30/10/2025
בסיפורים מהמסורת מסופר הרבה על היערות של צפון הודו, הגיבור לרוב יוצא ליער בשלב מסוים וחווה שם כל מיני דברים הזויים/עוצמתיים/משני חיים וכעבור שעה או כמה גלגולים יוצא לאור ובחזרה לחיים שלו קצת אחר, עם תובנות הארות וחכמה חדשה
הכניסה לעומק היער לרוב משמשת כמטאפורה לכניסה למעמקי הנפש, לחיפוש פנימי בדרך הרוחנית ובהתפתחות האישית
המסע הזה ביער הפנימי יכול להיות לעיתים חשוך מפחיד בודד ולא ידוע, יש רחשים וקולות לא מוכרים, מסתתרות גם סכנות פוטנציאליות מעבר לעצים ומתחת לסלעים
בסופ״ש האחרון נכנסנו ליער יחד, אוסף של זרים יצרנו לנו שבט מהסוג שאפשר לבכות בו דמעות שלא ידענו שצריכות לצאת ולצחוק ברגעים שלא ציפינו ולשיר חזק מכל הלב עד 4 בבוקר מול האש ולתרגל יוגה כאילו אף אחד לא מסתכל
והיער הזה עם כמה שהוא מפותל וסבוך ומסתורי - הוא בדיוק המקום שבו פתאום מגלים הפתעות גדולות, חיבורים חדשים, חלומות כמוסים
מקום שבו קורה הקסם
וזה נשמע קלישאה אבל זה לגמרי קרה
אני עוד מעכלת מעבדת ובעיקר מודה על כל נשמה יפה שעברה איתנו יחד את המסע הזה כי בלעדיכם הייתי סתם יושבת שם לבד וזה כנראה לא היה אותו דבר
חלמתי את הריטריט הזה ועם מגשימת החלומות שלי זה התגשם הרבה מעבר למה שדמיינתי (ואני טובה בלדמיין)
ואני יודעת שזה לא נאום תודה באוסקר אבל חייבת להגיד לצד הזכות הענקית הזאת שיש מידה של בדידות בלעמוד רק אחת מול כולם והפעם היו לצידי כאלה שתמכו והחזיקו והרגישו ועטפו אותי והפכו הכל לקצת יותר טוב
אז תודה גם על זה
וצאו ליער כנסו פנימה אולי יהיה סתם נחמד ומקסימום יקרו קסמים משני חיים… ואם תדפדפו עד הסוף תראו את אנאי שכישפה אותנו ובעצם עד שראיתי אותה מופיעה הכרתי שאנשים מגיעים במלא גוונים של שחור ולבן והנה היא כל כולה צבעי הקשת
