23/08/2024
פרשת עקב
כאשר קראתי את הפרשה, צד את עיני משפט קצת תמוהה והייתי אומרת, מעצבן.
"וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ:"
מה הקטע?
למה ייסורים?
מה העניין שלנו ב לגרום לילדים שלנו ייסורים?
מה העניין של בורא עולם לייסר אותנו? והחודשים האחרונים הם מייסרים במיוחד.
במפגשים של פרשת השבוע (בזום ובביתי) דיברנו עלינו כאמהות, שלפעמים "מייסרות", מאתגרות את הילדים כדי לעזור להם לגדול.
נכון הוא שלפעמים הדרך לגדול, מלווה בייסורים, בנסיונות, באתגרים ובהתמודדויות.
מה שנקרא "כאבי גדילה".
לא נעים אבל כנראה הכרחי, וסביר להניח ש "יש מטרה בייסורי הגדילה שאנחנו עוברות ועוברים".
מטרה אחת של הייסורים היא לחבר אותנו לכוחות הנפש שיש לנו ולא ידענו שהם קיימים. כשאנחנו נאלצים להתמודד עם קשיים, אנחנו מגלים בתוכנו כוחות ואיכויות שלא ידענו שהם קיימים בנו. יוצא שהייסורים עוזרים לנו להוציא לפועל יכולות הטמונות בנו.
מטרה נוספת של הייסורים היא להיות סוג של נורת אזהרה שאומרת לנו "צריך לעשות שינוי"!!! יש משהו שאנחנו עושות.ים לא נכון. אפשר לומר, שהייסורים מאפשרים לנו לעשות חשבון נפש. מה אני צריך לשנות בחיים.
פעמים רבות, כשאנחנו בייסורים, אנחנו מגלות.ים אנשים נפלאים שהם פה בשבילנו. סביר להניח שזו מטרה נוספת של הייסורים.
אז,
כשאת.ה חווה ייסורים וזה ממש, אבל ממש לא נעים
תזכר.י שהשורש שלהם הוא אך ורק לטובתך.
השתדלי לקבל אותם בהבנה, בחיוך, אולי אפילו באהבה.
ועוד תוספת מקסימה בעיני מדברי הבן איש חי, המעלה את השאלה
מדוע כתוב "כאשר ייסר איש את בנו, הרי היה צריך להכתב "כאשר ייסר אב את בנו".
באופן טבעי מונחה האבא גם על פי שקולים חיצוניים, שלא יתבזה ע"י שגידל בן רע מעללים, שלא יהיה לו חס ושלום "בֵּן מֵבִישׁ וּמַחְפִּיר" (משלי יט, כו).
לעומת זאת, אדם זר שמגדל ילד ומפרנס אותו, כשהוא מחנך ומייסר את "בנו" המאומץ זה, הרי בוודאי מתכוון אך ורק לטובתו של הבן בלבד, שהרי גם במקרה שהחניך לא ילך בדרך הישר לא איכפת לו מכך, ואין לו חרפה כמו לאביו מולידו.
אף הייסורים שמביא עלינו הקדוש-ברוך-הוא, ידמו לייסורים שמייסר איש את בנו המאומץ, שנועדו אך ורק לטובת הבן בלבד, בלי שום טובת הנאה לאבא עצמו. ולכן דקדק הכתוב בלשונו "כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ", אך ורק טובתך האישית נוגעת להקב"ה, בלי שום תערובת של שיקולים אחרים חס ושלום.
מאחלת לכולנו שנקבל את "כאבי הגדילה" בהבנה, ונזכה לגדול גם בזכותם.
