24/10/2022
עוד מחשבות על מחשבות...
איזה מישהו פעם ספר איכשהו את כמות המחשבות שעוברות לנו בראש בכל יום. אישית אני לא הייתי מתחייב על מספר, או בכלל מנסה לספור... או בכלל חושב שזה אפשרי...
מישהו אחר הצליח איכשהו לומר פעם שאנחנו משתמשים רק ב-10 אחוז מהמוח שלנו... ולי באמת שאין מושג איך אפשר לכמת דבר כזה... היום לדעתי כבר לא חושבים ככה יותר.
אבל אם יש משהו שכל אחד יכול לומר שהוא בטוח לגביו, זה שמחשבות הן דבר שמשתנה, בדיוק כמו בני אדם.
ממחשבה למחשבה, הרבה מהזמן שלנו, כמו בועות סבון, כמו עננים בשמיים... המחשבות חולפות בנו אחת אחרי השנייה, עם או בלי קשר או היגיון.
אם תשימו לב כשאתם מדברים עם האנשים סביבכם ומקשיבים, תוכלו גם לראות שבתודעה הקולקטיבית (משותפת) שלנו אנחנו חושבים הרבה מחשבות זהות.
קחו למשל מחשבה על סטארט-אפ, רעיון מהפכני או פטנט... שאחרי כמה זמן פתאום מופיע לנו מול העיניים, כי מישהו הקדים אותנו – וביצע. אבל כשהמחשבה עברה אצלנו, לא ביצענו, והיא פשוט המשיכה לרחף לה הלאה, עד ש"נחתה" אצל האדם הנכון ברגע הנכון בזמן הנכון.
דוגמה נוספת היא תודעה קולקטיבית משפחתית – ה"טלפתיה" בין הורים לילדים ובני משפחה. אנחנו נמצאים במחשבות של האחר חלק גדול מהזמן, ועל כן חושבים דומה או זהה.
יש עוד מלא דוגמאות, אשאיר את זה לכם. אבל יותר מאתגרות הן המחשבות שמפריעות, מטרידות את מנוחתנו ופוגעות בשינה. אותן מחשבות על העבר או העתיד – כאשר לאף אחת מהן אין כל קשר לרגע הזה – והן פשוט **מונעות** מאיתנו את הרוגע, השלווה והנוכחות שלנו ברגע הזה.
כמה פעמים קורה שאנחנו פשוט נתקעים במחשבה? המון. וזה קורה כשאנחנו מתחילים **להאמין** למחשבות שלנו **ולהזדהות** איתן.
אנחנו טועים לחשוב שאם חלפה בנו מחשבה, הזויה ככל שתהיה –
היא אומרת משהו עלינו, שאנחנו המחשבה, ואנחנו מפחדים מזה, נמנעים מזה, נלחמים בזה... וכמובן ששום דבר מזה פשוט לא עוזר להעביר אותה הלאה... אבל לא – אנחנו זה לא המחשבות שלנו, בשום אופן ומצב. אמרו את זה קודם לפניי כמובן... לא ממציא כאן שום גלגל.
האם המחשבות הן אמת או לא? מוזמנים להעמיק במחשבה על כך ולהגיב. בכל מקרה תמיד יהיו מגוון תשובות לכאן או לכאן. אישית אני מאמין שמעצם זה שהמחשבות מתחלפות, מעמדן בתור אמת מתערער.
ועכשיו תשימו לב לזה – כשאנחנו מעמיקים במחשבה, מגיע איתה גם הרגש הרלוונטי. ומתוך הזדהות איתה אנחנו בעצם מייצרים לנו מצב רגשי בגוף, לרוב מצב "לא רצוי", עם רגש "לא רצוי". אנחנו מרגישים שהמחשבות האלה לא "בשליטתנו". הן פשוט עולות מתוך אסוציאציות יומיומיות, מסרטים, סדרות, שיחות עם אנשים ועוד.
כשאנחנו "נכנסים" לסרט או לפרק מסדרה, זה מומחש טוב. אנחנו מושפעים ממה שאנחנו רואים על המסך (מזדהים), בדיוק כמו שאנחנו מושפעים מתמונה או קול בדמיון שלנו. בסרט טוב אנחנו עוברים ממש רכבת הרים מנטלית רגשית...
אבל נצא רגע מהסרט חזרה למציאות.
אם המחשבות שלנו טורדניות – אנחנו כנראה מאוד מתנגדים אלה, פוחדים ממנה, מנסים להימנע ממנה וחוששים עד מאוד שהיא אומרת עלינו משהו.
בהתבוננות שקטה נוכל לפעול אחרת – להודות לה על שהגיעה, במקום להתנגד לה, שכן ההתנגדות למחשבה היא מה שגורם לה להיות מטרידה.
תשומת לב – התבוננות חסרת כל ביקורת, התנגדות או שפיטה בכל מחשבה שעולה בנו – ממש כמו דרך משקפת – תאפשר לה פשוט להיות, ולחלוף.
יש גם מחשבות חיוביות יזומות – שאנחנו יכולים להעלות בדעתנו בעצמנו – שיביאו איתן רגש משמח וישנו את המצב. אלו הן מחשבות שלגמרי בשליטתנו, וזהו מצב רצוי שאנחנו יכולים לאפשר לעצמנו, בכל רגע. לחזור לכאן ועכשיו באמצעות מחשבה מרגשת, שמחה, מחשבה על הצלחה שהייתה, הישג, מטרה שהושגה, ועוד.
אז כשמגיעה במחשבה מעיקה, נזהה שהיא מגיעה ומפעילה בנו רגש בגוף... ניקח נשימה, ועוד אחת, ואולי גם עוד אחת... וכך ניצור את המרווח. אנחנו הופכים להיות הצופה השקט... שפשוט מקבל את מה שבא... בלי להתנגד, ואפילו בברכה והודיה... ואנחנו חוזרים לכאן לעכשיו, לרוגע ולשקט הפנימי.
כל מה שכתבתי הוא כמובן כללי, ובמובן הרחב ביותר. כל מקרה לגופו, תמיד.
הרבה אנשים נמצאים במצב בעייתי שהם סוחבים מהילדות. זה המון משקל על הכתפיים שלהם, וזה פוגע משמעותית בחייהם. הרגש הנלווה למחשבות הוא לא רצוי, ולכן האוטומט הוא לדחוק, למנוע אותו, להתנגד אליו.
יש לנו יכולת למנוע ולהדחיק את הרגשת הרגש במשך שנים רבות, וזה פשוט מפתח מחלות בגוף שלנו. מצב כזה מבקש שנתייחס לרגש שעולה בנו, ואולי לראשונה בחיים נוכל לתת לו ביטוי אותנטי מלא. לאחר שזה יקרה, יתאפשר לנו לעצב בנו מיכל רגשי בריא יותר לגוף ולנפש. עדיף כמובן שזה יקרה בליווי ותמיכה.
מוזמנים לשאול ולהעמיק, בתגובות כאן, בפרטי או בווצאפ.
אני בינתיים אחשוב על עוד תוכן שהוא לא על מחשבות... 😊
*התמונה להרגעה בלבד*
