ד"ר נילי כהן ר. - ייעוץ טיפולי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מומחית לנוער

  • Home
  • Israel
  • Gedera
  • ד"ר נילי כהן ר. - ייעוץ טיפולי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מומחית לנוער

ד"ר נילי כהן ר. - ייעוץ טיפולי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מומחית לנוער קרימינולוגית, עוסקת במתן ייעוץ טיפולי, טיפול קצר מועד, ?

שמחתי על ההזמנה לפודקסט בנושא ה״פרוטקשן״ להצגת נקודות שאולי פחות מוכרות על התופעה שהולכת ומחמירה.https://www.facebook.co...
05/09/2025

שמחתי על ההזמנה לפודקסט בנושא ה״פרוטקשן״ להצגת נקודות שאולי פחות מוכרות על התופעה שהולכת ומחמירה.

https://www.facebook.com/share/p/16ysgxqPTq/?mibextid=wwXIfr

🎙 דמי חסות - פרק 6 באוויר!

המלחמה בפרוטקשן מחייבת אותנו להבין את גם שורשיו, ואת הנסיבות והמוטיבציות של "חייליו", שרובם אולי אפילו הוסללו לתוכו.

ד"ר נילי כהן רוכברגר היא קרימינולוגית, מרצה במכללה האקדמית אשקלון, אשר פרסמה תובנות לגבי התיקון האחרון לחוק שמתייחס לגביית דמי חסות.

הזמנו את נילי כדי לספק זווית אחרת, בתקווה שנצליח לחשוף צדדים שטרם הכרנו, ואולי יתנו לנו כלים נוספים במלחמה בפרוטקשן.

יוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=BiC53CKipGQ

ספוטיפיי:https://open.spotify.com/episode/21xWvd9HnW5g4T117eBUS4

מה הקשר בין המדיניות הישראלית בעזה לבין קרימינולוגיה?״עזה כמוות״ - טור דעה שלי הבוקר בישראל היוםhttps://search.app/x5rC2...
19/02/2025

מה הקשר בין המדיניות הישראלית בעזה לבין קרימינולוגיה?

״עזה כמוות״ - טור דעה שלי הבוקר בישראל היום

https://search.app/x5rC2PH4bLFA1gcY6

03/11/2024

רעשי הרקע שבלב

בפיזיקה, באקוסטיקה, מוכר המושג ״רעשי רקע״.
רעש רקע זה הוא רעש או צרימה בסביבה, לא פעם ללא הכנה מוקדמת, שמשפיע על התדר הקיים.
גם בחיי הרגש אנחנו נתקלים ברעשי רקע דומים, ממש כמו בעולם הפיזיקלי.
משבר קטן שמגיע פתאום, מריבה, עלבון ממישהו, מילה לא במקום שנאמרה לי, משהו שלא הסתדר לי.
אלה משנים באחת את התדר שלנו, את קו המחשבה וההרגשה, ועלולים לשנות את כל התנהגותנו.
לרוב לא מדובר במשבר קולוסאלי או בשבר דרמטי, אלא בצרימה או בזמזום טורדני לנפש ולרגש.
זה משהו לא נעים, מטריד, מעצבן, מכעיס, מעליב, כזה שמעורר רגשות לא נעימים או מסב תחושה פנימית לא טובה. רעש רקע.
בפיזיקה ובתורת הקול, רעש חסר קורלציות מכונה ״רעש לבן״ וכאשר קיימות קורלציות נהוג לכנותו ״רעש צבעוני״.
כאן אנו מדברים על רעשי רקע לבנים, שהם בעצם הצרימות הקטנות שמתרגשות עלינו.
ובנפש, ממש כמו בפיזיקה, המקורות שעלולים להביא עלינו רעש הם רבים ורובצים בכל פינה: המורה שדיברה אליי לא יפה, אבא שזרק לי הערה, הבוס או המפקד שהרימו את הטון, חברה שהתנהגה אליי באופן לא הוגן, ציון רע שקיבלתי במבחן, כישלון בטסט, לקוח פוטנציאלי שלא סגר עסקה, ועוד ועוד. החיים עצמם.

השפעה של רעש על קליטת אותות
בפיזיקה רעש נחשב למטרד במערכות דינמיות, כי הוא פוגע ביכולת איתור האותות בעצם כך שהוא יוצר השפעה ממסכת שמפריעה ליכולת העיבוד של המידע הרלוונטי. כתוצאה מכך הוא עלול ליצור הפרעות בתקשורת.
כך ממש גם בנפש האדם. הרעשים הלבנים שמלווים את מהלך חיינו פוגמים קשות בתהליך התקשורת שלנו - גם עם עצמנו וגם עם הסביבה. לעתים הרעש הלבן הטורדני הופך לשאון מחריש אוזניים מבחינתנו. תשומת הלב שאנו מקדישים לו בהכרח משפיע עלינו מהותית, מביא לבזבוז משאבי הנפש ומציף אותנו ברגשות שליליים.
ההשפעה בכך עלינו מיידית: אנחנו פחות ממוקדי מטרה, דעתנו מוסחת, אנו עלולים להתרכז בגורם המעכב דווקא, להיות חשופים לדיכאון, והכלל - איכות חיינו נפגעת משמעותית.
הדרך המועילה ביותר להתמודד עם רעש לבן שבנפש היא לעקוף אותו ובכך להשתיק אותו.
כלומר, להיות מודע להימצאות הרעש הלבן המאיים ולהיות נכון לוותר באופן מודע על המטען שבו. ובכך לא לאפשר לרעשי הרקע לנהל את היומיום שלי ולערער את הרגשות שלי.
איך אעשה זאת?
הדרך האפקטיבית ביותר היא חמלה. להחליט באופן מושכל לחמול באופן מעשי על הצד השני - זה שעורר את הרעש הלבן (הבוס שנזף, בן הזוג שהעיר) ולזכור מה המטרות האמיתיות שלי, המטרות המהותיות שהצבתי לעצמי.
איך חומלים באופן מושכל ומעשי? מציגים לעצמנו את הסיבות האפשריות לפעולה של הצד השני, המרעיש. אומרים לעצמנו שאולי עבר על בן זוגי יום קשה, אולי הוריי התנהגו כך מפאת גילם המבוגר ודפוסי עבר שלהם, אולי הבוס שלי עצמו לחוץ מאוד והוא גם צריך לרצות את הממונים עליו.
חשוב להבין: אין בהבנה של הצד השני התקפלות. אין בהבנה של הצד השני חולשה. החמלה כלפי האחר מסייעת לי - וכאן העיקר - להסיט הצידה את רעשי הרקע ואת הצרימות בתדר החשוב שלי. בהסטת כפתור רעש הרקע, בהנמכת הרעש ואולי אף בהשתקתו, אני מועילה לעצמי ומאפשרת לי לא לחוש רגשות שליליים שינהלו אותי או יזיזו אותי מהמטרה האמיתית שלי.
וכך, אם המטרה המהותית שלי היא לשמור על אחידות המשפחה, אז רעש רקע של מריבה עם ההורים לא תסיט אותי מהדרך.
ואם המטרה המהותית שלי להתקדם בעבודה, אז רעש רקע של פגיעה מצד הבוס שלי בעקבות ההערה ממנו, למרות ההיעלבות הראשונית, לא תסיט אותי מהדרך.
ואם המטרה המהותית שלי היא לקדם את הקשר הזוגי שלי ולהפוך אותו לזוגיות טובה ומיטיבה, מופחתת כעסים ומריבות, אז רעש הרקע של עלבון מבן הזוג ורגש ראשוני של ״להחזיר לו״, לא יסיטו אותי מהדרך החשובה שלי.
נחזור לפיזיקה. במערכות לא ליניאריות, כמו מעגלים חשמליים ומערכות חישה, לנוכחות של רעש יש גם יתרונות. היא עשויה להעצים את היכולת לאתר אותות חלשים. תופעה זו מכונה תהודה אקראית.
לכן, למרות ההנחה הראשונית, היעדר מוחלט של רעש דווקא אינו המצב המיטבי ליכולת האיתור של אותות חלשים במערכות מורכבות כמו מערכת התפיסה של יצורים חיים. המדע לימד אותנו שקיימת רמת רעש אידיאלית שבה יכולת הקליטה של אותות חלשים דווקא מוגברת ויכולה להועיל לנו.
וכך, אם נשוב אל נפש האדם, אז גם בה אל לנו לחשוב שייתכנו חיים שלמים ללא רעשי רקע. אין חיים שלמים ללא פגיעות, כעסים, היעלבויות ומריבות. והנה, לא רק שצרימות ורעשים הם בלתי נמנעים, הם אפילו מועילים. רעשי הרקע על גווניהם בעצם קריטיים ליכולת הצמיחה שלנו.
לכן, בשונה אולי מהאינסטינקט הראשוני, נכון לנו שלא להצטער על אותם רעשי רקע שפזורים על דרכנו. לא מדובר רק בראייה סטואית שנכון לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה, אלא בהבנה עמוקה שאותם רעשים אינם דבר רע בהכרח כשלעצמו והם נושאים עימם גם זרעים של צמיחה וגדילה.
מה שנכון לנו הוא להבחין באופן עירני ב״רעשי הרקע״, וללמוד להתמודד איתם באופן נכון ומועיל. חלק מהם יסוננו ויוסטו הצידה, בעצם כך שנתייחס למשמיעים אותם בדרך חומלת, וחלק אחר מהם יוכלו אולי להשתלב בהמשך עם מנגינת הדרך שלנו, כשמרעש טורדני נאמץ מקצתם אלינו לכדי גדילה למנגינה הרמונית.

כמה פעמים קרה לנו שהתפרצנו, שאמרנו משהו שלא היינו צריכים לומר והתחרטנו, שכעסנו בעוצמה רבה, שנפגענו והיינו רגישים מדי?כשז...
03/03/2024

כמה פעמים קרה לנו שהתפרצנו, שאמרנו משהו שלא היינו צריכים לומר והתחרטנו, שכעסנו בעוצמה רבה, שנפגענו והיינו רגישים מדי?

כשזה קורה לנו בתדירות גבוהה, המשמעות היא שאנחנו לא מווסתים רגשית.

הכוונה ב״לא מווסתים רגשית״ היא שאנחנו מגיבים בעוצמה חריפה מדי, שנסערים מדי, שכועסים או פגועים מדי, כשאין הלימה בין הסיטואציה לתגובה.

תגובות קיצוניות כאלה משאירות אותנו עם תחושות של תסכול ובלבול ורגשות אשם והן פוגעות גם בסביבה וגם בנו.

הכלי ״בדיקת העובדות״ (Fact check) מעולם ה-DBT נמצא כאפקטיבי ביותר לצמצום תגובות קיצון שכאלה. תכליתו שהרגש לא יציף אותי, שאתנהג ביותר רציונליות ושאוכל לנתב את עצמי לפתרון הבעיה ה״אמיתית״ ולא ה״מדומה״.

ניקח למשל דוגמאות שכיחות שבהן אני מרגיש/ה שהמשפחה שלי לא אוהבת אותי או שהבוס לא מעריך אותי, או שאני לא מצליח/ה מספיק בחיים.
לפי המתודה של כלי ״בדיקת העובדות״ האמונה שלנו והמחשבות שלנו הן לא בהכרח אמת או עובדה. ספק אם בכלל יש ״אמת מוחלטת״, ומכל מקום ה״אמת״ לא נמצאת באופן בלעדי בידי איש, ומי שמחזיק בתפיסה כאילו הוא יודע מהי ה״אמת״ מזמן לעצמו בעיות וקונפליקטים רבים.
בנוסף, הכלי עוזר לנו לא לעשות קטסטרופיזציה (להפוך לקטסטרופה) מהעובדות. וגם לא דרמטיזציה שלהן. כלומר, אנחנו נוטים להעצים את ההיבטים השליליים של העובדות וחושבים על התסריט הפסימי ביותר שעלול להתפתח (כגון: זה לעולם לא ישתפר, לא יסלחו לי אף פעם, אין סיכוי שמישהו יאהב אותי, הוא עשה לי את זה בכוונה כי הוא רע).

אז איך זה עובד בפועל? על רגל אחת, בכלי ״בדיקת העובדות" עליי לשאול את עצמי קבוצה של שאלות, ובהן:
1 - האם התגובות הרגשיות שלי תואמות את העובדות במצב הנתון?
2 - האם מה שאני חושבת באמת קרה?
3 - האומנם קיימת בעיה אמיתית ולא רק מדומה; ואם קיימת - עד כמה היא באמת רצינית?
4 - גם אם הרגש שלי אכן תואם את העובדה הנובעת מהמצב, האם עוצמת הרגש שלו מתאימה?
5 - האם אני צפויה להרגיש חרטה או אשמה אם אפעל על פי הרגש הנוכחי?
6 - גם אם התוצאה הגרועה הפוטנציאלית אמנם תתרחש, מה באמת יהיו התוצאות מבחינתי - לטווח הקצר ולטווח הארוך?

במבט ראשון המקבץ הארוך הזה של שאלות נראה אולי מאיים, מסורבל וקשה להפעלה בזמן אמת. אבל מפתיע עד כמה הטמעה ותרגול המתודה יכולים להפוך את הכלי לנגיש ולישים על ידי כל אחד מאיתנו.

הבשורה הטובה היא שאם נסגל לעצמנו את המיומנות לשאול את עצמנו את השאלות הללו, לאחר שנפנים את הנחת היסוד שיש מספר אמיתות ושרגשות אינם עובדות, יש סיכוי טוב שנצליח לווסת את הרגשות ובכך להביא לשיפור משמעותי באיכות חיינו.

כל זה ביחס לוויסות רגשות במצב ״שגרה״ ובימים כתיקונם. ולגבי האתגר המיוחד בוויסות רגשות בזמן מלחמה ובמצב חירום ביטחוני, עם כל האתגרים שבכך - בפוסט הבא.

Address

אבינדב ירוחם
Gedera

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ד"ר נילי כהן ר. - ייעוץ טיפולי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מומחית לנוער posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to ד"ר נילי כהן ר. - ייעוץ טיפולי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מומחית לנוער:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram