12/12/2023
ברוב המקרים השורש של חרדות, דיכאון, פחדים, והבחירות שאנחנו עושים נמצא אצל הדורות שקדמו לנו,
טראומה עוברת במשפחה, ויש שיגידו שהכאב ימשיך להדהד עד שיהיה מישהו אמיץ מספיק כדי גם להרגיש אותו
סיפורים שמשפחות ניסו להדחיק או לא לדבר עליהם מוצאים את עצמם מתעוררים לחיים,
לפי הריקול הילינג קונפליקט רגשי לא פתור הופך להיות הקונפליקט הביולוגי של הצאצאים,
וע"י חיבור הסימפטומים והמחלות שאדם חוו להיסטוריה המשפחתית אפשר להקנות פרספקטיבה חדשה ואפשרויות בחירה נפתחות.
בספר IT DIDN’T START WITH YOU מובאים מחקרים מרתקים שנעשו על העברה בן דורית,
בניהם מחקרים שנעשו על צאצאים של ניצולי שואה.
קשה לקרא את זה מבלי לחשוב על ההשלכות של המלחמה הנוכחית לדורות הבאים, כיצד הם יחוו את הטבח הנורא שהתרחש, איך זה יבוא לידי ביטוי בחיים שלהם... והאם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי למזער את הנזק
לפני כשבועיים מטופלת וותיקה הגיעה לטיפול השגרתי שלה, אבל הפעם היא הייתה ממש לחוצה כיוון שהיא אמורה לקחת את הבת שלה לטיפול שיניים. יש לה חרדה מבדיקות רפואיות, היא נמנעת מפרוצדורות ובדיקות וגם המחשבה של לקחת את הילדה למרפאת שיניים מעוררת חרדה אמיתית.
ניסיתי להבין יחד איתה מה השורש לחרדה הזאת,
היא סיפרה שכילדה לא הייתה לה בעיה בכלל, החרדה הזאת התעוררה בסביבות גיל 17,
שאלתי אם זכור לה מקרה של בדיקה לא נעימה שהיא עברה והיא ענתה בשלילה,
במצב כזה אנחנו ננסה להבין מה קרה בשושלת
שאלתי אם ידוע לה על מישהו בשושלת שלה שמת או נגרם לו נזק כתוצאה מפרוצדורה רפואית, או היה עד למשהו כזה...
ואז היא נזכרה שסבתא שלה בשואה כשהיא עצמה הייתה בסביבות גיל 17, נאלצה לעבוד בצריף של מנגלה, כשהיא מודעת למה שמתרחש שם, ומידי יום לנקות את הצריף
כולל לסייד אותו כל יום מחדש עקב כתמי הדם, לא היו מברשות צבע והיא הייתה מסיידת את כתמי הדם ממש עם הידיים.
החיבור הזה בן התחושות שאני מרגישה לאירוע שאכן התרחש כבר מקל את עוצמת החרדה, וכמובן שעשינו סשן טיפולי שאפשר לשחרר את הטראומה מהסבתא ועד אליה.
* כשאנחנו מסתובבים בעולם עם חרדות ופחדים שאין להם שורש, הם הופכים להיות חלק מהזהות שלנו, אנשים יגדירו את עצמם "אני חרדתית" "אני היסטרית"... "משהו דפוק אצלי" וזה בעצם לא מאפשר מרווח לריפוי,
כאשר אנחנו מצליחים למצא שורש לחרדה, סיפור שאכן התרחש והופך את התחושה שלנו ללגיטימית והגיונית, פתאום נפתחות אפשרויות בחירה,
אנחנו מסוגלים להפריד את ה"אני" מהסיפור או מאותו קרוב משפחה שהסיפור קרה לו.
