21/04/2024
אומנם יצאנו ממצרים. אבל מצרים לא יצאה מאיתנו…
כשאדם נמצא בשבי, הוא נמצא במקום שבו נשללת ממנו הבחירה. נשלל ממנו החופש ללא רצונו. כל מקום בחיים שלנו שאנחנו מוצאים את עצמנו נטולי בחירה הוא בעצם סוג של שבי בעבורנו.אנחנו מעדיפים לוותר על ההתחייבות לחופש שלנו, מעדיפים להימנע להתמודד עם הפחדים ועם הרגשות הלא פתורים שלנו ובמקום זאת להישאר בשבי של האומללות שלנו. של חוסר האונים שלנו. של הכעס. של ההאשמה. של הסבל ושל הקורבנות.
אנחנו מעדיפים להעביר את החיים שלנו בריק פנימי, באוכל ללא סיבה, בשוטטות אינסופית באינטרנט, בבארים, ובחפוזים מאשר לצאת למסע של יציאה לחופשי. מסע שיחייב אותנו להתמודד עם רבים מהצללים שלנו. עם הכאב שלנו. עם מי שאנחנו באמת. אנחנו חיים כל כך הרבה זמן שבי שאנחנו לא יודעים מי נהיה אם נצא לחופשי? מה יניע אותנו אם נצא לחופשי? מה יקרה עם הזהות העצמית שלנו לא תהיה מושתתת על הסבל והאומללות? מה יקרה עם החסרים שלנו יפסיקו להניע אותנו? מה יניע אותנו? מה נרצה? מה ימלא את חיינו כאשר ננטרל את הדרמות הרגשיות הקבועות שלנו? מה???שאלו את עצמכם בכנות, היכן אתם מוצאים את עצמכם שבויים? מהו השבי הפרטי שלכם? מה אתם מרוויחים מעצם היותכם שבויים? מה מונע מכם לשחרר את הנפש שלכם לחופשי?
יציאה לחופשי מחייבת עצמאות נפשית והתבגרות רגשית.יציאה לחופשי מחייבת הכנסת יכולת בחירה לכל אותם מקומות שכעת אנחנו מנוהלים בהם כמו עיוורים.
הכנסת בחירה מחייבת מודעות. אנחנו חייבים קודם להעלות את הדפוסים הנפשיים והרגשיים שלנו לאור המודעות. התכנים שמנהלים לנו את החיים נמצאים בתוך תת המודע שלנו. והדרך שלנו לחשוף אותם היא באמצעות תהליך של ריקון תכנים מתוך תת המודע.פסח, חג החירות הוא הזדמנות להתחייב לחופש שלנו. תסכימו להתחייב לעצמכם על חיים חופשיים. הנפש שלכם נועדה להיות חופשייה. תסכימו לצאת למסע לשחרורה – פרגנו לעצמכם את החופש להיות מי שאתם באמת.חג חירות שמח
השינוי מתחיל בשיחת טלפון אחת באהבה מזלי
