הסבל מופיע בחיינו כשאנו מאמינים במחשבות שמתווכחות עם המציאות. הרצון שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא הוא שורש הסבל הקיומי של כל בני האדם.
מחשבות שמתווכחות עם המציאות חולפות במוחכם פעמים רבות ביום: "אנשים צריכים להיות נחמדים יותר". "ילדים צריכים להתנהג יפה". "בעלי, או אשתי, צריכים להסכים איתי". "אני צריכה להיות רזה יותר (או יפה יותר או מצליחה יותר)". מחשבות אלה הן ביטויים שונים לרצון שהמציאות תהיה שונה ממה שהיא. ואז פתאום אנו מוצאים את עצמנו מול התמודדות עם מחשבות טורדניות ומחשבות מטרידות. כל מתח וקושי שאנחנו חשים הם תוצאה של הוויכוח עם מה שיש.
המציאות טובה בדיוק כפי שהיא, כי כאשר אנו מתווכחים איתה, אנו חווים מתח ותסכול, סבל וכאב. אנחנו לא מרגישים טבעיים או מאוזנים. כשמפסיקים להתנגד למציאות, הפעולה נעשית פשוטה, זורמת, נעימה ונטולת פחד.
מחשבות אינן מזיקות אלא אם כן מאמינים בהן. לא המחשבות גורמות סבל, אלא ההיקשרות ( attachment ) למחשבות. היקשרות למחשבה פירושה שאנו מניחים שהיא אמיתית מבלי לחקור. אמונה היא מחשבה שנקשרנו אליה, לעתים לשנים רבות.
הן באות משום מקום וחוזרות לשום מקום, כמו עננים הנעים בשמים ריקים. הן באות כדי לחלוף, לא כדי להישאר. אין בהן כל נזק, גם אם הן מחשבות טורדניות או מחשבות שליליות, עד שאנו נקשרים אליהן כאילו הן אמת.
באמצעות חקירה פנימית אפשר להתיידד איתן. אם תקבלו מחשבות שליליות כלשהן המעוררות כאב בהבנה, בפעם הבאה שהן יופיעו אולי תמצאו שהן מעניינות. מה שהיה פעם סיוט הוא כעת רק משהו מעניין. כשאותן מחשבות טורדניות יופיעו שוב, אולי תחשבו שהן מצחיקות. בפעם אחרת אולי כבר כלל לא תבחינו באותן מחשבות שליליות. זה הכוח הטמון בלאהוב את מה שיש.
הסדר של הבריאה: מחשבה > רגש > פעולה
קודם כל מופיעה מחשבה. אח"כ נחווה הרגש (כעס, עצב, שמחה). המחשבה היא הסיבה, הרגש משקף את מידת ההיקשרות שלנו למחשבה, את העוצמה שבה אנו מאמינים בה. אחר כך אנו פועלים בהתאם למחשבה או התגובה הרגשית שעלתה בנו.
כאשר אני פועל ע"פ מחשבות/רגשות שעלו ללא חקירה של המחשבות, החיים שלי הופכים לכאוטים ולא אוהבים. החקירה לא נועדה לשנות את פעולותינו, רק את המודעות שלנו. כאשר זה מתרחש הפעולות משתנות מעצמן והופכות להיות יצירתיות, מקוריות ונדיבות.
המחשבות תמיד קודמות להרגשה. הרגשה שלילית היא הסימן שלי שאני קשורה למחשבות שליליות שלא חקרתי. רובנו חווים את הרגש ואז מנסים לשנות אותו ע"י פעולה בחוץ, בעולם. כך אנו מאמנים את עצמנו להאמין שאני שיניתי את ההרגשה שלי, בעוד שבפועל ההרגשה תמיד משתנה מעצמה בכל מקרה, ללא "המאמץ" שלי.
האלטרנטיבה היא לחקור מחשבות שליליות שמביאות כאב וסטרס לחיינו. החקירה של מחשבות שליליות אלה, משנה עבורנו את המציאות המכאיבה, את "הבעיה", ובעקבות זאת את ההרגשה שבאה עם המחשבה - לעולם. זהו ריפוי אמיתי. הרגש הוא הסימן שהמיינד שלי יצא מאיזון ודרך החקירה אנו עובדים על הסיפור (אוסף המחשבות והאמונות) שגרם לכך. ככל שאנו מתמידים בחקירה ובהתמודדות עם מחשבות טורדניות, אנו מגלים שהרגשות שלנו הופכים למאוזנים ועקביים, ובסופו של דבר הרגשות היחידים שנותרים הם הוקרת תודה, חדווה, התרוממות רוח, רצון טוב והתשוקה לשרת.
(מתוך אתר העמותה הישראלית לשיטת העבודה)
