עדנה וינברגר מטפלת רגשית

עדנה וינברגר מטפלת רגשית מטפלת רגשית קוגניטיבית התנהגותית בחדרה והסביבה.
מציעה טיפול קצר מועד לאנשי הייטק.

חיפוש עבודה הוא תהליך נפשי ורגשי, לא רק מעשה פרקטילעיתים נדמה שחיפוש עבודה הוא רק עניין של קורות חיים ראיונות וקצת מזל. ...
08/08/2025

חיפוש עבודה הוא תהליך נפשי ורגשי, לא רק מעשה פרקטי

לעיתים נדמה שחיפוש עבודה הוא רק עניין של קורות חיים ראיונות וקצת מזל. בפועל מדובר במסע פנימי. תהליך שדורש התמודדות עם חוסר ודאות, דחייה, אובדן תחושת ערך ולעיתים גם פגיעה בזהות האישית.

אנשים שיוצאים לחפש עבודה נושאים איתם לא רק ניסיון מקצועי אלא גם זיכרונות של הצלחות ואכזבות פחדים מהעבר ותקוות לעתיד. כל שליחת קורות חיים יכולה לעורר תחושת תקווה אך גם חשש מדחייה. כל ראיון עבודה עשוי להציף תחושות של חוסר ביטחון או צורך להוכיח את עצמנו שוב ושוב.
המעברים בין התלהבות לייאוש, בין התעוררות פנימית לנטישה עצמית, יכולים להיות חדים וכואבים. גם השקט מהצד השני, חוסר המענה, עלול להתפרש כאמירה ערכית עלינו למרות שבפועל זה כמעט תמיד עניין טכני או מקרי.
הפער בין מה שאנחנו יודעים שאנחנו שווים לבין מה שהעולם רואה או מתעלם ממנו יוצר קונפליקט פנימי שדורש עיבוד. לעיתים מתעוררת בנו תחושת קטנות ולעיתים דווקא התנשאות הגנתית. שתי התחושות הן ניסיון לשמור על תחושת עצמי שלא תתפורר תחת לחץ מתמשך של חיפוש.
ולמרות כל זאת, החיפוש עצמו עשוי להפוך לתהליך של גילוי עצמי. כל פעם שאנחנו עוצרים לשאול מה באמת נרצה לעשות מי אנחנו רוצים להיות ובאיזה סביבה ייטב לנו אנחנו מתקרבים לא רק לתפקיד הבא אלא גם לעצמנו.
חשוב להיעזר במילים טובות, בעיניים שרואות אותנו, במי שיכול להזכיר לנו את הערך שלנו גם כשאנחנו שוכחים אותו. התהליך הזה אמנם כרוך באי ודאות אך יש בו גם אפשרות להתפתחות.
אנחנו לא רק מחפשים עבודה. אנחנו מחפשים מקום. שייכות. משמעות. זהות.

ולפעמים דווקא ברגעים שבהם נדמה שאנחנו הכי אבודים אנחנו בעצם כבר בדרך למצוא את עצמנו מחדש.

"זהו! החלטתי!... טוב, רגע. אולי לא. בעצם כן. או שלא."מוכר?הרבה מאיתנו מתמודדים עם קושי לקבל החלטות  קטנות וגדולות.אם גם ...
07/08/2025

"זהו! החלטתי!... טוב, רגע. אולי לא. בעצם כן. או שלא."

מוכר?
הרבה מאיתנו מתמודדים עם קושי לקבל החלטות קטנות וגדולות.
אם גם את/ה אומר/ת לעצמך "אני הולך על זה!" ואז אחרי רבע שעה תופס/ת רגליים קרות, זה לא אומר שאת/ה לא יציב/ה או מבולבל/ת זה אומר שאת/ה אנושי/ת.

אבל למה זה כל כך קשה?
כי קבלת החלטות, במיוחד כשמדובר בשינויים משמעותיים כמו שינוי קריירה, סיום לימודים, או התחלה חדשה מפעילה רגשות.
פחד. ספק. חרטה עתידית. תחושת פספוס. צורך בשליטה.
וכשכל הרגשות האלה עולים באופן טבעי, אנחנו מנסים להימנע מהם.
ואיך נמנעים? דוחים. מתלבטים. משנים כיוון. מחכים שהרגש ייעלם.
אבל הנה הקאץ': הוא לא נעלם. הוא פשוט עובר לדלת האחורית ויושב שם על הספה, עם שלט, ומנהל לנו את החיים.

אז מה כן אפשר לעשות?
לתת מקום לרגשות שעולים לפני החלטה – גם אם הם לא נוחים. לא חייבים לפעול לפיהם, אבל כן חשוב לשים לב אליהם.

להפריד בין עובדות למחשבות "אני מרגיש פחד" זה לא אותו דבר כמו "זה סימן שזו טעות".

לשאול את עצמי מה חשוב לי? מה אני רוצה לטפח בחיים שלי? ולבחור בהתאם לערכים שלי, גם אם זה לא נוח.

להסכים לקבל החלטות מתוך אי-ודאות כי החיים לא מגיעים עם תעודת אחריות, וגם לא עם כפתור undo.

לבחור פעולה אחת קטנה קדימה במקום לשבת ולחכות להרגיש מוכנ/ה ב-100%.

ובסוף, אולי נגיד לעצמנו:
"זה מפחיד. זה לא קל. ואני עדיין יכול/ה לבחור. באומץ, ובכנות."

ואם נתחרט? נלמד. נתקן. נבחר שוב.
הרי גם חרטה היא לא אסון היא פשוט עוד דרך להכיר את עצמנו טוב יותר.

למה אני מרגיש לבד גם כשיש אנשים סביבי?יש בדידות, ויש את מה שאתה מרגיש הבדידות שלך לא נובעת מזה שאין לך אנשים.היא לא בהכר...
31/07/2025

למה אני מרגיש לבד גם כשיש אנשים סביבי?

יש בדידות, ויש את מה שאתה מרגיש הבדידות שלך לא נובעת מזה שאין לך אנשים.
היא לא בהכרח קשורה למספר החברים, או אם אתה בזוגיות.
היא לא מתרככת גם כשאתה הולך לקבוצות, או משתדל להיות חברותי.
הבדידות שאתה נושא איתך היא רגש ישן מאוד.היא נולדה איפשהו כשהיית קטן, אולי תינוק. כשהלב שלך קרא, ואף אחד לא בא.
או כשבאו אבל לא ראו אותך באמת.
אולי למדת להפסיק לבקש, לסמוך רק על עצמך,
להתכווץ כדי לא להפריע, או לחייך בזמן שכל הגוף בפנים רצה לבכות.
ואז הבדידות כבר לא הייתה תחושה זמנית
היא הפכה להיות איך שהעולם מרגיש.
היום, אפילו כשמישהו באמת רואה אותך משהו בתוכך לא מאמין.
הבדידות התיישבה עמוק בתוך הזהות אין מקום אמיתי בשבילי, אף אחד לא באמת יישאר,
אם יכירו אותי לא יאהבו.
אבל יש גם חדשות טובות בדידות כזו לא נולדת איתה היא נוצרה בתוך קשר,
וזה אומר שהיא יכולה גם להתרפא בתוך קשר.
קשר עדין, עקבי, שלא מוותר קשר שמוכן לחכות לך גם כשאתה מתחבא.
זו עבודה איטית, אבל בכל פעם שאתה מרשה למישהו לראות עוד טיפה ממך הבדידות מתחילה להיסדק ולפעמים דרך הסדק הזה נכנס קצת אור.
אתה לא לבד. גם אם המוח שלך צועק שכן.
אתה לא דפוק אתה פשוט מישהו שפעם נאלץ להסתדר לבד יותר מדי זמן.

אתה לא אשם במה שקרה אבל אתה אחראי למה שקורה מכאן.יש אנשים שמעדיפים להישאר לגור בילדות, גם אם אין שם מיזוג רגשי, חיבוק רא...
29/07/2025

אתה לא אשם במה שקרה אבל אתה אחראי למה שקורה מכאן.

יש אנשים שמעדיפים להישאר לגור בילדות, גם אם אין שם מיזוג רגשי, חיבוק ראוי או מטבח מאוזן.
הם כבר מזמן בגיל של משלמי ארנונה, אבל בתוכם מחכים שמישהו סוף סוף יגיד להם אני רואה אותך. אתה לא לבד. מגיע לך אהבה.
ולפעמים באמת לא היה שם מי שיגיד.
היו הורים עסוקים, מבולבלים, קרים, ביקורתיים, או פשוט לא מתאימים לתפקיד (אנחנו לא באים ממקום שיפוטי חלילה).
הילד נאלץ להמציא דרכים לשרוד לרצות, לשתוק, להתחבא, להיות חכם מדי, מצחיק מדי, עצמאי מדי.
אבל אז מגיע רגע שבו אתה כבר לא הילד הזה.
אתה כבר לא תלוי. אתה לא שבוי.
וזה הרגע שבו השאלה משתנה
לא מה הם לא נתנו לי אלא מה אני מוכן לתת לעצמי עכשיו?
פסיכולוגים מדברים על המושג Reparenting – הורות מחדש.
לא תיקון נוסטלגי, אלא היפוך עדין של כוחות:
אתה, המבוגר, לוקח את הילד הפנימי ביד ונותן לו את מה שהוא חיכה לו עשרות שנים.
זה לא קסם.
אבל זה ריפוי.
וזה מתחיל בהחלטה פשוטה:
להפסיק לצפות מאנשים שפצעו אותך להפוך למרפאים.
ולהתחיל להיות מרפא של עצמך.
איך עושים את זה?
במקום לשפוט את עצמך אתה לומד להקשיב
במקום לברוח למוכר אתה לומד להישאר עם הרגש
במקום לחכות שיבואו אתה לומד לבוא לעצמך
תשאל: מה הייתי עושה עבור הילד שהייתי, לו הייתי ההורה שלו היום?
והתשובה?
תתחיל לעשות את זה עכשיו. לאט. באהבה. בלי תנאים.
כי מגיע לך הורה.
וגם אם הוא לא היה שם אתה כאן. וזה לא מעט בכלל.
הגיע הזמן להפסיק לצפות לחיבוק ממי שלא יודע לחבק. וללמוד לחבק את עצמך.

מטפל מהולל  אמר לנו פעם "יחסים לפני הכל".ואנחנו ישר נשלפנו עם כל מה שלמדנו מה עם מטרות טיפול? מה עם תרגול? מה עם הרגלים?...
27/07/2025

מטפל מהולל אמר לנו פעם "יחסים לפני הכל".
ואנחנו ישר נשלפנו עם כל מה שלמדנו מה עם מטרות טיפול? מה עם תרגול? מה עם הרגלים? מה עם כלים קוגניטיביים? ומה עם זה שפשוט כואב לנו, ולא תמיד בא לנו קשר? לפעמים בא רק תוצאה.
אבל הוא התעקש.
"תנסו להיזכר בקשר אחד בחיים שלכם שבו לא הרגשתם שאתם צריכים להיות מישהו אחר."
חשבנו רגע. ואז נזכרנו במוכר הפלאפל ברחוב
הוא תמיד שואל אותנו "חריף או רגיל?"
ולא משנה מה אנחנו עונים הוא שם חצי חצי. בלי ויכוחים, בלי ניתוחים, בלי "מאיפה זה בא לך".
אמרנו לו זה קשר בטוח.
והוא חייך ואמר: "בדיוק. זה קשר שמכיל גם את החריף וגם את הרגיל, בלי שתצטרכו לבחור צד."
וזה בדיוק העניין.
טיפול אמיתי זה לא רק טכניקה ולא תכנית פעולה. זה לא טבלת אקסל ולא מדריך של חמישה שלבים ליציאה ממשבר. טיפול הוא מרחב.
מרחב שבו אפשר לבכות, לצחוק, לשתוק ושמישהו יהיה שם, בלי להיבהל.
לפעמים זה כל מה שצריך: שמישהו ישב איתך, רגע לפני שאתה מתפורר, ויגיד בלי מילים "אני כאן. לא הולך. לא שופט. לא מנסה לתקן. פשוט איתך."
וזה, חברים, בלי אפקטים של המטריקס, בלי אוזניות, בלי ניאו זה הקסם האמיתי.
יחסים לפני הכל.
ועדיף עם טחינה בצד.

היי חברים פונה אליכם לא רק כעוד מטפלת רגשית  אלא כבת אדם שרואה כמה אנשים סביבנו מסתובבים עם לב עמוס, מחשבות טרודות וצורך...
25/07/2025

היי חברים
פונה אליכם לא רק כעוד מטפלת רגשית אלא כבת אדם שרואה כמה אנשים סביבנו מסתובבים עם לב עמוס, מחשבות טרודות וצורך פשוט שמישהו יראה אותם באמת
אז אם אתם או מישהו שאתם אוהבים מחפשים מקום בטוח, נעים ומכיל לדבר, לעבד, להבין ולנשום אני כאן
עם קפה, בלי שיפוט, עם המון ניסיון ורגישות

הקליניקה שלי פתוחה לקליטה התפנו לי מס' מקומות לטיפול קצר מועד❤️
ואשמח אם תשתפו או תפנו הלאה למי שצריך.

טריגר זה כמו מייל מהביטוח הלאומי אתה לא בטוח למה זה הגיע אבל אתה מיד מזיעשיר ברדיו חולצה ישנה של אקס תמונה באינסטגרם שמי...
24/07/2025

טריגר זה כמו מייל מהביטוח הלאומי אתה לא בטוח למה זה הגיע אבל אתה מיד מזיע

שיר ברדיו חולצה ישנה של אקס תמונה באינסטגרם שמישהו מתנשק בה בזמן שאתה מתנחם בשוקולד מריר 85%

המוח קולט משהו קטן הלב עושה ממנו סרט קולנוע הגוף נכנס למצב חירום כאילו אתה באמצע שדה מוקשים למרות שאתה בכלל בסופר

אז הנה הסוד הקטן ששכחנו לספר לעצמנו אפשר להחליש את הטריגרים כן כן גם את אלה שקופצים עליך כמו פרסומות ליוגורט

בתמונה המצורפת יש 3 צעדים פשוטים כדי להתחיל להחזיר שליטה

לזהות את הטריגר וללחוש לו אני רואה אותך תנשום אחי זה רק אני פה

לבדוק אם המחשבה שקפצה לי לראש היא עובדה או סתם הדרמה קווין שבי

ולעשות תרגול קטן כמו תרגיל איגרוף עם הטריגר ואז לשבת לנוח כי הרווחתי את זה

ואם כל זה נשמע לך חמוד אבל בא לך באמת לעזור לעצמך ולא רק לקרוא על זה בואי נדבר

מפגש קצר ממוקד עם הרבה חמלה אפס שיפוט ובלי לצאת מהפיג'מה אם לא חייבים

שלחו לי הודעה או התקשרו ל 0542487485

נא לשתף*חינם ולכולם - בישראל ומחוץ לה!*עלה עכשיו דף הנחיתה של *נושמים לרווחה - יום בריאות הנפש*כנס מקוון, *פתוח לציבור* ...
22/07/2025

נא לשתף

*חינם ולכולם - בישראל ומחוץ לה!*

עלה עכשיו דף הנחיתה של

*נושמים לרווחה - יום בריאות הנפש*

כנס מקוון, *פתוח לציבור* וללא עלות -

*9 שעות, 9 מטפלים ומרצים מישראל ומהעולם*

*יום מלא השראה*, בהירות ורגע לנשום - על זוגיות, הורות, חרדה, עומס רגשי ועוד

*האירוע מועבר בזום ומתאים לכולם - בארץ ובעולם* - מהבית, בגובה העיניים ועם המון לב

*נשמח מאוד אם תעבירו את זה הלאה לכל מי שבמעגלים שלכם* - חברים, משפחה, קבוצות, קולגות
יכול להיות שזה יגיע בדיוק *למי שצריך את זה עכשיו*

*תודה ענקית על השיתוף* 🙏

https://dov-kurtzman.ravpage.co.il/healthday

בברכה
דב

המציאות לא תמיד קובעת אנחנו אלה שקובעים מהי"בני אדם אינם מגיבים למציאות כפי שהיא אלא כפי שהוא תופס אותה".כך כתב אפיקטטוס...
22/07/2025

המציאות לא תמיד קובעת אנחנו אלה שקובעים מהי

"בני אדם אינם מגיבים למציאות כפי שהיא אלא כפי שהוא תופס אותה".
כך כתב אפיקטטוס פילוסוף יווני בן המאה הראשונה לספירה
הוא האמין שהחופש האמיתי של האדם אינו תלוי בנסיבות החיצוניות אלא באופן שבו הוא מפרש אותן
לדעתו רוב הסבל שלנו נובע לא ממה שקורה אלא מהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על מה שקרה

כמעט כל מצב שאנחנו חווים בחיים פתוח לפרשנויות שונות
אדם שלא ענה לנו להודעה יכול להיות עסוק יכול להיות פגוע ויכול להיות פשוט שכח
אנחנו לא יודעים באמת מה קרה אבל המוח שלנו ממהר למלא את החסר ולרוב יבחר בפרשנות שמעוררת מתח או כאב
במילים אחרות המציאות עצמה היא לא הבעיה אלא איך שאנחנו מסתכלים עליה

ילדים ומבוגרים כאחד יכולים להרוויח מהבנה הזו
היא מחזירה את השליטה לידיים שלנו ומלמדת אותנו לפקפק לרגע במחשבה הראשונה שקופצת
במקום להאמין אוטומטית למחשבה של אני לא שווה או הוא שונא אותי אפשר ללמוד לשאול רגע רגע אולי יש עוד אפשרות

כדי לעזור לעצמנו לחשוב בצורה אדפטיבית יותר מציאותית יותר אפשר לתרגל כמה הרגלים פשוטים

תרגיל ראשון לכתוב שלושה שלבים מה קרה מה חשבתי מה עוד אפשר לחשוב
לדוגמה הילד קיבל 70 במבחן הוא חשב אני כישלון אבל אפשר גם לחשוב השתפרתי מאז הפעם הקודמת ואני יכול עוד להשתפר

תרגיל שני להמציא משקפיים דמיוניים שכל זוג מראה את הסיטואציה מזווית אחרת
משקפיים שרואות את ההומור את הלמידה או את ההזדמנות
זה מתאים מאוד לילדים אבל גם למבוגרים עם דמיון פתוח
אפשר לשאול איך זה נראה דרך משקפיים שמחפשות טוב איך זה נראה דרך משקפיים של אמא שלי או של חבר טוב

תרגיל שלישי לנהל דיאלוג עם המחשבה
לכתוב את המחשבה שעולה ואז לענות לה כמו חבר טוב למשל
המחשבה אני לא אצליח אף פעם
והתשובה כבר הצלחתי בעבר לפעמים קשה וזה לא אומר שזה לנצח

המטרה בכל אלה היא אחת לעצור את השרשרת האוטומטית שבין אירוע למסקנה וליצור מרחב ביניהם
במרחב הזה נולדת הבחירה
האם לפרש את המציאות בצורה שמחלישה אותנו או בצורה שמחזקת.

נסכם הציטוט של אפיקטטוס מזמין אותנו להבין שהמפתח לרוגע וליציבות לא נמצא במה שקורה אלא בדרך בה אנחנו מתבוננים בו
ואם נלמד להבחין בין העובדה לפירוש בין המצב למחשבה נגלה שיש לנו הרבה יותר חופש ממה שחשבנו.

הפוליטיקה היא היכולת לחזות את העתיד ואז להסביר למה הוא הבריזוזו לגמרי מיומנותאבל אנחנומה איתנואנחנו רק רצינו לדעת אם נוכ...
21/07/2025

הפוליטיקה היא היכולת לחזות את העתיד ואז להסביר למה הוא הבריז
וזו לגמרי מיומנות
אבל אנחנו
מה איתנו
אנחנו רק רצינו לדעת אם נוכל לישון הלילה בלי להתעורר מזיעה קרה בגלל איזה נאום בכנסת

כי האמת היא שהמוח שלנו לא ממש אוהב חוסר ודאות
הוא אוהב סדר רשימות ומקרר מלא
והפוליטיקה מציעה לנו בעיקר ססמאות כלליות
כמו אולי ננצח אולי ניפול אולי נעלה מיסים
אולי פשוט ננשום אל תוך זה ונקרא לזה מדיניות

מי שסובל מחרדה או דיכאון מרגיש את זה הכי חזק
זה לא רק החדשות זה התחושה שבכל רגע משהו גדול עומד לקרות
ולא ברור אם צריך לקנות מגפיים או סולם

אז הנה כמה טיפים להישרדות נפשית בעולם שבו הפוליטיקאים מתחרים מי ינבא פחות טוב

אל תקראו חדשות לפני קפה
ולא אחרי עשר בלילה
ובטח לא במיטה
המיטה נועדה לשינה לא לשאלות קיומיות

תעשו הליכה אפילו מסביב לשולחן
העיקר להזיז את הגוף שלא יישאר תקוע עם כל המחשבות

תדברו עם מישהו שפוי
או לפחות מישהו שמודה שגם לו אין מושג מה קורה
זה כבר נותן תחושת שותפות

תזכרו שאם אתם מרגישים שהכל משתנה מהר מדי
זה לא אתם
זה העולם
והוא פשוט לא מתייעץ איתנו לפני שהוא מתבלגן

ואם כבר הפוליטיקה כל כך לא צפויה
לפחות אתם תנו לעצמכם קצת ודאות
קובייה של שוקולד מריר
טלפון לחברה טובה
וסתם נשימה עמוקה בלי סיבה
זה גם פוליטיקה
פוליטיקה של הנשמה

רוצים לדבר על איך עושים סדר בתוך כל הכאוס
אני כאן

עדנה וינברגר
טיפול רגשי קוגניטיבי התנהגותי בשילוב אמנויות

0542487485
לפעמים לא צריך לחזות את העתיד
רק לשרוד את ההווה

מה קורה כשאנחנו מפסיקים לבקר את עצמנו – ואנשים סביבנו מרגישים את זה.אחרי שנפלתינשברתי קצתהייתי בטוחה שזהו אני מקולקלת לנ...
20/07/2025

מה קורה כשאנחנו מפסיקים לבקר את עצמנו – ואנשים סביבנו מרגישים את זה.

אחרי שנפלתי
נשברתי קצת
הייתי בטוחה שזהו אני מקולקלת לנצח
כשהלב סדוק וכל הגוף על טייס אוטומטי
הדבר האחרון שחשבתי שאפשר זה לאהוב את עצמי
ועוד עם חיוך
אבל דווקא אז התחלתי לתרגל משהו חדש
לא תיקון
לא שיפוץ
לא שיקום
רק קשר
קשר לעצמי
בהתחלה זה הרגיש מוזר
להקשיב לעצמי בלי לבקר
להגיד לעצמי כל הכבוד שהתקלחתי גם אם לא עשיתי כלום חוץ מזה
לשים לב למה כן ולא רק למה שוב לא הצלחתי
וכשאני הפסקתי לבקר את עצמי
משהו בסביבה נרגע
הילדים הפסיקו ללכת על ביצים
הבן זוג התחיל לדבר אליי בלי לחשוש שייפול לי הפיוז
ואפילו אני
נהייתי נעימה יותר לעצמי
אהבה עצמית היא לא תוצאה של החלמה
היא חלק מהתרופה
היא לא מגיעה אחרי המשבר
היא זו שמחזיקה אותי כשהלב עדיין כואב

אז היום אני מחפשת בתוכי חוזקות
לא תכונות על
אלא רגעים קטנים
כמו
אני לא ויתרתי
אני יודעת להקשיב
אני מצחיקה כשאני עייפה
אני חיה למרות הכל
וכשאני רואה את זה
גם אחרים רואים
ופתאום
הם מגיבים אחרת
יותר רוך
יותר חיבוק
יותר ביחד
כי כשאני מתחילה להתיידד עם עצמי
העולם פחות מפחיד.

אהבה עצמית – כי אם אני לא אכיל את עצמי, מישהו אחר יצטרך להתמודד עם זה.פעם חשבתי שאם אני אנסה להיות מושלמת כולם יאהבו אות...
18/07/2025

אהבה עצמית – כי אם אני לא אכיל את עצמי, מישהו אחר יצטרך להתמודד עם זה.

פעם חשבתי שאם אני אנסה להיות מושלמת כולם יאהבו אותי
אני אתחשב אני אתרום אני אכין עוגה גם אם אני גמורה מעייפות
אני אחייך גם כשבא לי לצרוח
אני אגיד כן גם כשכל הגוף שלי צועק לא

ומה גיליתי
שאני עייפה ריקה ולפעמים גם עצבנית כמו טוסטר מקולקל
ודווקא כשאני מוותרת על עצמי כדי לרצות אחרים
אני נהיית פחות נחמדה לא רק לעצמי אלא גם להם

אבל אז קרה דבר מוזר
התחלתי לאהוב את עצמי
לא בקטע ניו אייג׳י אלא בקטע של לשים גבול ולא להרגיש אשמה
של להגיד לעצמי מילים טובות במקום לשחוט אותי בראש
של לנוח בלי תעודת הצטיינות

ומה גיליתי הפעם
שכשאני בעדי
אני יותר סבלנית
יותר מצחיקה
פחות נעלבת
פחות לוקחת אישית
יותר בנאדם

אז אם את שואלת מה אהבה עצמית עושה
היא לא רק עושה לי נעים בלב
היא גם הופכת אותי לחברה הרבה יותר טובה
ולפעמים אפילו לאמא קצת יותר רגועה
וגם לפרטנרית שאפשר לדבר איתה בלי לפחד שאני מתפוצצת

אז יאללה לאהוב את עצמנו
זה גם שירות לקהילה ...

Address

רח' הנבל
Haderah

Opening Hours

Monday 09:00 - 17:00
Tuesday 09:00 - 19:00
Wednesday 09:00 - 19:00
Thursday 09:00 - 19:00
Friday 09:00 - 15:00
Sunday 09:00 - 19:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when עדנה וינברגר מטפלת רגשית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to עדנה וינברגר מטפלת רגשית:

Share