18/02/2021
אם לא באלי?
פורים! 🤡 מסיכות, רעשנים, שירים וריקודים. ה-חג של הילדים, לפחות בעיני רוב המבוגרים.
אנחנו משקיעים, נערכים, בוחרים בקפידה למה להתחפש, רוכשים, מסדרים, תופרים...
מה קורה אם כשכשמגיע היום – אנחנו נתקלים ב- "לא באלי"!.
לא באלי להתחפש, באלי את התחפושת של שנה שעברה, לא באלי ללבוש את השמלה (למרות שהיא התחפושת כולה).
יכולות להיות הרבה סיבות ל- לא באלי. אולי התחפושת לא נוחה, מגרדת, אולי אני לא מרגיש בה עצמי, אולי הייתה לי ציפייה להראות בדיוק כמו הדמות שאני אוהב ועכשיו אני מגלה שיש בינינו הבדלים (היי! תראו איזו יכולת קוגניטיבית והבנה מרשימה!).
בסוף, זה לא כל כך משנה למה.
הרבה פעמים הנטייה הטבעית שלנו תהיה לשכנע שכדאי, שכולם יהיו מחופשים, שכבר הכנו והשקענו, שנתלבש רק לתמונה, רק לשעה ועוד ועוד.
אנחנו רוצות להציע פרספקטיבה אחרת-
בוקר ההתחפשות יכול להיות באמת מציף. מפתיע. שונה.
אותו שונה לא תמיד יתפש כחיובי.
וברגע הזה, אנחנו מציעות לחזור לרגע אחד לשאלה – למה אנחנו מתחפשים?. הרי בסוף, מדובר בכיף. ואם זה לא כיף – בואו נחזור ל-לעשות כיף. גם אחרי שאמרנו ביי! לתחפושת.
כמו בטיפולים כך גם בחיים – אנחנו רואות חשיבות רבה במתן כבוד לבחירות של הילד. יש מקום להסביר בשפה פשוטה שכנראה החברים יגיעו מחופשים. ואתה לא תהיה מחופש. וזה בסדר אם זאת הבחירה שלך. אפשר להציע אלטרנטיבה (למשל- לקחת את התחפושת בתיק, או לקחת חלקים ממנה).
ואז – להתפנות להמשיך בכיף של היום. לנסות לחשוב עם הילד – מה יהיה לנו כיף?. אולי לקחת חפץ מהבית, אולי לבוא בפיג'מה, אולי למרוח אודם. אולי גם לא. ושוב – זה בסדר!.
אנחנו חושבות שחשוב מאוד לנסות ולהסתכל דרך נקודת מבטו של הילד. לעצור, ולשים סימן שאלה – למה בכלל עשינו את זה? מה המטרה? ואת מי היא משרתת?
מאחלות לכולנו להנות בפורים, עם תחפושת או בלעדיה. במיוחד בשנה הזאת.. מגיע לנו!🥳
אם לא באלי?
פורים! 🤡 מסיכות, רעשנים, שירים וריקודים. ה-חג של הילדים, לפחות בעיני רוב המבוגרים.
אנחנו משקיעים, נערכים, בוחרים בקפידה למה להתחפש, רוכשים, מסדרים, תופרים...
מה קורה אם כשכשמגיע היום – אנחנו נתקלים ב- "לא באלי"!.
לא באלי להתחפש, באלי את התחפושת של שנה שעברה, לא באלי ללבוש את השמלה (למרות שהיא התחפושת כולה).
יכולות להיות הרבה סיבות ל- לא באלי. אולי התחפושת לא נוחה, מגרדת, אולי אני לא מרגיש בה עצמי, אולי הייתה לי ציפייה להראות בדיוק כמו הדמות שאני אוהב ועכשיו אני מגלה שיש בינינו הבדלים (היי! תראו איזו יכולת קוגניטיבית והבנה מרשימה!).
בסוף, זה לא כל כך משנה למה.
הרבה פעמים הנטייה הטבעית שלנו תהיה לשכנע שכדאי, שכולם יהיו מחופשים, שכבר הכנו והשקענו, שנתלבש רק לתמונה, רק לשעה ועוד ועוד.
אנחנו רוצות להציע פרספקטיבה אחרת-
בוקר ההתחפשות יכול להיות באמת מציף. מפתיע. שונה.
אותו שונה לא תמיד יתפש כחיובי.
וברגע הזה, אנחנו מציעות לחזור לרגע אחד לשאלה – למה אנחנו מתחפשים?. הרי בסוף, מדובר בכיף. ואם זה לא כיף – בואו נחזור ל-לעשות כיף. גם אחרי שאמרנו ביי! לתחפושת.
כמו בטיפולים כך גם בחיים – אנחנו רואות חשיבות רבה במתן כבוד לבחירות של הילד. יש מקום להסביר בשפה פשוטה שכנראה החברים יגיעו מחופשים. ואתה לא תהיה מחופש. וזה בסדר אם זאת הבחירה שלך. אפשר להציע אלטרנטיבה (למשל- לקחת את התחפושת בתיק, או לקחת חלקים ממנה).
ואז – להתפנות להמשיך בכיף של היום. לנסות לחשוב עם הילד – מה יהיה לנו כיף?. אולי לקחת חפץ מהבית, אולי לבוא בפיג'מה, אולי למרוח אודם. אולי גם לא. ושוב – זה בסדר!.
אנחנו חושבות שחשוב מאוד לנסות ולהסתכל דרך נקודת מבטו של הילד. לעצור, ולשים סימן שאלה – למה בכלל עשינו את זה? מה המטרה? ואת מי היא משרתת?
מאחלות לכולנו להנות בפורים, עם תחפושת או בלעדיה. במיוחד בשנה הזאת.. מגיע לנו!🥳
