06/11/2019
כמה קשה לשחרר חפצים אה?
זה כאילו הם חלק מאיתנו לא? איך נשחרר?
זה נושא גדול מאוד שאני נפגשת איתו הרבה עם עצמי ובעבודה שלי עם א/נשים בעבודת המיון שאנחנו עושים יחד.
יש בו הרבה מרכיבים אז לא אכנס לכולם בפוסט הזה. לאט לאט אגע בנושא הזה...
מרכיב אחד שעולה כשבוחרים מה לשחרר ומה להשאיר זו תחושת החוסר. האין שעולה בנו ומקשה על העניין.
הרי אם אשחרר חפצים אשאר בלי... יהיה לי פחות...יהיה לי חסר....אני אהיה חסרה,פחות. ההסתכלות הזו על מה לא יהיה לי. וזה תוקע לדעתי. חוסם מלשחרר. מפחיד אותנו ברמות עמוקות ומשתק ובסוף אנחנו נשארים עם חפצים שלא משמחים אותנו ומועילים לנו ועדיין תחושת החסר נשארת כי הרי זה לא באמת קשור לחפצים...
אני מציעה שכאשר אנחנו ניגשים להחליט לגבי חפצים אם להשאיר או לא נסתכל על החפצים שאנחנו כן רוצים להשאיר. מה כן יש לנו. מה משמח אותנו, מה תורם לנו לבית. הפוקוס הוא במה יש ולא במה שאין. לא נסתכל על הערימה של האין אלא על הערימה שכן תישאר.
וזה תמיד תמיד מספיק ומבורך.
לא חסר לנו ובנו כלום
באהבה ג'אנט
סידורקל'ה