23/02/2026
אתמול בבוקר ישבתי למדיטציה והייתי עצבנית. כעסתי בפנים ואמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני יכולה לשבת למדיטציה ככה. אבל בכל זאת התיישבתי והתמקדתי בנשימות.
הרגשתי את כיווץ הכעס בבטן.
שמעתי את הקולות בראש שמספרים לי למה זה ממש לא בסדר.
נשמתי.
הקוועץ' בבטן המשיך ואני המשכתי להתבונן בו.
השתדלתי ממש שלא להאמין לסיפור שבראש, אלא רק להקשיב בסקרנות למה שהוא מספר.
זה לא היה נעים במיוחד...
המשכתי לנשום ולהתבונן.
בסוף המדיטציה הרגשתי קלה יותר.
הכעס השתחרר מעט. התחלף ביותר נחת.
כשהתחלתי את היום שלי הצלחתי שוב להביט בכעס שעולה ולא לפעול מתוכו.
למדתי שוב שאני יכולה להיות עם כל רגש שעולה ולתת לו מקום באמת,
ובמקביל שאני ממש לא חייבת לפעול מתוכו.
זה המשמעות של חופש אמיתי.
וזו הסיבה שאני מתרגלת כל יום.
זה לא כדי להיות רגועה יותר או להוריד מתח
זה כדי שאוכל להכיר יותר מקרוב את מה שקורה בתוכי ולקבל חופש בחירה איך לפעול בעולם.
