28/11/2023
*בס"ד*
*חיזוק יומי - טו' כסלו*
*תשחרר את השבוי בגופך*
באחד הימים למד הרב רוזנברג את פירוש "המשנה ברורה" (כד ס"ק ז): "נמצא בשם הקדמונים, שכל המעביר ציצית על עיניו כשקורא פרשה ציצית, יהא מובטח שלא יבוא לידי סימוי עיניים - עיוורון".
כשראה זאת טלפן מיד לרב זילברשטיין וסיפר לו על החולי של אמא שלו, חולי עיניים שמביא בסופו של דבר לעיוורון, ועל הסגולה של "המשנה ברורה" - להעביר את הציצית על גבי העיניים.
שאל אותו הרב רוזנברג: "הרי הסגולה הזו היא בציצית, ובאשה, לא שייך שתעביר את הציצית על העיניים משום שאין לה ציצית, אז מה לעשות?"
השיבו הרב זילברשטיין: "תגיד לאביך, שבשעה שהוא מעביר את הציציות על העיניים בקריאת שמע, שיחשוב ויכוון שעושה זאת לרפואת אשתו, כמו הסגולה שמביא "המשנה ברורה".
ואכן כך היה, בעלה החל להקפיד להעביר את הציציות על העיניים בשעת קריאת שמע, וכיוון שהדבר יהיה לרפואת אשתו שלא תתעוור.
חלפו שנים מאז התגלתה המחלה והאמא לא איבדה את ראייתה בזכות מצוות הציצית של בעלה.
כל מצווה מכוונת לאיבר אחר בגוף, ברגע שאדם מקיים מצווה או עושה חסד עם אותו איבר, הוא מחייה אותו, נותן לו כוחות מעבר לטבע הטבוע בו.
כל אדם מצווה ללכת לרופא, לבדיקות וצילומים, ועם זאת לנסות להשפיע על מצבו באמצעות התרוממות רוחנית. לפי שהנשמה הפועמת בגוף מחייה אותו בכל רגע, וכל מצווה שהוא עושה עוזרת לה להחיות אותו מעל הטבע.
כתוב במצוות ציצית: "וראיתם אותו", לפי שהיא מצווה המסוגלת לרפואת העיניים, תפילין - "וקשרתם לאות על ידיך" - עוזרת לתפקוד הידיים.
"מושכני אחריך נרוצה" - ריצה לדבר מצווה עוזרת לרגליים.
מכאן יְדַע האדם שיש בו חלק רוחני, כמו שאומרים בתפילת השחר: "נשמה שנתת בי טהורה", עליו לתת "אוכל" לנשמה שלו כשם שנותן לגופו, על מנת להחיות אותה.
לעיתים הנשמה שלנו שבויה בתוך הגוף, ללא אוכל, אושר וערגה. כשם שאנו משחררים שבויים, כך נשחרר את הנשמה שלנו מהכלא הרוחני בו היא נמצאת, ניתן לה את המזון שלה, ונרוויח גם בריאות טובה וגם שכר שלא יסולא בפז... הכל תלוי בך... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
