07/05/2020
"אישה חזקה"
כל פעם שאני קוראת פוסט של אישה ברשת,
על תלאות שעברה בהן היא משתפת לטובת הכלל - אני יודעת שזה מגיע;
הרגע שבו היא תכתוב שהיא, דווקא "אישה חזקה".
*היא* דווקא אישה חזקה, ולמרות זאת זה קרה לה.
לא, חס וחלילה שהיתה חלשה - אל תחשבו בטעות...
זו לא אשמתן, ככה לימדו אותנו בעולם.
אבל, מדוע כל כך חשוב לנו להיות "נשים חזקות"?
להדגיש ש*אנחנו* - לא חלשות?
אנחנו, בניגוד לאחרות...
ומיהי אישה חזקה?
האם זו אישה שלא בוכה "משטויות"?
שלמדה, כמו גברים, שלא להרגיש כשקורים הדברים הטבעיים בחיים, שבואו נודה - הם די קשים, החיים.
בואו נודה בכלל, שהחיים זה באמת לא פיקניק.
שלמרות שבפרסומת למשחת השיניים או לקרן השקעות, אנשים תמיד מחייכים - לכולנו בעצם היו המון קשיים.
ואם בכינו או לא, זה בכלל לא משנה - היה לנו קשה. אבל שבגלל שבמשחת השיניים כולם מחייכים, חשבנו שזה רק אנחנו - ולכן הסתרנו את הקשיים, שיחשבו שאנחנו חזקים.
האם "אישה חזקה" היא אישה שאף פעם לא נכרכה אחר גבר שבעצם לא רצה אותה? כי זה לא טבעי שבנו הנשים יש יותר רצון להתכרבל?
או אולי אלו בכלל הגברים, שבזמן שאנחנו לא בוכות כדי שלא יגידו שאנחנו חלשות - הם גם מחפשים להרגיש חזקים, שמזיי*נים?
או שאולי נודה בכך פשוט כולנו,
אנחנו כל כך שבירים שמספיק שעצם קשה יפגע בנו במהירות לא גדולה, כדי לשבור לנו לגמרי את הרגליים? שמספיק שניפול לא נכון, מקצת יותר מדי גבוה, מספיק וירוס קטן, תאים בגוף שמשתכפלים יותר מדי - מספיק אבא שלא ידע להתייחס אלינו נכון, כדי לשבור לנו לנצח את הבטחון?
מדוע חשוב לנו כל כך להיות חזקים?
כי חשוב לנו שלא להיות חלשים.
ומהו "חלש" אם לא כל מה שאנושי?
לרצות אהבה, לעשות טעויות,
לא תמיד להבין את הסיטואציה,
לפעמים להבין ועדיין לא להצליח לפעול נכון?
שיהיו לנו גם בעיות,
קשיים רגשיים שנשארו מהילדות?
וכן, יחד עם כל זה,
עם כל השבירות הזו,
שברגע אחד כל כך הרבה דברים יכולים להביא לסיום שלנו - יש את הרוח שלנו.
וזה באמת חוזק. הרוח באמת תמיד מוצאת דרך לפרוץ.
וזה החוזק היחיד בעצם - והוא בכלל לא שלנו!
הוא לא שונה מעץ שבוקע דרך חריץ במדרכה,
שהכה שורשים על בלימה בהר תלול.
מציפור שנודדת בין יבשות כדי להתאים את עצמה לעונה, מכלב שקופץ ומכשכש גם כשיש לו רק שלוש רגליים...
כן, החוזק הוא של החיים.
החיים הם החזקים.
ובכולנו יש אותם;
גוף שביר,
מערכת רגשית יותר או פחות - תלוי בסביבה בה גדלנו, ואחד-אלוהנו/החיים/הרוח הגדולה שפועמת דרכנו - גם אם אנחנו לא מודעים לה.
גם אם נהיה בטוחים שאנחנו חלשים.
רוב האנשים מחלישים את עצמם בנסיון להיות חזקים.
כי החוזק שלנו הוא לא ביכולת לא לבכות.
גם לא ביכולת לא ליפול או לטעות;
הוא ביכולת לעבד ולהמשיך קדימה,
לאחר הסקת מסקנות.
יכולת שבה אנחנו לא משתמשים, כשאנחנו מנסים להיות חזקים. או אז נאגרת כמות עצומה של רגש בגוף - שבאמת יכולה בסוף למוטט אותנו. להפוך למחלה במקרה הגרוע, במקרה הבינוני לחרדה, ואם יש לנו מזל - פשוט מתישהו נישבר ונתחיל לבכות ונוציא את זה החוצה.
ואז נהיה שוב רעננים ובעלי כוחות - מה שנהוג לקרוא לו "חזקים" 🙂
את לא "אישה חזקה", את פשוט אישה.
אתה לא גבר חזק, אם אתה גבר חזק.
אנחנו פשוט אנשים,
אנושיים,
שבירים,
מתנסים ולומדים,
עם רוח-חיים, שבהינתן העבודה הנכונה איתה, או לפעמים זה בכלל סתם קארמה - יכולה לעשות פלאים.
ובזה, אף אחד מאיתנו אינו נבדל מהשני
