שי פלדמן - טיפול רגשי בשיטת ביירון קייטי

22/04/2020

להיות נוכחים פירושו לחיות ללא שליטה,
ולקבל תמיד את צורכיכם.

אין דבר גרוע יותר,
עבור אנשים עייפים מכאב
מאשר לנסות לשלוט במה שלא ניתן לשלוט בו.

אם אתם רוצים שליטה אמיתית,
הרפו מאשליית השליטה.
הניחו לחיים לחיות אתכם.
ממילא הם עושים זאת.

אתם רק מספרים את הסיפור
על כך שהם לא עושים זאת
וזה סיפור שאף פעם לא יכול להיות אמיתי.

אתם לא יצרתם את הגשם או
את השמש או את הירח.
אין לכם שליטה על הריאות שלכם
או על הלב שלכם.
רגע אחד אתם בריאים ושלמים
וברגע הבא אתם כבר לא.

כשאתם מנסים להיות בטוחים,
אתם חיים את חייכם בזהירות רבה מאוד-מאוד
וייתכן שתמצאו את עצמכם ללא חיים בכלל.
הכל מזין אתכם,
אני אוהבת לומר-
"אל תזהרו, אתם עלולים להיפגע".

-ביירון קייטי.

קטע הזה עבורי הוא מאוד עוצמתי, מה דעתכם?
האם יש לנו את היכולת לוודא שמשהו בטוח?
או שזאת רק אשליית השליטה שאנו מאמינים לה?

🖤

לעוד על ביירון קייטי ועל טיפול בשיטה: https://www.theworkwithshay.com/

21/04/2020

אם יש לכם בעיה עם בני אדם או
עם מצבו של העולם, אני מזמינה
אתכם לרשום על הנייר את
המחשבות המלחיצות הללו
ולחקור אותן.

עשו זאת למען אהבת אמת
ולא כדי להציל את העולם.

לאחר מכן הפכו את המחשבות הללו-
כדי להציל את העולם שלכם.

לא זאת הסיבה שבגללה אתם רוצים
להציל את העולם מלכתחילה?
כדי להיות מאושרים?
אז דלגו על האמצע, והתחילו להיות
מאושרים מכאן! אתם העולם. אתם האחד.

כך אתם נשארים פעילים, אבל אין בכם פחד,
אין שום מלחמה פנימית. שוב אין זאת מלחמה
שמנסה ללמד שלום. מלחמה לא יכולה ללמד
שלום. רק שלום יכול ללמד שלום.

אתם שואלים את השאלות של שיטת ה'עבודה'
ועושים את ההיפוכים ומתחילים
לשים קץ לסבלכם, ובכך אתם גם
מתחילים לשים קץ לסבלו של העולם.

-ביירון קייטי.

מה קורה בעולם היום שמטריד אתכם?
שאתם מוצאים את עצמכם מבקרים אותו
שוב ושוב במחשבותיכם? כועסים
ומתלוננים עליו בפני אחרים?

קחו את כל המחשבות האלו ועשו עליהם
את שיטת ה'עבודה' של ביירון קייטי.
4 שאלות פשוטות ו3 היפוכים.

המחשבות האלו נותנות לכם הזדמנות לסיים
את המלחמה הפנימית ולהתנהל בשלווה בזמן
שאתם פועלים מול אותו נושא.

שחרור הכעס מול זה מאפשר לכם להיות יותר
אקטיביים ופחות פסיביים כי אתם מבינים מה
קשה לכם באמת שמה- והכרה עצמית בחוויה
שלי היא השחרור האמיתי.

לעוד מידע עליי ועל השיטה:
https://www.theworkwithshay.com/

14/04/2020

מה לדעתכם הכוונה שלה? 🖤

12/04/2020

אני אוהבת שהתפקיד שלי מתבטל
למה שארצה להיראות כחכמה או כקדושה?
מה ארוויח מכל זה מלבד סיפור?
כל ידיעה שהגעתי אליה היא בשבילי
ואין שום דרך שבה אוכל לתת לכם אותה.

וגם אילו יכולתי לתת לכם את ההבנה שלי,
הייתי מצהירה בכך: שאתם לא מסוגלים
לעשות את זה, אז אני אעשה זאת במקומכם.

וכך הייתי מלמדת אתכם להיות תלויים,
ואומרת לכם שהתשובות נמצאות
אי שם מחוץ לכם.

אין לי כלום מלבד השאלות.
ואני מכירה את היהירות שבמחשבה,
שבני אדם זקוקים להצלה.
אם אני יכולה ללכת אל האור גם אתם יכולים.

כשאנשים עונים על ארבע השאלות,
הם מתחילים לפרק את כל מה
שהם חושבים שהם,
ואת כל מה שהם מאמינים שהוא
מפחיד בקיום שלהם.

ותוך כדי התהליך הזה,
בעודם מפרקים את הסיוט,
הם מתחילים להבחין
שאפילו החלום על מה שיפה
הוא לא נכון.

עד שבסופו של דבר לא נותר להם דבר
מלבד טבעם האמיתי.

-ביירון קייטי.

09/04/2020

חג ניקיונות שמח לכם 🖤

07/04/2020

הכאב הוא תמיד בדרכו החוצה,
זה סיפור על העבר.
כל כאב שאי פעם חווינו,
כל הכאב שכל אדם על פני כדור
הארץ חווה אי פעם, נעלם ברגע
הנוכחי שמתרחש עכשיו.
אנחנו חיים במצב של חסד.

-ביירון קייטי

מזמינה אתכם לעקוב אחרי גם באינסטגרם: https://www.instagram.com/shayfeldman/

01/04/2020

30/03/2020

תהליך עם נערה בגיל ההתבגרות (מודה שהכי הכי אוהבת לעבוד איתן אולי בגלל המהירות שהדברים קורים שדפוסי המחשבה המכאיבים עוד לא מושרשרים מאוד עמוק). התכתבות מרגשת עם אימא שלה וכמובן באישורה 🙏💕

26/03/2020

כשאני מרגישה שהדברים שאני עושה
הם בזבוז זמן, חסרי-תועלת, חסרי-
משמעות ופשוט לא חשובים אני
נזכרת בקטע הזה שלה וזה מחזיר אותי
חזרה למציאות, לאמת שלי ומה שעבורי
נכון לעכשיו-

הדרך הראשית היא קלה.
היא מה שמתגלה כאן ועכשיו.
"לענות לאימייל" - "לא לענות לאימייל"
זוהי הדרך הראשית.
מה שאתם עושים או לא עושים
זאת התרומה שלכם למציאות.
אין דבר קל מזה.
אין צורך בשום דבר נוסף.
אתם לא יכולים לטעות.

השבילים הצדדיים הם השיפוטים שלכם
על מה שאתם עושים או לא עושים.

זה מקשה מאוד על החיים, כשאתם
מכנים את מה שאתם עושים-
"לא נכון", "טיפשי" או "מיותר",
כלומר, כשאתם ממעיטים בערכו
של מה שכבר נעשה.

ההשוואה בין מה שעשיתם לבין מה
שהייתם צריכים לעשות,
המחשבה שאתם צריכים להוכיח את עצמכם
על פי סטנדרט חיצוני כלשהו,
היא הדרך הקשה.

מה שיש הוא בדיוק מה שאמור
להיות ממש ברגע זה.

אתם יכולים להתווכח עם העבר כאוות נפשכם,
אבל גם שתמצאו את הסיבות הטובות ביותר,
המשכנעות ביותר והאנושיות ביותר לכך שהוא
היה צריך להיות שונה, העבר יישאר כשהיה.

למדו מהעבר בהחלט, אבל אם אתם מרגישים
אשמה או בושה כלשהי בגללו,
אתם רק מתייחסים לעצמכם באלימות
ולאלימות לא עובדת.

אתם לא יכולים לשנות את העולם המושלך,
אבל אתם יכולים לשנות את התודעה
שעושה את ההשלכה.

פשוט תשימו לב מתי הדברים יוצאים מאיזון.
אתם לא צריכים לנחש זאת.
ישנו סימן מובנה, שתמיד יודיע לכם על כך-

הסימן הזה נקרא מתח.

המחשבות שלכם על החיים, שעוד לא חקרתם,
גורמות לכם להאמין שמשהו לא בסדר,
וזה אף פעם לא יכול להיות נכון.

המתח מאפשר לכם לדעת מתי עליכם
לחקור את המחשבות שלכם.
אז שפטו את אלו סביבכם,
כתבו את המחשבות שלכם,
שאלו את ארבע השאלות,
ועשו את שלושת ההיפוכים
החיים כשלעצמם הם נטולי מאמץ,
לכן אם יש לכם בעיה עשו את ה'עבודה'.

-ביירון קייטי.

למידע על טיפול בשיטת ה'עבודה' של ביירון קייטי
https://www.theworkwithshay.com/contact

24/03/2020

אתם לא יכולים להפוך אנשים למוסריים.
אנשים הם מה שהם,
והם עושים את מה שהם עושים,
עם החוקים שלכם או בלעדיהם.

הדרך הטובה ביותר,
הדרך היעילה היחידה,
היא לשמש דוגמא אישית,
ולא לכפות את רצונכם.

אני נהגתי לנסות להפוך את ילדי למוסריים
באמצעות כך שאמרתי להם-
מה הם צריכים לעשות, מה אסור להם לעשות,
מה הם צריכים לאהוב, ומה הם לא צריכים לאהוב.

ברוב בלבולי ניסיתי להיות אימא טובה
וחשבתי שזאת הדרך להפוך אותם לאנשים טובים.
כשהם לא עשו מה שרציתי,
נהגתי לבייש אותם או להעניש אותם,
מתוך אמונה שזה לטובתם.

וכך למעשה לימדתי אותם להפר את החוקים שלי
ולהיזהר מאוד לא להיתפס.
לימדתי אותם שהדרך להשיג שלווה בבית שלנו
היא להתחמק ולשקר.

אני עצמי עשיתי רבים מהדברים שלימדתי אותם
לא לעשות ולא הודיתי בכך באוזניהם.

אני המשכתי לעשות את הדברים הללו אפילו
שהסתכלו עלי.

וציפיתי שהם לא יעשו את הדברים האלו
רק מפני שאמרתי להם לא לעשות אותם.

זה לא הצליח, זה רק בלבל אותם.

-ביירון קייטי.

מה דעתכם האם אפשר לבקש מילדים "לעשות" את מה שאנחנו אומרים ו"לא לעשות" את מה שאנחנו מתנהגים?
מעניין אותי מה הגישה "החינוכית" שלכם בעולם? לדעתכם אפשר להעניש אנשים לטובתם? האם זאת הדרך להפוך אחרים למוסריים יותר? 🖤

22/03/2020

אוקסימורון מושלם...
מתחברת מאוד למשפט,
האם גם אתם חווים את זה כנכון עבורכם? 🖤

19/03/2020

אם יש מישהו בחיים שלכם (במיוחד מישהו
שקרוב ויקר לכם) שלא משנה כמה פעמים
תבקשו ממנו לעשות משהו (שאתם יודעים
שעבורו זה מאמץ ממש ממש קטן וזה מאוד
יקל עליכם אם יעשה את זה) ובכל זאת
למרות כל ההסברים, הבקשות, אם זה בטוב,
אם זה ברע, אם זה בנורא, בהתעלמות,
בהענשה, בשתיקה ובכל דרך פאסיבית-אגרסיבית
שניסיתם זה לא עזר. הקטע הזה של ביירון קייטי
הוא בשבילכם...

בכל בוקר מצאתי אותם על הרצפה,
ובכל בוקר חשבתי-
"הילדים שלי צריכים לאסוף את הגרביים שלהם"
זאת הייתה הדת שלי.
הייתי מתמלאת בזעם ודיכאון מפני שהאמנתי,
שהגרביים הללו לא צריכות להיות על הרצפה
(למרות שהן אכן היו שם בוקר אחר בוקר)
ושהילדים שלי צריכים לאסוף אותם
(למרות שבוקר אחרי בוקר הם לא אספו אותן).

אני עושה שימוש בדוגמא של הגרביים,
אבל אתם עשויים לגלות שאתם חושבים
את אותן מחשבות בנוגע לאיכות הסביבה,
לפוליטיקה או לכסף.
אנו חושבים שהדברים האלה צריכים להיות
שונים מכפי שהם ברגע זה, ואנחנו סובלים
מפני שאנחנו מאמינים למחשבות שלנו.

הילדים שלי מספרים לי, שהם כבר
אוספים את הגרביים שלהם מהרצפה.
הם מבינים עכשיו.
מפני שכאשר אני נעשיתי שלווה,
הם מצליחים לשמוע את עצמם.
כל מה שאני פותרת,
גם הם פותרים.
הם אני והם החיים בהתאם
למה שהאמנתי בו.
הם מרפים מהיצמדות לרעיונות
רבים שלהם- שאני לימדתי אותם.
הם נעשים שלווים.

זה מה שעושה ה'עבודה' בשביל כולם.
לזה אני מתכוונת במשפט
"לחזור לעצמכם".

-ביירון קייטי-

החלק בו היא כותבת "שכאשר נעשיתי
שלווה, הם מצליחים לשמוע את עצמם"
יושב לי מאוד חזק, כי אני רואה שגם
בחיים שלי, שאני מפסיקה לדבר, להעיר,
להסביר, להציע, לאדם מולי נשאר לו רק
לשמוע את הקולות שעולים מתוכו,
אין אותי יותר כקול חיצוני שאפשר להדוף
אותו ולשים את הכעס עליו,
ושמשהו עולה מתוכך,
ההסתכלות הפנימית היא אחרת,
ואז אני רק נשארת שם,
לקבל ולהכיל אותו,
שהוא מבין מה שהוא צריך להבין
וזה כל מה שאני רוצה,
להיות שם בשבילו.

האם גם לכם הייתה חוויה דומה?🖤