02/09/2019
האם טיפולי פוריות גורמים לסרטן? (ספוילר... מסתבר שלא!!)
שאלה זו עולה שוב ושוב בעקבות פרסום מחקרים אקראיים שמצאו קשר בין ממאירויות שונות לטיפולי פוריות, מחקרים אלו מצוטטים תמיד בהרחבה בעיתונות הציבורית – לעיתים בצורה מגמתית ולא מדוייקת, מה שמעורר חרדה מוצדקת בציבור המטופלות.
בטיפולי הפוריות למיניהם נעשה שימוש נרחב בתרופות הורמונליות שונות כדי ליצור גרוי שחלתי מבוקר במטרה להעלות את הסיכוי להריון.
יעילותם של טיפולים אלו ברורה – עם כניסתן של תרופות אלו לרוטינה של טיפולי הפוריות חל שיפור דרמטי באחוזי ההריונות בהשוואה לעבר.
מאידך - הנושא של היארעות ממאירויות גינקולוגיות כמו שד, שחלה ורירית הרחם בהקשר לטיפולי פוריות חוזר ועולה במחקרים רבים לאורך השנים והסיבה ברורה :
1. בנשים לא פוריות יש שכיחות גבוהה יותר של גידולים ממאירים בהשוואה לאוכלוסיה הבריאה . בעיקר – שד, רחם ושחלות.
2. בנשים שעברו טיפולי פוריות יש יותר גידולים ממאירים.
כלומר השאלה הנשאלת היא - האם הסיבה לממאירות היא אי הפוריות עצמה או – טיפולי הפוריות שהאשה עברה?
המחקר האידיאלי שאמור לענות על השאלה הזאת הוא כזה שיקח אוכלוסיה גדולה מאד של נשים לא פוריות שלא עברו טיפולי פוריות וישווה אותן לאוכלוסיה דומה של נשים לא פוריות שעברו טיפולי פוריות.
נשמע פשוט אבל כמובן שזה מאד מורכב ויש לכך מס' רב של סיבות:
1. רוב הנשים הסובלות מליקוי פוריות עוברות מן הסתם טיפול פוריות כזה או אחר.
2. הגידולים הנ'ל אכן מושפעים משינויים הורמונליים, אך לא רק מהם. יש מספר רב של גורמים נוספים שאינם תלויים זה בזה המשפיעים גם הם על הופעת הממאירות ללא קשר להורמונים, לדוגמא:
- גנטיקה,(משפיעה על סרטן שד ושחלות)
- עודף משקל, סכרת, יתר לחץ דם, עישון (מגבירים סיכון לסרטן שד ורירית הרחם)
- גיל (שכיחות כל הגידולים עולה ביחס ישר לגיל)
- שימוש בגלולות בעבר (מקטין סיכון לסרטן שחלות) ,
- ווסת ראשונה המופיעה בגיל צעיר ו/או מנופאוזה (הפסקת הווסת) בגיל מאוחר (מגבירים סיכון לסרטן שחלות)
- הגורם הישיר לאי הפוריות יכול להיות בעצמו גורם סיכון לסרטן -
(לדוגמא – מקרים של הפרעות ביוץ / "שחלות פוליציסטיות" –מגבירים סיכון לסרטן רירית הרחם)
- אנדומטריוזיס (מגביר סיכון לסרטן שחלות)
גם כך קשה לארגן מספרים גדולים של קבוצות מחקר – ואחרי כל זאת, אם נסנן את כל המשתנים הנ'ל כדי לבודד רק את הגורם של טיפולי הפוריות, נישאר בדר'כ עם אוכלוסייה קטנה מאד, מה שמקשה על הניתוחים הסטטיסטיים.
3. וזה עוד לא הכל... יש תרופות פוריות מסוגים שונים, פרוטוקולים שונים של טיפול, ומינונים שונים שכל אחד מהם משפיע בצורה שונה כך שצריך להתייחס לכל אחד מהם בנפרד .
4. כלומר - כדי להשיג תוצאות מהימנות אנחנו צריכים לאסוף עשרות / מאות אלפי מקרים כדי שנוכל לבודד מתוכם את כל הקבוצות והמשתנים ולהסיק מסקנות סטטיסטיות מתקבלות על הדעת
5. ובעניין הסטטיסטיקה – כבדהה וחשדהה – (לא לשכוח את הפרופ' הגבוה ההוא לסטטיסטיקה (185 ס'מ) שטבע בבריכה שהעומק הממוצע שלה היה 50 ס'מ...)
ולכן – כדי להתייחס באופן רציני לנושא המטריד הזה בחרתי לצטט מס' מאמרים שאספו מס' גדול של עבודות מחקר ממקומות שונים בעולם בנושא זה, מה שאיפשר להשוות בין מחקרים שונים ולבצע ניתוחים סטטיסטיים על אוכלוסיות גדולות מאד כדי לנסות ולהגיע למסקנות ריאליות עד כמה שניתן.
סרטן שד וטיפולי פוריות:
לדוגמא – סקירה שפורסמה ב Hum Reprod Update. 2014 ע'י Sergentanis TN וחב' – סקירה של 1,554,332 (! ) נשים סה'כ (כולל נשים בריאות ומטופלות פוריות) – מתוכן נמצאו 14,961 מקרים של סרטן שד. לא נמצא כל הבדל בהיארעות בין נשים שעברו הפריות מבחנה לבין אלו שלא עברו טיפולים כאלה.
סרטן אנדומטריום (רירית הרחם) וטיפולי פוריות:
עבודה של Brinton וחב' ב 2013 Hum Reprod – בדק פרטים אישיים של כ 10,000 נשים שעברו טיפולי פוריות בשנים 1965-1988 – מתוכם נמצאו 118 מקרי סרטן אנדומטריום שהופיעו עד שנת 2010 – לא נמצא הבדל בהיארעות לעומת האוכלוסיה הבריאה. גם במחקרים אחרים בהם נמצאה עליה בהיארעות סרטן רירית הרחם הודגש כי היא הייתה קשורה לנשים עם בעיית פוריות על רקע הפרעות ביוץ ו – שחלות פוליציסטיות ולא לתרופות שהאשה קיבלה.
סרטן שחלות וטיפולי פוריות:
סקירה שערך ארגון Chochrane משנת 2013 (Rizzuto et al) שמקיפה 116 מאמרים בנושא – לא נמצא כל הבדל בהיארעות סרטן שחלות חודרני במטופלות פוריות לעומת האוכלוסיה הבריאה.
לעומת זאת הייתה עליה קלה וקבועה בהיארעות של גידול בעל דרגת ממאירות נמוכה (נקרא Borderline Ovarian Tuomr ) בעקבות טיפולי פוריות (בעיקר טיפולים בקלומיפן ציטראט שניתנו משך מס' רב של מחזורים) אם כי חשוב לציין כי גם עליה זו לא הייתה מובהקת סטטיסטית!
לסיכום - מאד מפתה לקשור בין טיפולי השראת ביוץ לבין גידולי שד רחם ושחלה. אנחנו יודעים כי 3 סוגי ממאירות אלו קשורים בצורה כזאת או אחרת לפעילות הורמונלית של אסטרוגן / פרוגסטרון והשילוב ביניהם, וזה בדיוק מה שאנחנו מפעילים בזמן השראת ביוץ.
יחד עם זאת – במקרים כאלה – צריך להימנע מתחושות בטן ולהיצמד לעובדות. והעובדות לשמחתינו מרגיעות מאד. בשורה התחתונה של כל הסקירות בנושא זה לא הוכח קשר סטטיסטי ישיר בין טיפולי הפוריות לממאירויות השונות!
בכל מקרה, הנטיה כיום בטיפולי השראת ביוץ בכלל ובהפריות מבחנה בפרט, היא לטפל במינונים נמוכים מכיוון שהוכח כי מס' ביציות גדול לא מעלה בהכרח את הסיכוי להריון, ובודאי שהמטרה שעומדת לנגד עינינו כמטפלים היא להעניק את הילד המיוחל להורים המצפים ובמקביל לשמור על אמא בריאה לוולד העתיד לבוא!
