גילה אמיר - פסיכותרפיה גוף נפש רוח

07/01/2026

אז מה צריך אדם כדי לצאת ממשבר ,מטראומה?
רוצה לשתף ממחשבותיי...
אני מאמינה שלכל אחד יש את הדרך הייחודית שלו ,דרך הריפוי שלו.
הדרך הזו מיוחדת וייחודית. היא כוללת את המשאבים , העוגנים והסביבה האישית והייחודית של כל אחד.
החיבור למשאבים הוא קריטי. כשאתה בתוך מצב סטרס, אתה במצב הישרדות וכל מה שאתה אוהב , לרוב לא זמין לך. בהדרגה אפשר לשים לב , מה עשה לי רגע נחת ,חיוך ,,התרגשות טובה , כמיהה ליותר מזה.
לרוב ,יציאה אל הטבע ,הזכרות באנשים אוהבים ,עיסוק שאתה אוהב , יצירה שלך, יכול להתחיל את הדרך. מטפל טוב יוכל לעזור לך להיזכר או יראה מה עורר בך עניין ,חיוך, סקרנות.
איזה עוגנים יש לך? איפה המקום הבטוח שלך, לאלו אנשים אכפת ממך? אולי ילדיך , הוריך ,חברים או שכן טוב.
והסביבה...צריכה להיות מיכל טוב, שיכולה להכיל אותך במצב הזה, שאפשר לטעת שורשים ולעשות הארקה לכל המתח והקושי. ואם אין כזו סביבה, עשו לכם צוות משלכם, שיהיה המיכל שלכם.
יש לך את הדרך שלך לריפוי!
ריפוי מצריך שינה טובה, תזונה טובה ,תנועה ,תקווה, תודעה נקיה והכי חשוב רצון להירפא ,לצאת מהמשבר.
אני מוצאת שכשיש אמביוולנטיות, אם כדאי לי להיות בריא, אם יש לי רווחים לא מודעים בלהחזיק את היותי "נצרך", הסיכוי שלי לעשות עבודת ריפוי קטנה.
מה דעתכם?
מה עוזר ועזר לכם?
בתמונה, סקולנט חדש שקניתי היום לקליניקה ,אחרי שתרגלתי צ'יקונג ברמת הנדיב, אחרי טיול קצר בטבע. אני אוהבת להקיף עצמי בצמחים, הם מחברים אותי לטבע החיים: לצמוח כשהם במקום עם מיכל מתאים ותזונה טובה: אור, מים, אדמה טובה, מקום לעשות בו שורשים.

16/05/2025

מזמינה לסדנת טיפול עצמי באמצאות כתיבה התמקדות ותודעה. יום רביעי 28/5/25 בשעה 0900 באזור גבעת עדה. 052-389-9161 לזכרה של צאלה גז.
גם חיוך זה הפצת אור גדול. אמרה צאלה. וכאן הזמנה להרחיב את האור לזכרה.
צאלה גז ז"ל נרצחה בדרכה להביא חיים לעולם. קולגה ואשת מקצועה שהביאה הרבה ריפוי וטוב לעולם. איני מכירה אותה אישית. התעוררתי הבוקר עם עיניה הטובות ועלה בי רצון עז להמשיך את הטוב ,הנתינה שלה והכוונות שלה.
אני מזמינה אותנו לנתינה לזכרה של צאלה גז ז"ל.
מי מצטרף מצטרפת.? בואו נרחיב את האור ...בא לכם להעניק משהו מהכישורים/יכולות שלכם לזכרה של צאלה גז?
בתגובה הראשונה ההזמנה שלי.
מוזמנים ומוזמנות לשתף.

בפוסט שפרסמה כמה שבועות אחרי תחילה המלחמה כתבה צאלה: "לא מסוגלת להכיל את הרוע, לדמיין מה עובר על החטופים. כל מה שאני רוצה לעשות זה להיות בעשייה"

15/05/2025

אם אתם או יקירים לכם מתמודדים עם מצוקה אקוטית, אל תישארו עם זה לבד. ניתן להיעזר.

במקרה של התקף חרדה או פוסט טראומה, קיימים בישראל מספר גופים אליהם ניתן לפנות מיד לקבלת סיוע נפשי, חלקם זמינים 24/7:

מוקדי סיוע מידיים לכלל האוכלוסייה

ער"ן (עזרה ראשונה נפשית): 1201* - קו חירום ארצי, זמין 24/7, מעניק תמיכה נפשית מיידית ואנונימית.

נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי/טרור): 1-800-363-363 - קו חם לסיוע נפשי במצבי טראומה וחרדה.

מוקדי חוסן - מרכזי סיוע נפשי בטלפון, בזום או פנים אל פנים, בעיקר לנפגעי חרדה על רקע ביטחוני.

מוקד סיוע של קופות החולים:

כללית: 2708* (7:00–20:00)

לאומית: 072-2000272, 054-9292273 (8:00–22:00).

מוקד סיוע נפשי של כללית: 8703* (ימים א'-ה' 9:00–17:00, ו' 9:00–13:00).

במקרה חירום רפואי

מגן דוד אדום (מד"א): 101 - במידה ויש תסמינים פיזיים חמורים (כמו עילפון, קוצר נשימה קיצוני, כאבים בחזה).

סיוע ייעודי לאוכלוסיות מסוימות

חיילים, חיילי מילואים, משוחררים ובני משפחותיהם: מוקד "נפש אחת" 8944* - קו תמיכה נפשית 24/7, כולל שיחות אנונימיות או מזוהות.

ילדים ונוער במצוקה: קו חירום 09-9518927.

עולים חדשים: מוקד סיוע ותמיכה נפשית 3201*.

אפשרויות נוספות

פנייה ישירה לחדר מיון פסיכיאטרי בבית חולים במקרי מצוקה חמורה.

פנייה לרופא/ת משפחה או לפסיכיאטר/ית במרפאות קופת החולים.

סיכום מהיר של מספרי חירום עיקריים:

גוף הסיוע טלפון זמינות
ער"ן 1201* 24/7
נט"ל 1-800-363-363 24/7
נפש אחת (חיילים וכו') 8944* 24/7
מד"א (חירום רפואי) 101 24/7
כללית (תמיכה נפשית) 8703* א'-ה' 9:00–17:00, ו' 9:00–13:00
כמובן שעדיף למצוא מסגרת טיפולית תומכת ,לא רק במצב אקוטי...
והתמונה כדי להזכיר שתמיד יש דרך. לא תמיד אנחנו רואים אותה כשיש מצוקה.

04/05/2025

על תופעת שיתוק שינה שמעתם?
אני רוצה להתייחס למי שיחוו זאת כחלק מהפרעת חרדה או פוסט טראומה.
זו חוויה שנחווית כמפחידה ,אך בפועל הגוף לא יהפוך להיות משותק וזה יעבור אחרי כמה דקות.
לרוב קורה בזמן כניסה לשינה או ביציאה משינה.
זה נובע מרמות מתח מאוד גבוהות ומקונפליקט רגשי בין הגוף למוח. כלומר...המוח רצה לעשות משהו ..אך הגוף הרגיש בזה לא נוח...ובכל זאת הדבר נעשה. לרוב כל התהליך הזה לא מודע.
צירפתי כאן כתבה טובה שמסבירה היטב.
מה יכול לעזור?
ללמוד להרפות לפני השינה, לשים לב לקונפליקטים הרגשיים בתוכנו ולפתור אותם ,אם אפשר ,בתוכנו. לישון מספיק שעות, להימנע מאלכוהול וקופאין לפני השינה...לעשות ספורט ולשחרר מתח במהלך היום, אמבטיה חמה...
בעיקר לא להיבהל ! להתבונן במה היה קודם לתופעה הזו. מה אתם צריכים אם זה יקרה שוב? מה או מי יעזור לכם? הרבה פעמים זה נוכחות של אדם אחר שמעיר.

"אני רואה ערפל שחור שנכנס לחדר ומרחף מעליי, ויש כוח שמרתק אותי למיטה". מה קורה ב"שיתוק שינה", למה יש גידול במספר הישראלים החווים את התופעה והאם זה מסוכן? "יש כאלו שחושבי....

28/04/2025

אם אתם או א.נשים מסביבכם עייפים ,חולים ,חלשים ,קצרים ,זועמים...היו סבלניים. אלו הימים האלה. .ובמיוחד השנה. הכל יותר מידיי נוגע וצורב בעור.
היו בחמלה לעצמכם ולאחרים, עשו דיאטת תקשורת ואנשים לא מזינים.
קחו מנוחה, צאו לטבע.
תנשמו כמה דקות , תרגישו את הקרקע, תתחבקו, תצרחו, תעשו ספורט כלשהו.
זה לא אתם ..זה המצב הבלתי נסבל. קחו בחשבון שמי שזה נוגע בו קרוב יותר, אלו ימים קשוחים במיוחד. בואו נהיה בזה יחד. לא ימין ולא שמאל .חיבוק פשוט וישר.
בתמונה פריחה ורדרדה של התקופה הקשה...כמו אומרת :עוד יגיעו ימים טובים יותר.

14/04/2025

כשטראומה פוגשת חווית לבדיות.
ההבדל בין להיות ביחד או לבד היא קריטית כשאנו חווים אירועים טראומטיים.
טראומה הינה תגובה המתרחשת לאחר אירוע אשר נתפס כמאיים על החיים , פיזית או פסיכולוגית, על האדם או על אחרים משמעותיים לו, ואשר היה מלווה בחוויה של חוסר אונים.
לחוות ביחד אירוע טראומטי ,מספק לנו עדות (אדם שנכח אתנו וזוכר את האירוע ויכול גם להשלים את הרצף של סיפור האירוע הטראומטי) , עוזר לנו להתווסת, משמעותי ועוזר למערכת העצבים האוטונומית לווסת עצמה ופוטנציאלית מאפשר יותר ריפוי והחלמה .
הרבה מהעבודה בטיפול בטראומה עוסק בלבטל את הלבדיות שחשנו באירוע. הלבדיות יכולה להיות חוויה פנימית או קונקרטית. אם מישהו חווה, שיש אחר משמעותי אתו למרות שאינו נוכח פיזית ,הוא ירגיש לא לבד לעומת מישהו שיהיו אנשים בסביבתו באירוע הטראומטי ,אך ירגיש שאינם מבינים אותו, או לא רואים אותו ..והחוויה שלו תהיה, שהיה שם לבד.
למתמודדים עם פוסט טראומה יש תסמינים של חודרנות, הימנעות ,עוררות יתר שמתבטאת בין השאר בתגובתיות מוגברת עד התפרצויות זעם, קשיי שינה, קושי זיכרון וריכוז ,מצב רוח ירוד ועוד. הסימפטומים של התגובה הפוסט טראומטית הם לא רק פתולוגיים אלא ניסיון פעיל לארגן את החוויות הטראומטיות מבחינה נפשית ואף לפתור אותן .
ניתן לראות שמתמודדי PTSD יחוו בדידות ביתר שאת. לעיתים נראה שהכל בסדר ואז יחוו טריגר שלא ידעו לשים עליו את אצבע, גם לא סביבתם. מאחורי זה עומדת לא פעם, תחושת הלבדיות.
זה יכול לקרות , כשישאלו אותם על האירוע הטראומטי, כך באמצע אירוח רב משתתפים, זה יכול להיות התחושה שאף אחד לא מבין מה עברת ומה עדיין עובר במחשבות ובתחושות הגופניות. זה יכול להיות שתיכנס הביתה ותראה את אשתך ביחד עם הילדים צופה בטלוויזיה . הם בקרבה ובאינטימיות ...ושוב תרגיש את תחושת הלבדיות. מערכת גוף נפש זוכרת את החוויה הזו מהאירוע
הטראומטי. למרות שאשתך וילדייך אוהבים אותך, באותו רגע זה יחזיר אותך לתחושת הלבדיות שחשת באותו אירוע. יתכן שתגיב בעוצמה והתקף זעם ותתלונן על דבר שולי .הסביבה לא תבין את תגובתך הקיצונית ואתה תחוש בודד אפילו יותר .
דרכים להתמודדות עם תחושת הלבדיות למתמודדים עם PTSD:
1. להכיר את עצמך ומה מפעיל אותך. יתכן לעשות זאת בטיפול אישי או קבוצתי.
2. מציאת אחר משמעותי שאפשר לשתף אותו בתחושות/מחשבות . אם אין כזה אז ללכת לטיפול נפשי עם מטפל מיודע טראומה ופוסט טראומה.
3. יצירת קשרים חברתיים אפשריים בתוך מרחב בטוח יחסית. יתכן עם אנשים שמתמודדים כמוך או כשיש מנחה קבוצה שיכול לעזור לך בהתמודדות זאת. יש הרבה מאוד אפשרויות קבוצתיות מסוגים שונים שמערבים ספורט, נגרות ,חוות סוסים, בתים מאזנים ועוד
4. עיסוק בפעילות גופנית לשחרור אנדורפינים ושיפור מצב רוח. גם כאן העדיפות היא למצוא מישהו לרוץ אתו....
5. התמקדות בתחביבים ופעילויות מהנות ומעשירות . פעילויות כאלה שממלאות אותך , מרגיעות וממשאבות..
6. צאו לטבע- המרחב, האופק, ריבוי החמצן , וחיבור לתודעה מתחדשת וכמובן קרקוע ,מאוד משמעותי וייקח אתכם להיות נוכחים ברגע ולא שם....עדיפות בחברה בטוחה .
7. כתיבת יומן אישי לעיבוד מחשבות ורגשות. יש המקליטים עצמם כי מתקשים בכתיבה.
#היבטים של פוסט טראומה וחיים.
בתמונה: חווית יחד .

22/03/2025

מה אם אגיד לך שכדורגל זה ממש ריפוי?
ומה אם אוסיף ואגיד שגם צילום, מוזיקה, טיולים בטבע, יוגה, כתיבה,קריאה ריקוד ועוד?
המשותף לכל אלו הם כולם אנרגיית חיים עבור אנשים מסוימים. כשיש לנו רשות מעצמנו ובטח מסביבתנו להשקיע בתחומי עניין אלו ואחרים שלא הזכרתי (אשמח מאוד שתשתפו את שלכם ) אז יש לנו אפשרות להיות מי שאנחנו ולהביא את עצמנו כמו שאנו באותנטיות .
אז הכדורגל יכול לספק חברה, עניין,אדרנלין,שמחת חיים, דרכים להסתובב בארץ ,חברים חדשים ועוד.....זה יכול לתת ביטחון עצמי ומאפשר להרגיש טוב עם עצמי ואפשרות לשינוי בתחומי חיים אחרים. כן....גם אם אנו בתקופה קשה וחווים דיכאון וחרדה.
אז מה המשאבים שלכם.? מה מרגיע ממלא ומחייה אתכם?
משהו כזה שמאפשר לכם להרגיש בנוכחות של כאן ועכשיו ולרגע לעזוב את כל הטרדות בצד.

מזמינה אתכם עכשיו להתחבר למשאבים המיוחדים שלכם.!
חשבו על משאב, כל דבר שעושה לכם טוב, שמחזק ומרגיע אתכם: בן זוג,חבר/ה, ילד, חית מחמד, משהו שאתם אוהבים בעצמכם, תמונה נעימה, תחביב, מקום ,חיבור רוחני, פעילות מסויימת, תחושה שהייתם במיטבכם השבוע.
שימו לב מה קורה בגוף כשאתם חושבים על זה...תנו לזה להיות.. שימו לב לרגש שמתעורר...סמנו לעצמכם אם יש נשימה עמוקה, חיוך, הרפיה, התרחבות ועוד.

אשמח שתשתפו. מה המשאב שלכם? ואיך הרגיש להיזכר בו.
אז שלי זה הטבע וטיול ליד הבית מרחיב את נשימתי, משמח ומרפה אותי ..ובהחלט מרפא.
שבת מבורכת !

19/03/2025

ההסתרה והבושה.
חלק גדול מהמתמודדים עם תסמיני פוסט טראומה, מסתירים את מה שקורה להם בפנים. בחוץ הכל נראה בסדר....דואגים שלא יראו ..וגם הם לא נראים וכמו מוציאים עצמם ממעגל החיים.
ההסתרה גובה מחיר יקר ! אנרגיה שמיועדת להחלמה מתבזבזת על הסתרה.
כמובן שזה מביא אתו בדידות, הימנעות ממפגשים חברתיים , שינה פרועה ,סדר יום הפוך ,כיווץ בגוף שמחזיק כאב ואז משככי כאבים או שימוש בחומרים ממכרים .
קיים קשר בין בושה בעקבות טראומה, לבין פוסט־טראומה. תחושת בושה מנבאת סימנים של פסיכופתולוגיה, מצוקה נפשית ודיכאון.
מתוך הבנה שפוסט טראומה היא תגובה נורמלית לאירועים לא נורמליים. מערכת העצבים הגיבה הכי טוב שידעה (מערכת העצבים חושבת איך להשאיר אתכם בחיים ולא מה נראה נכון). אין צורך להתבייש, הגבתם למשהו גדול מכם.
ואם כבר בושה. בוא נהיה סקרנים. .איזו חוויה זו הבושה: מבחינת תחושות מחשבות התנהגות. מה הבושה מאפשרת ומה נמנע, לא מתאפשר. אם לא היית מתבייש/ת איזה רגש היה מתגלה...
הדבר הכי חשוב זה להכיר ברגשות שלנו ,גם בבושה. אגב בושה היא סימן למוסר ולהכרה בנורמות חברתיות. רק כנשלים עם זה שחווינו טראומה , נוכל לתווך לילדים, לבני זוג, משפחה, חברים. הבחירה שלך במי לשתף מה.
איך לשתף ילדים?
השיתוף לילדים צריך להיות תלוי גיל ,מתוך מניע שמסביר התנהגות, וכדי שהם לא ירגישו אשמים בהתנהגותם או ישלימו בדמיונם מה קורה להורה..
כמובן שלא צריך תיאורים גרפיים אלא כללים ואף ניתן לומר לילד מה הציפייה ממנו בזמן התקף: אולי להזכיר לנשום, להזכיר שאוהבים אותו. מה את/ה צריך בזמן התקף. אולי שלא יבהלו אם את/ה בוכה . הילד, אפילו יוכל לעזור וירגיש מועיל ומשמעותי .כמובן שגם האב/אם יוכלו לתווך ולומר כשאני בעוררות יתר אני צריך לצאת החוצה או להיות עם עצמי או לדבר עם...אני מטפל בזה. חשוב שהילד יבין שזה לא קשור אליו.
ומה עם החברים הקרובים והרחוקים?
לשקר זה אופציה רעה, זה להוסיף עומס ותחושה שאני לא בסדר. הדבר האחרון שאתם צריכים. גם להימנע ממפגש חברתי ואישי ,מונע ריפוי כי הדבר הכי קשה קורה בראש שלי ובמחשבות החוזרות. דווקא קשר אישי יכול לעזור בוויסות, בתחושת שייכות ובנרמול הדברים. אחת החוויות האנושיות הכי קשות היא תחושת הלבדיות. להיות יחד באותנטיות מפיג את תחושת הלבדיות. אז שתפו את מי שמרגיש לכם נכון באותו רגע, פחות אחזקה...יותר ריפוי. אולי אפשר אפילו להגיד איך אתם צריכים אותם איתכם.: לא שואלים שאלות חודרניות, מקשיבים, מחבקים, לא מחבקים, שומרים על הפרטיות שלכם ועוד.
ומה עם בני ובנות הזוג?
בני זוג לא תמיד יודעים איך לנהוג ולפעמים חוששים שתחשפו והמצב שלכם יתקבע והסביבה תראה אתכם אך ורק פוסט טראומטיים...חשוב יהיה להסביר לבני הזוג את הצורך שלכם והקושי שלכם ויחד עם זאת לדרבן את בני הזוג לקבל טיפול אישי/קבוצתי וכו . זה יעזור להם להבין אתכם ולהגדיל את יכולת ההכלה. מחקרים מראים שאחר משמעותי ,מאוד עוזר לריפוי ושיקום.
מה עם קהילה/קבוצה?
לפגוש אנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה ,מאוד משמעותי לריפוי שלכם. הפגת הלבדיות, עם אנשים שיודעים מה אתם חווים. חזרה לחיי חברה שחשובה מאוד לבריאות ולוויסות שלנו. אפילו קבוצת תמיכה בווטסאפ יכולה לעשות שינוי. בחור שהצטרף לקבוצה כזו, שיתף שבסיום לילה לבן ,מלא בייאוש ,ראה זריחה מחלונו. לפתע קבוצת הווטסאפ התעוררה וחברי הקבוצה שלחו תמונות זריחה ממקומות שונים בארץ. ברגע אחד הרגיש שייך, לא לבד או מוזר זה ריגש וחימם את ליבו. יש הרבה מאוד עמותות וקבוצות. יש שפועלים בתחום הספורט ,חברה, טיולים ויש קבוצות שיח, קבוצות בחווה ועוד. מאוד משמעותי גם לפגוש אדם שכבר היה במקום שלי והתמודד ויצא משם.
אסכם בקצרה, כפי שברנה בראון ,(חוקרת בושה), מציעה:
ראשית, זהו מה מעורר בושה
דברו אל עצמכם באמפתיה ואהבה
שתפו אדם אחד שאתם בוטחים בו ,כך תפיגו את הלבדיות שמאפיינת בושה ופוסט טראומה
והוציאו את הסיפור לאור. .
זכרו! בושה חיה הכי טוב בחושך ,כשיש אור היא יכולה להתפוגג...

#היבטים של פוסט טראומה וחיים.על טראומה, פוסט טראומה ואנרגיית חיים.
החלטתי לשתף במחשבות וידע שצברתי כמטפלת עשרות שני ובשנתיים האחרונות במיוחד. היום על הסתרה ובושה. מוזמנים לעקוב. אחת לשבוע יעלה פוסט בנושא. חשוב להגיד שכותבת בענווה ויודעת שאצל כל אחד זה יחווה קצת אחרת.

08/03/2025

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4857

גישה מעשית לפיתוח ושיפור דפוסי התקשרות במערכות יחסים. מודגש כי היקשרות בטוחה היא יכולת טבעית שניתן לפתח בכל גיל.

29/01/2025

על " אין שפה " בטראומה וכמה חשובה העדות . בהקשר לעדותה של עמית סוסנה האמיצה.
מצרפת מאמר.

מאמר מקצועי מרתק בנושא שפת ה'אין-שפה' של הטראומה: מחשבות על העדות של 'השבת השחורה', מאת צוות המוממחים של פורטל בטיפולנט