13/11/2021
☆פוסט פוסט קורונה☆
כעת, יותר מתמיד, אנו רואים בבתי הספר ובקליניקה את ההשפעות של הקורונה על הילדים.
אלימות, תוקפנות והרבה מיניות כתוצר של השפעת העולם הוירטואלי על ילדנו.
הילדים היו סגורים זמן רב בבית, בין כתלי הזום, חשופים לתכנים חסרי שליטה כגון משחקים אלימים, ותכנים מיניים ופרובוקטיבים, דבר שמוביל לפיצול בין שני עולמות בתוך הנפש הצעירה-
העולם ה"חיצוני" והעולם ה"פנימי" והסודי...
כילדים, גם לנו היו סודות, אך היום, האינפלציה של האינפורמציה האינטרנטית, שבה הכל פתוח לכל ותמיד, גורמת לכך שהילדים מאבדים שליטה.
לעיתים, הנערים.ות מגלים שמוחם מלא בתכנים מיניים שאינם הולמים את גילם ומוצאים עצמם מבולבלים ולבד...
אנחנו ההורים, עמוסים בחיי היומיום ולרב נהנים מקניית "שקט אישי", כשילדינו בזמן מסך. רבים מאיתנו סומכים על ילדיהם ושוכחים לבדוק במה הילד צופה, האם הזמן שהוא במסך סביר, האם הוא יוצא מהחדר, והאם אני משוחח איתו על התכנים שבהם הוא צופה.
התכנים שחלק מהילדים חשופים אליהם, הם תכנים מדאיגים, שיכולים להוביל אותם גם למעשים מבלבלים.
יותר ויותר ילדים שולחים ומקבלים תמונות פרובוקטיביות מאפליקציות שונות ומדברים עם "חברים" שלעיתים נדמה להם שהם מכירים היטב.
הנערים.ות לעיתים עושים מעשים שהם מצטערים עליהם עבור המבט שבמסך, ומוצאים עצמם לבד לאחר מחשבה/ מעשה.
לסקרנות הנערית אין גבול והמסך עונה להם על פנטזיה זו, כי היא מציעה מגרש ללא גבולות. כך הנער או הנערה מוצא עצמו לבד וללא כלים להתמודדות, בקונפליקט של גבולות- כמה להמשיך ומתי לעצור ולפעמים הגבול הזה מטושטש ומסוכן...
ולמה אני מספרת לכם את כל זה??
כי אני רואה זאת הרבה בשטח
ובעיקר כדי שנדע לשמור על ילדינו ולשמר את הקשר עמם.
אנחנו הגבול שהם צריכים ומבקשים!
אז מה לעשות?
☆ להגביל זמן מסך (יש אפליקציות הורים שעושות זאת לצד עבודה על סמכות הורית)
☆ להגביל תכנים (להוריד אפליקציות ששומרות על תכנים הולמי גיל בטלפון ובמחשב/ לפנות לטכנאי מחשבים שיטפל במחשבי הבית).
☆ להכנס לחדר (ברשות כמובן) לשבת ליד המתבגר.ת, להסתקרן, לשאול במה הוא משחק ומה הוא רואה, להצטרף, להכיר את המשחקים, לפתח שיח פתוח על מה הולם ומה לא...
☆ לא לחשוש להתעמת מול האתגר (גם אם הוא עולה בריבים)-להוציא את ילדינו מהחדר לזמנים משותפים של זמן איכות ופעילויות משפחתיות.
☆☆הגבול השומר הוא אנחנו!
מבט עינינו והנוכחות המיטיבה והקשובה שלנו!
אל לנו לוותר עליה!