27/02/2019
מחשבות על תנועה וזיכרונות מסין...
אני זוכרת, לפני שנסעתי לסין, ציפיתי וקיוויתי לראות בפארקים מלא סינים מתרגלים צ'י גונג.
כשהגעתי לשם חיפשתי אותם בכל מקום והתבדיתי. הם לא היו בשום מקום.
ואז, כשראיתי את האישה החמודה הזו מתרגלת, התרגשתי ונשארתי לידה די הרבה זמן וצילמתי אותה.
לא הבנתי איפה כל הסינים בפארקים שמתרגלים צ'י גונג אז התחלתי לשאול.. והסבירו לי שבעקבות המהפכה התרבותית שהייתה בסין בשנות ה60, ע"י המפלגה הקומוניסטית בהנהגתו של מאו דזה דונג, בה התרבות המסורתית ובתוכה גם הרפואה הסינית נגנזה ונדחקה, ורוב הכתבים הרפואיים נשרפו, אנשים עדיין מושפעים מזה ומפחדים לתרגל בחוץ (אבל זה כבר לסיפור אחר..)
לפני כמה שנים טובות, כשלא הייתי ממש פעילה פיזית, נורא רציתי להתחיל. שמעתי כל הזמן מאנשים שמספרים על התחושה הטובה שזה עושה, שזה ממכר. אבל בשבילי זה תמיד היה בגדר חלום לא מושג. כל פעם שניסיתי ונרשמתי למקום כלשהו, מצאתי את עצמי נאבקת ללכת, ובסוף מפסיקה. כי זה תמיד היה בגדר מטלה מעצבנת שיש לעשות ולסיים, ומאוד לא נהניתי מזה.
מה שהכניס אותי באמת לתנועה, היה הצ'י גונג. באותה התקופה זו הייתה הפעילות היחידה והכי עדינה שיכולתי לעשות בגלל מצב פיזי שהייתי בו. אני לא אשכח את התחושה המדהימה שהייתי יוצאת איתה אחרי השיעור. גם בגוף וגם בנפש. מצאתי פעילות שאני פשוט נהנית לעשות, ולא עושה כי צריך.
מאז גם התחלתי לתרגל יוגה, שמצאתי גם בה בית, ואת אותן המעלות.
ואלה שני התרגולים שבאמת הצלחתי להתמיד בהם. כי הם עושים לי טוב. אולי כי הם נתנו לי גם הרבה ערך מוסף שהוא מעבר לתרגול פיזי? כנראה...
הרפואה הסינית מדברת הרבה על תנועה. חלק משמעותי מהמטרה בטיפול היא לווסת תנועה של צ'י, של דם, של נוזלי גוף, של יאנג, של רגשות.. לפעמים נרצה להגביר תנועה, לפעמים נרצה למתן אותה, או לכוון אותה למקום מסוים בגוף, או מחוצה לו. ויש כל מיני דרכים לעשות את זה. בדיקור, בעזרת צמחי מרפא, בטיפול מגע שיכול מאוד להזרים, בנשימה, ובעזרת תרגול פיזי כמובן.
כשאנחנו מדברים למשל על תקיעות, שיכולה ליצור הפרעות שונות לבריאות הפיזית והנפשית, הדבר הראשון שאפשר לעשות זה בפשטות- להתחיל לזוז! התנועה של הרפואה הסינית היא הצ'י גונג. אבל כל תנועה היא טובה וחשובה. והעיקר למצוא פעילות שכייף לעשות ושעושה לנו תחושה טובה. זה יכול להיות ריקוד, ריצה, אופניים, ועוד מלא...
בטיפולים אני מסבירה המון על חשיבות התנועה כתמיכה בבריאות ואף כריפוי בפני עצמו. כל אחד ומה שמתאים לו, ואפשר להתחיל לשלב את זה גם בקטנה, ובלי להיבהל ולהפוך את זה לפרויקט. למשל- לבחור במדרגות במקום במעלית, ללכת יותר ברגל או לרכב על אופניים ממקום למקום במקום באוטו, לצאת לטייל בטבע, להכניס כמה דקות בבוקר של תנועה נעימה לפני שמתחיל היום. ואם אפשר, לאט לאט, להכניס תרגול קבוע של משהו שעושה לנו טוב. אני מאמינה שברגע שזה מתגמל והתחושה היא נהדרת, אז גם נרצה להמשיך לעשות את זה ובכייף. למשל, בשגרה הנוכחית שלי יש יוגה פעמיים-שלוש בשבוע, וכל בוקר תרגול עצמי של תנועה ששילבתי מעולם היוגה והצ'י גונג, וקצת מתיחות, קצת נשימות ומדיטציה. זה עוזר לי להתעורר, מזרים את הדם, מחמם את הגוף ומשמן את המפרקים, ועוזר לי להתחיל את היום יותר ממוקדת ונעימה. בזמן האחרון אני מרגישה שזה ממש הצלה מבחינתי, כי אם לא אזוז אמתח ואנשום, ארגיש ממש מאובנת ונוקשה (מה יהיה עם הקור..)
אז האביב אוטוטו פה, וגם מהכיוון של הטבע אנחנו מקבלים תזכורת של התעוררות לתנועה חדשה וטובה.
יאללה, זזתי:)
