל אני צריך גם שתדברי איתי, שלא רק תתנהגי אליי כפצוע'. אני צריכה להיות עוגן רגשי עבורו, שאני לא בהכרח יודעת להיות. והוא אומר לי את זה אחרי שהייתי חודש וחצי בלי בית, לא עשיתי שום דבר שקשור בעצמי, הייתי לידו 24/7 וכל דבר שהוא עשה - הלכתי ועשיתי גם. אפילו לא הבנתי שאולי הוא צריך גם ספייס".

החיים מניחים בפנינו כל הזמן אתגרים שמאלצים אותנו להתמודד, להסתגל, להשתנות, לגדול.
החיים והמוות משתלבים אחד בשני כל הזמן. כל דבר בעולם הזה סופו להסתיים ולשנות צורה ועל כן בעיניי האתגר הגדול שניצב בפנינו כל הזמן הוא ללמוד לקבל את השינוי ולאהוב את חיינו, את עצמינו, את אהובינו ללא תנאי לא משנה באיזה אופן וכמה רחוק השינוי הזה לוקח את חיינו.
לקישור לכתבה:
https://www.ynet.co.il/dating/couples/article/yokra14146808

כששני ילדים מקסימים על הרצף רוצים לשחק יחד אבל ממש מתקשים להתרכז ברצף המשחק אני מביאה להם את הניצוץ שבדרך כלל מעיף אותם...
29/10/2024

כששני ילדים מקסימים על הרצף רוצים לשחק יחד אבל ממש מתקשים להתרכז ברצף המשחק אני מביאה להם את הניצוץ שבדרך כלל מעיף אותם משמחה- בוכות הפליימוביל✨✨
אז אחרי שבחרנו לכל בובה שם והצעתי להם אפשרויות מה לבנות עבורן הם התגייסו למאמץ משותף ובנו ביחד דגם מכונית מהך פטיש- המתינו כמיטב יכולתם לתור שלהם והשתדלו מאוד לדייק ולבנות לפי התמונה✨✨
אלופים💪💪

תודה על מילים חמות שכל פעם מחדש מרגשות נותנות כוח להמשיך לעשות את הטוב ביותר✨😇💚שנה ובשורות טובות לכולנו✨🙌
29/09/2024

תודה על מילים חמות שכל פעם מחדש מרגשות נותנות כוח להמשיך לעשות את הטוב ביותר✨😇💚
שנה ובשורות טובות לכולנו✨🙌

שבוע חנוכה מבורך בקליניקה✨✨💫
14/12/2023

שבוע חנוכה מבורך בקליניקה✨✨💫

ברגעים הכי קשים שלי בשבועות האחרונים של התקופה הזו מצאתי את עצמי מעיינת וסוקרת מחדש בכל הספרים והמחברות שלמדתי בהם לרפא,...
21/11/2023

ברגעים הכי קשים שלי בשבועות האחרונים של התקופה הזו מצאתי את עצמי מעיינת וסוקרת מחדש בכל הספרים והמחברות שלמדתי בהם לרפא, לקרקע ולחזק. קודם כל את עצמי. במהלך שנים ארוכות אספתי תרגילים שמצאתי אותם הכי יעילים להרגעה, לחיזוק תחושת הביטחון בגוף ובנפש ולהגברת המוטיבציה והעונג בעיקר בשעות משבר. בוודאי במלחמה הזו.

אני מתרגשת מאוד לחלוק את התרגילים האלה בלייב שאערוך ברביעי הזה ה-22.11 בשעה 21:00.

הנה הקישור👇

https://links.responder.co.il/?lid=33068549&t=1

חודש וחצי בתוך המלחמה הזו ואני עדיין מסתגלת.מסתגלת למציאות החדשה קשה שבה תחושת הביטחון הקיומית נפרצה. חודש וחצי אחרי שקי...
17/11/2023

חודש וחצי בתוך המלחמה הזו ואני עדיין מסתגלת.

מסתגלת למציאות החדשה קשה שבה תחושת הביטחון הקיומית נפרצה. חודש וחצי אחרי שקיבלנו תזכורת מטלטלת קרביים לכמה החיים שבריריים.

כמה כל מה שיש לנו זה כאן ועכשיו כי לעזאזל אף אחד לא יודע מה יהיה ברגע הבא. (מעולם איש לא ידע)

כמה הפילוג הקשה ששרר פה במדינה בשנה האחרונה פתח בינינו פער שכמעט קרע את המדינה לשניים והסיח אותנו מהעובדה שאנחנו עדיין מוקפים בגורמים עויינים ונוראיים שמעדיפים שלא נהיה פה וניצלו את הפירצה הזו שנוצרה בינינו כדי להיכנס

קיבלנו תזכורת קשה מההיסטוריה מה קורה כשאין לנו בית, מדינה. במשך 12 שעות שהתחילו בשבת בבוקר ב-7.10 היה חור שחור מדיני, המדינה כאילו נעלמה מתפקוד ולא הייתה. הרגשתי שהאדמה נפתחה, שהשמיים נפלו. כל רחש בגינה (אני גרה בבית קרקע) מקפיץ את הלב. המחשבה הראשונה שעוברת היא "אם זה מחבל איזה פעולה אני עושה קודם?" מתכננת צעדים כדי לחיות בכל מחיר. נמצאת בתהליך של הוצאת רישיון לנשק. כי כן, קודם כל הקם לאוהבך השכם לאוהבו אבל באין ברירה, הקם להורגך השכם להורגו- ושלעולם לעולם לא נצטרך!

מתעדכנת באופן בסיסי בלבד בחדשות אחת לכמה ימים ובקבוצת הביטחון המקומית...ועושה הכל אבל הכל כדי שיהיה טוב. כאן ועכשיו: אוכלת וישנה טוב ככל האפשר,חוזרת יותר ויותר לעשייה מקצועית טיפולית גם בהתנדבות ומכל הלב, מארחת אנשים וחברים שלי ושל הילדים, מקפידה ככל יכולתי על תכנים אופטימים קלילים ואף מצחיקים במדיה כדי לשמור על הלב והנפש.

תורמת כסף ככל יכולתי כדי לתמוך בכל מי שצריך, מדליקה נרות ,מתפללת ועושה הגנות אור אנרגטיות לחיילים, לחטופים, לפצועים, למשפחות השכולות, אפילו לנפטרים, לכולנו.

שומרת ומקיימת מרחב אינטימי זוגי רגשי וגופני-זקוקה לו יותר מתמיד!!

מזכירה לעצמי ולכל מי שסביבי שאנחנו האור בקצה המנהרה!

שכדי לקום מהשבר הלאומי אישי הזה אנחנו חייבים להמשיך לעשות את מה שידעתי שאנחנו צריכים לעשות תמיד לפני כל דבר אחר-לאהוב!

אני שומעת אנשים סביבי מכל הסביבות אומרים- ירד לי כל החשק לבשל, לצאת....חשק מיני? בכלל לא קיים...איך אפשר להרשות לעצמי להנות כשכולם מסביב כל כך סובלים?

אני יכולה מאוד מאוד להבין. אבל זה בידיוק ההיפך בעיניי- אנחנו האור בקצה המנהרה:

וכדי להיות האור בקצה המנהרה עלינו לאהוב את עצמנו, לתת לנו ים של חמלה וזמן לעכל, להבין ,לאסוף את השברים ולהתחיל לחשב מסלול מחדש על החיים. לעשות טוב!להיות טוב! וכמה שיותר אהבה וחמלה-

אהבה על כל צורותיה וביטוייה היא היחידה שיכולה להרים אותנו מהשבר הלאומי אישי הזה שאנו מצויים בו לאהוב אותנו ללא תנאי- לתת לנו להרגיש הכל בלי לשפוט את עצמנו, לאוורר רגשות וסטרס. להבין שייקח לנו הזמן שייקח כדי להירגע, להשתחרר, להכיל, להנות וזה בסדר..ייקח הזמן שייקח לעבור במנהרה הערפילית הזו..אנחנו נעבור אותה- כי לטורך כל ההיסטוריה שלנו כעם- אנחנו האור בקצה המנהרה ואנחנו בוחרים בחיים. באהבה.



חודש וחצי בתוך המלחמה הזו ואני עדיין מסתגלת.

מסתגלת למציאות החדשה קשה שבה תחושת הביטחון הקיומית נפרצה. חודש וחצי אחרי שקיבלנו תזכורת מטלטלת קרביים לכמה החיים שבריריים.

כמה כל מה שיש לנו זה כאן ועכשיו כי לעזאזל אף אחד לא יודע מה יהיה ברגע הבא. (מעולם איש לא ידע)

כמה הפילוג הקשה ששרר פה במדינה בשנה האחרונה פתח בינינו פער שכמעט קרע את המדינה לשניים והסיח אותנו מהעובדה שאנחנו עדיין מוקפים בגורמים עויינים ונוראיים שמעדיפים שלא נהיה פה וניצלו את הפירצה הזו שנוצרה בינינו כדי להיכנס

קיבלנו תזכורת קשה מההיסטוריה מה קורה כשאין לנו בית, מדינה. במשך 12 שעות שהתחילו בשבת בבוקר ב-7.10 היה חור שחור מדיני, המדינה כאילו נעלמה מתפקוד ולא הייתה. הרגשתי שהאדמה נפתחה, שהשמיים נפלו. כל רחש בגינה (אני גרה בבית קרקע) מקפיץ את הלב. המחשבה הראשונה שעוברת היא "אם זה מחבל איזה פעולה אני עושה קודם?" מתכננת צעדים כדי לחיות בכל מחיר. נמצאת בתהליך של הוצאת רישיון לנשק. כי כן, קודם כל הקם לאוהבך השכם לאוהבו אבל באין ברירה, הקם להורגך השכם להורגו- ושלעולם לעולם לא נצטרך!

מתעדכנת באופן בסיסי בלבד בחדשות אחת לכמה ימים ובקבוצת הביטחון המקומית...ועושה הכל אבל הכל כדי שיהיה טוב. כאן ועכשיו: אוכלת וישנה טוב ככל האפשר,חוזרת יותר ויותר לעשייה מקצועית טיפולית גם בהתנדבות ומכל הלב, מארחת אנשים וחברים שלי ושל הילדים, מקפידה ככל יכולתי על תכנים אופטימים קלילים ואף מצחיקים במדיה כדי לשמור על הלב והנפש.

תורמת כסף ככל יכולתי כדי לתמוך בכל מי שצריך, מדליקה נרות ,מתפללת ועושה הגנות אור אנרגטיות לחיילים, לחטופים, לפצועים, למשפחות השכולות, אפילו לנפטרים, לכולנו.

שומרת ומקיימת מרחב אינטימי זוגי רגשי וגופני-זקוקה לו יותר מתמיד!!

מזכירה לעצמי ולכל מי שסביבי שאנחנו האור בקצה המנהרה!

שכדי לקום מהשבר הלאומי אישי הזה אנחנו חייבים להמשיך לעשות את מה שידעתי שאנחנו צריכים לעשות תמיד לפני כל דבר אחר-לאהוב!

אני שומעת אנשים סביבי מכל הסביבות אומרים- ירד לי כל החשק לבשל, לצאת....חשק מיני? בכלל לא קיים...איך אפשר להרשות לעצמי להנות כשכולם מסביב כל כך סובלים?

אני יכולה מאוד מאוד להבין. אבל זה בידיוק ההיפך בעיניי- אנחנו האור בקצה המנהרה:

וכדי להיות האור בקצה המנהרה עלינו לאהוב את עצמנו, לתת לנו ים של חמלה וזמן לעכל, להבין ,לאסוף את השברים ולהתחיל לחשב מסלול מחדש על החיים. לעשות טוב!להיות טוב! וכמה שיותר אהבה וחמלה-

אהבה על כל צורותיה וביטוייה היא היחידה שיכולה להרים אותנו מהשבר הלאומי אישי הזה שאנו מצויים בו לאהוב אותנו ללא תנאי- לתת לנו להרגיש הכל בלי לשפוט את עצמנו, לאוורר רגשות וסטרס. להבין שייקח לנו הזמן שייקח כדי להירגע, להשתחרר, להכיל, להנות וזה בסדר..ייקח הזמן שייקח לעבור במנהרה הערפילית הזו..אנחנו נעבור אותה- כי לטורך כל ההיסטוריה שלנו כעם- אנחנו האור בקצה המנהרה ואנחנו בוחרים בחיים. באהבה.

23/10/2023

הערב ב21:00 אעלה ללייב לנשים בנושא שחרור רגשי והתמודדות רגשית וגופנית עם דחק וחרדה.

להשתתפות רישמו "אני" בתגובות או בפרטי ואשלח לכם קישור

איך מתחילים לחזור לשגרה? איך מתחילים לחזור לשפיות? איך חוזרים לאט לאט הבייתה אל תוך עצמנו? לבית האינטימי הפנימי שלנו עם ...
15/10/2023

איך מתחילים לחזור לשגרה? איך מתחילים לחזור לשפיות? איך חוזרים לאט לאט הבייתה אל תוך עצמנו? לבית האינטימי הפנימי שלנו עם כל הרגשות והמחשבות שמציפות אותנו?

בוקר, שבוע חודש חדשים לכולנו🙏🏼🙏🏼

1. אם קמתם בבוקר עם כאבים בגוף, לחץ סטרס וחרדה זה כנראה סימן שאתם עדיין צריכים עוד זמן לעכל.
כמה זמן?
כמה שאתם מרגישים שאתם צריכים דקות,שעות,יום או ימים. אל תמהרו אם אתם לא חייבים!
אל תשפטו את עצמכם בבקשה🙏🏼קבלו באהבה ללא תנאי את קצב הריפוי והשיקום הנפשי שלכם מהמצב💚💚זוהי אהבה ללא תנאי קודם לעצמנו. איך?
לקחת זמן לבד כמה שאפשר ללא מסכים ולקחת סדרת נשימות עמוקות וארוכות אל הבטן למשך דקה לפחות או כמה שאפשר.
לפרק רגשות קשים על ידי צעקה לבד לתוך הכרית (כדי לא להבהיל אחרים).
להתכרבל עם עצמנו במיטה או עם בן זוג/בן משפחה ורק לנשום או לשים מוסיקה מרגיעה.
אם אפשרי לבקש חיבוק חזק של 30 שניות ורק להניח את הראש ולנשום.

2.אם אין ברירה ו"חייבים" לתפקד אני ממליצה בחום ראשית- לקחת 10 נשימות עמוקות מאוד אל הבטן ולהיות ברגע ההווה בלבד.כאן ועכשיו.
מאותו רגע הגדירו מראש כמה זמן אתם חייבים להיות "על אוטומט" ולתפקד- דקות או שעות.
וכן בשעות האלה תרשו לעצמכם להתנתק רגשית!, כן כן מה שקראתם עכשיו להתנתק רגשית בצורה מודעת!
מנגנוני ההגנה של הנפש הם חכמים מאוד ועומדים רק בטובתנו *כל עוד אנחנו מודעים ומנהלים אותם ולא הם מנהלים אותנו!!*
אז כן, זה בסדר להיות "על אוטומט" ואף מבורך כל עוד אנחנו מנהלים במודעות חוכמה את נפשנו🙏🏼
איך מנתקים? נמצאים בעשייה מוכרת ידועה או אפילו חדשה כמו עבודות בית או תפקוד בעבודה השוטפת למי שעובד. עוד אפשרות הן פעולות נעימות ומרגיעות של פנאי *שחוזרות על עצמן באופן קבוע* כמו בנייה,הרכבה,סריגה וכדומה.

אם אתם רוצים מידע יותר מעמיק על העצות האלה מוזמנימות לרשום פה "אני" בתגובות ואשלח לכם קישור היצטרפות לקבוצה באהבה🙏🏼
חיבוק חם לכולנו💚

שבת בבוקר 14.10.23 . שבוע אחרי האסון הגדול. השבוע הזה הרגיש לי כמו שבעה לאומית מתמשכת. כמו בקע פנימי לאורך הגוף והנפש ש...
14/10/2023

שבת בבוקר 14.10.23 .
שבוע אחרי האסון הגדול.
השבוע הזה הרגיש לי כמו שבעה לאומית מתמשכת.
כמו בקע פנימי לאורך הגוף והנפש שאני מנסה שבוע שלם רק לנשום לתוכו, להבין,לעכל, לשרוד,לתפקד ובמעט שנשאר לעזור. כמה שאני יכולה ומסוגלת.
כמויות הצער וההלם מביאות אותי לבחון מחדש את כל המערכות יחסים שיש לי בחיים: עם המדינה ותחושת השייכות והמוגנות שלי אליה ובה, עם בורא/ת העולמים/היקום, האמונה שלי לחיות טוב ולהתקיים בכבוד בחיים האלה, עם הטטוס הזוגי ובעיקר מי אני רוצה להיות ולחיות ביום שאחרי..כאילו אחרי.

כי היום הזה מרגיש לי מתמשך והשבעה הלאומית הזו עוד לא נגמרה וזה היום השמיני כמעט.

בכוחות המעטים והמבורכים שמצאתי בשבוע הזה ריעננתי ולמדתי הרבה על ריפוי ותמיכה לעצמי, לקרוביי ולעם הזה שלנו שייצטרך עוד שנים של תמיכה וריפוי מהמאורעות הבלתי נתפסים האלה.
המאורעות האלה חיזקו בי מסקנות וכוונות שהיו בי גם לפני- האחד מהם התמחות בטיפול בטראומה ופתיחת מועדים קבועים לטיפול ותמיכה ללא עלות כדי לתמוך ולרומם את העם הכל כך מיוחד מהימים הכל כך קשים האלה ולעזור לכולנו להיות אוהבים,חומלים נותנים יותר לעצמנו ולסביבתינו.

השני הוא בניית תוכנית התערבות לילדים ונוער בנושא תקשורת אינטימית ככלי מרכזי לריפוי עצמי וחברתי במערכות החינוך. תוכנית שתוצע כמקצוע ליבה. כי אין דרך אחרת בעיניי להירפא.

עוד תובנות קשורות בבחינה מחודשת של מקום מגורים,סטטוס וגם החלטה להוציא רישיון לנשק. הכל מהכל מתערבל ובעיקר אני זוכרת שכל המציאות שאנו רואה בחוץ היא מראה לכל מה שאני עמוק בתוכי ושזה המקום האינטימי, הרגשי, התודעתי שאני לומדת לפגוש בעצמי מחדש עם כל הקושי ולאט לאט ממנו לבנות את עצמי מחדש במציאות הזו.

אז...מתוך רצון להאיר לעצמי ולהאיר על כולנו אני ארשום פה כל יום טיפים וכלים להתמודדות פנימית רגשית, תודעתית כמו גם כלים פרקטיים להתנהלות במערכות היחסים עם עצמנו, בני בנות הזוג אם יש ועם ילדים ומשפחה.

אני מראש אשתף שאני לא מרבה להיכנס לפייסבוק על מנת למנוע מעצמי הצפה רגשית לאור הפרסומים הלא פשוטים ולכן אם לא עניתי פה בבקשה רישמו לי בפרטי או ישירות לוואטסאפ האישי שבו אני זמינה ברובו הגדול של היום🙏🏼

שמה בתגובה הראשונה קישור מהיר לוואטסאפ האישי שלי🙏🏼🙏🏼חיבוק ענק ממני לכל מי שרוצה וצריך/ה

06/07/2023

הצצה לקליניקה החדשה✨✨✨✨

Address

רחוב הר ציון 7 אשדוד

Telephone

+972509369804

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when עופרה יוסף - קליניקה התפתחותית הוליסטית - ריפוי בעיסוק והדרכת הורים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to עופרה יוסף - קליניקה התפתחותית הוליסטית - ריפוי בעיסוק והדרכת הורים:

Shortcuts

  • Address
  • Telephone
  • Alerts
  • Contact The Practice
  • Claim ownership or report listing

  • Want your practice to be the top-listed Clinic?

Share

Our Story

נעים להכיר...אני עופרה יוסף- מרפאה בעיסוק התפתחותית מזה 15 שנים.

התחלתי את דרכי לפני 15 שנים בהתפתחות הילד של כללית והודרכתי על ידי מרפאות בעיסוק מנוסות ומובילות. במקביל עבדתי בחינוך המיוחד בגנים שפתיים ובגני תקשורת. גיליתי שהילדים בגנים האלה היו המורים הגדולים ביותר בדרכי המקצועית. -לאורך כל אותן שנים עבדתי בצמידות ובהפריה מקצועית הדדית עם גננות, קלינאיות תקשורת,פיזיותרפיסטיות, מטפלות רגשיות ועוד שהעשירו את ארגז הכלים המקצועי שלי ואת יכולתי להסתכל בצורה מערכתית על כל תהליך טיפולי שילד עובר.

במהלך אותן שנים ערכתי טיפולי בית, עבדתי במכון ”מסילות“ מספר שנים, עבדתי במשחקייה טיפולית ובמרכז לגיל הרך. צברתי ניסיון רב ממרחבי טיפול שונים ומגוונים.

מתחילת דרכי מצאתי את עצמי מטפלת במקרים מורכבים על כל סוגיהם. הרגשתי תחושת שליחות עמוקה ומצאתי דרכים להגיע אל לב הילד והוריו ומשם לאפשר להם ללמוד מחדש את המורכבות, לאהוב אותה ולפעול בה עם כלים חדשים.