אושר החיים אימון וטיפול לבריאות איזון וצמיחה

03/02/2025

היי יקרה,
אם אובחנת עם פיברומיאלגיה ואת מבאר שבע והסביבה, אני מזמינה אותך למפגש שהוא כולו נתינה עבורך.
שלום,
אני אושרה שקד ואני מומחית לריפוי מכאב. הקליניקה שלי בבאר שבע
למדתי את ריפוי הכאב בהרבה רבדים בשיטות מבוססות גוף כולל שיטות מדעיות רפואיות, שיטות מבוססות רגש ומבוססות תודעה.
החלמתי בעצמי מכאבי פיברו ועייפות כרונית מהם סבלתי כארבעים שנים. ההתקפים לא נעלמו ומדי פעם הם מרימים ראש והיום אני יודעת לפוגג אותם מהר מאד. היום בגיל 63 יש לי איכות חיים הרבה יותר טובה מזו שהיתה לי בגיל 20
קבלתי מתנה ענקית ואני רוצה להעביר אותה הלאה!
אשמח לפגוש אותך

19/01/2025

כמו שכתבתי בפוסט הקודם, הידע עזר לי מאד במסע ההחלמה שלי. הוא השלים לי פיסות מידע בפאזל הריפוי.
הפעם אני רוצה להתמקד בחשיבות הידע בהקשר להחלמה מכאב כרוני ומפיברומיאלגיה.
1. הידע החדש מספר סיפור חדש על כאב. תחילה חשבו שכאב הוא עונש מאלוהים. אחר כך רנה דקארט (1596-1659) לפני כ 500 שנה, אמר שכאב משקף נזק לגוף ויהיה בהתאם למקום בגוף.
כלאמר, כאב=נזק לריקמה.
התיאוריה של דקארט החזיקה מעמד כמה מאות שנים.
ההבנה היום היא שכאב כרוני נוצר ומונצח ע"י המוח, בצורת רשתות הפעלה ענפות ובמנגנון בר שינוי עליו ניתן להשפיע באופן מכוון ומודע. זה אומר שמה שאנחנו יודעים, חושבים, מרגישים וההתנהגויות שלנו משפיעים באופן ישיר על מנגנון הכאב, על המשך שלו ועל העוצמה שלו.
2. אנשים שמגיעים לקליניקה מגיעים אלי עם כל התפישות האלה: אלוהים מעניש אותי, למה היקום/אלוהים מעניש אותי? מה עשיתי רע? או שבמקום הכואב יש נזק כלשהוא בגוף.
תפקידי כמטפלת הוא לידע אותם שהתפישה שלהם לא מעודכנת. כשמתמקדים בגוף, באיבר, מפספסים 90% מההסבר כי באמת באמת 90% מגיע מהמוח וממערכת העצבים. אז אחד הדברים אתם אתחיל זה להסביר להם שהם מתמקדים יותר מדי בגוף.
3. ההבנה שכאב הוא דבר משתנה ולא קבוע ויש דברים שאפשר לעשות כדי לרפא אותו, זהו שינוי חשיבתי שמתבסס על הידע ומביא להכרה שיש לנו ביד מפתחות לריפוי בהם אנחנו יכולים להשתמש בעצמנו.
כך המטופלים מרגישים שהכוח חוזר אליהם לידיים, שהם יכולים לשלוט וזה מאד מעצים.
זה חלק מהריפוי.

17/01/2025

https://www.facebook.com/share/p/12ESgDCXD3M/

סטרס וכאב

בתואר הראשון שלי בביוכימיה היה לי מרצה מיוחד עם חוש הומור מפותח. באחד השעורים הוא תיאר את התהליכים שקורים בגוף של זברה שנרדפת ע"י אריה.
ובקצרה: כאשר הזברה מגלה שהאריה מנסה לצוד אתה היא נלחצת.
כאשר הגוף לחוץ, מערכת העצבים הסימפתטית אחראית להפעלת תגובת "הילחם או ברח", שמטרתה התמודדות עם מצב החירום. הגוף מנתב את כל משאבי האנרגיה שלו לטובת לחימה באיום או בריחה ממנו.
מערכת העצבים הסימפתטית מאותתת לבלוטת יותרת הכליה לשחרר את הורמוני הלחץ אדרנלין וקורטיזול.
הורמונים אלה גורמים ללב לפעום מהר יותר, לקצב הנשימה לעלות, לכלי הדם להתרחב, לפעילות מערכת העיכול להשתנות ולרמות סוכר הדם לעלות – כל זאת כדי להתמודד עם האיום.
התוצאה: הזברה רצה במהירות במטרה לברוח מהאריה.
הפאנץ' של המרצה שלי: המערכת הזו קיימת גם אצל האריה. השאלה היא רק מי רץ מהר יותר!!

גם אצלנו המערכת הסימפתטית נכנסת לפעולה כאשר אנחנו בסטרס. אלא שהיום הסטרס שינה פניו למצבים אחרים מאלו שהיו בעבר. הטריגרים לסטרס בימינו יכול להיות נהיגה, מבחן, בוס קשוח, יחסים מתוחים עם בן/בת זוג, פיטורין וכדומה.

מצבים אלו יכולים להתמשך לאורך זמן והגוף "נתקע" על מצב חירום.
זה שוחק,
זה מתיש,
וזה גם משפיע על מנגנון הכאב

17/01/2025

אם יש לי עצת זהב לאנשים עם פיברומיאלגיה זו תהיה "אל תחכו".
עשו עכשיו למען בריאותכם

במשך שנים כבר הבנתי שיש לי פיברו ועדיין היה לי קשה להחליט "די! לא מוכנה עוד".
טיפלתי בעצמי, שיניתי תזונה, עשיתי פעילות גופנית מתונה.
אבל לא היתה שם תשוקה
לא היתה נחישות ללכת עם זה עד הסוף
נשאבתי ליום יום, לשגרה, לנוחות והסתפקתי במה שהשתפר
אבל לא היתה החלמה משמעותית

ואז, בינואר 2017 היתה לי תאונת דרכים בכביש 6. רכב ניתקע בשוליים השמאליים, שהיו מאד צרים.
אני הספקתי לבלום אך זו שהיתה מאחורי לא הספיקה והתוצאה טוטאל לוס לרכב וגב עם 3 מוקדים של צליפת שוט.
ואז התחילו כאבים שלא ידעתי כמותם עשרות שנים.
כאבי גב מטורפים שהשביתו אותי
פיזיותרפיה פעמיים בשבוע
משככי כאבים שעד אז נמנעתי מלקחת
עיסויים, דיקור ושום כלום לא עזר

הייתי בצומת דרכים
מצד אחד אני כל כך כאובה שאין לי כוח לטפל בעצמי
אין לי כוחות לגייס כוחות ולעזור לעצמי
ומצד שני חוסר הסכמה להשלים עם מה שהרופאים אומרים:
אין מנוס
את חייבת משככי כאבים
אין באמת פתרון לפיברומיאלגיה,
את צריכה ללמוד לחיות עם הכאב ועוד..

וכך המלחמה הפנימית נמשכה מספר חודשים במקביל לטיפולים קונבנציולים שהקלו בצורה מוגבלת
ואז החלטתי שלא עוד
הגעתי לנקודת "הדי"!!!
לא מוכנה עוד לסבול מכאבים
לא מוכנה להתבגר ולהזדקן כך, תלויה ונזקקת לאחרים
לא מוכנה להיות מובלת ע"י מטפלים אחרים. שלא תבינו. כן להיתמך ולקבל עזרה אך לא להיות תלויה במישהו חיצוני

ומשם התחילה ההחלמה באמת
אני הובלתי את הטיפולים. הרגשתי מה מתאים מה פחות.
לא וויתרתי
התמדתי ועשיתי עבודה עצמית פנימית רגשית
התרתי אמונות, פלונטרים רגשיים

למדתי מהדרך שלי שיכולתי למנוע מעצמי סבל מיותר
אם היתה לי הנחישות הזו לפני שנים, לא הייתי צריכה לסבול כל כך הרבה וכל כך הרבה זמן ובטח שגם המשפחה שלי

אז אל תחכו
הנהיגו והובילו את עצמכם לריפוי והחלמה
ההחלמה היא לא 100% אבל היא לא רחוק מזה
והבונוס: בדרך תכירו את עצמכם מחדש
תכירו מקומות שכבר שכחתם שקיימים בתוככם
תתחברו לחוזקות שלכם
תתחברו לערכים שלכם
ותשילו משקל עודף של רגשות, מחשבות ואמונות שיאפשרו לכם לחיות באיכות חיים טובה
בקלילות, בהנאה ובשמחה

אז למה אתם מחכים?

08/01/2025

סטרס וכאב

בתואר הראשון שלי בביוכימיה היה לי מרצה מיוחד עם חוש הומור מפותח. באחד השעורים הוא תיאר את התהליכים שקורים בגוף של זברה שנרדפת ע"י אריה.
ובקצרה: כאשר הזברה מגלה שהאריה מנסה לצוד אתה היא נלחצת.
כאשר הגוף לחוץ, מערכת העצבים הסימפתטית אחראית להפעלת תגובת "הילחם או ברח", שמטרתה התמודדות עם מצב החירום. הגוף מנתב את כל משאבי האנרגיה שלו לטובת לחימה באיום או בריחה ממנו.
מערכת העצבים הסימפתטית מאותתת לבלוטת יותרת הכליה לשחרר את הורמוני הלחץ אדרנלין וקורטיזול.
הורמונים אלה גורמים ללב לפעום מהר יותר, לקצב הנשימה לעלות, לכלי הדם להתרחב, לפעילות מערכת העיכול להשתנות ולרמות סוכר הדם לעלות – כל זאת כדי להתמודד עם האיום.
התוצאה: הזברה רצה במהירות במטרה לברוח מהאריה.
הפאנץ' של המרצה שלי: המערכת הזו קיימת גם אצל האריה. השאלה היא רק מי רץ מהר יותר!!

גם אצלנו המערכת הסימפתטית נכנסת לפעולה כאשר אנחנו בסטרס. אלא שהיום הסטרס שינה פניו למצבים אחרים מאלו שהיו בעבר. הטריגרים לסטרס בימינו יכול להיות נהיגה, מבחן, בוס קשוח, יחסים מתוחים עם בן/בת זוג, פיטורין וכדומה.

מצבים אלו יכולים להתמשך לאורך זמן והגוף "נתקע" על מצב חירום.
זה שוחק,
זה מתיש,
וזה גם משפיע על מנגנון הכאב

29/12/2024

אלו שמכירים אותי יודעים שאני מונעת על ידי רגשות.
אמנם לאורך השנים למדתי המון וטיפחתי את המיינד, צברתי תארים, הסמכות ותעודות, אבל היום אני יודעת מנסיוני האישי ששינוי וריפוי אמיתי מהשורש מגיע רק כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו להרגיש ולהביע רגשות.
במסע ההחלמה שאני עברתי, הדרך הובילה אותי דרך הרגש והמיינד. הגעתי לרמת ריפוי מסוימת ואיכות החיים השתפרה. אבל ההחלמה קיבלה תפנית כאשר הגעתי להכשרה של ד"ר ניר ברוש (שגם כתב את הספר "הכח לרפא את הכאב"). בהכשרה נחשפתי למחקרים מדעיים שמוכיחים את הגישה שמקור הכאב במוח. המוח מייצר את הכאב כאשר הוא מזהה סכנה והוא יודע גם לכבות את הכאב. בנוסף, ישנם מחקרים שמראים שעלולים להיות כאבים גם כאשר אין נזק לרקמה ולהיפך, יש נזק ואין כאבים. ארחיב על זה בפוסט נפרד.
המידע הזה היה החתיכה החסרה בפאזל הריפוי שלי ולכן כל כך חשוב לי להעביר את זה הלאה.
כאשר מגיע אלי לקליניקה לקוח עם כאב, במשך מספר מפגשים ובמקביל לדברים נוספים, אנחנו מבססים את הידע סביב נושא הכאב.
אמנם זה ידע מבוסס מחקרים ומדעי אך אני מנגישה אותו באופן קליל ומותאם. זהו מעין חינוך מחדש, למידה מחדש של נושא הכאב שתפקידו לשנות את תפישת הכאב ולהביא להבנה חדשה שהכאב איננו גזירת גורל וניתן ואפשר להפטר ממנו.
בפוסט הבא אפרט על חשיבות הידע

25/10/2024

"הכאבים עברו" היא אומרת בהתלהבות ומשתפת איך עבר עליה השבוע האחרון.
אנחנו חולקות בהתרגשות את הריפוי המבורך אחרי שנים של פיברומיאלגיה.
שבועיים אחר כך היא נכנסת לקליניקה נפולה ומיואשת "המיגרנות חזרו".
"נהדר" אני אומרת לה והיא לא מבינה מאיפה באתי לה.
נהדר, אני חוזרת ואומרת. זה חיזוק לכך שהסימפטומים שלך נובעים מסטרס וכאב רגשי.
בשפה הטיפולית שלנו אנחנו מכנים את זה "החלפת סימפטומים".

זה חלק מתהליך הריפוי והרבה אנשים חווים את זה. זה לא חובה והיחס לזה הוא כאל תופעה אחת מאוחדת. הכל מגיע מהמוח. הכל נכנס תחת קטגורית TMS או סימפטומים מתחלפים של TMS.
(TMS=Tension Myoneural Syndrome)
זו אחת התופעות המעניינות ביותר שגורמת לסבל רב, להרבה מטופלים יש את התסמונת הזו והם יעברו דרך החלפת סימפטומים. אבל לרב הם לא יקבלו אבחנה כזו והם לא ידעו מה יש להם לפעמים הרבה מאד שנים.
הרבה פעמים עצם האבחנה חוסכת הרבה מאד מהסבל וכמובן, אנחנו המטפלים בשיטה מלמדים את האנשים איך הם יכולים לקדם עוד את עצמם בתהליך ממשי של ריפוי.

בקיצור, הסברתי למטופלת שזה חלק מהתהליך וטוב שזה קרה כי כך אנחנו משחררים את כל מרכיבי התסמונת.

סקרנים?
ארחיב בפוסט נוסף