08/03/2026
יום האישה
פעם חשבתי לעצמי למה אנחנו צריכות יום אישה, ברור לי מי אני וברור לי מהו כוחה של אישה.
פעם חשבתי שאנחנו צריכים להיות כמו גברים, חזקות, דוחפות אפילו יותר אגרסיביות.
פעם חשבתי שאני אזרחית אוניברסלית, שדתות זה המצאה של בני אנוש להרגיע את עצמם.
פעם חשבתי שאני יודעת וצודקת והייתי גם מתווכחת על זה.
היום אני יודעת שאני בלמידה כל הזמן ובתקווה להתפתחות וגדילה מבפנים החוצה.
אני יודעת שאני שייכת לעם היהודי מסיבות עמוקות ומשמעותיות.
ואני אישה, בת, אחות, אמא. אני שייכת למין הנשי.
גורלי כאישה במדינה שמראשית הקמתה ראתה אותנו שוות בהרבה מובנים,
כן אני יודעת שלא בכל המובנים (שנים אני מנהלת תחום מאוד מסוים במשאבי אנוש),
נולדנו כאן, כנשים עם חופש תנועה, חופש בחירה, חופש, חירות.
כן, אני יודעת שלא כולן. אני לא באופוריה,
יש לנו עוד דרך ארוכה בהרבה תחומים ואולי פה טמונה הסיבה, המקור וההבנה למה כן נדרש יום אישה.
אז אני לא רק יהודיה, אני אישה, ואני רואה אישה בעיניה של כל אישה על כדור ארץ.
מדמיינת לי מעגל אין סופי של נשים, אחיות, עם זכרון ברמה התאית של החפצה, הקטנה, העמדה על המוקד כמכשפה, הכאה, אינוס, הטרדה, אפשר להוסיף עוד ועוד לרשימה.
ובאותה נשימה, זכתה מאלוהי הבריאה להיות שליחתו בוראת חיים על הארץ, על האדמה.
יוצרת ומגדלת חיים ברחמה. עושה את משימתה במלוא עוצמה ויופי.
אז אנחנו חזקות כמו שאנחנו יודעות להיות חזקות מבפנים. מחזיקות, יוצרות ונוגעות בכל מה שאנו חפצות, כל אחת בדרכה ויחד יד ביד.
אני מזמן כבר לא פמיניסטית, אני שיויוניסטית (מהמילה שיוויון) והכי חשוב אני מאמינה ויודעת שכל אחת לעצמה חשוב שתהיה מודעת לרצונותיה, חשקיה, ליכולותיה שלה, וכל אחת תדע שהיא שווה בעיני הבריאה ובעיני עצמה.
ושנזכור אחת את רעותה, שנשים לב ברגישות לעיני אישה שלידה ונדע שאנחנו שייכות לאותו מקבץ המין הנשי, לאותה אחווה.
וכל עוד נשים נדרשות לעטות עליהן כסות, כל עוד נשים מוכות, נאנסות, חירותן אינה מלאה על גופן ונפשן,
גם חירותי שלי אינה מלאה.
אמן להמשך גדילה ומודעות על מי אנחנו כאן ולימי אחווה מלאה.
ווסהילה,
כרמית אשת הקשת HeMaTaNaMa