15/04/2020
על הדרכת הורים ועל הקשר בין הדרכת הורים לייעוץ זוגי ומשפחתי
הורים שבנם או בתם נמצאים בטיפול פסיכותרפויטי לרוב מגיעים אל המטפל/ת אחת לשבועיים או שלושה לצורך הדרכת הורים.
מהי הדרכת ההורים המתנהלת במקביל לטיפול בילד/ה? מה נעשה במהלך הפגישות? מה ההבדל בין הדרכת הורים לבין טיפול אישי? מדוע לפעמים עוסקים בסוגיות של זוגיות במהלך הדרכת ההורים? כל אלה הן שאלות שעולות לעתים קרובות על ידי ההורים בפגישותיהם עם המטפל/ת של ילדם.
הצורך במעורבות ההורים בטיפול של הילד/ה נובע מכך שלעתים קרובות (אם לא תמיד) הדינמיקה המשפחתית קשורה, משפיעה ו/או מושפעת מקשייו הרגשיים, ההתנהגותיים או ההתפתחותיים של הילד. ההורים מהווים את הדמויות המשמעותיות ביותר בחיי הילדים התלויים בהם במידה שאמנם הולכת ופוחתת ככל שהם גדלים אך עדיין בשנות התפתחותם והתבגרותם הם מהווים את הגורמים המשפיעים ביותר בחייהם. ברוב המקרים ההורים מוצאים דרכים להתמודד עם אתגרים שונים במהלך התפתחותם וגדילתם של ילדיהם. כאשר נוצר קושי להתמודד ולהבין מה קורה לילד/ה ופונים לעזרה מקצועית, יש לפעמים ציפייה כי המטפל "יתקן" את הילד ויחזירו "מתוקן". ההורים מרגישים עייפים, שחוקים וחסרי אונים מול הקשיים. אך בדרך כלל לא ניתן ליצור שינוי בילד בלבד, כיוון שהילד והמשפחה הם יחידה אחת שבין חבריה מתקיימים קשרים, תפקידים, יחסי כוחות וכדומה. לכאן נכנסת הדרכת ההורים, במטרה לברר יחד איתם את שאר חלקי התמונה, להאיר אותם וללמוד אילו שינויים יוכלו לעזור לילד/ה המטופל/ת. גם במקרים בהם המצוקה הרגשית או ההתנהגותית של הילד ניכרת רק בבית הספר, יש אפשרות כי הוא מבטא את מצוקותיו רק בבית הספר כיוון שבבית הוא נמנע מכך, מסיבות שונות.
בפגישות עם המטפל/ת ההורים מוזמנים להעלות נושאים מחיי המשפחה בהם ירצו לעסוק, בדגש על הילד/ה הנמצא/ת בטיפול. במקביל גם המטפל/ת יעלו נושאים שנראים להם חשובים לעסוק בהם, מתוך היכרותם עם הילד/ה במהלך הטיפול וישתף את ההורים במידע על התהליך ועל התרשמויותיו מן הילד. המטפל/ת אמנם לא משתפ/ת את ההורים בפרטי התכנים וההתרחשויות בחדר הטיפולים, אבל הוא או היא מסתמכים על החומרים העולים במהלך הטיפול על מנת לתת להורים הכוונה, הדרכה וייעוץ.
קיימים גם מקרים בהם די בהדרכת ההורים כדי לעזור לילד, אך כמעט ואין טיפול בילד שיכול להצליח ללא הדרכת הורים. במקרים אחרים הטיפול בילד הוא חלק נכבד וחשוב מן התהליך, והדרכת ההורים יכולה בעיקר ללוות את התהליך, כמו במקרים של ילדים עם הפרעות התפתחותיות, אוטיזם או הפרעות נפשיות קשות יחסית. אך גם כאן לא ניתן לוותר על הדרכת ההורים - הן כדי שהם יבינו טוב יותר מה עובר על ילדם והן כדי שיוכלו לקבל תמיכה והכרה בקשייהם ולפתח תובנות וכלים להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם. הדינמיקה הזוגית משחקת כאן תפקיד חשוב.
ברוב המקרים תהליך הדרכת ההורים מלווה את הטיפול בילד, אך גם כאשר הדרכת ההורים מתקיימת במקביל לטיפול בילד/ה, היא עומדת בפני עצמה. הדרכת ההורים כוללת בתוכה לא רק התייחסות למה שמתרחש בחדר הטיפולים, אלא גם להורות ולדינמיקה המשפחתית: יחסי ההורים (כל אחד מהם) עם הילד/ה המטופל/ת, יחסי הילד/ה ואחיו ויחסי ההורים בינם לבין עצמם, הן בהקשר להורות והן בהקשר לזוגיות שלהם. הזוגיות וההורות מתקיימות גם בנפרד וגם בשילובים שונים ביניהן. כך להדרכת ההורים נכנסות לעתים קרובות גם סוגיות של זוגיות.
הקשר בין ההורים מושפע ומשפיע על האינטראקציות בין בני המשפחה והדינמיקה המשפחתית, בדרכים גלויות וסמויות גם יחד. דוגמה נפוצה ומוכרת היא של הורים שעסוקים כל כך בטיפול בילדיהם ו"שוכחים" לתחזק את הקשר ביניהם, לעתים כהסחת דעת מקונפליקטים ומתחים שמתקיימים ביניהם. לעתים הקושי להיות פנויים לזוגיות קשור בחרדות שונות של אחד ההורים או שניהם, שאינן תמיד מודעות. במקרים אחרים הילד/ה "עושה בעיות" על מנת להסיח את דעת ההורים מקונפליקטים זוגיים, במטרה לא מודעת לשמור על הקשר ביניהם. יכולה להיות דינמיקה משפחתית שבה אחד הילדים בתפקיד של ה"בעייתי", וקשיי המשפחה מתנקזים אליו.
בתוך דינמיקה משפחתית ממוצעת כל אחד מבני המשפחה נוטל לעצמו מקום/תפקיד. כאשר התפקיד נשמר באופן נוקשה ולא גמיש, ניתן לצפות כי מתחת לפני השטח יש קונפליקטים הנובעים מן הקשרים השונים שנוצרים בין בני המשפחה. כמספר המשפחות כך גם מספר הווריאציות לקשרים ולהשפעות הפנימיות והחיצוניות בחיי המשפחה. כל אחד מן ההורים מגיב בדרכים שונות לדרישות ההורות ומביא ציפיות שונות מעצמו, מן הזוגיות ומילדיו. השפעות אלה קשורות לעתים קרובות למשפחות המוצא של כל אחד מן ההורים. לעתים אחד ההורים מתנגד מסיבות שונות לאופן שבו מגיב זולתו להתנהגותם של הילדים. כל אלה הן דוגמאות חלקיות לנקודות בהן עשויה להתקיים חפיפה בין הדרכת הורים לטיפול זוגי ומשפחתי.
