05/05/2022
חג עצמאות שמח לקהל לקוחותינו ולכל בית ישראל,
בין המנהגים השגורים והמסורתיים הקשורים להווית יום
העצמאות הוא הכנת ארוחה "על האש", בפוסט זה אביא
מספר דגשים ותובנות לאכילה מאוזנת במהלך החג.
1). לחובבי הבשר- עדיף לצרוך בשרים רזים, כגון: דגים, עוף
או הודו, מאחר והם מכילים כמות נמוכה יחסית של שומן רווי,
אשר צריכתו המופרזת עשויה להביא לעליה בסיכון לתחלואה
במחלות לב וכלי דם, מממצאים מחקריים עולה כי תזונה עתירת
שומן רווי פוגעת בתאי גזע אנדותליאליים האחראיים על תיקון
נזקים בשכבת תאי האנדותל היוצרים את הדופן הפנימית של
כלי הדם (1,2), כמו כן נמצא קשר בין תזונה עתירת שומן רווי
ובין פגיעה ביכולת ההתחדשות של רקמת המוח (3).
לצורכים בשר אדום, רצוי לבחור בנתחים הרזים, כגון: סינטה,
שייטל, פילה וכו'.
2). רצוי להימנע מצליית יתר של בשר מאחר והיא מובילה לעלייה
בכמות החומרים המזיקים הנוצרים עקב חשיפת בשר לטמפרטורות
גבוהות, דוגמאות לחומרים אלה: ניטרוז-אמינים (Nitrosamines)
אמינים הטרו-ציקליים (Heterocyclic Amines - HCA's) ופחמימנים
ארומטיים פולי-ציקליים (Polycyclic Aromatic Hydrocarbons PAH's).
חומרים אלה נקראים מוטגנים, מאחר שביכולם לפגוע בדי.אן.איי,
(החומר התורשתי שלנו) ולגרום להיווצרות מוטציות, לכן חומרים אלה
נחשבים כמסרטנים פוטנציאליים (4,5).
3). יש לרכוש בשר ממקומות הנמצאים תחת פיקוח של משרד הבריאות
(לאחרונה היינו עדים בתקשורת לבעיות סניטציה של מזון בתעשייה
ולסכנות הפוטנציאליות הנשקפות מצריכת מזון מזוהם, אי לכך יש
לגלות ערנות באשר לטיב המזון הנכנס לביתכם).
4). צריכת ירקות ופירות - מספקת ויטמינים, מינרלים, סיביים תזונתיים
וחומרים פעילים המסייעים לשמירה על הבריאות ולתחושת שובע
ממושכת, לכן עבור האדם הבריא, אכילת סלט ירקות עשיר ומגוון
כמנת פתיחה היא אסטרטגיה טובה ואפקטיבית אשר תסייע להפחית
את הצריכה הקלורית בארוחת החג, מה גם שערכם התזונתי של
ירקות ופירות מסוימים עולה עקב חשיפתם לחום, עגבניות הן דוגמא
טובה לכך, ליקופן - הוא אחד מהחומרים הפעילים בעגבניה לו השפעות
בריאותיות מיטיבות ביניהן פעילות אנטי-אנגיוגנית המסייעת בעיכוב
היווצרות כלי דם המזינים גידולים סרטניים שונים ובכך תורם הליקופן
ל"הרעבת" הגידולים ולקידום שליטה ובקרה על המחלה (6).
רוב הליקופן נמצא בקליפת העגבנייה (7) במבנה מולקולארי הנקרא
"טראנס" trans-Lycopene, אשר ספיגתו בגופנו נמוכה יותר, אך
מממצאים מחקריים עולה כי חשיפת ליקופן לטמפרטורה גבוהה מ 60
מעלות, גורמת לשינוי במבנה המולקולרי שלו למצב הנקרא "ציס" Cis
ליקופן, המעלה את כושר ספיגתו בגוף (.8.) (יש לזכור כי ליקופן הוא
חומר מסיס שומן, אשר ספיגתו המיטבית במעי מתרחשת בסביבה
שומנית, לכן הוספת מעט שמן זית לסלט, ו/או לבישול תסייע לשפר
את ספיגת הליקופן וגם את ספיגת הויטמינים מסיסי השומן: A,D,E,K),
אין הכרח להוסיף שמן זית לסלט אם יש מקורות שומן אחרים בארוחה.
מידע חשוב נוסף על עגבניות התקבל מממצאיהם של כ-30 מחקרים
אפידמיולוגיים אשר הראו כי בקרב גברים שצרכו כמות רוטב עגבניות
שוות ערך ל 2-3 ספלים בשבוע, חלה הפחתה של 30% בסיכון לפתח
סרטן ערמונית (9).
5). קטניות - חומוס, פול, סויה ומוצריה, עדשים, שעועית, שילובם כתוספת
בארוחה תגוון את מקורות החלבון ולא תגביל צרכני הבשר למקורות
חלבון מן החי בלבד, קטניות הן מקור החלבון העיקרי עבור טבעונים
אך ביכולתן גם להעלות את מגוון מקורות החלבון עבור צמחוניים.
5). אלכוהול- עבור אלו מכם/ן הנוהגים לצרוך אלכוהול בחגים ואירועים,
רצוי לדעת מספר עובדות על כמות וסוג האלכוהול המומלץ והשפעתו
על הבריאות, כבר בקופת המקרא, אוזכרה בספר תהילים צריכת אלכוהול
אשר נחשבה למנהג מקובל באירועים "ויין ישמח לבב אנוש", מה גם
שלצריכת יין מתונה עשויה להיות השפעה בריאותית מיטיבה, נמצא
קשר מחקרי בין צריכת יין אדום ובין הפחתה בסיכון לתחלואה במחלות
לב וכלי דם ובסוגי סרטן שונים, בין החומרים הפעילים הרבים הקיימים
ביין אדום, נמנים: קטכנים, חומצה גאלית, רוטין, קוורציטין, רסברטרול
וחומצה קפאית, אשר לכולם השפעה אנטי-אנגיוגנית (10). במחקר אשר
ביצע השוואה בין שישה סוגי יינות מענבים שגודלו בתנאים סביבתיים
זהים, נמצא כי היינות בעלי ההשפעה האנטי סרטנית הגדולה ביותר היו:
קברנה-סוביניון, קברנה-פראנק, ופטי ורדו. וממחקרים אפידמיולוגיים
עולה כי יש תימוכין להשפעה האנטי סרטנית של יין. מחקר נורפולק EPIC Norfolk Study אשר ביצע מעקב אחר 24,244 אנשים למשך למעלה מעשור,
מצא קשר בין צריכת כוס יין אחת מדי יום להפחתה של 39% בסיכון
לתחלואה בסרטן מעי גס (11).
בירה - הכשות היא אחת ממרכיבי הבירה, כשות מכילה חומר בשם
זנטוהומרול (Xanthohumerol) אשר הדגים פעילות ביולוגית אנטי
אנגיונית המעכבת היווצרות כלי דם המזינים גידולים סרטניים (12).
בעבודה רחבת היקף שבוצעה בארה"ב ע"י המכון הלאומי לסרטן
אשר עסקה במספר סוגי סרטן: ערמונית ודרכי שתן, מעי גס, שחלות
וריאה, אשר כללה 107,998 אנשים, ניתוח הממצאים מצא קשר בין
צריכת 5 כוסות בירה בשבוע להפחתה של 33% בסיכון לתחלואה
בסרטן כליות. (13).
על אף שצריכתו עשויה להיטיב לבריאות, יש לזכור שאלכוהול הינו
משקה עתיר קלוריות, 1 גרם אלכוהול = 7 קק"ל !.
לכן הערך הקלורי הממוצע של כוס יין אדום 200 מ"ל = 125 קק"ל,
ומעבר להיבט הקלורי, דגש מרכזי הוא שצריכת אלכוהול מופרזת
מבטלת את השפעותיו המיטיבות ועשויה להסבר נזקים בריאותיים. לכן,
על פי המלצות ארגוני הבריאות, צריכת האלכוהול היומית המומלצת:
לגברים - עד 2 מנות / ליום, ולנשים - עד 1 מנה / ליום.
לסיכום -ארוחה הכוללת:
3-4 ירקות משלל צבעים, לצד מנת חלבון בשרי רזה שאינו
צלוי יתר על המידה ו/או 1-2 מנות חלבון צמחי, ולחובבי האלכוהול
שילוב כוס יין אדום או כוס בירה צוננת, ולקינוח מנה או שתיים
מפירות העונה, היא דוגמא לארוחת חג מאוזנת לאדם הבריא,
המהווה מקור טוב לחלבון , פחמימות, וסיבים תזונתיים, ויטמינים,
מינראלים וחומרים אנטי סרטניים המסייעים בהגנה מסוימת על
הגוף מפני החומרים המחמצנים והמזיקים הנוצרים עקב צליית
הבשר והירקות, אשר עשויים לפגוע בדי. אן. איי.
חג שמח ובריא,
ממני ליאור גל.
קישורים למאמרים:
1). M.D. Mana, E. Y.Kou, and O.H. Yilmaz. "Dietary Regulation of
Adult Stem Cells", Current Stem Cell Reports 3, No.1 (2017): 1-8.
2). L. Wei et al., "High-Fat Diet Aggravates Postoperative Cognitive
Dysfunction in Aged Mice", BMC Anesthesiology 18, No.1 (2018) 20.
3). H.R. Park et al, "A High-Fat Diet Impairs Neurogenesis: Involvement of Lipid Peroxidation and Brain-Derived Neurotrophic
Factor", Neuroscience Letters 482, No.3 (2010); 235-239.
4). https://www.cancer.gov/about-cancer/causes-prevention/risk/diet/cooked-meats-fact-sheet -are-heterocyclic-amines-and-polycyclic-aromatic-hydrocarbons-and-how-are-they-formed-in-cooked-meats
5). D. Kocak, M.Z. Ozel, F Gogus et al, "Determination of volatile nitrosamines in grilled lamb and vegetables using comprehensive gas chromatography - nitrogen chemiluminescence detection", Food Chem. 2012 Dec 15;135(4):2215-20. doi: 10.1016/j.foodchem.2012.07.002. Epub 2012 Jul 7.
6). R.E. Graff et al, "Dietary Lycopene Intake and Risk of Prostate
Cancer Defined by ERG Protein Expression" American Journal of
Clinical Nutrition 103, No. 3 (2016); 851-860.
7). J. Shi, M. Le Maguer, "Lycopene in Tomatoes : Chemical and
Physical Properties Affected by Food Processing", Critical Reviews
In food Science and Nutrition 40, No.1 (2000); 1-42.
8). N. Z. Unlu et al, "Lycopene from Heat Induced Cis-Isomer-Rich
Tomato Sauce Is More Bioavailable than from All-Trans Rich Tomato
Sauce in Human Subjects". British Journal Of Nutrition 98, No. 1 (2007); 140-146.
9). R.E. Graff et al, "Dietary Lycopene Intake and Risk of Prostate
Cancer Defined by ERG Protein Expression" American Journal of
Clinical Nutrition 103, No. 3 (2016); 851-860.
10). M. M. Markoski et al, "Molecular Properties of Red Wine
Compounds and Cardiometabolic Benefits", Nutrition and Metabolic Insights 9, (2016); 51-57.
11). J. Y Park et al. "Basline Alcohol Consumption, Type of Alcoholic
Beverage and Risk of Colorectal Cancer in European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition-Norfolk Study", Cancer Epidemiology 33, No.5 (2009); 347-354.
12). A. Albini et al. "Mechanisms of the Anti-Angiogenic Activity by
the Hop Flavonoid Xanthohumol: NF-KappaB and Akt as Targets",
FASEB Journal 20, No. 3 (2006); 527-529.
13). S. Karami, S. E. Daugherty, and M. P. Purdue, "A prospective Study of Alcohol Consumption and Renal Cell Carcinoma Risk",
International Journal Of Cancer 137, No. 1 (2015); 238-242.