05/04/2026
איך לעזור לילדים סגורים להתמודד עם המלחמה?
גם אני עם הילדים שלי עוברת את האתגרים של המלחמה בבית
הבן המתבגר הגדול שלי בן 14 מבסוט מהמצב,
כל עוד אין בית ספר, מבחינתו שישמידו את העולם...
האמצעית שלי בת 12 מנסה להסתיר את הפחדים
ואני בעדינות מוציאה אותה מהבית מידי פעם,
עוזרת לה לחפוף את רעמת התלתלים כדי שלא יקח שעה וחצי
(באמת שעה וחצי, לא מגזימה)
ומידי פעם מדברת קצת על המצב ואיך מתמודדים אותו
(וממש נזהרת לא לחפור 😊)
והקטנה שלי בת 9 לא מדברת על זה,
ולא מוכנה להודות שמפחדת, אבל היא הראשונה לרדת למקלט שיש אזעקה.
היא משדרת עסקים כרגיל,
אבל בתור אמא, התפקיד שלי הוא כל הזמן לבדוק מה המצב הרגשי של הילדים שלי
גם אם הם לא מדברים.
ואני מרגישה אותה.
אז מה אני עושה עם זה?
מכריחה אותה לדבר? ממש לא
מציירת איתה? גם לא, היא לא פנויה רגשית לזה.
אז מה כן? אני משחקת איתה!
אצל ילדים השפה הזמינה והנגישה ביותר לעיבוד רגשות זה משחק.
גם בלי לדבר,
המשחק משחרר הורמונים של רגיעה והיקשרות
שנותנים להם ביטחון ומווסתים את החרדה.
למזלי למדתי שיטת טיפול דיאדי של משחקים פשוטים ביותר
שפתחו לי את הראש והיצירתיות
כמו משחקי ידים וקולות מצחיקים
שלא צריכים כלום חוץ מאת שתינו נוכחות.
יש לנו טקס קבוע לפני השינה במיטה שלי של "זמן מישמושים"!
שאנחנו מדגדגות, צוחקות, ממציאות משחקים ונהנות אחת מהשניה.
ובעיקר בזמן הזה (15 דק ביום!)
אני מעניקה לה כמויות של חום, תשומת לב ואהבה
שמחזיקות אותה רגועה לכל היום למחרת.
רק אני והיא עם כל המשחקים והבדיחות הפרטיות שהמצאנו
ולפעמים שאבא נכנס מוסיפים חיבוק סנדוויץ' גדול
(הילד בין ההורים ואנחנו מועכים אותו בחיבוק תוך כדי שהוא בוחר איזה ממרח בסנדוויץ' הוא רוצה להיות).
והדקות האלה הן רק שלי ושלה ובהן היא מעבדת ומשחררת את כל המתח שצברה במהלך היום
אז צריך להיות מטפלים רגשיים כדי לעשות את זה? ממש לא!
תיזכרו במשחקי ידיים מהילדות שלכם,
תמציאו משחקי ניחושים,
תדגדגו אותם תצחיקו אותם, תנו להם להצחיק אתכם,
תתחברו לילד שבכם ותראו איך מהר מאוד יש לזה השפעה (כל עוד תתמידו!)
אם תרצו רעיונות למשחקים תגיבו ואכתוב לכם
מומלץ לנסות בבית!