ד״ר יניב יונאי אורתופד ספורט מנתח

ד״ר יניב יונאי אורתופד ספורט מנתח אורתופד ספורט מנתח, מנהל יחידה לארתרוסקופיה ופגיעות ספורט. ייעוץ, אבחון, חוות דעת, הזרקות, ניתוחים

כאב באזור הפיקה הוא תלונה נפוצה, במיוחד אצל ספורטאים ואנשים פעילים. במקרים רבים מדובר בעומס יתר, אך לא תמיד זה הסיפור כו...
04/05/2026

כאב באזור הפיקה הוא תלונה נפוצה, במיוחד אצל ספורטאים ואנשים פעילים. במקרים רבים מדובר בעומס יתר, אך לא תמיד זה הסיפור כולו.

כאשר הכאב מלווה בתחושת חוסר יציבות, ״בריחה״ של הברך, או חוסר ביטחון בתנועה - ייתכן שמדובר באי יציבות של הפיקה.

איך זה יכול להרגיש?
🔴 כאב ממוקד בקדמת הברך
🔴 תחושת תזוזה או חוסר יציבות
🔴 קושי בפעולות כמו עלייה במדרגות, קימה או ריצה
🔴 חשש מתנועה מסוימת

הגורמים לכך יכולים להיות מגוונים - החל מגמישות יתר, דרך חוסר איזון שרירי, ועד מבנה אנטומי של הברך.

לא כל כאב דורש טיפול מורכב, אך חשוב לאבחן נכון את מקור הבעיה. אבחון מדויק מאפשר להתאים טיפול נכון, החל מפיזיותרפיה ממוקדת ועד פתרונות מתקדמים יותר במידת הצורך.
אם אתם חווים כאב מתמשך או תחושת חוסר יציבות בברך, כדאי לא להתעלם.

פנייה לבדיקה מקצועית יכולה לעשות את ההבדל בין כאב ממושך - לחזרה בטוחה לפעילות.

27/04/2026

מאחורי הקלעים: ד”ר יונאי מחזיר את היציבות לברכיים שנפגעו קשה בתאונת קורקינט 💪🏼

קרעת את הרצועה הצולבת? ההחלטה על סוג השתל יכול להיות המפתח לחזרה שלך לשגרה
15/04/2026

קרעת את הרצועה הצולבת? ההחלטה על סוג השתל יכול להיות המפתח לחזרה שלך לשגרה

⚽️ פציעות ACL בכדורגל נשים: המספרים שמאחורי המגרשכשמדברים על קרע ברצועה הצולבת (ACL) בכדורגל נשי, אנחנו לא מדברים רק על ...
13/04/2026

⚽️ פציעות ACL בכדורגל נשים: המספרים שמאחורי המגרש
כשמדברים על קרע ברצועה הצולבת (ACL) בכדורגל נשי, אנחנו לא מדברים רק על פציעה – אלא על אתגר פיזיולוגי ומכאני מורכב שדורש התייחסות מקצועית ספציפית.
מה זה אומר עבורכן?
הסטטיסטיקה הזו מדגישה שדווקא כשהגוף בשיא האנרגיה, חוסר יציבות רצועתית או תנועה לא נכונה עלולים להוביל לקרע. ניתוח וידאו של פציעות אלו חושף מנגנון מורכב של אי-יציבות בברך.
כדי לחזור לספורט תחרותי באותה רמה (ואף גבוהה יותר), שחזור כירורגי מדויק הוא לא רק המלצה – הוא המפתח לשיקום מוצלח ולשמירה על הברך לטווח ארוך.

הנה הנקודות המרכזיות שבהן הדיוק הזה משנה את התמונה:
1. מיקום המנהרות (Tunnel Placement)
ה-ACL המקורי לא סתם "נמצא" שם; הוא מתחבר בנקודות ספציפיות מאוד בעצם הירך ובעצם השוק. סטייה של מילימטרים בקידוח המנהרות עלולה לגרום ל:
• הגבלה בטווח התנועה: השתל עלול להימתח מדי או להיצבט במבנה העצם.
• כישלון השתל: עומס לא אחיד שגורם לשחיקה מוקדמת של הרצועה החדשה.
2. שחזור הקינמטיקה הטבעית
הברך היא לא רק ציר "פשוט" (כמו דלת). היא מבצעת שילוב של גלגול, החלקה וסיבוב. דיוק במיקום השתל ובמתח שלו מאפשר לברך לחזור לתנועה המקורית שלה. אם השחזור לא מדויק, הברך תרגיש "משוחררת" מדי או "תקועה", מה שימנע מהספורטאית לבצע שינויי כיוון חדים (Cutting) בביטחון.
3. מניעת שחיקה וארתרוזיס (OA)
חוסר דיוק שמשאיר אי-יציבות מיקרוסקופית גורם לשחיקה מואצת של הסחוס והמניסקוסים. הדיוק הכירורגי הוא למעשה "ביטוח" נגד שחיקת מפרק מוקדמת, במיוחד אצל נשים כדורגלניות שנמצאות בסיכון גבוה יותר.
4. פרופריוספציה (חישה עמוקה)
למרות שהשתל הוא "מכאני", הדיוק במיקום שלו ובשימור שאריות הרצועה המקורית (במידת האפשר) עוזר למערכת העצבית-שרירית "להבין" איפה הברך נמצאת במרחב. זה קריטי כדי למנוע את הפציעה הבאה בנחיתה או בסיבוב.
5. בחירת השתל והמתח שלו
הדיוק מתבטא גם בבחירת סוג השתל (גיד הפיקה, המסטרינג או שתל אחר) והמתח שבו הוא מקובע. מתח גבוה מדי עלול לגרום לעומס על הסחוס, ומתח נמוך מדי לא יפתור את אי-היציבות.

בני 50 פלוס עם קרע ברצועה הצולבת הקדמית בברךמחקר חדש תוצאות מרשימות !
12/04/2026

בני 50 פלוס עם קרע ברצועה הצולבת הקדמית בברך
מחקר חדש תוצאות מרשימות !

09/04/2026

הצצה לניתוח ארתרוסקופיה של הברך: מינימום פולשנות, מקסימום דיוק והחלמה מהירה 🙌🏻

שברי מאמץ -🏃‍♂️ חוזרים למגרש? הפגרה אולי מסתיימת, האדרנלין בשמיים, והרצון לחזור לכושר שיא לקראת "הישורת האחרונה" של העונ...
02/04/2026

שברי מאמץ -
🏃‍♂️ חוזרים למגרש?
הפגרה אולי מסתיימת, האדרנלין בשמיים, והרצון לחזור לכושר שיא לקראת "הישורת האחרונה" של העונה בוער בכולנו. אבל רגע לפני שאתם מגבירים מהירות וקופצים לעומסים כבדים, חשוב לעצור ולדבר על אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בחזרה לשגרה: שברי מאמץ.

בואו נבין מה קורה לעצמות שלנו כשהן פוגשות עומס גובר באופן לא מבוקר.

🦴 מה זה בעצם שבר מאמץ?
בשונה משבר "קלאסי" שנגרם כתוצאה מטראומה פתאומית (כמו נפילה או מכה), שבר מאמץ הוא תוצאה של נזק מצטבר. העצם שלנו היא רקמה חיה ופעילה שנמצאת בתהליך מתמיד של פירוק ובנייה מחדש.

במצב תקין: מנוחה מאפשרת לגוף לתקן סדקים מיקרוסקופיים שנוצרים במאמץ ולחזק את העצם.

במצב של עומס יתר: כאשר העומס עולה על קצב הריפוי הטבעי – הסדקים הללו מתחברים, העצם נחלשת בנקודה מסוימת, ונוצר שבר מאמץ.

🔍 מי נמצא בסיכון?
שברי מאמץ לא מבחינים בין אנשים, אך ישנן שלוש אוכלוסיות מועדות במיוחד:

ספורטאים הישגיים וחובבים: אלו שנופלים למלכודת ה-Overtraining או מבצעים קפיצה פתאומית בעצימות האימונים מיד עם החזרה מהפגרה.

צעירים ויחידות מיוחדות: לוחמים החווים מעבר חד מאורח חיים אזרחי לעומס פיזי קיצוני (מסעות, נשיאת משקלים) ללא בנייה הדרגתית של "סרגל מאמצים".

נשים סביב גיל 40: לרוב עקב שינויים הורמונליים המשפיעים על צפיפות העצם, במקביל לכניסה פתאומית לשגרת אימונים אינטנסיבית (כמו ריצה למרחקים) ללא הכנה מספקת.

⚽ איפה זה קורה? (סיפורם של הגדולים ביותר)
שברי מאמץ יכולים להופיע במגוון עצמות נושאות משקל – מהשוק (Tibia), דרך הירך והאגן ועד עמוד השדרה. עם זאת, כף הרגל היא אחת מנקודות התורפה המרכזיות. אנחנו רואים זאת בעיקר בעצם הסירה (Navicular) ובעצמות המסרק (Metatarsals).

כמה מגדולי הכדורגלנים בעולם חוו זאת על בשרם: דייויד בקהאם כמעט החמיץ את מונדיאל 2002 בגלל שבר במסרק, וויין רוני נאבק בפציעה דומה, וגם ניימאר סבל מפציעות חוזרות במסרק החמישי שהשביתו אותו לתקופות ממושכות. התנועות החדות, שינויי הכיוון והקפיצות – כולם גובים מחיר מהחלק החיצוני של כף הרגל.

🛠️ הדרך חזרה: טיפול ושיקום חכם
הטיפול בשבר מאמץ מתחלק לשני נתיבים עיקריים:

טיפול שמרני: הורדת עומסים מוחלטת (מנוחה), ולעיתים שימוש במגף הליכה רפואי או קביים כדי לאפשר לעצם להחלים באופן ביולוגי טבעי.

טיפול ניתוחי: נשקל במקרים של שברים בסיכון גבוה לאי-איחוי (כמו בבסיס מסרק 5), במיוחד אצל ספורטאי עילית. הניתוח כולל לרוב קיבוע של העצם בעזרת בורג ייעודי.

מעטפת השיקום היא קריטית להצלחה:
🍎 תזונה ומנוחה: העצם זקוקה לאנרגיה, סידן וויטמין D כדי להיבנות. מחסור בהם יעכב משמעותית את הריפוי. שינה איכותית היא "זמן הקסם" שבו הגוף מתקן את עצמו.
💪 פיזיותרפיה וטכנולוגיה: כיום משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות כמו הליכון אנטי-כבידה (המאפשר לרוץ כשהגוף נושא רק חלק קטן ממשקלו) וגלי אולטראסאונד לעידוד האיחוי, מה שמאפשר לשמור על כושר מבלי לסכן את העצם.

⏳ זמן החלמה – סבלנות היא שם המשחק
זמן ההחלמה הביולוגי של העצם עומד בדרך כלל על 6 עד 8 שבועות. אבל הדרך חזרה לדשא דורשת בנייה הדרגתית מאוד. חזרה מוקדמת מדי היא הימור מסוכן שעלול להוביל לשבר חוזר ומורכב יותר.

הטיפ שלי אליכם: אל תנסו "לפצות" על הפגרה בבת אחת. הקשיבו לגוף, הקפידו על סרגל מאמצים מבוקר, ואם מופיע כאב נקודתי שמתגבר במאמץ – אל תתעלמו ממנו.

מרגישים כאב עמום שמדליק נורה אדומה? מוזמנים להתייעץ / לקבוע תור לבדיקה.

מטופלות ומטופלים יקרים, מאחל לכם ימים של רוגע ונחמה לצד יקיריכם, ובריאות איתנה.חג פסח שמח ושקט,ד״ר יניב יונאי
31/03/2026

מטופלות ומטופלים יקרים, מאחל לכם ימים של רוגע ונחמה לצד יקיריכם, ובריאות איתנה.

חג פסח שמח ושקט,
ד״ר יניב יונאי

26/03/2026

מכניסת המטופל ועד התפר האחרון: כל מה שצריך לדעת על הדו״ח הניתוחי והחשיבות שלו לרצף הטיפולי 📝

19/03/2026

בני 50 וסובלים מכאבי ברכיים? כל הדרכים והפתרונות שיחזירו אתכם לתנועה מלאה

09/03/2026

מה קורה ב-15 דקות של תפירת מניסקוס?💪🏼

Address

Haderah

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ד״ר יניב יונאי אורתופד ספורט מנתח posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to ד״ר יניב יונאי אורתופד ספורט מנתח:

Share

Category