יעל שחר - פסיכותרפיה גופנית

27/01/2020

קהילה יקרה, ספריה ששימשה בנאמנות מספר מטפלים ואנשי מקצוע - כולה למסירה.
הספרים בקרית טבעון.
מוזמנימות לתאם, לבוא ולקחת 🍃

28/05/2018

IBPJ Spring issue is online - The papers in this issue frame our psychological abilities to look within, sense within, be within, and accept what is to be. Our contributors share their research and their explorations into: body awareness; bodily lies and deceptions that impact the quality of our lives; emotional competence through embodiment to facilitate learning; and meeting death with compassion, grace, body-to- body, soul-to-soul. (Editorial Team)https://mailchi.mp/4f8e87e488f5/ibpj-spring-issue-is-online

15/12/2017

אלא לראותם בלבד "הנרות הללו שאנו מדליקים...אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד" יש משהו מעניין בדרך שבה החיים מובילים אותנו למקצוע ולעיסוק של חיינ...

04/02/2017

"לפעמים הקליניקה שלי מרגישה כמו מרפסת שצופה על נוף. הנוף לעתים סוער ורטוב, ולעתים רגוע יותר ושמשי. כשאנחנו על המרפסת אוחזים ידיים, שוקעים לתוך המראות, נושמים את הקולות, אנו מבקשים להרגיש חלק, להרגיש בית, ולשעה קלה אנו מרגישים ברי מזל להיות חלק מהעולם למרות הכל ובגלל הכל"

והיי לי אם ואחות לפעמים הקליניקה שלי מרגישה לי כמו בית מחסה לחסרי בית ביום חורף קר. בית מחסה שמאפשר מקום זמני מבלי לדעת לאן היעד הבא. ...

30/01/2017

"חשבתי שדרך השפה אמצא את החיבור בתוך הפערים שבתוכי ומתוכי אל החברה והעולם. להפתעתי ההיפך קרה. כל מפגש בעברית הרגיש לי זר, צורם, חודרני, פולשני. נזקקתי לתיווך ששפה שנייה עושה. נזקקתי לשפה זרה כדי שתוכל לתרגם את תהליכי הנפש שלי. מצאתי (ועדיין מוצאת את עצמי) חשופה מול כל מטופל ומטופלת שיושבים מולי. אני מבינה כי אני מרגישה עירומה וחשופה. כי אין לי פרגוד של מילים חדשות, שפה אחרת, שמאחוריה אוכל להסתתר..."
לקריאה:
https://goo.gl/rvmEmJ

עברית שפה קשה כמו לכל מקצוע, גם לעולם הטיפול יש שפה משלו. כל 'מגזר' מביא את הלהג שלו לשפה הכללית. אני, את הכשרותיי עברתי בלונדון. את הט...

15/01/2017

להנהגה יש מחיר, ולעיתים מחיר כבד. היא לא פעם מגיעה על חשבון החיים האישיים של המנהיג, על חשבון רצונותיו האישיים, על חשבון חייו. כמטפלים, חלקנו לפחות, לא פעם נכנסים למשבצת ההנהגה. זה לא בהכרח קורה מתוך בחירה. הדרך נפתחת ויוצרת אותך. אנשים נכנסים לתוך חייך גם בלא ידיעתך. אחרים מחכים להשראה ומקווים לקבל את זה דרכך. מבלי לשים לב, מתחילה ההפנמה כי אם חשבת שחייך הם אישיים ופרטיים, טעית. כי בסוף יום כשעזבת את הקליניקה, כל אותם האנשים שפגשת, כל אותם האנשים שקראו אותך, הם מתלווים אליך. הם לא נעלמים כאשר חדר הקליניקה נסגרת או כשההרצאה מסתיימת. וכשהם הולכים אל ביתם, את או אתה מתלווים אליהם בליבם ובמחשבתם, מהדהדים את קיומכם ללא הרף.

לבו של מנהיג מאיר בנאי "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות" (פרקי אבות) קשה לתת למישהו שנגע בכל כך הרבה אנשים ללכת. לא הכרתי אותם איש...

08/01/2017

אם נסכים להתבונן ב'ילד של כולנו' כאל ביטוי לחוסר האיזון שאנו נמצאים בו, בו אבדנו את כוכב הצפון שלנו, כאשר אין מתווה ברור 'מאין באנו ולאן אנו הולכים', נבין כי עבודה רבה מוטלת עלינו. לא בשונה מ'מוריד הגשם', עבודתנו לא חייבת לצאת אל הרחובות, היא אינה מתבטאת בהכרח בהנפת שלטים או בהשמעת קולות זועמים. היא מתבטאת בהסכמה למצוא מקום בה נוכל לאפשר לאיזון לחזור. מקום בו נוכל לנשום ולווסת את הגוף שמכיל בתוכו איברים רבים שונים ואף מנוגדים. מקום שמוכן לקחת אחריות כי כשלך כואב ותקוע, ביכולתי להשפיע מתוכי עליך מתוך ההסכמה כי אין אנו באמת נפרדים. כי כשאצלך השמש זורחת ייתכן ואצלי היא שוקעת, אך שנינו נמצאים באותו השדה ועליך להזכיר לי את הזריחה ועלי להזכיר לך את השקיעה.
קראו:
https://goo.gl/GEzuUo

'הילד של כולנו' בשבוע של ססמאות, טעינה קוטבית של טוב מול רע, של אשם או זכאי, של צדק מול עוול, הביטוי 'הילד של כולנו' הופרח הרבה לאוויר....

26/12/2016

"והנה שוב חנוכה. ותוך כדי מבט מרצד בחנוכייה של הבית ממול, אני מבינה פתאום שאולי בעצם לא הבנתי כלום. ש'הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד'. שאולי דווקא העשייה המאירה והמחייה (אולי) אינה בהתפלשות ובצלילה פנימה אל קו האש כדי למצוא ניצולים, אלא דווקא בעדינות שצומחת מתוך התבוננות שאינה מנסה להחיות או להמית, לא מנסה להציל או לקיים. עדות אנושית לסבל הקיומי של זה שמולי, ההסכמה להינגע ולהיפגש אך מבלי להשתמש בהם לצורך ההתפלשות העצמית שלי בדמי.
אלא לראותם בלבד, בעין חדה ובלב חומל"
לקריאה:
https://goo.gl/Wcxi0s

אלא לראותם בלבד "הנרות הללו שאנו מדליקים...אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד" יש משהו מעניין בדרך שבה החיים מובילים אותנו למקצוע ולעיסוק של חיינ...

16/12/2016

עם כל נערה, אשה ואף גבר שנכנסים אל הקליניקה ומביאים אתם חוויות גילוי עריות או ילדות ספוגה באלימות כזאת או אחרת, מביאים הם אתם באופן בלתי נמנע גם את העדות הנוקבת והחיה של כל אנשי הדממה שהיו בחייהם. פעם זו האמא, השכנה, המורה או סתם עוברת אורח. כל אלו שהיו ויכלו לשמוע או לזהות מצוקה. כל אלו שהריחו וחשדו שמשהו לא כשורה אך עדיין בחרו לשתוק. כל אלו שמפחד להתערב או להתלכלך ביחסי ציבור בחרו לשמור על 'ניטרליות' ולהתעלם.

אנשי הדממה אין לב שנשאר אדיש השבוע למראה ההקלטות מסוריה שרצות ברשת. אנשים ברגעים לפני מותם הקרב והצפוי, אך גם הנמנע, משתפים מעט ממה ...