18/03/2026
גיל שנתיים/שנה וחצי…
זה גיל שמדברים עליו הרבה פעמים לשלילה.
אבל כי אנחנו כמבוגרים לא תמיד מבינים מה מסתתר מאחוריו, מה הרציונאל.
אז אני כאן לתת לכם הסבר מה קורה בגיל הזה וכמה הוא מדהים. לפעמים כשמבינים מה המשמעות שמאחורי כל דבר קל יותר להבין אותם.
אז בעצם בשלב הזה התינוק חווה מעבר/היפרדות מההורה.
מתלות לעצמאות.
עד היום הוא היה תלוי כל כולו בהורה- אוכל, שינה, החלפת חיתול ועוד…
והיום, הפעוט המתוק הזה שעבר כל כך הרבה בשנה וחצי האחרונה הוא מרגיש מוכן לצאת לדרך ״עצמאית״ הוא יודע ללכת, לעלות על שרפרף, לאכול בכוחות עצמו, לשתות ואפילו להתחיל להוריד לבד מכנסיים לקראת השלב הבא. הוא מרגיש בוגר.
מצד אחד הוא ממש עדיין תלותי וצריך את אבא ואמא ומצד שני- הוא רוצה לבד! הוא רוצה להתנסות, לחקור, ללמוד ובעיקר מרגיש בשיא הביטחון שלו להתחיל לעשות דברים לבד.
וכאן אנחנו נכנסים לתמונה.
איפה אנחנו מאפשרים ואיך אנחנו מגיבים לסיטואציות השונות.
הרבה פעמים נרגיש שזה ההתחלה של החינוך שלנו, אלו פעמים ראשונות שנרגיש שאנחנו צריכים להביע את דעתנו על מעשה/מילה שנאמרת.
אולי אפילו כאן יקרו הפעמים הראשונות שהילד יחווה מאיתנו ״לא״ או ״גבול״ וזה פער גדול בין מה שהיה למה שיהיה…
בעצם, אנחנו מלמדים אותו את הגבול ששומר עליו והוא לומד גם גבול ולא תמיד זה קל כי הוא בעצם לא מכיר. הוא בטוח שהוא יכול הכל.
וזה מעולה.
ופה אנחנו כהורים צריכים לאפשר, לשחרר ולא תמיד זה קל.. ושוב תלוי במה ואיפה.. כמובן שלא נאפשר לחצות כביש לבד לא משנה כמה הוא יבכה.
אנחנו צריכים להבין איפה הקו האדום שלנו.
אני מאמינה שכל עוד זה לא פוגע בבטיחות ובבריאות של הילד, אנחנו באזור הכתום ירוק..(ממש כמו רמזור).
אנסה לקצר ואומר, שאתם תחוו טנטרומים, התנגדויות רצון לחקור וללמוד ולא תמיד זה יהיה מושלם כמו שאתם מכירים, אבל גם אנחנו התחלנו ככה.
תאפשרו להם זו שיא המוטיבציה שלהם וכאן יש מקפצה ללמידה, לילד עצמאי ממש בעוד מעט זמן..זה בעצם בשבילכם.
הילד מתעניין במשהו תתאימו את הסביבה לכך שיוכל להתנסות.
תהיו שם עבורם, תחייכו את זה, איזה כיף שיש לכם ילד סקרן ומתפתח.
וברגעים הקשים, תהיו שם , תחבקו ותזכרו שזה לא נגדכם זה בעדם.
יש לי עוד הרבה מה להגיד אבל זה כבר לפוסט אחר…
