https://linktr.ee/esther_b.s_slp

אסתר בן שחר-קלינאית תקשורת, East Jerusalem (2025)

01/03/2025

👶🏻❤️
איך מתפתחת התקשורת אצל תינוקות?

בשנת החיים הראשונה, לפני שהילד מתחיל לדבר, הוא כבר מפתח מיומנויות תקשורת חשובות.

למעשה, תקשורת אינה תלויה בדיבור – היא מתפתחת הרבה קודם!

וניתן לזהות שבע כוונות תקשורתיות שהתינוק מפתח, שמתחלקות לשתי קבוצות עיקריות:

יוזמה של תקשורת – כשהילד מתחיל תקשורת מיוזמתו:

🔹 בקשה – מושיט יד או מצביע כדי לקבל משהו
🔹 מחאה – מפנה את הראש או בוכה, דוחף חפץ כשהוא לא רוצה
🔹 שיתוף – מציג או מצביע על משהו מעניין כדי להראות לנו

🔹 חיפוש מידע – שואל שאלות דרך הבעות פנים, קולות או ג’סטות
🔹 ברכה (greeting) – מגיב לשלום, תודה או סליחה
🔹 בקשת אישור – מסתכל עלינו כדי לבדוק אם משהו “בסדר”

היענות לתקשורת – כשהילד מגיב לפנייה של מישהו אחר:

✔️ מגיב לשם שלו
✔️ עונה לשאלות (כמו למשל:איפה)
✔️ מבצע הוראות פשוטות (תן/תני לי)

בהתחלה, כל זה קורה בלי מילים בכלל – דרך בכי, קשר עין, הבעות פנים, קולות, הצבעות ותנועות גוף. רק לקראת גיל שנה הילד מתחיל להשתמש בשפה.

💡 מכאן ברור לנו שתקשורת לא תלויה בשפה דבורה!
היא מתחילה הרבה קודם וממשיכה להתפתח כל הזמן.

ואם אתם עדיין לא עוקבים, מזמינה אתכם לעקוב אחרי העמוד שלי .s_slp לקבלת טיפים ומידע התפתחותי ❤️

#תקשורת #קלינאיתתקשורת #כוונותתקשורתיות #הורות #שפה #הורים

13/02/2025

👀🚦
ילדים עם לקות על הרצף האוטיסטי עשויים להיראות שקטים, ממוקדים מאוד בתחומי עניין ספציפיים או מתקשים בתקשורת עם אחרים. אבל איך באמת מזהים את זה? 🤔

לקות על הרצף האוטיסטי (ASD) היא מצב נוירו-התפתחותי שמשפיע על הדרך שבה אדם מתקשר, מבין סיטואציות חברתיות, ומגיב לסביבה. מדובר בטווח רחב של מאפיינים ויכולות, ולכן מכנים זאת “רצף” – כל אדם על הרצף הוא שונה.

כדי לקבל אבחנה של ASD לפי ה-DSM-5, צריכים להופיע קשיים בשני תחומים עיקריים, אציג כמה נקודות לדוג׳ בכל תחום.

1. תקשורת חברתית ואינטראקציה בין-אישית:

• קושי להבין הבעות פנים ושפת גוף.
• קושי ביצירת קשרים חברתיים ושמירה עליהם.
• שימוש לא רגיל בשפה – למשל דיבור רובוטי או חזרתיות במילים ובמשפטים.
• פחות יוזמה לשיחה או שיתוף חוויות עם אחרים.

2. התנהגות חזרתית ותחומי עניין מצומצמים (RRBI):

• חזרה על תנועות (למשל נפנוף ידיים או נדנוד גוף).
• קושי עם שינויים בשגרה – העדפה לסדר קבוע ולדברים צפויים.
• עניין ממוקד ומעמיק בנושאים מסוימים מאוד (למשל התמקדות ברכבות, מספרים או דינוזאורים).
• תגובות חריגות לחושים – רגישות יתר לרעשים, אורות, מגע או להפך – חיפוש תחושות חזקות.

למה זה נקרא “רצף”?
כי לא כל מי שמאובחן עם ASD חווה את אותם הקשיים באותה העוצמה. יש ילדים שמתקשרים מילולית היטב אך מתקשים בהבנה חברתית, ויש כאלה שזקוקים לעזרה משמעותית גם בתקשורת וגם בהתנהלות היומיומית.

חשוב לדעת:
• הסימנים עשויים להשתנות עם הגיל.
• כל ילד על הרצף הוא ייחודי, עם חוזקות ואתגרים משלו.
• אבחון מוקדם ותמיכה מתאימה יכולים לעזור לילדים להתפתח ולממש את הפוטנציאל שלהם.

#אוטיזם #קלינאיתתקשורת

04/02/2025

🧠📖
מהם תפקודים ניהוליים ולמה זה כל כך חשוב?
תפקודים ניהוליים הם תהליכים קוגניטיביים החיוניים לשליטה ולניהול ההתנהגות, המחשבות והרגשות. תפקודים אלו כוללים מיומנויות כמו: עיכוב תגובה, שליטה רגשית, התארגנות, תכנון משימות ,זכירת דברים, בקרה ועוד..

התפקודים הניהוליים הם מיומנויות קריטיות שתורמות להתפתחות הילדים, להתנהלות היומיומית שלהם, ואפילו להצלחתם בלימודי השפה,הקריאה והחשבון.

בעזרת מיומנויות אלו, ילדים לומדים להתמודד עם משימות מורכבות, להתארגן עם חפצים בבית ספר, להתלבש, להיכנס להתקלח ולשלוט ברגשות ובתגובות שלהם.

בד״כ מי שמטפל בתחום זה הן מרפאות בעיסוק, ואנו קלינאיות התקשורת לרוב נטפל באחד הגורמים שיכולים לפגוע בתפקודים אלה.

יכולים לנחש מה?

כן, כן, נשימה דרך הפה עשויה להשפיע לרעה על היכולת של הילד לשמור על קשב ולנהל משימות.

כאשר ילד נושם דרך הפה, איכות השינה עשויה להיפגע, מה שעלול לגרום לעייפות, קשיים בקשב, ובהמשך גם לאתגרים בתפקודים ניהוליים כמו זיכרון עבודה ושליטה רגשית.

ולעומת זאת, נשימה אפקטיבית מהאף תורמת לחמצון המוח ולתפקוד קוגניטיבי מיטבי.

רוצים לקבל מידע על איך מזהים נשימה דרך הפה? במה זה עוד יכול לפגוע חוץ מהתפקודים הניהוליים? ואיך רוכשים נשימה דרך האף בטיפול?

אם עניתם כן, אני מזמינה אתכם להיכנס לדף האינסטגרם שלי .s_slp בשביל לקרוא את הפוסט שמדבר על - חשיבות הנשימה האפית 👃🏻

ותודה רבה ל .ot_by_noy מרפאה בעיסוק שדייקה לי את המידע בנושא של תפקודים ניהוליים

#תפקודיפה #קלינאיתתקשורת

03/12/2024

👃🏻🧒🏻👦🏼👃🏻
נשימה דרך האף היא לא רק טבעית, אלא חיונית לבריאות הכללית, התפתחות הדיבור, ותפקודים ניהוליים אצל ילדים.

אם ילדכם נושם מהפה רוב הזמן, ייתכן שזהו סימן לבעיה הדורשת התייחסות.

למה נשימה דרך האף כל כך חשובה?

1. סינון האוויר: האף מסנן, מחמם ומלחלח את האוויר הנכנס, ומקטין את הסיכון לזיהומים ולבעיות נשימה.
2. תפקודים ניהוליים: נשימה דרך האף משפרת ריכוז, קשב ושליטה רגשית בזכות אספקת חמצן מיטבית למוח.
3. תמיכה בהתפתחות הדיבור: נשימה מהפה משפיעה על יציבות הלסת, מיקום הלשון ותנועתיות השפתיים.

מה הם הגורמים לנשימת פה?
1. התקררות שיוצרת נזלת וחוסמת את כניסת האוויר מהאף ולאחר ההחלמה מהמחלה, הילד נשאר עם ההרגל של נשימה דרך הפה.
2. חסימה של שקד שלישי
3. שקדים מוגדלים
4. חולשת שרירים ועוד.

חלק מההשלכות של נשימה דרך הפה, הן:

❌ התייבשות הרוק וכתוצאה מכך להפחתה בהיגיינת הפה והשיניים
❌ שינויים במבנה הפנים - כגון: הצרות של לסת עליונה ותחתונה, צפיפות שיניים, ליקויים במנשך, פנים מאורכות ועוד.
❌ מנח נמוך של הלשון ברצפת הפה יכולה לגרום לדחיקת לשון בדיבור ובליעה
❌ שאיפת אוויר עם לחות מופחתת
❌ מגבירה סיכון להפרעות בשינה ודום נשימה בשינה
❌ שינה פחות טובה מגבירה קשיי קשב, בעיות התנהגות, קשיי למידה ועוד.
❌ הפחתה בהפרשת הורמון רגיעה של הגוף - בעזרת מיקום תקין של הלשון ב”נקודת הקסם” (incisive papilla)
❌ איורור מופחת של האוזניים - מעלה סיכוי לנוזלים באוזניים ואף דלקות אוזניים.

איך מזהים נשימה דרך הפה?

• פה פתוח במהלך היום או השינה
• רוק יבש על השפתיים בבוקר
• שינה עם נחירות או תזוזות רבות

איך מטפלים?

ראשית נרצה לשלול חסימה מבנית כגון: שקד שלישי, שקדים מוגדלים באמצעות ביקור אצל רופא אף אוזן גרון, בעזרת בדיקה עם מכשיר מיועד או צילום.

במידה ולא קיימת חסימה או כאשר קיימת חסימה חלקית שמאפשרת נשימת אף, ניתן לשפר את נשימת האף בטיפולי קלינאית תקשורת אשר מתמחה בתפקודי פה.

נוכל לחזק ולשפר את תפקודי שרירי ההפה, ללמד מנח תקין ונכון של הלשון בפה סגור, לתרגל נשימת אף במצבים שונים ועוד.

לא פשוט לסגל הרגל של נשימת אף, מדובר בתהליך הדורש תרגול, מודעות ומוטיבציה.

אך,טיפול מוקדם בילדות משמעותי לתפקוד ולהתפתחות התקינה.

כל המידע שכתבתי לכם למדתי מקלינאיות התקשרות לירון מלצר ורוחמה ברגמן האלופות

מזמינה אתכם לעקוב אחרי העמוד שלי .s_slp לקבלת עוד מידע וטיפים מקצועיים על התפתחות דיבור ושפה

#נשימהדרךהאף #דיבורברור #טיפולבדיבור #טיפיםלהורים #התפתחותילדים

19/10/2024

📚🗣️
מהי בעצם לקות שפה התפתחותית
DLD (Developmental Language Disorder)?

לקות שפה התפתחותית (DLD) היא מצב שבו ילדים מתקשים ללמוד, להבין ולהשתמש בשפה באופן תקין, ללא סיבה נראית לעין כמו לקות שמיעה או בעיות נוירולוגיות.

שכיחות הלקות נעה בין 7%–10% בקרב ילדים בגילֵי 4–5 שנים.הארגון העולמי ללקות שפה מדווח על סטטיסטיקה של שני ילדים בכל כיתה.

👦🏼איך זה בא לידי ביטוי בגילאי הגן?

בדרך כלל נשמע שיבושים דקדוקיים, כמו הטיה שגויה של פעלים , משפטים קצרים וחסרים, שימוש באוצר מילים מצומצם או קושי בשליפת מילים.

לעיתים מתלווים אליהם גם שיבושים בהגיית צלילים, שיכולים להתבטא בהשמטת צלילים, בהחלפת סדר הצלילים במילה, בהחלפת צליל אחד באחר ועוד..

🙎🏼איך זה בא לידי ביטוי בגילאי בית הספר?

בגיל בית הספר, פעמים רבות מתבטאת לקות השפה בקשיים בקריאה, בכתיבה ובהבנת טקסטים, ובעקבות כך עשויה להיות גורם אפשרי ללקויות למידה.

בנוסף, לקות השפה משפיעה על הפן החברתי בחיי הילד – ההשתלבות בשיחות ובפעילויות עלולה להיות קשה יותר עבורו.

מי מטפל ואיך?
מאבחנים ומטפלים ב-DLD הם קלינאי תקשורת, עם רשיון משרד הבריאות שמוסמכים לאבחון ולטפל בהפרעות שפה ודיבור.

הטיפול כולל לרוב התערבויות ממוקדות בהתאם לצרכים של כל ילד/ה.

טיפול נכון בגיל מוקדם יכול לשפר משמעותית את התפקוד הלשוני.

✨ אם אתם חושדים שילדכם מתמודד עם קשיי שפה, מומלץ לפנות לאבחון מוקדם.

חלק מן המידע לקוח מתוך האתר של Ishla האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת.

#הפרעתשפההתפתחותית #קלינאיתתקשורת #התפתחותשפה #טיפולשפתי #הבנהוהבעה #טיפולבילדים

27/08/2024

מידע חשוב בנוגע להתפתחות 16 הג׳סטות ב16 חודשים, תוכלו לקרוא בפוסט.

רק כמה דגשים חשובים, שאני כותבת לכם כאן- חשוב שתקראו!

אם תשימו לב, כל המידע שנכתב מבחינת גיל כולל את המילה ״לרוב״, מכיוון שהתפתחות הג׳סטות תלויה בכמה גורמים:
1. חשיפה לשימוש במחווה
3. תדירות השימוש במחווה
4. הקשר ופרשנות הדמות המטפלת
ועוד..

ולכן, ישנה שונות וטווח רחב בהצגת ג׳סטות שונות.
אם למשל, הורה יחשוף את התינוק שלו מגיל לידה למחיאת כפיים, בתדירות גבוהה, בהקשרים תקשורתיים שונים, ויתן פרשנות לניסיונות הראשונים של התינוק למחוא כפיים, אז הוא יוכל למחוא כפיים גם בגיל חצי שנה(מקרה אמיתי שקרה ע״י בן של קלינאית תקשורת)

אך אם זאת, זה לא אומר שאם למשל הבת שלי לא תתחיל למחוא כפיים בגיל חצי שנה זה ידאיג אותי, כי הטווח של רכישת יכולת זאת נע בין גיל 9-13 חודשים.

ומכן נסיק הורים יקרים שאם יש קושי בהופעת מחווה אחת אז לא מומלץ להיבהל, תמיד טוב לעקוב ולראות את המכלול של הילד, כגון: איך הוא מבחינה מוטורית? איך הראייה שלו? איך השמיעה שלו? וכו׳

ואם יש לכם חשש אז תמיד מומלץ לפנות לאיש מקצוע כמו רופא התפתחותי לקבלת ייעוץ והכוונה.

מציינת שכל התוכן שמפורט לכם בפוסט נלקח מהאתר של first word project, שהנגיש את המידע באנגלית להורים, בשביל שהמידע יוכל לעזור למשפחות ולאחרים ללמוד על אבני הדרך החשובות בתקשורת חברתית מוקדמת, המשפיעות על פיתוח השפה.

ממליצה לכם לשמור ולשלוח להורה שישמח לקרוא את זה😃
ומזמינה אותכם להמשיך לעקוב אחרי העמוד שלי .s_slp לקבלת עוד מידע התפתחותי וטיפים מקצועיים❤️

והנה לכם כמה לקידום ועידוד התפתחות הג’סטות:

1. השתמשו בג’סטות בסיטואציות יומיומיות כדי לעזור לתינוקות להבין את המשמעות שלהן. לדוגמה, כאשר אתם מבקשים מהתינוק “תן”, הציגו את התנועה של מתן חפצים כדי לעזור לו ללמוד את הג’סטה.

2. הראו לתינוקות את הג’סטות והשתמשו בהן באופן קבוע ובתדירות גבוהה, חיקוי היא דרך עיקרית שבה תינוקות לומדים ג’סטות חדשות.

3.כאשר התינוק מבצע ג’סטות, גם אם לא בדיוק כפי שנעשה, פרשו את הסיטואציה, פרגנו לו והגיבו בצורה חיובית. זה יעודד אותו להמשיך להתנסות ולהשתמש בג׳סטות.

#קלינאותתקשורת #הוריםטריים #תקשורתמקדמת #תקשורת #התפתחותהילד #תינוקות
#התפתחותתינוקות #ג׳סטות #שפהותקשורת #הורות #עידודילמידה

ולסיום, באיזה גיל הילד/ה שלכם החל למחוא כפיים?

08/08/2024

🗣️📚👨‍👩‍👧‍👦
האם שמתם לב שילדכם מתקשה לתאר חוויות מהיום שלו? אולי קשה לו לספר אירועים בסדר כרונולוגי?
זהו חלק מתהליך חשוב שנקרא ארגון מסר ארוך , המורכב מרצף של משפטים והמובן לבן השיח.

הורים רבים נתקלים בקושי כאשר הילד מתקשה לספר על מה שקרה בגן או עם חברים. הקושי הזה יכול להוביל לתסכול אצל הילד ואצל ההורים.

הרגשה זו יכולה להוביל לחששות האם הילד מתפתח בצורה תקינה, האם הוא מסוגל להעביר מסר בצורה ברורה, והאם הוא יוכל להצליח בלימודים ובחברה.

אם גם אתם מרגישים כך, אז דעו שאתם לא לבד. הורים רבים חווים את אותם הקשיים והתסכולים.

לכן אני כותבת לכם כמה לעידוד וקידום יכולת ארגון המסר בבית:

1.אם הילד מתחיל לשתף בחוויה ואתם לא מצליחים להבין על מה הוא מדבר, אז כוונו אותו בשאלות פתוחות כגון: איפה היית? מה עשית? עם מי היית? איך הרגשת? ואז תחזרו על כל המידע בצורה מאורגנת. למשל: עכשיו הבנתי שהיית אצל השכנים ושחיקת עם רון בקוביות והיה לך ממש כיף.

2.תסתכלו ביחד בספרי תמונות והדגימו לילד איך אתם מתארים את מה שמתרחש בכל תמונה, לאחר מכן עודדו את הילד בתורו גם לספר את מה שהוא רואה.

כל פעילות תותאם לשלב השפתי שבו נמצא הילד,
אם למשל הילד בן 3, והוא בשלב של רכישת משפט פשוט אז נחשוף אותו למודל של שמירה על נושא+נשוא+מושא וכך זה יעודד אותו גם להתייחס לכל 3 המרכיבים בתיאור שלו.
למשל: במקום רק לספר שמות עצם שרואים בספר, ולמשל להגיד הנה תפוח אימרו ״הילד אוכל תפוח.״

אם הילד בן 5-6, עודדו אותו לנסות לספר סיפור ממה שהוא רואה בתמונות לפני שאתם מתחילים לקרוא את המלל בסיפור.

הדגימו לו איך אתם מספרים, תוך שמירה על:
1.התחלה של סיפור, כגון: יום אחד, היו היה פעם
2.בחירת שם לדמויות בסיפור
3.תיאור עלילת הסיפור
4.התייחסות לגורם המפתיע בסיפור ולבעיה, ותגידו למשל: ופתאום.
5.השתמשו בצייני קישור מגוונים, כגון: ואז ואחר כך
6.הקפידו על סיומת לסיפור, כגון: ובסוף

רוצים לדעת עוד על איך לעזור לילדכם לפתח את כישורי ארגון המסר שלו?

עקבו אחרי העמוד שלי .s_slp לקבלת עוד טיפים ומידע התפתחותי ובמידת הצורך מזמינה אתכם ליצור קשר לקביעת תור לאבחון של קלינאית תקשורת.

#ארגוןמסר #התפתחותשפה #טיפיםלהורים #קלינאותתקשורת #הבעתשפה #שיתוףבחוויה #סיפורים #הוריםוילדים

30/07/2024

🗣️👨‍👩‍👧‍👦
האם הילד שלכם מדבר פחות ממה שהייתם מצפים לגילו?
זה יכול להיות מתסכל, אבל אל דאגה – יש כמה שיעזרו לכם לעודד אותו לדבר יותר:

1. תנו לילד זמן לדבר:
כאשר הילד רוצה לומר משהו, תנו לו את הזמן להביע את עצמו. אל תמהרו לענות במקומו או לסיים את המשפטים שלו.

2. השתמשו במילים חדשות:
בכל פעם שאתם מדברים עם הילד, נסו להכניס מילים חדשות לשיחה. הסבירו את המשמעות של המילים האלו, וכך תרחיבו את אוצר המילים שלו.

3. צרו שגרות שיחה יומיות:
קבעו זמן ביום שבו אתם מקדישים לשיחה עם הילד על מה שעבר עליו. זה יכול להיות לפני השינה, בזמן הארוחה או אחרי הגן.

4. הקשיבו באהבה:
כשאתם מקשיבים לילד שלכם, חשוב לתת לו את התחושה שאתם באמת מתעניינים במה שהוא אומר. היו סבלניים, אל תקטעו אותו, ושאלו שאלות פתוחות כדי לעודד אותו להמשיך לדבר.

5. שחקו במשחקי דמיון:
משחקי דמיון הקשורים לעולמו של הילד כמו “בית”, “גן” או “בית ספר” יכולים להיות דרך נהדרת לעודד את הילד לדבר, כי הם מצריכים אינטראקציה ושיח.

אם יש לכם שאלות נוספות או שאתם מרגישים שהילד שלכם זקוק לעזרה מקצועית, אני כאן בשבילכם.

אל תהססו ליצור איתי קשר לקביעת תור למפגש ייעוץ ולעוד טיפים ומידע התפתחותי בתחום קלינאות התקשורת, מזמינה אתכם לעקוב אחרי העמוד שלי .s_slp

#קלינאותתקשורת #פיתוחשפה #דיבורבילדים #טיפיהורות #קלינאיתתקשורת #ילדים #התפתחותשפה #הורות #תקשורתיעילה #התפתחותהילד #הוריםוילדים #שעתשיחה #זמןביחד

25/07/2024

🗣️🏠
השימוש בשפה יומיומית היא כלי מרכזי בפיתוח כישורי השפה של הילדים שלנו.

לכן כתבתי לכם עוד כמה לפיתוח תחום זה:
1.שימוש במילים נרדפות:
חזרו על מילים בשפה מגוונת באמצעות שימוש במילים נרדפות. למשל, במקום לומר תמיד “מכונית”, השתמשו גם ב”רכב” או “אוטו”.
2.תיאורים ופרטים:
כאשר אתם מדברים על דברים, הוסיפו תיאורים נוספים. במקום לומר אתה רואה את “העץ”, אמרו אתה רואה את “העץ הגבוה עם העלים הארוכים”.
3.שיחה על תחושות:
עודדו את הילד לתאר איך הוא מרגיש בסיטואציות שונות ביום יום באמצעות מילים. לדוגמה, שאלו אותו אם הוא מרגיש “שמח”, “עצוב”, “עייף” ושתפו את תחושותיכם.
4.השתמשו באיורים:
השתמשו בציורים, תמונות או דימויים כדי להסביר מילים חדשות או מושגים. זה עוזר להמחיש ולהבין טוב יותר.

שימוש בשפה יומיומית בבית לא רק משפר את כישורי השפה של הילד, אלא גם מחזק את הקשר ביניכם. 💬

עקבו אחר העמוד שלי .s_slp לקבלת עוד טיפים ומידע התפתחותי❤️

#קלינאיתתקשורת #פיתוחשפה #טיפיםלהורים #שפהיומיומית #התפתחותילדים #אמאותותינוקות #זמןאיכות #חינוךילדים #התפתחותתינוקות #התפתחותהילד #תקשורת #הורים #הוריםוילדים #הוריםותינוקות #קלינאיתתקשורת #קלינאותתקשורת #מהלעשותעםהילדים #הוריםטריים #טיפים

20/07/2024

קריאה לילדים היא הרבה יותר מסתם פעילות מהנה. היא מהווה כלי חשוב לפיתוח מגוון רחב של כישורים ומיומנויות. 🌟

💡 הנה עוד כמה לקריאה מוצלחת ומהנה עם הילדים:

1. צרו סביבה מזמינה לקריאה: דאגו שהספרים יהיו בהישג יד של הילד, במיקום נגיש ונוח. נסו ליצור פינת קריאה נעימה ומזמינה.

2. השתמשו בשאלות פתוחות: כאשר אתם קוראים, שאלו את הילדים שאלות שמזמינות אותם לחשוב ולדמיין. לדוגמה: “מה לדעתך יקרה בהמשך?”, “איך אתה חושב שהדמות מרגישה?”

3. קראו שוב ושוב: אל תחששו לקרוא את אותם הספרים מספר פעמים. חזרה על סיפורים אהובים מחזקת את ההבנה ומפתחת את הזיכרון.

4. שחקו עם הסיפור: אחרי הקריאה, נסו לשחק במשחקי תפקידים שמבוססים על הסיפור. זה יעזור לילדים לחוות את הסיפור בצורה פעילה ולשפר את הדמיון.

5. שמרו על קשר עין וקרבה: במהלך הקריאה, ודאו שאתם שומרים על קשר עין עם הילד ושאתם נמצאים בקרבה פיזית אליו. זה מגביר את תחושת הבטחון והקשר הרגשי.

קריאה משותפת היא הזדמנות פז ליצור זיכרונות קסומים ולסייע להתפתחות הילדים בצורה משמעותית. אז קחו ספר והתמסרו לחוויה המרתקת של הקריאה! 📚✨

עקבו אחרי העמוד שלי .s_slp לקבלת עוד טיפים ומידע התפתחותי ❤️

#קריאהלילדים #התפתחותהילד #אוהבימדעים #הורותמודעת #ספריםלילדים #זמןאיכות #הקראתסיפורים #מדעוהתפתחות #קריאהמשותפת #טיפולהוריוילדים #דמיוןויצירתיות #כישוריהשפה #קלינאיתתקשורת #הוריםלילדים

15/07/2024

👶🏻👀
האם ידעתם שקשר עין הוא אחד הסימנים הראשונים לתקשורת ותשומת לב אצל תינוקות?

כבר מהחודשים הראשונים לחיים, תינוקות מתחילים לחפש את פני הוריהם ולעקוב אחרי תנועותיהם בעיניהם. קשר עין תורם לבניית הקשר הרגשי ומסייע לתינוק להבין ולהגיב לסביבה.

#הידעתם?
השימוש בקשר עין לתקשורת מתפתח כבר מגיל לידה ועד 3 חודשים. תינוקות מפתחים את היכולת הזו בהדרגה עם התפתחות המוח, הקואורדינציה המוטורית, וההבנה החברתית שלהם:

1. קשר עין מגיל לידה:
תינוקות כבר מגיל יומם מראים העדפה לקשר עין עם מבוגרים. הם יכולים לעקוב אחרי פנים ולהגיב להבעות פנים בצורה בסיסית (Farroni et al., 2002).

2. התפתחות קואורדינציה מוטורית ויזואלית:
בגיל 4-6 חודשים, תינוקות משפרים את הקואורדינציה בין העיניים והמוח שלהם, מה שמאפשר להם לעקוב אחרי תנועות ולהתמקד בפנים בצורה מדויקת יותר. זהו שלב קריטי בו הם מתחילים להשתמש בקשר עין לצורך תקשורת ראשונית (Aslin, 1987).

3. יכולת קוגניטיבית והבנה חברתית:
בגיל 6-12 חודשים, תינוקות מתחילים להבין בצורה מעמיקה יותר את המשמעות החברתית של קשר עין ומשתמשים בו בצורה מכוונת יותר כדי לבקש תשומת לב ולהביע רגשות.
בגיל הזה, הם משתמשים בקשר עין כדי להתחיל אינטראקציות חברתיות ולחפש תגובות מהסביבה (Mundy & Gomes, 1998).

4. ניסיון חברתי והתנסות:
במהלך חצי השנה הראשונה לחיים, תינוקות צוברים ניסיון חברתי רב מתוך האינטראקציות עם ההורים והמטפלים שלהם. זה מאפשר להם להבין את ההשפעה של קשר עין ולהשתמש בו בצורה מכוונת יותר.

לסיכום, תינוקות מתחילים להשתמש בקשר עין כדי לבקש תשומת לב, להביע רגשות ולהגיב לאנשים בסביבתם כבר מגיל לידה ועד 3 חודשים. היכולת הזו מתפתחת ומשתפרת עם הזמן, כאשר בגיל 6-12 חודשים היא מגיעה לרמות מתקדמות יותר של תקשורת מכוונת.

אם אתם שמים לב שהתינוק שלכם נמנע מקשר עין או מתקשה לשמור עליו, זה עשוי להיות סימן שכדאי להתייעץ עם מומחה.

אני כאן כדי לסייע ולהעניק הכוונה מקצועית. צרו איתי קשר לקבלת ייעוץ אישי ועקבו אחר העמוד שלי .s_slp לקבלת עוד טיפים ומידע התפתחותי❤️

#קלינאיתתקשורת #התפתחותתינוקות #קשרהעין #תקשורתראשונית #התפתחותהילד #ילדים #ילדיםזהשמחה #בניםובנות #תקשורת #תינוקות #הוריםוילדים #הורים #הוריםותינוקות #קליניקה #קלינאותתקשורת #תקשורת #הוריםטריים

28/06/2024

בין גיל שנה לשלוש הילדים מתחילים לשחק במשחקי דמיון.
הם לומדים לחקות פעולות של מבוגרים ומתחילים ליצור סיטואציות פשוטות במשחקיהם.

קראו את הפוסט וגלו באיזה שלב התפתחות המשחק נמצא ילדכם? ובתיאור הפוסט תוכלו לקרוא טיפים שכתבתי לכם, לעידוד היצירתיות והתפתחות המשחק של ילדכם מגיל שנה עד שלוש🎨🧸

לעידוד היצירתיות והתפתחות המשחק לילדים בגיל שנה עד שלוש:

1. עודדו משחקי דמיון: הציעו לילדכם חפצים יומיומיים כמו כפות, קערות ובגדים ישנים שישמשו במשחקי דמיון. למשל: הכינו “מטבח” עם קערות וכפות, ותנו לילד “לבשל”.

2. השתתפו במשחקי תפקידים: הצטרפו למשחקי התפקידים של ילדכם. אם הם משחקים בבובות, הצטרפו ותשחקו דמות אחרת כמו הורה או חבר.

3. הציעו מגוון צעצועים: ודאו שיש לילדכם צעצועים שונים המאפשרים משחקי בנייה ודמיון, כמו קוביות, בובות, כלי תחבורה וסטים של מטבח צעצוע.

4. תנו דוגמה אישית: הראו לילדכם איך אתם משחקים ומשתמשים בדמיון. ילדים אוהבים לחקות את המבוגרים סביבם, וזה ייתן להם רעיונות למשחקים משלהם.

5. קראו סיפורים: קריאת סיפורים יחד עם הילד מעודדת את הדמיון ומספקת להם רעיונות חדשים למשחק. ניתן גם לשחק את הסיפורים שקראתם במשחקי תפקידים.

עם הטיפים האלו תוכלו לסייע לילדכם לפתח את הדמיון והיצירתיות שלהם וליהנות ממשחק משמעותי ומלמד. 🌟

מוזמנים לעקוב אחרי העמוד שלי .s_slp לקבלת עוד טיפים ומידע התפתחותי בתחומי הטיפול שלי בתור קלינאית תקשורת ❤️

#התפתחותתינוקות #התפתחותהילד #תקשורת #משחק #הקראתספריםלילדים #ספרים #הורים #הוריםוילדים #הוריםותינוקות #קלינאיתתקשורת #קלינאותתקשורת #גילשנה #גילשנהוחצי #גילשנתיים #מהלעשותעםהילדים #גילשלוש #הוריםטריים #טיפים #התפתחותהמשחק

אסתר בן שחר-קלינאית תקשורת

01/03/2025

13/02/2025

04/02/2025

03/12/2024

19/10/2024

27/08/2024

08/08/2024

30/07/2024

25/07/2024

20/07/2024

15/07/2024

28/06/2024

Address

Website

Alerts

Contact The Practice

Shortcuts

Share

Category