30/11/2017
בשנים האחרונות זכיתי לטפל בילדים, מתבגרים ומבוגרים רבים שסובלים מהפרעות חרדה מגוונות. ברצוני לשתף במתנה שקיבלתי ממטופלת הנוגעת לחוויה הטיפולית שעברה ולקשר בנינו.
כולנו מכירים את התרגיל בו מתבקשים שלא לחשוב במשך זמן קצר (של כדקה-דקותיים) על "הפיל הורוד".
למרות שעד לרגע הבקשה סביר להניח שאף אחד מאיתנו לא חשב לרגע על פיל ורוד, תוצאות התרגיל מצביעות על כך שרובנו מתקשים שלא לחשוב עליו כלל, או מצליחים באופן חלקי בלבד.
תרגיל "הפיל הורוד" מדגים באופן פשוט את הניסיון להתמודדות עם מחשבות לא נעימות. במאמץ לשלוט על המחשבות אנחנו עושים הכל בכדי לדחוק אותן, להיפטר מהן ואף שומעים מסביבתנו הקרובה אמירות כגון "אל תחשוב על כך". אך במבחן התוצאה ניסיונות אלו לא באמת מועילים! המוח ממשיך לעבוד 'שעות נוספות' ולעיתים הדבר אף גדל ומתעצם כפעולה הפוכה לניסיונות אלו.
במהלך הטיפול אנו מגלים יחד כי המוח שלנו מתפקד כשאר השרירים וגם אותו ניתן לשכלל ולחזק. נוצרת הבנה כי לא באמת נצליח לפקוד על המוח שלנו על מה לא לחשוב, אך יכולים לסגל על מה כן לחשוב.
בהתאם, אנחנו מתרגלים טכניקות מגוונות שמסייעות לנו לקבל את המחשבה, הרגש והחוויה הנלווים אליה וכן לבדוק את "אמיתות" המחשבה, הסבירות שלה להתקיים ולסגל דיבור פנימי חיובי. (כמובן שבעבודה עם ילדים הדבר נעשה בדרך יצירתית ומשחקית).
לאחרונה נפרדתי מילדה שהתמודדה אף היא עם חרדות. היא ומשפחתה בחרו להעניק לי במתנה את הפיל הורוד שבתמונה, שנעשה בעבודה עצמית ולמעשה סיכם בהתרגשות רבה את המסע אותו צעדנו יחד ויכולתה להפנים ולהיעזר בתובנות טכניקת "הפיל הורוד".
