מושיק חסון - מטפל ב-Nlp ודמיון מודרך

מושיק חסון - מטפל ב-Nlp ודמיון מודרך מושיק חסון, מאסטר בNLP
ודמיון מודרך מטעם מכללת רטר.

"שום דבר ב'אני' הוא מקורי – ה'אני' הוא המאמץ המשותף של כל מי שאי פעם פגשתי". צ'אק פלאניוקאו מתוך הנחות היסוד של ה-NLP:בנ...
30/07/2024

"שום דבר ב'אני' הוא מקורי – ה'אני' הוא המאמץ המשותף של כל מי שאי פעם פגשתי". צ'אק פלאניוק

או מתוך הנחות היסוד של ה-NLP:
בני אדם אינם "מקולקלים", ואין צורך לתקנם.

בואו נבין ונפנים זאת קצת יותר.

אנחנו מגיעים לעולם טבולה ראסה, אהבה טהורה, צחה ונקייה, ועם השנים מתחילים לספוג את הסביבה שלנו ולהעתיק ממנה. כל מה שאנו סופגים בעיקר בעשור הראשון לחיינו, נטמע בנו כאמת אחת ויחידה, ללא כל עוררין. אנחנו מעתיקים מדמויות הסמכות שלנו, בין שלחלקן אנחנו מתחברים יותר ולחלקן פחות, והאהבה הטהורה שאנחנו מקבלת צורות וגוונים שונים, לעיתים גם משונים ו"מוזרים".
החדשות הטובות הן שלמרות כל זה, אותו גרעין של אהבה שאנחנו נשאר נקי תמיד לאורך כל החיים – ואפשר לקרוא לו "חבל ההצלה" שלנו. לא ניתן לחבל בו כי הוא המקור.

בגיל ההתבגרות, מה שמופיע כמרד הוא במקרים רבים חיקוי של המבוגרים הסמכותיים שלנו מהעשור הראשון (לטוב ולפחות טוב). וזה חלק מהמתכון לקצרים בין המתבגר להורה. למשל, הורה עם נטייה לכעסים ווכחנות, יקבל לרוב מתבגר עם אותה נטייה – ואז נקבל מצב של ראש בראש. הורה עם נטייה לחרדות, "יעביר" את הנטייה הזו לילד, וכך סביר להניח שיהיה כהורה בעתיד.
במקרים אחרים נראה מתבגר שמורד בכך שהוא מנתק עצמו מהוריו והופך להיות מנוכר אליהם, מאותן סיבות או אחרות. כמובן שאני מדבר פה בהכללה, יש עוד דוגמאות רבות וכל מקרה לגופו, אך זה מה שקורה בדרך כלל.
אחד חי בסביבה לא מגוננת, אחר בסביבה מגוננת מדי, וכולנו נעים בספקטרום הזה. אחד לא קיבל אהבה, אחר קיבל עודף אהבה... ושוב אותו ספקטרום.

בתחילת העשור השלישי אנחנו יוצאים לחיים, ומגלים (לפעמים לתדהמתנו הרבה) שהחיים מלאים באמיתות שונות. כל אחד מביא איתו את מה שלמד בביתו.

אז אנחנו יוצאים לעולם מלאים באמונות ובערכים שספגנו מהבית ונחשפים לאמיתות נוספות. האמונות, הערכים וההתנהגויות שספגנו משמשים אותנו גם לטובה וגם פחות לטובה בו-זמנית, אך לרוב אין לנו מודעות לכך שכל ההתנהגות היום-יומית שלנו מושתתת על אותן אמונות ואותם ערכים – אותה למידה שרכשנו בעשור הראשון לחיינו.
כילדים, היינו חייבים להעתיק, כי ככה למדנו שמקבלים אהבה, והיה עלינו לנהוג כך בעיקר כדי לא להינטש (תת־מודע של ילד).
כבוגרים – אנחנו "בסך הכול" ממשיכים את אותן התנהגויות שלמדנו והטמענו בעשור הראשון והשני לחיינו, באופן די אוטומטי. מה שנקרא דפוסי התנהגות שהתת-מודע שלנו משחזר ומקיים בחיינו, עד מצב של למידה חדשה.

כל שעלינו לעשות הוא לפתח מודעות לכך. לדעת ידיעה ברורה שתמיד יש אפשרות נוספת, וכי מתוקף היותנו בני אדם, אנחנו דבר משתנה, שתמיד לומד ומתפתח, ואנחנו לא מקולקלים, ואין בנו משהו לא בסדר.

בנקודה הזאת אפשר לקחת נשימה, ולהבין שכל מה שקורה בנו הוא תמיד בסדר ותמיד טבעי ואנושי.
אין ולו דבר שקורה לנו שהוא לא אנושי (אלא אם מסתובבים בינינו חייזרים).
כל מה שקורה בנו – קורה אצל כולם! והשוני הוא תמיד בסיפור. אותה גברת בשינוי אדרת.

קורה המון שאנשים חושבים שמה שקורה להם לא קורה לכולם, וחוששים שהם לא בסדר במידה כזו או אחרת. אך כשהם מבינים שזה לא נכון, נופלים להם הררי אסימונים, והם יוצאים למסע חיים מרתק ומרגש של גילוי עצמי, ושיפור מתמיד של מערכת היחסים שלהם עם עצמם – ומכך באופן מיידי – שיפור במערכות היחסים עם האחר. גם הדרך ליציאה מהבדידות מתקצרת פלאים, כי ככל שאני מקבל את עצמי ולומד לחיות עם עצמי בשלום, כך אוכל לקבל את האחר ולאהוב אותו, לאחר שגיליתי מחדש את הגילוי המרעיש – שהאחר הוא אני. כמוני. אותה גברת, בשינוי אדרת.
מבחינתי זה עוד הסבר ל"ואהבת לרעך כמוך". ✨

אמן שנפנים את המסרים האלה יותר, נפתח יותר חמלה לעצמנו ובכך לאחר, וכך נבנה חברה שמקבלת את כולם. זה גם מה שנקרא כוחנו באחדותנו. וזה מתחיל באופן אישי, כל אחד עם עצמו, ומתרחב ומהדהד הלאה.
אישית, אני גם משוכנע שזה מה שיזיז את האנרגיה בכיוון חיובי להחזרת החטופים במהרה. אמן. 🙏🎗

לשכת שיעורי הבריאה שלום, איך אפשר לעזור?מה זה?! למה זה מגיע לנו? מה עשינו? למה הגזרה הזאת? מה זה כל הכאב הזה?! לצערי, את...
21/10/2023

לשכת שיעורי הבריאה שלום, איך אפשר לעזור?

מה זה?! למה זה מגיע לנו? מה עשינו? למה הגזרה הזאת? מה זה כל הכאב הזה?!

לצערי, אתה וכולם יודעים את זה טוב מאוד.

כן... המנהיגים שלנו...

לא לא... סליחה שאני קוטעת... פשוט הטלת אשמה היא פעולה אנושית ילדותית ונחותה, ואין בה כל תועלת. חשוב שתלמדו את זה. להפסיק להטיל אשמה – ולהתחיל לקבל אחריות אישית.
כל מה שקרה וקורה הוא תוצר שלכם. ובכל מקרה, אם תרצו, יהיה לכם חיים שלמים לברבר על "אשמים" בהמשך (מי שיבחר להמשיך לפעול מאגו ולסבול). זה מיותר. אתם לגמרי יכולים להתעסק בדברים טובים יותר לחיים טובים יותר.

זה מדכא מאוד לשמוע... ממש מבאס... אבל אני כבר לא יכול להתחמק מזה יותר..

זה נכון ולכולנו יש על מה להתבייש... אבל מה, אי אפשר היה משהו פחות כואב?

תראה, גודל האירוע שקרה הוא ביחס ישיר לגודל הקרע בעם והפילוג של האדם מעצמו. כשזה קורה אצל כל אחד ואחת באופן אינדיבידואלי, הפילוג מתקיים במסה קולקטיבית. אין פה איזה חידוש, כך היה מאז ומעולם.
לשנוא את מי שעובר מולך ברחוב או קרוב משפחה רק כי יש לו דעות שונות משלך? שמע... יש על מה להתבייש... זה מביך. בכלל שנאה זה מביך... וגורמת *סתם* למחלות קשות.

אבל... זה כואב ברמות שלא ניתן להכיל... ילדים... תינוקות.. מבוגרים... נשים...

כן... זה כואב עד עמקי הנשמה ומעבר לה... כאב לדורות שלמים, ולאט לאט תכילו את הכאב, תתעלו אותו לבנייה ולתקומה, והוא יהווה לכם תזכורת שמצב כזה הוא באחריותכם, ושאתם לא יכולים לתת לזה לקרות שוב. מתוך הכאב תקומו כעם.

אבל... מה הקטע... למה בכאב?

הבורא מוסר באופן אישי שכואב לו מאוד הכאב שלכם. צר לו על זה עד מאוד. פשוט לא היו אפשרויות אחרות יעילות יותר בטווח הזמן הזה, והוא היה חייב להתערב פה. הרעיון הוא שתלמדו לחיות באחדות ובפתחון לב גם ללא כאב, אבל כרגע זה יכול להתבצע רק דרך הלב השבור והכואב של כולכם – ביחד.

אבל... זה לא בדיוק מה שמחזק את האמונה בו...

מי שיודע את הבורא, יודע. מי שלא, סובל יותר. זה הכל תוכנית לבקשתו, תפורה למידותיו. הבורא בוחן כליות ולב ויודע.

אז מה, הוא מעניש את מי שלא מאמין?

חלילה! הוא אוהב את כולם במידה שווה, ונותן לכל אחד את מבוקשו, גם אם לא מתבצעת בקשה ישירה, זאת בקשה. מי שמאמין בלא להאמין זה מספיק אמונה בשביל הבורא (גם לא אכפת לו באיזה שם תקראו לו). והנברא פשוט צריך לשים לב לחיים שלו. אם הוא סובל הרבה, זה תוצר ישיר של האמונה שלו בלא להאמין. זאת הבקשה שלו ברמה לא מודעת.

גם ככה לימדו אותנו שהבורא מעניש, אז למה לטרוח?

אז זה לא מדויק. נכון שלבורא מותר לכעוס עליכם ולהמיט עליכם גזירות. אבל זה אך ורק לשם ההתפתחות, הצמיחה והפריחה שלכם. לפני מה שקרה קיבלתם שיעורים חשובים בדמות ה"מגפה", ומי שלמד הרוויח (מה חיוני, איך מתנהלים בעבודה בבית, איך נהנים מהמצב למרות שעל פניו נראה שהוא גרוע, למדתם עוד קצת מהי אהבה ומהי לא אהבה ועוד ועוד), ומי שלא למד, הפסיד. כל הרעיון הוא שתחכימו כעם, כמדינה. ולראייה – תראה, הנה, עַם! היום אתם סוף סוף עַם! אומנם עַם בגיל התבגרות מתיש ביחס לעמים אחרים, אבל בכל זאת עַם!

כן אני זוכר... מתבגרים לומדים מתוך כאב... מדכא. טוב, אז מה עוד צריך ללמוד?

במילה אחת – אהבה. קודם כל לעצמכם, ומכך לאחֵר. כל התורה היא ואהבת לרעך כמוך. וזה כל מה שצריך פה. אין תשובות אחרות (ואין צורך לחזור בתשובה בשביל זה). פשוט לקבל את זה שזאת התשובה היחידה.
מעכשיו אין יותר פילוג. מעכשיו כולם נזכרים, מפנימים ומטמיעים את הידוע משחר האנושות:
אתה הוא האחר, האחר הוא אתה, ואין כל הבדל בין נברא לנברא.
כל מה שקורה הוא תוצר של חוסר באהבה. או במילים פשוטות, תודעת אגו. אותו אגו שבא להגן עליכם, השתלט עליכם, התעוות ויצא מהקשרו, ויצר בכם עיוותים כמו קנאה, רכושנות, תאווה, פריצת גבולות פנימיים בקטע רע... זה הכל אתם.

כן. האגו הקולקטיבי והאישי חרבן פה את הכל עד אבק... זה נורא... אבל מה, לאהוב גם את האזרחים בעזה?

כן. בהחלט. הם מסכנים הרבה יותר מכם. הם מעולם לא חוו אהבה, לא יודעים מה זה בכלל. מינקות אין להם תקווה, והם יונקים שנאה מחלב אימם. וכך גם המחבלים הארורים, אין להם אהבה בלקסיקון.

אבל גם הם תוצר של הבורא.

אכן, והם כאן כדי לשקף לכם אתכם. כשתתבגרו כעם ותלמדו אחדות ואהבה, לא יהיו אויבים, כי לא יהיה בהם צורך.

אבל הרוב המוחלט בעולם חי בתודעת אגו וציניות לגבי אהבה...

נכון. ועל כן השיעורים שניתנים כרגע כוללים המון כאב, כי זאת הדרך לפתיחת הלב והסרת הציניות מהאהבה.

זה נורא מתסכל לשמוע שאנחנו יכולים ללמוד רק דרך כאב...

נכון. אז הגיע הזמן להתבגר, זמן להחכים! הנה, ברגע אחד התאחדתם. אין יותר ימין ושמאל, ואין התעסקות בשטויות.
כל הקלישאות חזרו לחיים, ומעתה ועד עולם (או עד שתשכחו שוב) תזכרו שהכוח היחיד והבלתי מנוצח פה הוא אהבה, אחדות ופתחון לב, ולא אגו. נדרשת הפחתה ברמת החשיבות העצמית שהענקתם לעצמכם, באופן מיידי.

אז מתי ייגמר כל המצב הזה עכשיו עם המלחמה?

זה ייקח את הזמן שצריך עד שהשיעורים האלה ועוד אחרים יוטמעו בתודעה הקולקטיבית ויחלחלו לעמקי ליבכם. תוכיחו את האחדות. תוכיחו את האהבה. תאהבו את עצמכם ומכך את האחר, תשלימו עם עצמכם ועם האחר, תבקשו עזרה טיפולית, תטפלו בפצעים שלכם, תחלימו אותם, תימנעו משטויות, תלמדו מהו עיקר ומהו טפל, תוכיחו שהשכלתם, תוכיחו שהלב שלכם פתוח – ואז המלחמה תיגמר.
זה הכל אתם וזה הכל בתודעה שלכם.
הקורבנות מהמסיבה – כל אחד מהם היה שליח של אור ואהבה. אבל כשאין רוח גבית, זה פשוט לא מספיק. כך גם לגבי האזרחים והחיילים שמסרו את נפשם, בשבילכם, בשביל שתלמדו.

אבל... אנשים פה בחרדות ובכאב תהומי... איך אפשר בכלל להקשיב לדברים האלה...

לאט לאט. כל יום קצת. בחמלה. סוף סוף מלמדים היום במדיה איך להרגיע חרדות. אלו כלים חשובים. כשזה ייגמר כבר תהיה לכם הפרופורציה הנכונה לחיים ברוגע, וגם סט של כלים חשובים לחיים רגועים ושלווים.
אה, וחשוב גם להתחזק באמונה. לא חייבים לחזור בתשובה. רק לזכור שהבורא הוא כולו אהבה, וכך גם כל אחד ואחת מכם. תפנימו שלא ניתן לחיות חיים טובים ומאושרים באמת ללא אמונה. שאמונה היא כלי חשוב ועוצמתי לחיים טובים ויפים עם מינימום סבל. תפנימו את זה חזק.
ועוד עצה – הישמרו טוב טוב בלשונכם! והימנעו מלנבא את צעדי ההמשך. אתם לא יודעים כלום, וזה הדבר היחיד שוודאי עבורכם כרגע. תזכרו שמה שאתם מנבאים באופן שבו אתם מתנסחים, אתם מגשימים. בדיוק כפי שהיה לפני שהכל התחיל. זה תקף גם כאשר יש אזעקה בעיר סמוכה ואתם אומרים לעצמכם: הנה זה בדרך אלינו. זאת נבואה שמגשימה עצמה. אין לה כל טעם. כך גם עם כל מה שאתם מקשיבים לו בחדשות ומייצר אצלכם תחושה מזויפת של שליטה ואיזושהי ודאות שכולה אשליה.
שימו לב לרצונות הכמוסים שלכם. האם אתם באמת רוצים שתהיה פה מלחמה אזורית? התודעה הקולקטיבית שלכם היא זו שתמשיך לקבוע את מה שקורה. אז לכו למראה, עמדו מולה ודברו עם עצמכם בכנות – והכריזו בגלוי את כוונתכם ותפילת ליבכם האמיתית. אגב, אמת זה מה שהלב אומר, לא האגו, רק תזכורת.
אתם תגלו שאין לכם באמת רצון וצורך במלחמה אזורית. ושאתם רק מתבטאים כך מתוך זעם (אגו). אומנם מותר לזעום, אך אסור להתבטא ולפעול מתוך זעם – זה רק פוגע בכם ובבריאות הפיזית והנפשית שלכם, ולא באף אחד אחר, וכמובן שזה משחק לידיים של אויביכם. גם זה שיעור שתצטרכו ללמוד – ויסות רגשי – ללמוד להרגיש כל רגש ולא להדחיק איפה שלא צריך להדחיק. ככה מייצרים ויסות, על ידי הרגשת הרגשות ומתן ביטוי הולם להם. בקשו עזרה, מישהו שיעזור לכם עם זה. יש ציים שלמים של מטפלים בהתנדבות שרק מחכים שתבואו לבקש עזרה!

נשמע שכועסים עלינו שם למעלה.

יותר מבואסים מכועסים... מבואסים מכך שכל מועצת מעלה החליטה שנדרש פה כאב גדול כדי להזיז עניינים.

אבל אתם איתנו, כן?

תמיד, לנצח נצחים. הבורא איתכם בכל צעד ושעל. תסמכו, תבטחו, תאהבו, תפַתחו את מערכת היחסים שלכם עם הבורא, ומובטח לכם שתמשיכו לראות עוד ניסים גלויים ונסתרים בכל רגע ובכל מקום.

אני אשמח לעוד חיזוק לסיום.

בשמחה!
תאפשרו לעצמכם להעלות בדמיונכם את רגע הניצחון. את תקופת הניצחון. תראו את זה לפרטי פרטים, את הרווחה הלאומית, את הנשימה הקולקטיבית, את הסרת האיום, זהו, אין יותר חמאס! לא בתוכנו ולא מחוצה שלנו (שזה אותו דבר). תרגישו את הביטחון, תרגישו את הלב הפתוח, תראו את עצמכם ממשיכים לעזור לכל הנפגעים בכל דרך, אמצו את הילדים שנותרו ללא הורים אל ליבכם ואל ביתכם. תראו ברוחכם את אזור הדרום קם מחדש ומשתקם למופת. הביאו את הטוב! זה הכל בתודעה שלכם, והיא בידיים שלכם, ואתם יוצרים את זה.

אז תביאו את זה בעזרת הדמיון (בדיוק כמו שאתם מביאים עליכם אסונות וחרדות בדמיון שלילי שלא קשור למציאות, ואז זה מתגשם? אז זה ככה. כולכם מומחים בשימוש בכלי הזה שנקרא הדמיון, פשוט עיוותתם אותו ואתם משתמשים בו לרעתכם, מכל מיני סיבות שקשורות ברובן בחוסר אהבה עצמית).
הרי בתודעה של כל אחד ואחת כבר ברור שיהיה פה ניצחון, אז בואו תפארו אותו בדמיונכם.
זה עדיף על להזריק לעצמכם רעל דרך צפייה בחדשות ובסרטונים חולים.

הבורא באופן אישי שוב מוסר לכם שהוא איתכם בכל צעד ושעל. הרשו לעצמכם להתפרק רגשית, זה קריטי לצורך הגדלת מיכל פנימי שיאפשר לכם להתמודד טוב. תבכו. תכאבו. זה הזמן לזה. ואחרי שגלי העצב והכאב ישככו מעט לאחר הפורקן, תרגישו יותר את הלב הפתוח ואת העוצמה האמיתית שבאה מהלב (ולא מהדחקת רגשות).
אז כדי שתתחזקו ולא תישברו, תאפשרו לעצמכם בעת הזו להישבר ולכאוב. וככה תתחזקו. קוראים לזה אינטליגנציה רגשית.
מאמינים פה בכם. כואבים פה איתכם. שולחים חיבוקים וחיזוקים והחלמה שלמה לכל הפצועים, מתרגשים עד דמעות ומרגישים את הכוח הבלתי מנוצח של האחדות שהבאתם תוך שניות! שאפו ענק! הניצחון המפואר והחיים החדשים שלכם כבר ממש נראים באופק. הביאו אותו!
נשמח לענות לשאלות נוספות.

נכתב מתוך מלא אהבה וכאב עמוק, ומתוך תקווה רבה שנלמד, נחכים, נשתקם ונצמח כעם. אמן!❤️🙏

על דיבור פנימי חיובי לעומת שלילי, ועל הכשל הפנימי שאנחנו גורמים לעצמנו.הדוגמה הבאה כנראה מוכרת להרבה – אל תחשבו על פיל ו...
10/11/2022

על דיבור פנימי חיובי לעומת שלילי, ועל הכשל הפנימי שאנחנו גורמים לעצמנו.

הדוגמה הבאה כנראה מוכרת להרבה – אל תחשבו על פיל ורוד.

האם פעולה זו ניתנת לביצוע? נסו ותיווכחו שפשוט אין לנו אפשרות כזאת – והפיל הוורוד יופיע מיד בתמונה במוחנו.

זה קורה כי התת-מודע שלנו לא מכיר באפשרות – לא או אל.

המון דיבור פנימי שלנו מתבסס על שלילה, ובלא מעט מקרים אנחנו פשוט מכשילים את עצמנו בעקבות זאת. ככה דאגו לנו בעברנו (מתוך המון אהבה כמובן), וככה העבירו לנו פחדים והימנעויות רבות.
וככה למדנו לדבר אל עצמנו, בשלילה והימנעות.

כשהורה אומר לילד שלו בגיל שנתיים – "אל תפחד מהכלב, הוא לא נושך" – ההבנה הראשונית שלו היא שכלב הוא דבר מפחיד ונושך.
לפני כן – הילד לא העלה את זה על דעתו, אבל כעת התפתח אצלו פחד מהכלב.
ככה הפחד מכלבים או מחיות אחרות מושרש, ועלול להתקבע לאורך שנים.
וכך מתקבעים עוד המון פחדים בחיים שלנו.

עצם ההימנעות ושלילת הדבר – בונה ומקיימת אצלנו את הפחד מהדבר עצמו.

לעומת זאת, במקרה הכלב, אם נציג דוגמה אישית נטולת פחד – משמע ניגש לכלב ונלטף אותו בביטחון ובזהירות – הילד לא יפתח את הפחד וההימנעות.

"אני לא אוכל פיצה, אני לא אוכל דברים משמינים, אני לא אחשוב מחשבות מטרידות, אל תהיה לחוץ, אל תיגע בזה!"... ועוד ועוד...

כל אלו מזינים אותנו *בדיוק בדבר עצמו*, והסיכוי שנאכל את הפיצה, נאכל דברים משמינים, נחשוב מחשבות מטרידות, נהיה לחוצים, וניגע בדבר שביקשו ממנו לא לגעת בו – שואף ל-100 אחוז...

חלופות אפשריות:
אני אוכל סלט, אוכל דברים מזינים, אחשוב מחשבות שמחות, אהיה רגוע – כל אלו אמרות עדיפות בהחלט, ועם תרגול וחזרתיות – זה בדיוק מה שיתממש בחייכם. בדיוק כמו שמתממש הדיבור השלילי. הרי אנחנו מאומנים בו כבר שנים...

ב-NLP, זאת דוגמה לתכנות מחדש באמצעות השפה והדיבור הפנימי. כדי להטמיע, נצטרך לחזור על הפעולה, עד שייווצר מעגל עצבי חדש במוח שלנו. ובגדול, זה בדיוק מה שקורה בבניית הרגלים חדשים בחיים. כמו כל דבר שצריך להתאמן בו בשביל להצליח.

אז אומנם זה עלול להישמע פשטני, אבל היי, מי אמר ששינויים גדולים מחייבים תהליכים מסובכים וארוכים? לפעמים קשה לנו לקלוט שדבר פשוט שכזה – פשוט לשנות את הדיבור לחיובי – יכול לעשות שינויים גדולים ומשמעותיים בחיים שלנו.

וכן, לפעמים זה לא יהיה מספיק, ולפעמים נצטרך עזרה נוספת ומעמיקה. אבל תוכלו להיות בטוחים שבהחלט יתבצע שינוי במידה מסוימת, ואף במידה רבה.

שימו לב לדיבור השלילי כלפי עצמכם וכלפי אחרים – ושנו אותו לחיובי.

מעלה בכם תהיות או שאלות? מוזמנים להגיב או לפנות בפרטי.

עוד מחשבות על מחשבות...איזה מישהו פעם ספר איכשהו את כמות המחשבות שעוברות לנו בראש בכל יום. אישית אני לא הייתי מתחייב על ...
24/10/2022

עוד מחשבות על מחשבות...

איזה מישהו פעם ספר איכשהו את כמות המחשבות שעוברות לנו בראש בכל יום. אישית אני לא הייתי מתחייב על מספר, או בכלל מנסה לספור... או בכלל חושב שזה אפשרי...

מישהו אחר הצליח איכשהו לומר פעם שאנחנו משתמשים רק ב-10 אחוז מהמוח שלנו... ולי באמת שאין מושג איך אפשר לכמת דבר כזה... היום לדעתי כבר לא חושבים ככה יותר.

אבל אם יש משהו שכל אחד יכול לומר שהוא בטוח לגביו, זה שמחשבות הן דבר שמשתנה, בדיוק כמו בני אדם.
ממחשבה למחשבה, הרבה מהזמן שלנו, כמו בועות סבון, כמו עננים בשמיים... המחשבות חולפות בנו אחת אחרי השנייה, עם או בלי קשר או היגיון.

אם תשימו לב כשאתם מדברים עם האנשים סביבכם ומקשיבים, תוכלו גם לראות שבתודעה הקולקטיבית (משותפת) שלנו אנחנו חושבים הרבה מחשבות זהות.
קחו למשל מחשבה על סטארט-אפ, רעיון מהפכני או פטנט... שאחרי כמה זמן פתאום מופיע לנו מול העיניים, כי מישהו הקדים אותנו – וביצע. אבל כשהמחשבה עברה אצלנו, לא ביצענו, והיא פשוט המשיכה לרחף לה הלאה, עד ש"נחתה" אצל האדם הנכון ברגע הנכון בזמן הנכון.

דוגמה נוספת היא תודעה קולקטיבית משפחתית – ה"טלפתיה" בין הורים לילדים ובני משפחה. אנחנו נמצאים במחשבות של האחר חלק גדול מהזמן, ועל כן חושבים דומה או זהה.

יש עוד מלא דוגמאות, אשאיר את זה לכם. אבל יותר מאתגרות הן המחשבות שמפריעות, מטרידות את מנוחתנו ופוגעות בשינה. אותן מחשבות על העבר או העתיד – כאשר לאף אחת מהן אין כל קשר לרגע הזה – והן פשוט **מונעות** מאיתנו את הרוגע, השלווה והנוכחות שלנו ברגע הזה.

כמה פעמים קורה שאנחנו פשוט נתקעים במחשבה? המון. וזה קורה כשאנחנו מתחילים **להאמין** למחשבות שלנו **ולהזדהות** איתן.
אנחנו טועים לחשוב שאם חלפה בנו מחשבה, הזויה ככל שתהיה –
היא אומרת משהו עלינו, שאנחנו המחשבה, ואנחנו מפחדים מזה, נמנעים מזה, נלחמים בזה... וכמובן ששום דבר מזה פשוט לא עוזר להעביר אותה הלאה... אבל לא – אנחנו זה לא המחשבות שלנו, בשום אופן ומצב. אמרו את זה קודם לפניי כמובן... לא ממציא כאן שום גלגל.

האם המחשבות הן אמת או לא? מוזמנים להעמיק במחשבה על כך ולהגיב. בכל מקרה תמיד יהיו מגוון תשובות לכאן או לכאן. אישית אני מאמין שמעצם זה שהמחשבות מתחלפות, מעמדן בתור אמת מתערער.

ועכשיו תשימו לב לזה – כשאנחנו מעמיקים במחשבה, מגיע איתה גם הרגש הרלוונטי. ומתוך הזדהות איתה אנחנו בעצם מייצרים לנו מצב רגשי בגוף, לרוב מצב "לא רצוי", עם רגש "לא רצוי". אנחנו מרגישים שהמחשבות האלה לא "בשליטתנו". הן פשוט עולות מתוך אסוציאציות יומיומיות, מסרטים, סדרות, שיחות עם אנשים ועוד.
כשאנחנו "נכנסים" לסרט או לפרק מסדרה, זה מומחש טוב. אנחנו מושפעים ממה שאנחנו רואים על המסך (מזדהים), בדיוק כמו שאנחנו מושפעים מתמונה או קול בדמיון שלנו. בסרט טוב אנחנו עוברים ממש רכבת הרים מנטלית רגשית...

אבל נצא רגע מהסרט חזרה למציאות.
אם המחשבות שלנו טורדניות – אנחנו כנראה מאוד מתנגדים אלה, פוחדים ממנה, מנסים להימנע ממנה וחוששים עד מאוד שהיא אומרת עלינו משהו.
בהתבוננות שקטה נוכל לפעול אחרת – להודות לה על שהגיעה, במקום להתנגד לה, שכן ההתנגדות למחשבה היא מה שגורם לה להיות מטרידה.

תשומת לב – התבוננות חסרת כל ביקורת, התנגדות או שפיטה בכל מחשבה שעולה בנו – ממש כמו דרך משקפת – תאפשר לה פשוט להיות, ולחלוף.

יש גם מחשבות חיוביות יזומות – שאנחנו יכולים להעלות בדעתנו בעצמנו – שיביאו איתן רגש משמח וישנו את המצב. אלו הן מחשבות שלגמרי בשליטתנו, וזהו מצב רצוי שאנחנו יכולים לאפשר לעצמנו, בכל רגע. לחזור לכאן ועכשיו באמצעות מחשבה מרגשת, שמחה, מחשבה על הצלחה שהייתה, הישג, מטרה שהושגה, ועוד.

אז כשמגיעה במחשבה מעיקה, נזהה שהיא מגיעה ומפעילה בנו רגש בגוף... ניקח נשימה, ועוד אחת, ואולי גם עוד אחת... וכך ניצור את המרווח. אנחנו הופכים להיות הצופה השקט... שפשוט מקבל את מה שבא... בלי להתנגד, ואפילו בברכה והודיה... ואנחנו חוזרים לכאן לעכשיו, לרוגע ולשקט הפנימי.

כל מה שכתבתי הוא כמובן כללי, ובמובן הרחב ביותר. כל מקרה לגופו, תמיד.
הרבה אנשים נמצאים במצב בעייתי שהם סוחבים מהילדות. זה המון משקל על הכתפיים שלהם, וזה פוגע משמעותית בחייהם. הרגש הנלווה למחשבות הוא לא רצוי, ולכן האוטומט הוא לדחוק, למנוע אותו, להתנגד אליו.

יש לנו יכולת למנוע ולהדחיק את הרגשת הרגש במשך שנים רבות, וזה פשוט מפתח מחלות בגוף שלנו. מצב כזה מבקש שנתייחס לרגש שעולה בנו, ואולי לראשונה בחיים נוכל לתת לו ביטוי אותנטי מלא. לאחר שזה יקרה, יתאפשר לנו לעצב בנו מיכל רגשי בריא יותר לגוף ולנפש. עדיף כמובן שזה יקרה בליווי ותמיכה.

מוזמנים לשאול ולהעמיק, בתגובות כאן, בפרטי או בווצאפ.
אני בינתיים אחשוב על עוד תוכן שהוא לא על מחשבות... 😊

*התמונה להרגעה בלבד*

18/10/2022

מחשבות מחשבות מחשבות... כל היום מחשבות ועוד מחשבות...
מחשבות על העבר, על לפני שעה, על אתמול, שלשום, על לפני 5, 10, 20 שנה... מחשבות של השוואות על אז והיום... עבר לעומת הווה... ניסיון עיקש לפתור מצבים בחיים באמצעות חשיבה... ניסיון "לצאת מהלופ", ניסיון להבין ולהבין ולהבין... אך עצם הניסיון רק מעצים את הלופ... ואז חרדה... כי הלופ מעמיק ומעמיק ואין לו סוף...
עד שהגרון שלנו נחנק...
ובלית ברירה מגיע...
הסוף למחשבות...
והוא מתבטא בעצירה, לצורך נשימה...
כי מרוב מחשבות לא נשמנו...
וממש כמעט נחנקנו...
ובנשימה עצמה... אין מחשבות.
בכל זאת יש להן סוף! גם אם הוא זמני, לפני גל המחשבות הבא...

כשאנו עוצרים לנשימה – אנחנו לא חושבים – תשומת ליבנו מופנית לנשימה – כי נחנקנו מרוב מחשבות... ואין לנו ממש ברירה אלא לעצור... הרי בכל זאת, נשימה היא עניין שחשוב לנו כבני אדם... וגם, אם לא ננשום, לא נוכל להמשיך לחשוב...
מוכר? אני בטוח שכן. אז בואו ניקח הפעם נשימה יזומה... (הפוסט אותי אישית די החניק...)
ועוד אחת... ונוכל לראות שאנחנו בעצם יכולים ליזום את זה – תמיד.
ואפילו ליזום את הפסקת המחשבות בעצמנו – על ידי אמירה עצמית ונשימה יזומה. שכל אחד יבחר לו את הנוסח.

לפעמים המחשבות עיקשות, ואז נידרש לדבר לעצמנו באסרטיביות, כמו אל ילד עקשן, שכל מה שעליו לעשות כרגע הוא פשוט לא לדבר (לעצמנו כמובן), ופשוט לנשום. לעזוב את כל המחשבות, ולנשום.

עוד לא נולד הלופ שניתן "לפתור" אותו באמצעות מחשבות. אני בטוח שיש בינינו אלופי מחשבות, שיֵדעו לומר שמעולם לא פתרו לופ מחשבתי באמצעות עוד מחשבות.

בעזרת ההנחיה ב-NLP, נוכל להתבונן בדבר הזה שאנו עושים לעצמנו – שהוא בתכלס דמיון מודרך שלילי – בין שהוא היזכרות בעבר, או ניסיון שליטה על העתיד (ניסיון שנידון לכישלון מראש ויוצר חרדות).
כולנו אלופים בזה – אך עם הזמן נוכל להשתמש במוח שלנו, בכלי החושב העצום הזה – לטובתנו, ולהתחיל להשתמש באותה היכולת בצורה הנכונה, בדמיון מודרך חיובי, בונה, מעצים.

את החשיבה נוכל להפעיל **רק מתי שנצטרך חשיבה** –
ובשאר הזמן הרב שהתפנה לנו, נלמד ליהנות מהחיים ללא מחשבות.

חזרה נעימה לשגרה לכולם! דיאטה עד חנוכה... 🙂

16/10/2022

אז למה אנחנו מתנהגים כפי שאנחנו מתנהגים? כי התת־מודע שלנו מתוכנת לכך.
מהו התכנות? רשתות עצביות במוח שמקושרות ביניהן (נוירוטרנסמיטרים).
איך מתבצע התכנות? באמצעות שפה, במקרה שלנו – עברית.
מיהו המתכנת? כל אחת ואחת מאיתנו.
האם ניתן לבצע שדרוג לתוכנה? חד משמעית. כמו הסמארטפון שעובר שדרוגים, כך ביכולתנו לשדרג ולתכנת מחדש את המוח שלנו. כך ניצור קשרים עצביים חדשים במוח –
וכך תיווצר ההתנהגות החדשה הרצויה לנו.

ב-NLP אנחנו עושים ניתוב־לשוני־פיזיולוגי. תרגום נפלא בעיניי, אבל באנגלית זה אולי ממחיש קצת יותר את מה שכתבתי: Neuro-linguistic programming

השפה שלנו מחולקת לדיבור שאנו מדברים ביום יום (במודע), ולדיבור הפנימי שלנו (התת־מודע). בתהליכי NLP אנחנו מתחברים לדיבור הפנימי שלנו, לליבה שלנו, למקום שבו ניתן לבצע שדרוגים בתוכנה – ומבצעים בו את השינוי.

כשאנו מבדילים בין הקול שבראש לבין הקול הפנימי, ומצליחים להיות בהקשבה לעצמנו – השינוי מתבצע, והוא קורה די מהר.

החלק שאנחנו נעבוד עליו יחד הוא ההשקטה...
כי רק בשקט נוכל להקשיב לעצמנו, להתמודד עם מה שעולה וקיים בנו, ולא להתעלם מזה.

חג שמח לכולם!
(וזהו... חג אחרון ודי...)😅

יותר ויותר אנשים מכירים היום את שיטת NLP, ואפילו יותר מכירים מדיטציות ודמיון מודרך – אבל אשמח להסביר קצת בכל זאת, כי אני...
13/10/2022

יותר ויותר אנשים מכירים היום את שיטת NLP, ואפילו יותר מכירים מדיטציות ודמיון מודרך – אבל אשמח להסביר קצת בכל זאת, כי אני מאמין שכל הסבר יתרום להבנה טובה יותר. NLP היא שיטה לטיפול קצר מועד. מגדירים מטרה, ועוברים מסע חווייתי, מנטלי ורגשי, שבסופו המטרה מושגת.

זה נשמע פשוט, ולפעמים נשמע כמו קסם, אבל המסע כולו הוא חוויה שעוברת דרך מקומות שאינם גלויים לנו ביום־יום, ובהם טמון הפתרון.
רבות נכתב על התת־מודע, ואכן זהו המקום שאינו חשוף בפנינו ביום־יום – אך הוא זה שמנהל לנו את החיים, מבלי שאנו שמים לב לכך.

מטפל ב-NLP נקרא מַנְחֶה. אבל אתעכב בכל זאת לרגע על מהו מטפל, לתפיסתי.
אז מטפל הוא לא רואה חשבון, לא עורך דין, לא מוסכניק – ובעיקר לא שופט.
תפקידו של המטפל הוא ל-ט-פ-ל. תפקידו לתת מקום בטוח ומכיל, ולקבל כל אדם באשר הוא, על שלל הדברים שהאדם עובר ועבר בחייו.
ומטפל ב-NLP עושה זאת על ידי הנחיה, שאילת שאלות שמכוונות לתשובות מתוך התת־מודע, או בטכניקות מגוונות שזאת מטרתן.

באמצעות סט של כלים מעולים להתבוננות פנימית, מתבצע חיווט מחדש של המוח, והמונחה סולל **בעצמו** את הנתיב החדש.
המנחה מנחה את האדם בדרכו במסע, ומסייע לו להתבונן בדבריו וברגשותיו.
כך ניתן לזהות את פשר ההתנהגויות ה"בעייתיות" שאנו מתמודדים איתן יום־יום, אותן התנהגויות שאנחנו לא מבינים למה אנחנו חוזרים עליהן כל הזמן.

אז אם הגיע הרגע עבורכם, ואתם מבקשים לעבור שינוי משמעותי בחיים שלכם, להקל על עצמכם, ולקיים בחייכם רוגע, שלווה, שמחה, בריאות ואושר – צרו קשר.

ב-NLP ניתן לטפל בשחרור מהרגלים מזיקים או כפייתיים, שחרור מחרדות ופחדים למיניהם, שחרור מפוביות, גמילה מהתמכרויות, שחרור מתלות, התמודדות ותמיכה במצבים רפואיים (החלמה מניתוח, החלמה ממחלה קשה או בדרך להחלמה ועוד), טיפול בכאב כרוני, קשיים שמלווים אתכם בחיים, טיפול עומק וסגירת מעגלים מאירועי ילדות קשים/טראומטיים, הורדה במשקל, קושי בלהיכנס להיריון, וכל דבר אחר בחיים שנדרש לגביו איזון בחיים.

Address

Bat Yam

Telephone

+972547901338

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מושיק חסון - מטפל ב-Nlp ודמיון מודרך posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share

Category