פסיכולוג בהתמחות חינוכית-מטפל בילדים ומתבגרים, מרצה ומנחה סדנאות
01/11/2023
מותר לך להרגיש ככה?
אירועי לחץ וטראומה מפעילים אצלנו תגובות לא פשוטות, ואצל כל אחד מאיתנו היא עשויה להתנהג אחרת. יש כאלו שיחוו תסמיני חרדה גופניים כמו דופק מואץ, מחנק בגרון או כבדות גופנית משתקת. יש כאלו שיחוו בעיקר בלבול שיתבטא בחוסר ריכוז וקושי להתמקד בדבר אחד (אתם בטח זוכרים ששלחו לכם עשרות קבצים עם הסברים וטכניקות להפחתת לחץ ולא מצאתם את היכולת לקרוא או להבין מה המרצה אומר). יש כאלו שירגישו מצוקה רגשית כבדה ויחוו חרדה ופחד מההתפתחויות שעלולות להתרחש. כמובן שישנם שיחוו כמה צורות ויש עוד תגובות, אבל אני חושב שהרעיון הובן. כל אחד מאיתנו מגיב אחרת לטראומה. ונראה לי שעד כאן לא חידשתי לכם הרבה.
אז מה כן? כמו שכל מאיתנו מגיב אחרת ללחץ, כך גם לכל אחד מאיתנו ישנה דרך התמודדות שונה. יש מודל מפורסם של פרופסור מולי להד, שאני מאוד אוהב להשתמש בו ודווקא בגלל הפשטות והנגישות שלו. הוא נקרא: גש"ר מאח"ד. ראשי התיבות הן בעצם שש קבוצות של תגובות אופייניות ללחץ ומהצד השני הן גם שש דרכי התמודדות שונות.
בקבוצה הראשונה נמצאת ההתמודדות באמצעות הגוף. שם נמצא את אלו שבתקופה זו מצליחים לתפקד דווקא בזכות העשייה. היא תספר לך כמה היא מתנדבת בבישול למשפחות מפונות, הוא מפעיל חמ"ל שכונתי שמקבץ תרומות לצורכי החילים. או אלו שתפעול הבית השוטף (ניקיונות ובישולים) עוזר להם לא לשקוע בדאגות. בנוסף, נמצאות בה שלל הטכניקות שיסייעו לנו להחזיר את האיזון הגופני כמו: נשימות איטיות, הרפיות שרירים, ספורט, אכילה, אמבטיה מרגיעה ועוד.
בקבוצה השניה נמצאת ההתמודדות עם השכל. כמו שמצבי לחץ וחרדה גורמים לנו להיות מבולבלים וחסרי ריכוז, כך גם הפעלת החשיבה יכולה לסייע לאנשים מסוימים להתגבר. כאן נראה את אלו שעסוקים בימים אלו בתכנון, חשיבה אסטרטגית, ניהול צוותים ורכישת ידע.
בקבוצה השלישית נמצא את ההתמודדות הרגשית. כמענה לרגשות המבלבלים והמציפים שעולים בנו בתקופה זו (על מה שקרה אך גם על מה שעלול עוד לקרות), יעזור לנו דווקא לקבל תמיכה רגשית, לתת ביטוי לרגשות, לדבר עליהם עם איש מקצוע ולמצוא קצת סדר, לצייר או לכתוב אותן.
בפעם הבאה אפרט על שלושת הדרכים הבאות, אבל בינתיים נוכל לסכם שבימים כאלו אכן מותר לנו להגיב כמו שאנחנו מתנהגים וזה בסדר, כי ככה מתנהגת טראומה, ואין כאן נכון ולא נכון. אבל בכל זאת חשוב לזכור שמה שנכון אצלי לא בהכרח נכון למישהו אחר. בנוסף, מומלץ לכל אחד מאיתנו לשים לב מהי צורת ההתמודדות האופיינית לו במצבי לחץ (ובדרך כלל יש יותר מאחת) ולנסות להרחיב את הכלים שזמינים לנו על ידי התנסות ולמידה מדרכי התמודדות אחרות.
אז נכון שמותר לנו להרגיש ככה, אבל האם אנחנו חייבים להישאר שם?
