31/07/2024
במחקר שהוגש לפרסום לאחרונה (בהנחיית פרופ' דניאל גופר, ובשיתוף פרופ' פול פייגין, שניהם מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון) והתבסס על מטלת ארוחת הבוקר (מטלה המדמה הכנה והגשה של ארוחת בוקר) וכן מטלות קוגניטיביות מגוונות, הראינו את הדיפרנציאליות של אימון במטלות קוגניטיביות מגוונות. כפי שידוע גם מהספרות, לא כל המטלות היכולות הקוגניטיביות דומות ביכולת שלהן להשתפר על בסיס אימון. למשל, ממחקרים רבים וכן ממחקר זה, עולה כי זיכרון עבודה מילולי משתפר באופן כללי לאור אימון, אבל באופן מתון. כאשר מי שהיה טוב בתחילת האימון, משתפר דווקא יותר. השערה מעניינת לכך היא בכך שחלק מהשיפור מושג על ידי העזרות באסטרטגיות:
במטלת קידוד אותיות ומספרים - המתייחסת לתפקודים ניהוליים ובהם קשב וזיכרון עבודה - הקבוצה שביצועיה היו הכי טובים בהתחלה, השתפרה יותר מכולם.
במטלת קשב טהורה, הדורשת קשב מלמעלה למטה (top-down) כל הקבוצות השתפרו במידה דומה לאורך האימונים
ובמטלת קשב ראשוני, דריכות (alert), שעוסקת בהפניית קשב לגירוי חיצוני בלבד. אין כל יכולת למידה.
ממצאים אלה מתאימים לידע המצטבר בספרות בתחום האימון הקוגניטיבי, כך שיש תחומים שכמעט לא ניתנים לאימון, יש כאלה הניתנים לאימון בעיקר על ידי רכישת אסטרטגיות, ויש כאלה הניתנים גם, במידה מסוימת, לאימון ישיר - כלומר שיפור של המיומנות עצמה על ידי תרגול. לגבי קשב, הדבר מתחבר גם לממצאים העולים מהספרות לגבי נוירופידבק ואימון קוגניטיבי - שנמצאו יעילים לתהליכי קשב ניהוליים (top-down). בעוד לגבי זיכרון, אסטרטגיות ועזרים הם הכלי העיקרי, לצד שיפור של הקשב (שאף הוא מרכיב חשוב לעתים בירידה מדווחת בזיכרון).
כבעל רקע הן בפסיכולוגיה שיקומית, והן כבעל דוקטורט בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובפרט השתלמות פוסט-דוקטורט בתחום האימון הקוגניטיבי, ובוגר השתלמות מיוחדת של ACRM בנושא שיקום קוגניטיבי לאחר פגיעת ראש, אשמח לייעץ ולהסביר בכל הקשור לאפשרויות של שיקום קוגניטיבי לתפקודים שונים.
עוד אשתף לאחרונה בניתי, יחד עם עמיתתי ד"ר אושרת בן חיים Oshrat Ben-Haim, קורס קצר ויעודי לאימון קוגניטיבי לגיל השלישי שהועבר למאמני "מוח מצוין" (ועל כך בפוסט אחר), שם הרחבנו על אפשרויות אלה עבור בני הגיל השלישי.
