13/05/2022
10 מיתוסים לגבי טיפול
מהו מִיתוֹס?
אֱמוּנָה רוֹוַחַת, סִפּוּר מַעֲשֶׂה הַמְּקֻבָּל כַּאֲמִתִּי אַךְ נֶעֱדָר בִּסּוּס מַדָּעִי.
(Oxford languages)
במשך השנים קיבלתי תגובות מגוונות מאנשים שסיפרתי להם שאני פסיכולוגית.
לעתים קרובות שאלו אותי אם אני קוראת מחשבות או אם יש לי כוחות על אנושיים, המאפשרים לי לדעת מה מתחולל בליבם של אחרים.
בהזדמנויות אחרות נאמרו לי אמירות מעליבות כמו "יפה לך להנהן כל היום ולגבות על זה מלא כסף". וגם "אתם הפסיכולוגים הופכים כל זבוב לפיל כדי יהיה לכם ממה להתפרנס".
ובכן, אני כמובן לא יכולה לקרוא מחשבות ואין לי כוחות על. אני גם לא רק מהנהנת (בטח לא כמטפלת DBT) ואני משתדלת להתייחס גם לזבוב וגם לפיל בכבוד הראוי.
הסיבה בגללה החלטתי לכתוב השבוע על מיתוסים בנוגע לטיפול אינה נובעת מרצוני להצטדק או לשמור על כבודי. המיתוסים הרבים על פסיכולוגיה ופסיכותרפיה, לרוע המזל, מונעים מאנשים לפנות לטיפול ולהתמיד בו.
לפניכם כמה מהמיתוסים השכיחים, לגבי טיפול שחשוב לבחון ולנפץ:
מיתוס 1: "טיפול לא עובד".
יש אנשים שמאמינים במיתוס הזה בגלל נסיון לא מוצלח בטיפול או בגלל שיש להם חבר או חבר של חבר שהלך לטיפול, ללא שום תועלת ברורה או לפחות לא כזו הנראית לעין. עם זאת, מאות מחקרים הצביעו על כך שטיפול פסיכולוגי מסייע להקל במגוון רחב של בעיות, ומחקרים בעשורים האחרונים סיפקו הוכחות משכנעות לכך שטיפול יכול להפחית את התסמיני האופייניים להפרעת אישיות גבולית (הא"ג). עם זאת, לא כל סוג של טיפול הוכח כיעיל עבור כל הפרעה כמו שלא כל תרופה מתאימה לכל מחלה.
מיתוס 2: "כל הטיפולים הם אותו הדבר".
לכולנו יש נטייה להכליל מהפרט אל הכלל. זה מפשט לנו את המציאות המסובכת והמורכבת שאנחנו חיים בה. לכן זה די שכיח שאם ניסינו סוג אחד של טיפול, והוא לא התאים לצרכים שלנו, נניח שכל טיפול הוא לא יעיל. פנייה לטיפול היא החלטה גדולה, ולכן כשזה לא עובד ומאכזב, הגיוני שיהיה קשה לנסות שוב.
יחד עם זאת, ישנם סוגים רבים ושונים של טיפול, ולפעמים צריך סבלנות ונכונות לניסוי וטעייה כדי למצוא מה עובד הכי טוב בשבילנו.
לדוגמה, טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) עשוי לעזור למי שיש לו קושי חמור בויסות רגשות עזים ותפיסה עצמית רעועה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מתמקד בשינוי מחשבות לא מועילות, שליליות, אשר עשויות להגביר את החרדה או הדיכאון שלנו.
בנוסף ולא פחות חשוב, טיפול הוא יעיל ביותר כאשר אנחנו יוצרים קשר בטוח עם מטפל שמתאים לנו.
מיתוס 3: "טיפול לא יכול לתת לי את כל מה שאני צריך".
למעשה, המיתוס הזה אינו לגמרי מיתוס. טיפול לא יכול לתת לנו את כל מה שאנחנו צריכים. אף אדם על פני כדור הארץ אינו יכול לענות על כל רשימת הצרכים של אדם אחר. ההנחה שאנחנו חייבים לספק את כל הצרכים שלנו כל הזמן, היא הבעייתית. התפקיד האמיתי של מטפלים הוא לעזור לנו למצוא דרכים לענות על הצרכים שלנו בתדירות גבוהה יותר מבעבר, ובנוסף, לסייע לנו לשאת ולהתמודד, ביעילות רבה יותר, עם התסכול והכאב המתעוררים כאשר הצרכים לא מקבלים מענה.
מיתוס 4: "אף אחד, גם לא מטפל, יכול להבין אותי".
יש אנשים שחוששים שהבעיות שלהם כל כך עמוקות ומורכבות שאף אחד לא יוכל להבין אותן במלואן. המיתוס הזה מכיל גם גרעין של אמת. אף אחד לא יכול להתחבר ולהעריך כל היבט של החוויה שלנו ב-100 אחוז מהזמן.
עם זאת, מטפלים בילו שנים בלימודים, הכשרה ותרגול. הם התנסו בהקשבה לתיאורם של מטופליהם את רגשותיהם, ההיסטוריה והכאב שלהם. מטפל עשוי להבין אותנו בצורה ייחודית, שאולי לא חווינו בעבר.
מיתוס 5: "בטיפול מתבכיינים על כל הצרות ומשלמים על זה הרבה מאוד כסף".
טיפול בדרך כלל כרוך בלא מעט דיבורים, ואולי זו הסיבה שאפשר לראות בו מקום שבו רק "מקטרים" או קל להניח שזה זהה למפגש על כוס קפה עם חבר.
עם זאת, בניגוד למפגש עם חבר, למטפל מוסמך ומיומן יש כמה יתרונות חשובים להציע לנו:
▪️המטפל יכול להעניק לנו את מלוא תשומת הלב שלו
▪️המטפל מיומן בהקשבה לקשיים שלנו, ויכול לעזור לנו בזיהוי דפוסי חשיבה והתנהגות שלא מועילים לנו.
▪️המטפל מסוגל להתבונן בנו ובמצבנו באופן שאינו מוטה ובכך להציג בפנינו את המצב באופן שקשה לנו לראות בעצמנו.
▪️מטפל יכול לעודד אותנו לעשות שינויים בריאים באמצעות טכניקות טיפול, מבוססות ראיות.
לדברי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, פסיכותרפיה הוכחה כיעילה עבור כשלושה-רבעים מהאנשים שבחרו להיעזר בה. כמו כן, הם מציינים כי כ 80% מאנשים שניסו סוג כלשהו של פסיכותרפיה הרגישו טוב יותר לאחר סיום טיפול, מאשר אלו שמעולם לא התנסו בטיפול.
מיתוס 6: "אם ידעו שאני בטיפול יחשבו שאני משוגע".
גם היום, יש אנשים שעשויים לשפוט אותנו כמשוגעים, בעייתיים וחלשים בשל העובדה שאנחנו בוחרים ללכת לטיפול. יש להם את הסיבות שלהם להניח כך וזו זכותם. באופן טבעי, כולנו מושפעים ומוטרדים מאותן הנחות שליליות שמייחסים לנו וזקוקים ליחס חיובי ואוהד מהסביבה. יחד עם זאת, אם ניתן לאמונות של אנשים אחרים להנחות אותנו ונמנע מטיפול בהשפעתם, זה לא יהיה בהכרח הדבר החכם והמועיל עבורנו.
התפיסה לגבי טיפול השתנתה בשנים האחרונות וסביר יותר מבעבר שאנשים יתמכו בהחלטה שלנו להיעזר בטיפול.
בנוסף, חשוב לזכור שאנחנו ממש לא חייבים לספר לאף אחד שאנחנו בטיפול פסיכולוגי. אם מישהו בכל זאת מגלה ויש לו תגובה שלילית, נזכיר לעצמנו שהתגובה שלו היא שלו, וכפי הנראה נובעת מחוסר הנוחות שלו או מחששות שונים שהעניין מעורר בו. אין אמת אחת וכל אמת היא חלקית. נכבד את האמת שלו, נחפש את שלנו ונפעל בהתאם לאמת הזו. אחרי הכל, זהו לב העניין בטיפול: ההחלטה היא שלנו.
מיתוס 7: "המטפל יכריח אותי לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות".
במהלך הטיפול, ובמיוחד בטיפול DBT, מטפלים אכן מציעים למטופליהם להתנסות במיומנויות שונות, כתחליף להתנהגויות הרסניות. שינוי דרכי ההתמודדות עם מצבים מאתגרים הוא מרכיב חשוב בטיפול. עם זאת, המטפל לעולם לא יכפה על המטופל לשנות את התנהגותו ולא יגדיר עבורו את מטרות הטיפול. עמדת המטפל היא עמדה מייעצת
(Consulting to the patient).
ההחלטה אם להשתמש בעזרה ובאיזה אופן היא של המטופל בלבד.
אם מטופל מרגיש שהוא אינו מוכן או מסוגל לקבל וליישם את הכלים שמציע לו המטפל, מטפל אתי ומקצועי יכבד זאת ולעולם לא יבקש ממנו לעשות מה שהוא אינו מוכן לעשות. חשוב שהמטפל יהיה כן לגבי המסוגלות שלו לעזור למטופל במצב כזה.
רוב המטפלים עושים כמיטב יכולתם ורוצים לעזור למטופליהם. הם יוכלו להשתפר בעזרה שהם מציעים, אם נסכים לשתף אותם, בפתיחות ובכנות, ברגשות והמחשבות שמתעוררות לגבי הטיפול. המטפל יסייע למטופל לזהות מחסומים ולקדם את הטיפול בקצב מתאים יותר.
מיתוס 8: "אני אצטרך להישאר בטיפול לנצח".
טיפול לא חייב להמשך כל החיים או אפילו כמה שנים - כמובן, זה בהחלט אפשרי, אם נמצא את זה מועיל עבורנו.
העלות הגבוהה של טיפול פרטי עלולה להוות מכשול ולהרתיע והרצון בטיפול קצר וממוקד מובן לחלוטין.
באופן כללי, סוג הטיפול ואורכו משתנים על פי גורמים שונים, כמו מורכבות הבעיה, צרכים ומחסומים שונים בדרך.
על פי נתוני האיגוד הפסיכולוגי האמריקני, כמחצית מהאנשים, שעברו טיפול פסיכולוגי, השתפרו לאחר 15 עד 20 מפגשי טיפול.
השאלה היא מהו השיפור שאנו מייחלים לו והאם הוא מחזיק מעמד לאורך זמן. ההנחה היא שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו וגם תמיד יש מקום לשיפור. על מנת להשתפר, נדרש להשקיע מאמץ.
המטרה של טיפול DBT היא לעזור לנו להשתפר ולבנות חיים ששווה לנו לחיות. נלמד לכבד את עצמנו, לבסס את האמון שלנו ביכולות שלנו ונשתפר ביכולת ליצור ולהיעזר בבני משפחה וחברים. ברגע הנכון לנו, ובשיח פתוח עם המטפל שלנו, נקבע מתי להפסיק את הטיפול.
מיתוס 9: "DBT היא תוכנית למניעת התאבדות".
טיפול DBT הוא לא תוכנית למניעת התאבדות, אלא תוכנית לשיפור החיים. עבור אנשים רבים ששקלו זאת, התאבדות נראית כפתרון היחיד להפסקת אומללות וסבל אינטנסיביים ביותר. טיפול DBT יוצא מנקודת הנחה שהאלטרנטיבה היא לבנות חיים שנרצה לחיותם. למרות שהאובדנות והפגיעה העצמית הם תמיד במוקד, המטרה בטיפול DBT היא לא להשאיר את המטופל בחיים בכל מחיר (זה אנוכי לבקש מאדם סובל לא למות בשבילנו) או להפסיק את הפגיעה העצמית כי זה מאיים ומפריע להורים, אלא כדי לעזור למטופל לבנות חיים משמעותיים עבור עצמו.
מיתוס 10: "טיפול DBT לא יכול לעזור לי כי שום דבר אחר לא עבד."
מטופלים רבים, המגיעים לטיפול DBT, נחלו הצלחה מוגבלת מאוד בטיפולים אחרים. לרוב, הסיבה לכך היא שטיפולים אחרים לא היו מתאימים למצבם ולא הקנו להם את המיומנות להתמודד עם הקשיים המורכבים עמם הם מתמודדים.
טיפול DBT טוען כי "תובנה" בלבד אינה מספיקה. תובנה בשילוב הקניית מיומנויות חדשות, תרגול ויישום המיומנויות האלה בחיי היום יום, בעזרת הליווי הטלפוני, בין המפגשים, יסייע למטופל להשתפר ולהצליח לבנות חיים מלאים.
