07/05/2024
סיפור מהקליניקה👣
ארוך אבל שווה לקרוא עד הסוף.
לפני כחודש הגיעה אלי ילדה מקסימה בת 6 עם כאבים חזקים במפרק הירך, ברך וקרסול ברגל ימין. המצב החמיר עד שלא יכלה ללכת והייתה צריכה עזרה של כיסא גלגלים.
לזה התלוותה חרדה, בעיות שינה, קושי בשינה רצופה והמון התעורריות. היה גם פחד להישאר לבד, מה שאילץ את האמא לעבוד מהבית ולהיות צמודה אליה.
היא טופלה בקלונקס פעמיים ביום שהרגיע מעט אבל לא ממש עזר.
האבחנה הרפואית לאחר סידרה של בדיקות הראתה שיש פער בין התלונה הכאבים החזקים לממצאים .
כל זה התחיל קצת אחרי ה7/10.
המשפחה נאלצה לעזוב את מקום המגורים , מה ששינה את המסגרת החברתית והלימודית של הילדה ועורר פחד וחרדה גדולים.
היות וזה רגל ימין שאלתי את האמא על הפחד מהצעד קדימה, העתיד, לחזור לשיגרה, להיכנס למסגרת חדשה..
אחרי התבוננות בכפות הרגלים, הבנתי שאני צריכה לחקור אחורה להבין אם היו עוד מקרים שעירערו את הביטחון ותחושת היציבות שלה .
שאלתי על תקופת העוברות שלה ורגע הלידה.
באיבחון הרפלקסולוגי יש לנו חלון הצצה לתקופה הזו. סימנים אשר משתקפים על רפלקס עמוד השידרה יספרו לנו את החוויות שהעובר חווה במהלך ההריון דרך חוויות של האמא ואיך זה השפיע ומשפיע עליו.
לתקופת העוברות וללידה יש השפעה מאוד גדולה על החיים שלנו .
חלק מהדפוסים שלנו אנו מביאים מהתקופה הזו .
ואכן היה הריון לא פשוט עם שמירת הריון משבוע 5.
כעוברית היא השתרשה ליד הניתוח הקיסרי מהלידה קודמת, וככול שההריון התקדם והיא גדלה הצלקת ניפתחה והיא התיישבה על השלפוחית...
כל ההריון היה חשש להפלה.
מלחמת ההשרדות שלה התחילה כבר אז...
מעבר לכלי האיבחוני, יש ברפלקסולוגיה טכניקה שניקראת מטמורפיק טכניקה שמשחררת דפוסים מתקופת העוברות.
זו טכניקה שטובה לכולם; בטח לילדים ועוד יותר להריוניות.
טיפול ראשון ושני עבדתי איתה על הרגעה, הורדת מתח ובניית ביטחון.
חייבת לציין שבשום שלב, גם כששכבה על מיטת הטיפולים וגם כשנירדמה בטיפול הרגל היתה מוחזקת ישר, ובשום שלב לא כופפה את הברך.
טיפול 3 מטמורפיק. היא נירדמה כמו בטיפולים קודמים.
בסיום הטיפול הרגשתי שמשהו השתחרר משהוא קרה.
כשאמא הרימה אותה יכולנו לראות שהרגל משוחררת ומכופפת .
במפגש הרביעי היא כבר הגיעה עצמאית על הרגלים !
אומנם קצת גוררת את הרגל, אבל עומדת על הרגל והולכת!!!
כמובן שהייתה התרגשות אדירה!!!
אחרי מפגש רביעי השינה התחילה להיות טובה ורגועה והיא חזרה לישון לילה שלם בחדר שלה.
האתגר הבא היה להישאר לבד כשאמא יוצאת לשעה.
עד עכשיו היא הייתה חייבת את אמא איתה כל הזמן. אפילו לא להישאר עם אבא.
כל מפגש אנו רואות את ההתקדמות וזה מרגש ונותן כוח ומוטיבציה להמשיך.
אחרי המפגש אחרון האמא הצליחה לצאת לעבודה לכמה שעות.
אני בהודיה מלאה על הזכות לטפל וולהזכיר לגוף את יכולות הריפוי שקיימים בו.
גם במקומות המאוד מאוד חשוכים 🦋