יעל בריטשנר - פסיכותרפיסטית ילדים ונוער

יעל בריטשנר - פסיכותרפיסטית ילדים ונוער Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from יעל בריטשנר - פסיכותרפיסטית ילדים ונוער, Psychotherapist, Bene Beraq.

 בדרך לגן, רוני מביעה באופן נחרץ את עמדתה לגביי טיב השוקו ששתתה, היא מפליגה לנושאים שונים ומדברת ללא הפסקה. ביציאה מהאוט...
14/12/2022



בדרך לגן, רוני מביעה באופן נחרץ את עמדתה לגביי טיב השוקו ששתתה, היא מפליגה לנושאים שונים ומדברת ללא הפסקה.
ביציאה מהאוטו האווירה משתנה, אמא לוקחת את ידה ומלווה אותה באיטיות בשביל הכניסה.
הגננת פותחת את הדלת ואומרת "בוקר טוב רוני מתוקה, מה שלומך?" אבל רוני שותקת ולא מגיבה, עיניה מביטות מטה לכיוון הרצפה.
גם אמא נבוכה היא היתה במצב הזה כבר עשרות פעמים.. נזכרת בכל אותם הסברים שנתנה לאחרים כששאלו למה רוני איננה מגיבה.

אילמות סלקטיבית היא אחת מהפרעת החרדה של הילדות.
היא מאופיינת בחוסר יכולת לדבר במצבים חברתיים מסוימים שבהם מצופה מהילד לדבר וזאת למרות היכולת לדבר באופן תקין לחלוטין במצבים אחרים.
על פי רוב הילד מדבר עם בני המשפחה הגרעינית אולם אינו מדבר מחוץ למשפחה או מחוץ לבית.

המאפיינים המוכרים לילדים אלו הם:
1 .ילדים שבד"כ "מתחממים לאט"
2 .ילדים שנוטים לביישנות ולהימנעות באינטראקציות חברתיות
3 .ילדים רגישים, לפעמים עם קשיים בוויסות החושי
4 .ילדים שצריכים שליטה, אוהבים את המוכר ונוטים לדאגנות
5 .לעיתים ילדים עם עיכוב בהתפתחות השפה/ דו לשוניים.

טיפול בשיטה התנהגותית קוגניטיבית נמצא יעיל, תוך שיתוף פעולה ומעורבות מלאה של ההורים והצוות החינוכי בתהליך.

טיפול ממוקד ניתן במרפאה לרפואה פסיכולוגית בשניידר / בקליניקה פרטית עם מטפל מיומן בגישת הטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT).

  הדרכת הורים היא תהליך ייעוצי בו רוכשים הורים, מיומנויות להתמודדות עם קשיי הילד ועם האתגרים היומיומיים המלווים את ההורו...
08/06/2021



הדרכת הורים היא תהליך ייעוצי בו רוכשים הורים, מיומנויות להתמודדות עם קשיי הילד ועם האתגרים היומיומיים המלווים את ההורות.

הבחירה בין טיפול פרטני בילד להדרכת הורים, נובעת בעיקר מהעדפות ההורה ומהסיבה שבגינה פנו ההורים להדרכה.

ברוב המקרים מומלץ כי כל טיפול פרטני בילד צעיר, ילווה בהדרכת הורים, או לכל הפחות במעורבותם ועדכונם בהליך הטיפולי.

קיימים מקרים בהם הדרכת הורים יכולה להתקיים גם מבלי שהילד יהיה בטיפול (אם מדובר בילד המסרב להגיע לטיפול/ צעיר מאוד). גם אז, יהיה ניתן לחולל עבורו שינוי, בעזרת הקניית כלים פרקטיים להורים.

מתי מומלץ לפנות להדרכת הורים?
# כאשר הילד מבטא בעיות התנהגות חוזרות כלפי ההורה/ חברי המשפחה.
# כאשר הילד מסרב לשתף פעולה באופן שיכול לגרום לפגיעה פזית, בריאותית או נפשית.
# כאשר נראה לכם כי הילד שלכם סובל מבעיות רגשיות, חברתיות או התנהגותיות בבית, בגן או בבית הספר.
# בזמן שינויים ומשברים בחיי המשפחה / הילד.
# בהיעדר שביעות רצון מהתפקוד ההורי.
# כאשר ההורה מעוניין בקבלת מידע פסיכו-חינוכי למאגר הכלים.

להתייעצות מוזמנים לכתוב לי בפרטי או בטל' 0545557623.

"הצייר מצייר לא מה שהוא רואה כי אם מה שהוא מרגיש" (פיקאסו, 1881-1973). #ציוריםפעמים רבות בעבודה עם ילדים, אני מתקשה לקבל...
30/05/2021

"הצייר מצייר לא מה שהוא רואה כי אם מה שהוא מרגיש" (פיקאסו, 1881-1973).

#ציורים

פעמים רבות בעבודה עם ילדים, אני מתקשה לקבל מהם מידע מילולי בנוגע לקשייהם או רגשותיהם. הילד ששפתו עדיין אינה מפותחת דיה וכושר ההבעה שלו מוגבל, יכול למצוא שימוש בציור כאמצעי ביטוי.

לעיתים אפגוש בילד המצייר מתוך מחשבה ותכנון ולעיתים בילד המצייר 'קשקוש' מתוך צורך פנימי לא ברור.

השימוש בכלים אומנותיים כמו בחירת החומרים והצבעים, אפיון ומיקום הדמויות והתייחסות הילד לציורו - מייצרים עבורנו שפה חדשה בתוך חדר הטיפולים.

הציור מספק מרחב תרפויטי המאפשר בחירה בין קשת רחבה של אמצעים.
אמצעים אלו מסייעים לילד לבטא באופן בלתי מודע דאגות, משאלות ואף צרכים.

מטרתי הראשונית בתהליך טיפולי היא יצירת מקום בטוח, מוגן ומכיל, בו אאפשר לילד תוך רמות שונות של מודעות לצייר ולספר בדרכו את עולמו.

12/05/2021

הורים יקרים.
מה עושים עם ילדכם בזמן מתיחות ביטחונית בבית ובמרחב המוגן?

# שומרים על קרבה פיזית- נוכחות וקרבה פיזית הן הפעולות הבסיסיות ביותר להרגעת ילדים בכל גיל. חשוב לשמור על קשר עין, מגע יד, ישיבה קרובה, חיבוק וליטוף באופן המותאם לגיל. אין צורך בדיבור יתר ובהסברים חוזרים.

# מדברים בכנות ובביטחון– חשוב לתת מידע אמין ופשוט. לומר "המצב לא רגוע בימים האחרונים" (ולא "אין מה לדאוג, יהיה בסדר"). ניתן להוסיף מה נעשה על מנת לשמור עליהם "אנחנו במקום בטוח עכשיו", גורמי הביטחון פועלים כדיי לשמור עלינו" וכד'.

# מייצרים הסחת דעת בריאה– ליזום פעילות אקטיבית ומהנה שנעשית במשותף כמו משחק, מוזיקה, הכנת ארוחה.

# מונעים חשיפה לתכנים שאינם תואמי גיל – לשים לב לשיחות מדאיגות בין מבוגרים, לשמועות ומידע לא בדוק ובמיוחד למנוע חשיפה מיותרת לחדשות.

# נותנים לגיטימציה לרגשות לא נעימים – מותר לפחד, לבכות, לרעוד. כל אלה תגובות גופניות טבעיות. זו הדרך של הגוף להרגיע את עצמו. אל תיבהלו מזה ואל תמנעו מהם לבטא את עצמם דרך הגוף, הרגש או במילים.

# חוזרים לשגרה עם סיפור שלם - חשוב ליצור רצף בסיפור ולהדגיש שהאירוע נגמר: "הערב היתה אזעקה, נכנסנו למרחב מוגן ועכשיו אנחנו חוזרים לשגרה וממשיכים להיות מוכנים.

לסיום חשוב שתזכרו: אתם המקור לביטחון של ילדכם!
הילדים בכל גיל, מתבוננים עליכם ותגובותיכם משמשות כ"משקפיים" דרכם הם מבינים את ה"מצב". שימו לב לתגובותיכם ובמידת הצורך פנו לסיוע.

מוקד טלפוני של פיקוד העורף 104

 בגילאים צעירים ילדים מתקשים לתת שם או להבדיל בין רגשות שונים המתעוררים בנפשם. כך למשל, כאשר מתעורר רגש שלילי הם מתקשים ...
18/03/2021



בגילאים צעירים ילדים מתקשים לתת שם או להבדיל בין רגשות שונים המתעוררים בנפשם. כך למשל, כאשר מתעורר רגש שלילי הם מתקשים להבחין האם מדובר בקנאה, אכזבה, חוסר אונים או עצב.

הביטוי הרגשי של ילדים לרוב יהיה ביטוי התנהגותי. ילדים מגיבים בהתנהגויות שונות למצבים רגשיים שונים.

מגוון של התנהגויות יכולות להצביע לנו על עוררות רגשית (חיובית או שלילית): בכי, התפרצויות זעם, תוקפנות, מרדנות, התנהגות ליצנית, ביישנות קיצונית, שיבושים בשינה או באכילה, התנהגות שמבטאת נסיגה ועוד.

בכדי שפעוטות וילדים יוכלו לווסת בדרך אדפטיבית את רגשותיהם, עליהם ללמוד להבחין בין הרגשות השונים.
אנו ההורים יכולים לעזור לילדנו דרך התייחסותנו לרגשותיהם וכן התייחסות לרגשות של אחרים (איך הוא חושב שהאחר מרגיש במצבים מסוימים).

החשיבות בכך היא כי היכולת לשלוט בחוויה ובהבעה רגשית ובמיוחד של רגשות שליליים, נחשבת לגורם הגנה בעת חשיפה לאירועים מעוררי דחק (כניסה לבית ספר, התמודדות עם שינויים..) ובעלת חשיבות מיוחדת ביצירה או בשימור יחסים חברתיים עם מבוגרים ועם קבוצת השווים.

במידה ואתם מזהים קשיים רגשיים / התנהגותיים בילדכם, מוזמנים לפנות בפרטי או בטל' 054-5557623 לייעוץ והכוונה.

   נרקיס מתקשה להיפרד מהוריה, בכל פעילות (בבית הספר, בחוגים) נמנעת להשתתף ללא נוכחות הוריה. כל פרידה מלווה בבכי וצעקות ו...
25/02/2021



נרקיס מתקשה להיפרד מהוריה, בכל פעילות (בבית הספר, בחוגים) נמנעת להשתתף ללא נוכחות הוריה. כל פרידה מלווה בבכי וצעקות ולעיתים קרובות נעשית בכוח.
ההורים מתארים כי רבות הפעמים שבהם "נשברו" ובחרו שלא להתעמת עמה. בעקבות זאת הפסידו ימי עבודה.
כאשר כן מצליחה להיכנס לכיתה, מתקשרת עשרות פעמים להוריה לשאול לשלומם ומתי באים לקחת אותה.
נרקיס מתמודדת עם קשיים חברתיים, מתקשה בלימודים, מתלוננת על כאבי בטן חוזרים ומתעוררת בלילות מסיוטים.

חרדת פרידה היא אחת החרדות הנפוצות בקרב ילדים ומתבגרים. שכיחותה נעה בין 5 אחוז ל20 אחוז בקרב ילדים ובין 2 אחוז ל3 אחוז בקרב מתבגרים.
היא מאופיינת בתחושות מוגברות של פחד וחשש מפני פרידה מאנשים משמעותיים ומפני פגיעה אפשרית בהם.

- סימפטומים התנהגותיים כוללים: בכי, היצמדות, חיפוש וקריאה להורה אחריי שהוא הולך, התפרצויות זעם בעת פרידות ועוד.

- סימפטומים פיזיים כוללים: כאבי ראש, כאבי בטן, סחרחורות, סיוטים וקשיי שינה, בחילות/ הקאות, התכווצויות וכאבי שרירים, דופק לב מואץ וכאבי חזה.

הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי, נחשב לאחד הטיפולים היעילים ביותר בחרדות וכולל מגוון טכניקות טיפוליות, שייעודן הן הרגעה ואימון לזיהוי של תפיסות ומחשבות בלתי רציונליות המגבירות/ משמרות את החרדה.

מתי מומלץ לפנות לטיפול רגשי/ התנהגותי? כאשר מופיעים קשיי הסתגלות,קשיים במסגרת החינוכית או ירידה בתפקוד,קשיים חברתיים,כאש...
21/02/2021

מתי מומלץ לפנות לטיפול רגשי/ התנהגותי?

כאשר מופיעים קשיי הסתגלות,
קשיים במסגרת החינוכית או ירידה בתפקוד,
קשיים חברתיים,
כאשר מופיעים הפרעות התנהגות כגון: התקפי זעם, אלימות או התנהגות מתנגדת (ODDׂ),
התמודדות עם חרדה (חרדת פרידה, חרדה חברתית, חרדה מוכללת),
קשיים בוויסות הרגשי,
דימוי עצמי נמוך, מופנמות או ביטחון עצמי ירוד,
אכילה רגשית/ הפרעות אכילה,
הופעת פחדים ספציפיים או מוכללים,
הפרעות קשב וריכוז (ADD, ADHD),
התמודדות עם מצבי משבר (משפחתיים/ אישיים),
ועוד..

מוזמנים לפנות אליי, בכל שאלה, הכוונה או קביעת פגישה,
בפלא: 054-555-7623 ☎️
או בוואטסאפ: https://bit.ly/3r0f2H0

    נמרוד בן ה 13: "אני חושב שיש לי בעיה, אבל אני לא בטוח שאת יכולה לעזור לי. אני מפחד הרבה פעמים... מפחד שיצחקו עליי, ש...
15/02/2021



נמרוד בן ה 13:
"אני חושב שיש לי בעיה, אבל אני לא בטוח שאת יכולה לעזור לי. אני מפחד הרבה פעמים... מפחד שיצחקו עליי, שיבקרו אותי... אני לא מצביע בכיתה, גם אם אני יודע את התשובה ואני לא קם מהכיסא בכיתה, גם אם ממש יש לי פיפי...".

ילדים ומתבגרים הסובלים מחרדה חברתית מתארים חשש מפניי מבוכה בפומבי. הם מדווחים כי אחת הסיטואציות המאיימות ביותר עבורם היא הצורך לשוחח עם בני גילם, לקרוא בקול בכיתה, לכתוב על הלוח, להשתתף במשחק ספורט וכד' (רוב המצבים מעוררי החרדה הם בבית הספר או בגן הילדים).
החשש הוא לטעות, לגמגמם, להיות חשוף לביקורת או ללעג מצד החברים.
בשל החשש ילדים אלו נוטים להימנע ממצבים חברתיים.

הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי שם דגש על שינוי והגמשה של הטיות חשיבה ופרשנויות של סיטואציות חברתיות. דוגמא להטיה: הציפייה כי אירוע חברתי יסתיים במבוכה.
בטיפול נכיר בהטיה, נגמיש אותה ובכך נפחית את עוצמת החרדה.

טכניקה נוספת מוכרת הינה חשיפה הדרגתית, המאפשרת לילד לחוש שליטה במצבים מעוררי חרדה. באמצעות החשיפות הילד לומד כי הוא מסוגל להתמודד עם פחדים ושהסיטואציה איננה מסתיימת כפי שחזה, עד שלבסוף נוצרת התרגלות למצבים מעוררי חרדה.

 אחד מהמשחקים האהובים עליי בחדר הטיפולים.בגדול- מטרת המשחק היא להתקדם מהר ככל הניתן לסוף הלוח ולנצח. הגעת לסולם= מקדם את...
04/02/2021


אחד מהמשחקים האהובים עליי בחדר הטיפולים.
בגדול- מטרת המשחק היא להתקדם מהר ככל הניתן לסוף הלוח ולנצח.
הגעת לסולם= מקדם את המטרה. נתקלת בנחש= מעכב אותך מהשגתה.
אצלי המטרה היא קצת שונה.
למה הכוונה?
בזמן המשחק ניתן ללמוד על צורת החשיבה של המטופל ועל היכולת שלו להתמודד עם תסכולים.
מה קורה לו כשהוא מתפס ומגיע לגבהים חדשים? ומה קורה לו שהוא נופל ויורד במספר שלבים?
המשחק מעודד שיח רגשי- מאחר והמשחק מסתמך על "מזל", הוא עשוי לעורר מנעד רחב של רגשות כמו חוסר אונים, תסכול, שמחה, הקלה, תחרותיות, כעס, חשש ועוד רבים אחרים.
המשחק מייצר קרקע לשינוי התנהגות השחקן- בעקבות התעוררות רגשות מסוימים: "די אני לא רוצה לשחק בזה יותר" (אמר אחריי שנפל על הנחש).
ולבסוף, בעזרת המשחק ניתן לעזור לילד ולחשוב:
אילו מחשבות/ פעולות אני עושה בחיים שמקדמות אותי?
אילו מחשבות/ הפעולות אני עושה בחיים שמעקבות אותי?
ומפה הדרך לשינוי מתחילה.

 רועי היה הילד הראשון בו טיפלתי. בן 9, מיוחד במינו ומוכשר להפליא. ילד כזה שכששאלתי במפגש הראשון: "במה תרצה שנשחק יחד?" ע...
02/02/2021


רועי היה הילד הראשון בו טיפלתי. בן 9, מיוחד במינו ומוכשר להפליא.
ילד כזה שכששאלתי במפגש הראשון: "במה תרצה שנשחק יחד?"
ענה: "אני משחק עם חברים, איתך אני רוצה לכתוב סיפורים".

לאורך השנה רועי כתב עשרות סיפורים. בהם הופיעו ילדים ומבוגרים, מרחבים ירוקים, מכשפות וקוסמים. בהמשך, הוא גם כתב סיפורים על משפחה המתגוררת בשני בתים נפרדים.

ילדים צעירים מתקשים לנסח ולבטא באופן ישיר את רגשותיהם ותחושותיהם המורכבים. ביבליותרפיה הינה שיטת טיפול, שעושה שימוש בתהליכי קריאה, כתיבה ובאומנות המילה הכתובה.
המשחק, היצירה ותכני הסיפור, ממלאים תפקיד משמעותי בעולמו של הילד, כערוצים חלופיים המאפשרים דרך ביטוי של משאלות, רגשות ופחדים. הילד, מזדהה עם גיבור הסיפור ומתבונן בבעיותיו מרחוק, ממקום פחות מפחיד והרבה יותר נגיש למחסומים, לתכנים ולרבדים בעולמו הפנימי.

תודה רבה לרועי (שם בדוי) שהיה אז רק בן 9, ילד מיוחד במינו, על הלמידה והזכות לעבור לראשונה, את התהליך הטיפולי איתך.

  🙂שמי יעל בריטשנר, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, המתמחה בטיפול בילדים ונוער, על פי גישת טיפול במשחק (Play Thera...
18/01/2021

🙂

שמי יעל בריטשנר, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, המתמחה בטיפול בילדים ונוער, על פי גישת טיפול במשחק (Play Therapy) ועל פי הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית (CBT) .
בעלת קליניקה פרטית בתל אביב ובפתח תקווה ובמקביל עובדת במגזר הציבורי.

אני מטפלת בילדים בגילאי 4-12 ובבני נוער עם קשיים רגשיים והתנהגותיים כגון:

- חרדות (פוביות, התקפי פאניקה, חרדה חברתית, O.C.D, אילמות סלקטיבית, חרדת פרידה)
- התמודדות עם התפרצויות זעם או בעיות התנהגות
- קשיים בתפקוד החברתי או ביצירת מערכות יחסים
- ביטחון עצמי נמוך, מופנמות או ביישנות
- התמודדות עם בעיות בקשב וריכוז
- התמודדות עם מצבי משבר (גירושין, לידת אח חדש, מעברים, או חולי במשפחה)
- הפרעות אכילה.

אני בעלת ניסיון רב באבחון, טיפול ושיקום בעבודה עם ילדים והוריהם. מניסיוני הטיפולי, נוכחתי לדעת שההורים הם האנשים החשובים ביותר בחיי ילדיהם וימשיכו להיות שם לאחר סיום הטיפול.

מתוך הבנה זו, קיימת חשיבות עצומה לליווי והקניית הכלים להורים וכמו גם לילד, החווה את חייו הייחודים לו.

⭐ מטרת העמוד? לאורך השנים, בהם טיפלתי ועודני, המפגש עם מטופליי לימד אותי על כוחו של הטיפול, ביכולתו לסייע בהתמודדות עם ק...
18/01/2021

⭐ מטרת העמוד?

לאורך השנים, בהם טיפלתי ועודני, המפגש עם מטופליי לימד אותי על כוחו של הטיפול, ביכולתו לסייע בהתמודדות עם קשיים התפתחותיים, רגשיים, התנהגותיים, או קוגניטיביים שונים.

אני מאמינה כי בעזרת העברת ידע ושיתוף בחוויות מתוך חדר הטיפולים, אוכל לייצר תחושות של נירמול, אחידות, הדדיות ובעיקר תקווה- לשינוי ולצמיחה.

אני אציג מגוון רחב של תכנים, לדוגמא: תיאורי מקרה (בהם אעשה שימוש בשמות בדויים כמובן), ידע אינפורמטיבי, כלים פרקטיים, הדהודים ושאלות לדיון.

במטרה להנגיש את התחום, לכם ההורים ולעזור בקבלת החלטות ראשוניות עבורכם ועבור ילדכם.
מוזמנים לפנות אליי תמיד בכל מחשבה, תובנה או שאלה שעולה לכם.
כאן או בפלא: 054-555-7623 ☎

Address

Bene Beraq

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when יעל בריטשנר - פסיכותרפיסטית ילדים ונוער posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram