What are the opening hours?

Monday 10:00 - 20:30 Tuesday 10:00 - 20:30 Wednesday 10:00 - 20:30 Thursday 10:00 - 20:30 Sunday 10:00 - 20:30

שי זן שיאצו ורפואה סינית, הליבנה 5, Binyamina (2026)

03/06/2023

הנבחרת הצעירה של ישראל בכדורגל בהישג חסר תקדים, היא העפילה לחצי גמר אליפות העולם- המונדיאליטו.
אולי רק פעם אחת לפחות ישראל תזכה באליפות ?

למה להסתכן ולקוות ולהתאכזב כשאפשר להתענג על תחומים נוספים בהם משחקים בכדורים ובהם ישראל כבר אלופת עולם של ממש.
ארה"ב, מקצוענים של ממש בתחום כבר שנים רבות והנה, גם אותם עקפנו ואנחנו במקום ראשון :
החל מ2020 ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בצריכת תרופות לשיכוך כאב מסוג אופיואידים ! (דו"ח מרכז טאוב למחקרי מדיניות חברתית בישראל).
אופיום נמצא בשימוש האדם להנאה ולרפואה כבר משחר ההיסטוריה, האופיום מרגיע, מפחית חרדה ומשרה תחושת אופוריה ונעשה מרכיב נפוץ בתרופות לשיכוך כאב, לדיכוי שיעול, לעצירת שילשול ועוד.
נגזרות סינטטיות של אופיום (אופיואידים) הן תרופות חזקות יותר לשיכוך כאב, נמכרות תחת שמות שונים כגון: פנטניל, פנטה פרקוסט, אוקסיקודון, פרקודן, אוקסיקונטין
בעבר אופיואידים חזקים ניתנו למטופלים הסובלים מכאב ממקור סרטני או לשיכוך כאב מיד לאחר ניתוח, כיום ניתנים מרשמים אלו למגוון רחב יותר של בעיות כאב.
בארה"ב, בשנים האחרונות, יש עיסוק נרחב במגיפת ההתמכרות למשככי כאב, תביעות משפטיות כנגד חברות התרופות, מחקרים על היקפי המגיפה ומאפייניה החברתיים. וכעת זה הגיע גם לישראל.
שלא תחשבו שסתם ככה קטפנו את המקום הראשון בלי להתאמן , על פי דוחות של ועדת הפיקוח לנרקוטיקה של האו"ם (INCB) כבר מספר שנים שאנחנו במקומות הראשונים בעולם בצריכה של תרופות הרגעה מסוג בנזודיאזפינים. הדו"ח מפרט גם תתי קטגוריות:
מקום ראשון בעולם בצריכת 'בונדרמין' ! תרופת שינה נפוצה בקרב מטופלים מבוגרים וקשישים, מקום שני ומכובד בצריכת קלונאזפם - קלונקס, תרופה נוגדת פרכוסים ומשמשת בעיקר לטיפול בחרדה. מקום חמישי בצריכת ל'וריוואן', מקום שישי בצריכת 'ואבן'...
אנחנו אלופים לא רק בלהירגע אלא גם בלהמריץ. לקחנו מקום שביעי בעולם בצריכת תרופות ממריצות, הגענו להישגים נאים אף יותר בתתי קטגוריות כגון מקום שני בעולם בצריכת ריטלין או קונצרטה ומקום שלישי בצריכת אמפטמינים מסוג אדרל ואטנט.
התמכרות לתרופות משככות כאב כמובן אינו נושא לצחוק.
בוודאי שיש מקרים בהם השימוש בתרופות אלה מוצדק וראוי אבל כנראה שיש מקרים רבים מידי שלא. הסכנה בשימוש באופיואידים הוא דיכוי נשימתי, בדרך כלל במינון יתר. מטופלים רבים מפתחים סבילות ותלות נפשית ופיזית בתרופה. במידה רבה ,הם הופכים למכורים לכל דבר ועניין (תוכלו לצפות בסדרת הכתבות המדאיגה של 'כאן'- מכורים ברישיון )
אדם שסובל מכאבים, חזקים, כרוניים או אקוטיים, מוכן לעשות הרבה מאוד כדי להפסיק את הכאב, הפיתוי גדול מידי, תרופות אלה כ"כ יעילות שגם כאבים חזקים מאוד נעלמים בתוך מספר רגעים. זה ממש 'קסם' !
אני פוגש במטופלים רבים הסובלים מכאבים שונים וכולם מצפים לטיפול בדיקור שיעשה 'קסם' והכאב ייעלם מיד. העניין הוא שדיקור או טיפול אינו קסם, אומנם הטיפול מתמקד גם בהורדת רמת הכאב והתדירות שלו לפעמים גם כבר במפגש הראשון או השני אבל מטרת הטיפול היא להביא את הגוף ליכולת המיטבית שלו כדי להתמודד עם המחלה או הפציעה ולעורר אותו להירפא ולהחלים. ולכן טיפול ברפואה סינית הוא תהליך ולא קסם חד פעמי זה כמו להיכנס לכושר או להתחייב לדיאטה מסויימת, זה לוקח זמן להרגיל את הגוף לאמן אותו להיטיב אותו, זה לא קורה באירוע חד פעמי.
ה'קסם' האמיתי הוא דווקא בתרופות משככות כאב או הרגעה, זה לא דורש שום תהליך או מאמץ והבעיה נפתרת.
העניין בקסמים הוא כזה שכולם יודעים שלקסמים יש מחיר. במקרים רבים מידי הבעיה האמיתית לא באמת נפתרת, הגוף לא החלים או נרפא, פשוט לא מרגישים את הסימפטומים כיוון שהם ממוסכים על ידי תרופות מאוד חזקות, כלומר הבעיה נדחתה למועד הפסקת נטילת התרופה או לזמן שהתרופה תחדל מלהשפיע בצורה יעילה ובנוסף לכך האדם נותר עם התמכרות ותלות קשה. אם מוסיפים לזה את ההשלכות החברתיות והנזקים שכלולים במגיפת התמכרות נרחבת זה מדאיג ביותר.

17/04/2023

אלה מכנסי השיאצו הישנים שלי.
קניתי אותם לפני חמש עשרה או שש עשרה שנים דרך חבר שלמד איתי זן שיאצו והתאמן בזמנו במרכז הישראלי לטאי צ'י בתל אביב. הוא סיפר שיש חייט מבוגר בדרום העיר שתופר מכנסיים עבור מתאמני הטאי צ'י.

אלה המכנסיים הנוחים ביותר שלבשתי מעולם, טובים במיוחד לשיאצו, מדיטציה, טאי צ'י וגם סתם ככה. אם רק הייתי יכול' הייתי לובש אותם תמיד, בכל זמן ובכל מקום.
שמרתי את המספר שלו בטלפון שלי בתור 'בנימין מכנסיים'.
אחרי כמה שנים התבלו המכנסיים, צלצלתי למספר ההוא פעם ופעמיים ללא מענה, בפעם האחרונה שצלצלתי ענתה לי בתו, אמרה: פספסת אותו במספר שבועות, אבא נפטר,
עוד סיפרה שהיה ניצול שואה וחייט, עלה לארץ בדרך לא דרך' והיה גאה מאוד עד יומו האחרון שתפר מדים ללוחמים יהודים במדינת ישראל. אמרתי לה שאני מצטער שהתמהמתי ולא הספקתי להגיע לבית המלאכה שלו, לקנות כמה זוגות מכנסיים ולשמוע את סיפור חייו.

המכנסיים קרועים מידי, איני יכול להשתמש בהם יותר ואיני יכול לזרוק אותם.
ומאז אני מצטער שלא יהיו עוד בעולם מכנסיים כאלה,
אני מצטער שלא יהיה עוד בעולם בנימין החייט,
אני מצטער שהסיפור שלו אבד לנצח,
ואני מצטער שישראלים רבים מקבלים כמובן מאליו שיש כבר מדינה ליהודים ולוחמים יהודים.

סבתא שלי שרה מוסקוביץ', הייתה באושוויץ ויצאה משם בחיים, מעולם לא סיפרה לנו דבר על השנים הרעות ההן, כל מה שידענו זה שניצלה בזכות שידעה את מלאכת התפירה, כנראה תפרה מדים לשומרי המחנה או לחיילים הגרמנים.
סבתא שרה נפטרה לפני כמה שנים וכבר אני מתקשה לזכור את מראה פניה או את קולה, גם הסיפור שלה אבד לנצח.
אני מצטער שילדיי יגדלו בדור שכבר לא יתהלכו בינינו ניצולי שואה חיים. בשבילם אלה יהיו סיפורי אגדות שקרו לפני המון המון שנים בארץ רחוקה רחוקה.
עוד מספר שנים מועטות, שבתי תגדל קצת, אני מניח שסביב התקופה הזו אספר לה על השואה, כמו שאני מספר בפסח על יציאת מצרים או את סיפור יוסף ואחיו, היא בוודאי תביט בי ותשאל: אבא, תגיד, זה קרה באמת ?

מחר יום השואה, כשאחזור מהעבודה, אלבש בבית קצת את המכנסיים הנוחים בעולם, בשביל סבתא שרה ובשביל בנימין החייט.

המרכז הישראלי לטאי צ'י
בני דוידסקו (דותן) - טאי צ'י

נ.ב
בוודאי יש כאן מישהו שמכיר ויכול להשלים לי את סיפורו של בנימין החייט, אודה על כך מאוד.

28/12/2022

שנים חשבתי שלנסוע כל יום לעבודה זה בזבוז עצום של זמן ואנרגיה, שלא לדבר בכלל על העצבים של עמידה בפקקים ומתח של הנהיגה בכביש וכל האי ודאות הזו אם אגיע בזמן או לא.
הייתה לי הפריבילגיה לעבוד הרבה שנים בקליניקות שהחזקתי בבית, אנשים באים אליי, במקום שאני אסע. מאז שהתרחקנו קצת מהמרכז אני מגיע לתל אביב ברכבת.

ב 7:56 יוצאת הרכבת המהירה, סך הכל 29 דקות מבנימינה לתל אביב, אבל האווירה היא של לחץ, המולה, דוחק, כולם ממהרים ונדחפים כדי לתפוס מקום, אם לא מושב אז על המדרגות ואם לא על המדרגות אז פינה פנויה לעמוד, העיקר לא במעבר, אולי רק להסתפק בעמוד או ידית שאפשר להיאחז בהם, כולם ממהרים להספיק, לא לאחר, לתפוס, לקחת, לעלות, לרדת...

כמעט תמיד אני עומד ברכבת, הצפיפות הכפויה הזו מביאה אותי להתכנס פנימה, המבט לא משוטט רחוק, אני שוקע לתוכי ובוהה במחשבות שמתרוצצות לי בראש, יחד איתם עולות כמובן גם תחושות של חוסר נוחות, מישהו דורך לי על הרגל כשהוא מנסה לעבור, לאן אתה הולך ? הכל עמוס. אני מתרכז גם באיך מרגיש לי המשקל והכובד של התיק, חם לי או קר לי, אני מנסה שלא לשפוט אבל אני מתמלא בעיקר בתחושות לא נעימות.
לפעמים החוויה הופכת להיות חיובית לכמה רגעים, אפשר להתנתק מהתחושות של חוסר הנוחות ולתת לגוף להתמסר לטלטול העדין של הרכבת, זה מרגיע. ההמולה והצפיפות שסביב לא נוגעים בי, אני מרחף בתוך בועה של מחשבות שמיטלטלת בעדינות ומתקדמת במהירות אל תל אביב.

ב 8:07 יוצאת הרכבת האיטית, פספסתי את הרכבת המהירה.
כל האנשים שסביבי מאטים בבת אחת.
עוצרים לנשום, קושרים שרוך שנפרם, יורדים בנחת במדרגות, פוסעים אל הרכבת הפרברית שכבר מחכה ברציף 3, הנוסעים עולים בנחת, מתמקמים, אפשר ליד חלון, מעבר, עם כיוון הנסיעה נגד כיוון הנסיעה, הרבה אפשרויות. אנשים מפטפטים עם בן שיחה ממשי או טלפוני, שומעים מוזיקה, 'ההייטקיסטים' מיד עוברים למוד עבודה : מחברים את הטלפון למטען, מניחים מחשב נייד על השולחנון הקטן של הרכבת, אוזניות ממותגות מבטלות רעשים על האוזניים, עוטים ארשת רצינית של עבודה וצופים בסדרה בנטפליקס.
ואני מתבונן
התודעה שלי מתרחבת, המבט משוטט, בתחילה על פני יושבי הקרון, מנסה לנחש מאיפה ולאן, במה הם עובדים, מה מטריד אותם, נשימה, התרחבות נוספת, המבט נודד אל מחוץ לקרון אל המרחבים, הגוף נינוח, מיטלטל בעדינות במקצב הרכבת, בחוץ חולפים הנופים, שדות, ירוק, הרבה חום, הרבה שמים, עצירה, תחנה.
אנשים יורדים אחרים עולים, מתמקמים, רחש בקרון, לאט ההמולה נרגעת ושוב ממשיכים לשוט
ובחוץ עננים, בתים, בניינים מכוערים, החצר האחורית של יישובי מישור החוף. הכבישים עמוסים במכוניות עומדות או זזות בקושי, אני לא יכול לומר, בעסה, איך הם מרגישים שם בתוך הקופסאות שלהם תקועים בכביש, האם הם מאזינים למוזיקה, מתווכחים עם מישהו בטלפון, מתופפים בחוסר סבלנות על ההגה, צופרים בעצבנות? אני לעולם לא אדע.
לסרט שרץ מחוץ לרכבת אין סאונד, הסאונד שמלווה את הנוף המתחלף במהירות הוא פטפוט ורחש של אנשי הרכבת.
52 דקות עברו, נשימה, הגענו, נפלטים מבועת הרכבת אל תוך המולה, דוחק, יורדים במדרגות, אל תחנה, כולם ממהרים להספיק, לא לאחר, לתפוס, לקחת, לעלות, לרדת...עוד יום.

08/12/2022

***טיפים להקלה על שיעול נזלת וליחה בפעוטות וילדים – לגזור ולשמור***

החורף סופסוף הגיע אבל מזג האוויר דומה כרגע יותר לעונת מעבר.
פעוטות עם רגישות במערכת הנשימה נוטים לחלות יותר בעונה הזו – שיעולים, נזלת, ליחה וכו'
בעונות המעבר ישנם הרבה אלרגנים באוויר, האוויר קריר ויבש יותר (בעיקר בלילות), דרכי הנשימה מתכווצים בגלל הקור והליחה צמיגה יותר בגלל היובש, וכמובן הילדים בגן שמחים לחלוק ולשתף בכל הווירוסים והחיידקים שאספו,

מה אפשר לעשות ?
יש המון תרופות סבתא ותרופות עממיות לשיעול, נזלת וליחה, חלקן יעילות יותר, חלקן פחות לפעמים שווה לנסות, כדי להקל על הילדים, ולעבור את המחלה מהר יותר.

הערות :
*המתכונים מתאימים לילדים שבריאים בד"כ, ילדים הסובלים מאלרגיות שונות ומצבים רפואיים מומלץ להתייעץ באנשי מקצוע בטרם שימוש.
** שימוש בדבש מגיל שנה ומעלה
***חליטות ומרתחים שמלחלחות את דרכי הנשימה בד"כ גם מלחלחות את המעי ולכן כדאי להימנע מהם אם הילד משלשל וכן דרושה זהירות בילדים עם נטייה לצואה רכה/ שלשולים.
****המינונים הנזכרים מתאימים לגילאים 3 ומעלה , בפעוטות / תינוקות או ילדים במשקל נמוך מהרגיל מומלץ במינונים נמוכים יותר.

בצל – ניתן לחתוך בצל ולהניח בקערה מתחת למיטה למשך הלילה, האדים של הבצל פותחים קצת את דרכי הנשימה.

מיץ בצל ודבש לנזלת וליחה - (מגיל שנה ומעלה) חותכים בצל לקוביות, מניחים בקערה ומוזגים 4-5 כפות גדושות של דבש ומכסים בניילון נצמד, לאחר כשעה יצטבר נוזל, לתת לפעוט 1-2 כפות מידי שעה -שעתיים לפי הצורך.

סירופ נענע ובצל ירוק לגודש וליחה – לגרר או לטחון בבלנדר כוס עלי נענע טרייה יחד עם 2-3 בצלים ירוקים (משתמשים רק בחלק הלבן של הבצל ) להוסיף שניים וחצי כוסות מים רותחים ולהשרות לעשרים דקות , לסנן ולשתות חצי כוס כל שעה.

מרתח אגסים לשיעול יבש – לחתוך 2-3 אגסים לקוביות, להוציא את הליבה והגרעינים, להשאיר את הקליפה, למלא מים בסיר קטן כ2 ס"מ מעל גובה האגסים, להביא לרתיחה ולתת לסיר להמשיך בביעבוע עדין למשך כ 15 דקות, לסנן ולשמור את המים , אפשר לחזור על הפעולה פעם נוספת עם אותם אגסים, לשתות 2-3 כוסות ביום (אפשר כמובן לאכול את האגסים, בתיאבון)

סירופ פירות יבשים לשיעול יבש – לקחת 5 תאנים יבשות ו5 תמרים, לגלען ולחתוך את העוקץ של התאנים להוסיף 2 כוסות מים ולבשל, כשהפירות מתרככים לטחון אותם בזהירות בבלנדר מוט, להוסיף מיץ מחצי לימון ו2-3 כפות דבש, ולהמשיך לבשל תוך כדי ערבוב על אש קטנה עד שהמרתח מסמיך, לתת לילד 2 כפיות בשעה לפי הצורך,
• הסירופ נשמר מספר ימים במקרר, להיזהר עם ילדים שנוטים לשלשולים

חליטת טימין לשיעול יבש - לקחת כפית טימין מיובש או גבעול טימין טרי, להניח בכוס עם מים רותחים למשך 10 דקות , לסנן, לשתות 1-2 כוסות ביום, אפשר להמתיק במעט דבש.
• לא מומלץ בשימוש ממושך, לא מומלץ למטופלים עם בעיות בקרישת דם/ או הנוטלים תרופות לדילול דם

חליטת עלי שסק לשיעול יבש – לקחת 5-6 עלי שסק יבשים, לשטוף היטב ולגרד את כל הפלומה והשערות שעל העלים (אם לא מקפידים על זה, השערות מגרות את הגרון ומקבלים מרתח מעולה שמעודד שיעולים!), להניח בסיר קטן, למלא מים בגובה 2 ס"מ מעל העלים, להביא לרתיחה ולבעבע על אש קטנה למשך כ 15 דקות. לסנן את המים ולשתות 1-2 כוסות ביום, אפשר להמתיק במעט דבש.

חליטת זרעי פשתן לשיעול יבש - 2 כפות זרעי פשתן, למזוג כוס מים רותחים, ולהניח לחליטה התקרר. זרעי פשתן מפרישים ריר , לסנן ולשתות חצי כוס כל שעתיים שלוש.
לעדה הפרסית יש ורסיה דומה לטיפול בשיעול כאבי גרון וכדומה – לקחת כפית אחת של זרעי בלנגו (מניפנית מלכותית) למזוג כוס מים רותחים ולהניח לחליטה להתקרר, להמתיק במעט דבש, לשתות 2 כוסות ביום
• חליטה של זרעי פשתן/ זרעי בלנגו מתאימים יותר לילדים גדולים/ מבוגרים, להיזהר עם מטופלים שיש להם נטייה לשלשולים

שמנים אתריים – ניתן להשתמש בשמנים אתריים בכמה אופנים, כדאי לדעת שרוב השמנים האתריים פחות מתאימים לפעוטות ועלולים ליצור גירוי בעור, או תגובות אחרות לא רצויות, השמנים שנחשבים מתאימים לפעוטות הם שמן לבנדר, הדס, אקליפטוס רדיאטה,
בשימוש ממושך או במצבים רפואיים חריגים מומלץ מאוד להתייעץ עם אנשי מקצוע.

לגודש ופתיחת דרכי הנשימה ניתן להוסיף טיפה או שתיים של שמן לאמבטיה חמה, או להשתמש במבער (לא מומלץ כמובן להשאיר מבער בחדר ללא השגחת מבוגר).
ניתן להניח קערת מים עם 1-2 טיפות שמן אתרי על רדיאטור חימום או סמוך למכשירי אדים.
עיסויים – ילדים הסובלים מגודש וקשיי נשימה ייהנו מאוד מעיסוי לאחר האמבטיה, עדיף להשתמש בשמן שקדים או שמן זית וניתן להוסיף 1-2 טיפות שמן ריבנסרה או שמן לבנדר, אם כי עיסוי עובד נהדר גם ללא שמן אתרי. כשהילד שוכב או יושב עלינו ניתן לעסות את בבית החזה מלפנים, ואת האזור בין השכמות בגב וכן את הצוואר והכתפיים.
העיסוי צריך להיות מאוד עדין וקצר, קצת יותר חזק מליטוף, לעסות מן המרכז כלפי חוץ, בילדים גדולים אפשר 4-5 דקות ופעוטות 2-3 דקות, לקחת בחשבון שהעיסוי קצת ממריץ ומעורר ולא כדאי לעסות ממש לפני השינה.

ישנם תכשירים מוכנים שמיועדים לעיסוי מומלצים כגון : משחת חורף, שמן שפתניים של בית מרקחת טריפוליום: https://trifolium.co.il/shop/

מכשירי אדים קרים וחמים – מכניסים קצת לחות לאוויר שבחדר ומקלים על הנשימה, במיוחד אם אתם מחממים בעזרת רדיאטור או מזגן, ניתן להוסיף שמן אתרי (ריבנסרה/ אקליפטוס רדיאטה) בקערת מים סמוך למכשיר. גם אם אין מכשיר אדים כדאי להניח בחדר קערת מים, או מגבת לחה ולהשאיר את החלון מעט פתוח.

אצל הילדים שסובלים משיעולים כרוניים לאורך זמן ממושך התרופות העממיות בד"כ מקלות מעט, אך לא פותרות את הבעיה, ישנן תרופות מערביות חזקות למצבים כרוניים כגון אסטמה, שהורים רבים מנסים להימנע מהם.
לילדים הסובלים ממצבים כרוניים אני ממליץ על טיפול בצמחי מרפא המיועדים לילדים ותינוקות, במובנים רבים הטיפול 'עדין' יותר משימוש בתרופות אך עם זאת, יעיל להפליא.

מוזמנות/נים להתקשר ולהתייעץ בכל שאלה 054-5640924
שי זן שיאצו ורפואה סינית (Ac.Dip)
רפואה סינית לקטנטנים
הרבה בריאות , חורף קל

*כמובן שאין לראות בפוסט הזה תחליף להתייעצות עם רופא ו/או המלצה לשנות או להפסיק טיפול תרופתי או כל הוראה אחרת שנתן הרופא.
לקריאה נוספת על טיפול בשיעול: https://did.li/kidscough
לקריאה נוספת על טיפול בנזלת: https://did.li/Kidsnose

31/10/2022

נורא קשה לנו להקשיב לאחרים, אני לא מדבר על זה שאנחנו לא מחכים שבן השיח שלנו יסיים לדבר ומתפרצים לתוך דבריו, אני מתכוון לכך שאנחנו לא באמת עסוקים בהקשבה.

כשאני משוחח עם מישהו, תוך כדי שהוא מדבר, בדרך כלל אני עסוק בלחשוב מה אני אענה לו, זאת אומרת שאני מקשיב בחצי אוזן למה שהוא אומר אבל אני בעיקר חושב על מה שאני אגיד, בעצם מקשיב בעיקר לעצמי.
היה הרבה יותר טוב אם הייתי באמת מקשיב לדברים, שומע אותם, חושב עליהם ורק אז מגיב, אולי בכלל לא צריך לענות מיד, אולי לא צריך לענות בכלל ?
אין סיכוי, הא ?

מילא שאנחנו ככה עם חברים או זרים, זה לא מייצר שיחה נעימה ורגועה זה דומה יותר לויכוח או דיון אבל אנחנו פותרים את זה ב'ככה זה פה', טמפרמנט ישראלי, חוצפה יהודית, ככה מדברים בארצות הים התיכון, במזרח התיכון כל תקשורת היא סוג של משא ומתן.

אנחנו רוצים לעשות תיקון עם הילדים שלנו, ללמד אותם לתקשר יותר טוב מאיתנו אבל עושים בדיוק אותו הדבר גם איתם.
עם הבת הבכורה שלי, חיכינו עד שהייתה בת שנתיים וחצי כדי לשלוח אותה לגן, חיכינו שתדע לדבר, שתוכל לספר לנו מה קורה איתה בגן, שנרגיש בטוחים יותר,
איזה לדבר ואיזה נעליים,
איך היה בגן ? בסדר.
מה עשיתם ? כלום. או שהייתה עונה אני לא זוכרת.
קשה לי שהיא לא מספרת, אולי זה הרצון לדעת שהיא בסדר וגם המחשבה שיש לה חיים שלמים שמתנהלים בגן ואני לא חלק מהם, אני רוצה להיות שותף אז אני עובר להצחקות : מה, אולי רכבתם על פילים בגן ? החלקתם על צוואר של ג'ירפה ? זה לא מביא לתוצאות טובות יותר,

ניסיתי שיטה אחרת : בדרך הביתה אני שואל אותה האם היא רוצה לדעת מה אני עשיתי היום, היא מהנהנת ואני מספר לה, היא מקשיבה בשקט ואז אני שואל ומה את עשית היום ? לפעמים היא הייתה עונה אני לא זוכרת או תשובה מצומצמת כמו: ציירנו, מה ציירתם ? שוב מבוי סתום.

בכל זאת אני רוצה לדעת שהיא מסתדרת בגן אז אני שואל שאלות בסגנון היה כיף היום בגן ? זאת שאלה מאוד מצמצמת, מתוך מגוון רחב של חוויות ורגשות ואירועים שיכלו לקרות, אני משאיר לה מרחב מצומצם לענות אם היה לה או לא היה לה כיף, (אולי היה לה יום גרוע ? אולי גם וגם ?) גם במקרה שהילד עונה על השאלה היה לך כיף בגן , זה בכל מקרה לא מוסיף לנו הרבה מידע.

בגן הקודם, כשילד היה מספר משהו מיוזמתו, הגננת והצוות היו עונות לו ומסתפקות בביטוי – ' מעניין ',
אימצנו את הביטוי 'מעניין' ואנחנו משתמשים בו בבית, בהתחלה הרבה בצחוק ועכשיו קצת ברצינות, זו תגובה די מוצלחת בעיני, ביטוי כמעט נייטרלי שמשאיר לילד מרחב להמשיך לפתח את הנושא שפתח בפנינו אולי עכשיו אולי יותר מאוחר ואם באמת מתכוונים לכך, הביטוי הזה גם אומר: ילדה שלי, הדברים שאת מספרת לי מעניינים אותי, אני פה עכשיו כדי להקשיב לך, את יכולה לספר מה שאת רוצה, בקצב שלך, אני אשתדל לא לשפוט, לא לשאול יותר מידי שאלת, אם את רוצה, את יכולה גם לא לספר לי כרגע כלום או אולי בהזדמנות אחרת.

השנה, סוף סוף, היא כבר הפכה לדברנית גדולה יותר, ורוצה לשתף ולספר מיוזמתה על דברים שקורים לה בגן ובכלל, ושוב אני נופל בבורות רבים של אי הקשבה (בלי להחשיב כמובן את כל הפעמים בהם היא באה לספר לי משהו ואני עסוק בטלפון, בענייני עבודה או סתם אין לי סבלנות ולצערי מפספס המון הזדמנויות פז להקשיב לה וללמוד על העולם שלה)

היא מספרת לנו משהו וקשה לי מאוד להישאר 'ריק' לא שיפוטי, בלי אג'נדה כלשהי, בלי לדאוג שהכל בסדר איתה, ומיד קופצות המון שאלות: אז ככה אמרה הגננת/ הסייעת ? ככה תמיד מדברים בגן שלכם? רגע, ככה אמרו לך או לילד אחר? רגע ואיך הרגשת ? יש ילדים שמפריעים ? איזה עונש מקבלים ?
והיא מפסיקה לספר ונסגרת.
הצורך הזה שלנו כהורים לשאול המון שאלות אולי מובן, סופסוף פתחו לי פתח אז אני חייב להוציא ממנו את כל מה שרק אוכל, לקבל מידע, לקבל אישור שהכל בסדר, שהילדה שלי בטוחה, מסתדרת עם ילדים אחרים ומאושרת וכו'
אמנם זה נעשה בכוונה טובה אבל אני די בטוח שהיא לא רואה את זה ככה, לאף אחד לא נעים להיות תחת חקירה ומבול של שאלות,
מה לגבי שאלות שהיא לא יודעת לענות עליהם? זה בטח מעמיד אותה במצב לא נעים,
אולי היא חושבת שהיא נהגה לא בסדר ואני מבקר או שופט אותה.

אני מבטיח שבכל יום אשתדל לנסות ללמוד ולהתאמן בלהקשיב טוב יותר, כשהילדים שלי יבואו אליי לספר לי דבר מה להתפנות אליהם במאה אחוזים של תשומת לב, לנסות להיות 'ריק' : בלי לשפוט רק להקשיב, בלי לשאול רק לענות, בלי להגיב או להעיר, רק לתת להם מקום, הלוואי.

07/09/2022

לפני חודש ארזנו את הבית והמשפחה, קיפלתי את הקליניקה שעבדתי בה בעשר שנים האחרונות, עזבנו את שכונת הדר יוסף בתל אביב ועברנו לגבעת עדה.
כבר כמה שנים שרצינו לעבור לכפר, לגור בסביבה רגועה יותר, לנסות לחיות בקצב חיים איטי יותר, שהילדים יגדלו במקום עם פחות אספלט ויותר שדות ופרחים, שנהיה 'קרובים לטבע' עד כמה שזה אפשרי במדינה הצפופה שלנו' מבלי להרחיק לגולן או לערבה.
הנה אנחנו כאן כבר חודש ומתחילים להתרגל לאט לאט לנוף שנשקף מכל פינה (כרמי ענבים, רימונים ושדות וואו), משכשכים במעיינות נחבאים, משוטטים ביערות אלונים.
ממש חו"ל בלי לעבור בנתב"ג בלי הגזמה,
אני מגיע לתל אביב פעם בשבוע לפגוש מטופלים ותיקים וחדשים, כרגע אני מתארח בקליניקה המקסימה של Keren Assouline
שכרתי קליניקה בגבעת עדה (אולי בהמשך גם בבנימינה) ואני נרגש להתחיל מחדש.
אני אשמח לעזרתכם להניע את הקליניקה החדשה אם אתם מכירים חברים שמתגוררים באזור אשמח אם תוכלו להפנותם לקליניקה החדשה (פרדס חנה-כרכור, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, זכרון),
ואם אתם באזור תקפצו לבקר – נורא יפה כאן.
אני מטפל במבוגרים בעיקר בבעיות כאב (שריר שלד / אורתופדיה), כאבי ראש /מיגרנות, בעיות שינה חרדות, תסמיני גיל המעבר, שיקום מניתוחים ופציעות ועוד (אני פחות עוסק בגניקולוגיה /פריון /אונקולוגיה),
אני מתמחה גם בטיפול בפעוטות וילדים בצמחי מרפא/ דיקור / ושונישין (מחלות מערכת נשימה, אסטמה ושיעול, נזלת כרונית שקד שלישי, דלקות אוזניים/ נוזלים באוזניים/ ירידה בשמיעה, בעיות במערכת עיכול, בעיות עור)
שנה טובה
מוזמנים לבוא לבקר גם כשאתם בריאים ❤
054-5640924

01/06/2022

שינויים
אומרים שכולם חולמים לשנות את העולם אבל אף אחד לא רוצה להשתנות בעצמו.
ברור, להשתנות זה קשה, בדרך כלל אנחנו גם יודעים בדיוק מה צריך לעשות בכדי לשפר את החיים שלנו, את הבריאות שלנו.
אני צריך/צריכה : להפסיק לאכול כל כך הרבה סוכר... לא לרבוץ מול נטפליקס עד אמצע הלילה...להתחיל לעשות ספורט... אלה משפטים שהרבה מאוד אנשים אומרים לעצמם ופשוט לא מצליחים ליישם.

אומרים גם, שמשבר או מחלה, אלה הזדמנויות, מכיוון שהם מאותתים לנו שאנחנו עושים משהו לא נכון והגיע הזמן להשתנות. זאת בדיוק הצרה, זמן מחלה או משבר אלה בדיוק הזמנים הכי קשים לעשות בהם שינוי, בזמן שאנחנו הכי חלשים, מאיפה ניקח כוחות לוותר על הרגלים גרועים ולהתחיל לסגל אורח חיים בריא יותר ?

אז איך עושים שינוי בחיים ?

עם השנים למדתי שהתפקיד שלי כמטפל לא מסתכם במתן טיפול בלבד (במקרה שלי דיקור, צמחי מרפא או שיאצו אבל נראה לי שזה תקף גם לסוגי טיפולים אחרים ) אלא גם לעודד וללוות את המטופלים להשתנות,
להתאים את אורח החיים שלהם למצבם הבריאותי, להימנע מהרגלים שמחמירים את מצבם ולעודד אותם לאמץ הרגלים טובים יותר כגון להוסיף קצת תנועה/ התעמלות, אוכל בריא יותר, לדאוג למנוחה חופש, לסלק מהחיים דברים שליליים ומזיקים וכו' כל אחד לפי הצרכים והמצב הבריאותי שלו.

למדתי גם שישנם סוגים שונים של אנשים, השינויים שהם מסוגלים לעשות פשוט מדהימים אבל כל אחד עושה זאת בצורה אחרת.

יש כאלה שחייבים לקרוע את הפלסטר בבת אחת, לחתוך כמו סכין חדה, 'להפסיק לעשן עכשיו...' 'לא להכניס לגוף אפילו פחמימה אחת...' הם מנסים לקבוע גבולות מאוד ברורים ורק כך הם יכולים להתמיד בשינוי, בלי פיתויים בכלל, רואים הכל בצבעי שחור ולבן.

ויש אחרים שה'הכל או כלום הזה' מאוד מפחיד אותם, הם חושבים שלא יצליחו לעשות שינוי אמיתי ולכן חוששים להתחיל בכלל, אנשים כאלה יכולים להשתנות לאט לאט ולא בבת אחת.

אני מאמין שלכולם יש את היכולת להשתנות, המטפל צריך להבין מי האדם שעומד מולו, מי צריך שינוי חד, באבחת חרב, ומי צריך התנהלות רכה כמו מים זורמים, טיפה ועוד טיפה...

בדרך כלל אנשים מהסוג הראשון זקוקים למערכת של חוקים ורשימות וכללים מאוד ברורים, מה מותר ? מה אסור ? כמה בדיוק ? מתי ?
אלה המטופלים שאני רואה שדווקא לא מתקשים כל כך להשתנות, (לפעמים הם גם יכולים לקחת את העניין ברצינות וללכת לקיצוניות השנייה) הקושי שלהם מתבטא יותר בהתמדה או במקרים רבים איך לחזור ולהתמיד באורח החיים הבריא לאחר ש'עברו' על אחד החוקים, בגלל גישת 'הכל או כלום' הם סבורים שאם הם שברו את הכללים אפילו פעם אחת אז צריך לבטל את כל העניין כי זה לא יעבוד ממילא, אני שומע הרבה משפטים בסגנון הזה.

לחבר'ה האלה אני חושב שצריך לעזור להגיע לאיזון דווקא דרך ההבנה שאפשר וכדאי לשחרר מידי פעם את הרצועה, לזייף קצת בחוקים, הנוקשות הזו זקוקה לקצת חום שימיס אותה, קצת יותר שמחת חיים ושובבות.
למשל לא מספיק להקפיד על תזונה 'בריאה' צריך שהיא תהיה גם מעוררת תיאבון, אוכל שמשמח, אוכל אסתטי ומגרה שממלא גם את הלב ולא משרת רק את הצורך הבריאותי, או למשל אפשר לציין שלא תמיד חייבים להשלים את כל התרגילים / מרחקי הליכה/ ריצה שהם קבעו לעצמם,
צריך לדעת מתי לוותר קצת 'לגוף' , מתי לנוח (אנחנו לא מנהלים מלחמה נגד הגוף – הגוף זה אנחנו, אנחנו מרגילים אותו ומטפחים אותו וכו')

יש אנשים שמאוד מתקשים להשתנות, הם גם לא יכולים לשמוע משפטים בסגנון : אדוני, הסוכר שלך מאוד גבוה אתה צריך להפסיק מיד לאכול עוגות שמרים ', 'גברת, יש לך כאבים כרוניים בגב את חייבת להתמיד בתרגילים שלך כל הזמן' בדרך כלל שמציעים להם איזשהו שינוי הם מיד שואלים: לכמה זמן ? מה זאת אומרת לכמה זמן ? יש לך סכרת אתה צריך להפסיק עם המתוקים לתמיד !
ה 'לכל החיים' הזה מאוד מאוד מרתיע אותם, בגלל הקושי לוותר על משהו מאוד אהוב או הרגל רב שנים.

לפעמים קל יותר להציע להם שינוי בצורה מדורגת , שינוי תזונתי למשל: אני משתדל קודם להתחיל להוסיף לתפריט מאכלים 'בריאים' ורק אחר כך להתחיל לוותר בהדרגה על מזונות מזיקים,

בכל מקרה ניתן להציע להתייחס לכל שינוי כ 'פיילוט' , תקופת ניסיון לשבועיים שלושה ולא שינוי 'לכל החיים'. זה פחות מאיים, הרבה יותר קל לוותר על משהו או להתמיד במנהג מסויים לשבועיים שלושה בלבד, ואז אם הם מרגישים טוב יותר לאחר תקופת ה'פיילוט' יהיה הרבה יותר קל להתמיד בכך, וגם אז לא חייבים לחשוב על זה כשינוי לכל החיים אלא שינוי ליום אחד נוסף בלבד, 'היום אל תעשני'.. 'היום תעשה כמה תרגילי תנועה', יגיע מחר , תחליטו שוב להתמיד עוד יום אחד בלבד.

ועוד מילה אחת על רגשות אשמה, אנשים שמנסים להשתנות מבזבזים המון זמן על רגשות אשמה, 'למה כולם יכולים להתמיד ורק אני לא...' , 'איך פישלתי ולא הצלחתי להתאפק ועישנתי סיגריה...' וכו' וכו

התחנכנו לחשוב שרגשות אשמה מדרבנים אותנו להתמיד, עוזרים לנו לחזק את כוח הרצון.
אצל חלק מהאנשים זה באמת עובד ודוחף אותם קדימה, אצל רוב האנשים שאני פוגש הרגשות האלה רק מפריעים, גורמים לבזבז אנרגיה ולשקוע במלנכוליה.
אני חושב שיותר מועיל לטפח את המחשבה שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו, אם היינו יכולים לעשות יותר טוב כנראה היינו עושים זאת. פישלתם, נפלתם, לא נורא, קומו ותמשיכו לצעוד אף אחד לא מושלם.

10/03/2022

***רפואה סינית לקטנטנים***

דלקות אוזניים ונוזלים באוזניים

דלקות אוזניים שכיחות מאוד בתקופת הילדות המוקדמת. רוב הילדים עד גיל חמש, יסבלו לפחות פעם אחת מדלקת אוזניים. כרבע מהילדים סובלים מדלקות ו/או נוזלים באוזניים באופן כרוני. זוהי אחת הסיבות העיקריות להגיע לרופא הילדים וכן סיבה עיקרית לנטילת אנטיביוטיקה.

איך יודעים שיש דלקת באוזניים?
כשיש דלקת באוזן, התינוק בדרך כלל בוכה בכי חזק יותר מהרגיל, בכי של כאב, לעיתים קרובות המצב מלווה גם בחום גבוה. ייתכן שהפעוט יראה לכם חסר מנוחה, ייגע וישחק הרבה באוזניים. הלחץ באוזן עולה כשהתינוק שוכב, ולכן ייתכן שתשימו לב לקושי בהרדמות ובשינה, ובזמן הנקה או האכלה בבקבוק. בגיל מבוגר יותר, הילד יוכל להצביע או לומר לכם שהאוזן כואבת.

דלקת אוזניים אי אפשר לראות כיוון שהיא נמצאת בחלק הפנימי של האוזן, מאחורי עור התוף (אומנם ישנן דלקות באוזן החיצונית, דלקות אלו נפוצות בגילאים מבוגרים יותר). בבדיקת האוזניים אצל הרופא הוא יסתכל על עור התוף, ולפי קריטריונים שונים, כגון אדמומיות של עור התוף, כמה הוא בולט, האם ישנה עכירות, יקבע האם ישנה דלקת באוזן.

בדרך כלל הטיפול המומלץ הוא אנטיביוטיקה. חלק מהרופאים משהים את הטיפול למשך 72-48 שעות, לראות אם המצב משתפר ללא התערבות, ורק אם אין שיפור, ימליצו על אנטיביוטיקה. בדרך כלל גם ממליצים לטפל בחום ובכאב, על ידי משככי כאבים. אצל ילדים הסובלים מדלקות חוזרות, חלק מהרופאים ממליצים על נטילת אנטיביוטיקה מניעתית כדי למנוע סיבוכים.

דלקות אוזניים עם הפרשות - אצל חלק קטן מהילדים הסובלים מדלקות אוזניים, הדלקת מופיעה עם הפרשה מהאוזן. כלומר בשלב מסויים של המחלה, עור התוף מתנקב באופן ספונטני ונוזל מופרש מהאוזן, לעיתים זו הפרשה מוגלתית, לפעמים גם מלווה בריח רע. אצל חלק מהילדים ההפרשה נמשכת מספר ימים ואצל אחרים, הילד קם בבוקר עם סימן של נוזלים שהתייבשו על הלחי או על הכרית (זה נראה קצת כמו נזלת שהתייבשה).
דלקת באוזניים גורמת בדרך כלל לכאבים עם או בלי חום. כשיש דלקת עם הפרשה, הניקוז של האוזן מוריד את הלחץ וזו בדרך כלל דלקת ללא חום או כמעט ללא כאבים (או שהדלקת מתחילה עם חום וכאבים והם מסתיימים כשהאוזן מתנקבת ומפרישה). הילדים האלה בדרך כלל לא מקבלים אנטיביוטיקה, אולי המלצה לטיפול אנטיביוטי מקומי, בטיפות אוזניים, למניעת זיהום.

נוזלים באוזניים – מצב שכיח מאוד אצל פעוטות עד גילאי 4-3, זהו מצב של הימצאות נוזלים (ללא דלקת) כלואים בחלל מאחורי עור התוף. טעות רווחת היא שהורים סבורים שנוזלים אלו הגיעו לאוזן מבחוץ- 'אחרי הבריכה' או ביקור בים. אלו נוזלים שהופרשו מרקמת האוזן הפנימית ולא התייבשו כראוי.
ישנה תעלה (Eustachian tube) המחברת בין האוזן התיכונה אל חלל האף, תפקידה, בין היתר, לאוורר, לווסת לחץ, ולנקז את האוזן. אצל פעוטות, התעלה הזו כמעט רוחבית, ולכן לא תמיד מנקזת ביעילות. בנוסף לכך, במבוא התעלה, בחלל האף, ישנה רקמה השייכת למערכת הלימפה, היא נקראת אדנואיד ('שקד שלישי' או פוליפ בלשון העם). אצל חלק מהפעוטות הרקמה הזו מעובה, דלקתית ומפרישה וחוסמת את התעלה שמנקזת את האוזן הפנימית.
חלק מהרופאים סבורים שהימצאות נוזלים באוזניים לאורך זמן ו/או דלקות חוזרות עלולות לפגוע בשמיעה באופן תמידי. כאשר ישנה ירידה משמעותית בשמיעה יש חשש שהדבר גם יפגע בהתפתחות של הילד מבחינת שפה ומבחינה חברתית, ולכן במרבית המקרים של נוזלים באוזניים עם ירידה בשמיעה ההמלצה היא על ניתוח 'כפתורים' כלומר ניקוב עור התוף והשתלת צינורית קטנה שתעזור לאוורר ולייבש את האוזן הפנימית.

איך יודעים אם יש נוזלים באוזניים?
שוב, לא ניתן לראות את הנוזלים באוזניים כיוון שהם כלואים בחלק הפנימי של האוזן מעברו השני של עור התוף. פעמים רבות הרופא הוא זה שמצביע על האפשרות של נוזלים באוזניים. ייתכן שהגעתם לרופא בכלל עם תלונה שהפעוט מנוזל וחולה הרבה. במצבים כרוניים הרופא יחשוד ב'שקד שלישי' ויביט גם בעור התוף. לפעמים ההורים או הגננות יחשדו שהפעוט אינו שומע כל כך טוב (הילד לא מגיב כשקוראים לו, מדבר בקול רם, מעדיף לשבת קרוב מידי לטלוויזיה, וכדומה). בכל מקרה הרופא ימליץ על בדיקת שמיעה.
במקרים כאלה ההמלצה כאמור היא ניתוח כפתורים לאוורר ולייבש את האוזן (ואז קיימת בעיה הפוכה, צריך לשמור על הפעוט שלא ייכנסו מים ומזהמים לאוזן מאחר ועור התוף מנוקב). כשהילד מנוזל וחולה הרבה, נוחר ומתקשה לישון (ורקמת האדנואיד מעובה) ההמלצה לרוב תהיה ניתוח כפתורים ובאותה הזדמנות גם כריתת אדנואיד (הוצאת 'שקד שלישי').

איך אפשר לעזור במצבים של דלקות ונוזלים באוזניים באמצעות רפואה סינית?

כשמדובר בדלקת אוזניים חד פעמית לרוב אין צורך בהתערבות. סביר להניח גם שמהלך המחלה הוא כזה, שעד שתלכו לרופא שיקבע שזו אכן דלקת אוזניים, יהיה קצת מאוחר מידי להתערב כיוון שבדרך כלל תוך יומיים שלושה כל העניין ממילא יהיה מאחוריכם.

טיפול ברפואה סינית מועיל מאוד לילדים שסובלים מדלקות אוזניים באופן כרוני, כלומר אפיזודות שחוזרות 5-4 פעמים בשנה, או מדלקת שחוזרת ובאה בתדירות גבוהה (ובעצם זה מופע אחד שהילד לא החלים ממנו כראוי), וכן לילדים שקיבלו המלצה ליטול אנטיביוטיקה מניעתית.

הטיפול המומלץ ביותר הוא בעזרת פורמולות צמחי מרפא המיועדים לילדים ותינוקות. במובנים רבים הטיפול 'עדין' יותר משימוש בתרופות, אך עם זאת, יעיל להפליא.

פורמולות צמחי מרפא לטיפול בדלקות אוזניים מיועדות למצבים שונים. ישנן פורמולות לשלב האקוטי אותם נוטלים כבר עם הסימן הראשון לכך שעומדת להופיע דלקת. אלו צמחים המטפלים בכאב ובדלקת. ישנן פורמולות צמחים לשלב הכרוני, המטפלות בעודפי 'הלחות' באופן מערכתי כדי למנוע דלקות אוזניים, או לכל הפחות להפחית את מספר האפיזודות בשנה.

בדלקת אוזניים עם הפרשות, ההנחה היא שהאוזן התנקזה באופן חלקי בלבד ועדיין נלכדו בה חיידקים ומזהמים המבטיחים את הופעתה של הדלקת הבאה. ובמצב כזה מומלצת פורמולת צמחים שמעודדת את הפרשת עודפי הנוזלים מהאוזן.

במצב של נוזלים באוזניים, בדרך כלל הפעוט מגיע לטיפול כשהוא סובל בנוסף גם מנזלת כרונית וגודש במעברי האף, ולעיתים גם שקד שלישי, ולכן הטיפול המומלץ במקרים אלו מתחיל בפורמולה שתפקידה 'לפתוח את האף' (לסלק את הנזלת ו/או להוריד את הגודש מרקמת האדנואיד) ורק אח"כ טיפול שמטרתו לייבש את הנוזלים באוזן.

*פורמולות הצמחים בטוחות ומאושרות לשימוש על ידי משרד הבריאות. מותאמות לגיל ומצב הילד.

במצבים כרוניים, בנוסף לטיפול בפורמולות צמחים, אני לעיתים גם מלמד את ההורים כיצד לטפל בילדיהם בבית בטכניקת שונישין, שהיא טיפול במגע עדין על גבי מסלולים ונקודות המעודדים תנועה של נוזלים וניקוז האוזניים. הטיפול טוב גם במצבי חולי אבל גם כמניעה לילדים שמועדים לסבול מדלקות חוזרות באוזניים.
בנוסף לכך, לעיתים נדרשת הכוונה לגבי תזונה שמתאימה לילד כדי שלא ייווצרו בגוף עודפי 'לחות' התורמים לדלקת אוזניים כרונית.

*כמובן שאין לראות בפוסט הזה תחליף לביקור או התייעצות עם רופא וכמובן אין לראות בו המלצה לשנות או להפסיק טיפול תרופתי או כל הוראה אחרת שנתן הרופא.

07/01/2022

נראה ככ קל

23/11/2021

לכל בעל מקצוע יש כלים. הכלים שלי, כמטפל שיאצו, הם הגוף שלי ומזרון שיאצו. את מזרון השיאצו שלי קניתי לפני 14 שנים, מזרון פוטון מסורתי עשוי בעבודת יד.
בניגוד לגוף, המזרון לא דורש ממני הרבה. תפרתי לו כיסוי מבד, שאוכל להוריד ולכבס מידי פעם, אני דואג שלא ייחשף לרטיבות ולחות, ובסוף יום טיפולים אני מגלגל אותו לפינת החדר ומכסה בשמיכה, זהו.
והמזרון, ממש פלא, לא ניכרים בו סימני הזמן, נראה ומרגיש כמעט אותו הדבר כמו ביום שהגיע אליי, אפילו תפר לא נפרם בו.
בעולם החד פעמי שלנו היום, כולם רוצים מהר ובזול, אין הרבה כבוד לחומר ולתהליך היצירה, בתי החרושת מייצרים אינסוף מוצרים שנועדו להיזרק בתוך זמן קצר, ולהחליף בחדש.
אני לא מכיר באופן אישי את אבירם בר מ פוטון בר , אם לשפוט על פי הפוטונים שהוא מוציא מתחת ידיו אני מניח שהוא בעל מלאכה ואומן נדיר, המון שנים כבר מייצר בעבודת יד, מזרוני פוטון יפניים מסורתיים, מחומרים טבעיים ובאיכות עילאית.
מידי פעם אני רואה פה סטודנטים או מטפלים בתחילת הדרך שמבקשים המלצה על מזרון טיפולים, אם אתם לוקחים את העניין ברצינות אני ממליץ מאוד מאוד לרכוש פוטון כזה. הוא מיוצר ברמה גבוהה ונותן תחושה מאוד מיוחדת, מצד אחד, הוא מספיק רך כדי לתת תמיכה מרגיעה לכל הגוף ומצד שני הוא מספיק קשה כדי שהגוף יצוף עליו ולא ישקע לתוכו. ממש כמו בטיפול זן שיאצו.
במשך השנים, הרבה מטופלים נחו על המזרון הזה לשעה קלה, אני מניח שחלק ניכר ממלאכת הריפוי נעשתה בזכותו :)

שי זן שיאצו ורפואה סינית

03/06/2023

17/04/2023

28/12/2022

08/12/2022

31/10/2022

07/09/2022

01/06/2022

10/03/2022

07/01/2022

23/11/2021

Address

Opening Hours

Telephone

Website

Alerts

Contact The Practice

Shortcuts

Share

Category

Monday	10:00 - 20:30
Tuesday	10:00 - 20:30
Wednesday	10:00 - 20:30
Thursday	10:00 - 20:30
Sunday	10:00 - 20:30