Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from שער מנשה - שער פתוח, Hospital, ד. נ 3780600, Haderah.
14/05/2026
הכירו את אופיר פרץ
שמחים לפרסם פוסט מס' 4 בפינה החדשה בדף הפייסבוק שלנו – "הכירו את" עובדי בית החולים. והפעם:
אופיר פרץ, עובד מחלקת חצר וגן
בן 36 (אוטוטו 37), רווק, בן קיבוץ גבעת חיים איחוד. בעברו ספורטאי מקצועי - שחקן כדור מים וגם שחיין למרחקים ארוכים
-. מתי ואיך התגלגלת לעבוד בשער מנשה?
"כשהייתי ספורטאי, כדי להתפרנס עבדתי הרבה שנים במקביל כמציל בבריכה – בקיבוץ וגם במכון וינגייט. מאיר קמיר סגן מנהל המחלקה שלי גר לידי במושב חוגלה, וגם שוחה אצלנו בבריכה. יום אחד, ב-2019, הוא הציע לי לשנות כיוון ולבוא לעבוד איתו בבית החולים. זה ממש התאים לי, כי אחרי הרבה שנים בבריכות כבר רציתי להחליף אוויר, לא יכולתי לנשום יותר כלור...
"אז הגעתי לשער מנשה, אבל ההתחלה בכלל לא היתה לי קלה, ומי שראה אותי אז לא נתן לי הרבה סיכוי. כבר הייתי בדרך החוצה, אבל לאה בוצר שהיתה המנהלת האדמיניסטרטיבית של המרכז החליטה להילחם עליי ולתת לי עוד צ'אנס, ואני מודה לה על זה עד היום. אני מצדי קיבלתי החלטה להשקיע 200 אחוז, כי אם נותנים לך קרדיט – חייבים להחזיר. ומאז ועד עכשיו אני פה, ואני עף פה".
-. ספר קצת על היומיום שלך בעבודה – מה מאפיין אותה? עם אלו אתגרים אתה מתמודד?
"העבודה ביומיום פיזית כמובן, תחת לחץ גבוה, אפשר אפילו להגיד 'ראש בראש מול השעון'. אני אחראי על הניקיון הסביבתי של חצי משטח ביה"ח – מגיע כל בוקר בשש, מנקה ציר קבוע מהכניסה למרכז ועד לגשר שלפני החטיבה לביטחון מירבי, ואז המחשב פולט לי את המטלות היומיות – שינועים לוגיסטיים, שינועים של בדיקות דם ותרופות ועוד כל מיני משימות. הרבה פעמים יש הקפצות בשעות שהן לא שעות. בתחילת המבצע הקודם מול איראן, 'עם כלביא', הוקפצתי בארבע לפנות בוקר כדי לשנע מים לכל המחלקות, ובמלחמה הנוכחית העברנו בהתראה קצרה מאוד את דיירי ההוסטל לניצולי שואה למחלקה הממוגנת החדשה – זה היה חתיכת אירוע.
"צריך לדעת במחלקה שלנו איך לעבוד בשילוב, בכמה זירות בו זמנית – לקבל שורה של משימות דחופות בבת אחת, ולדעת לתזמן ולהספיק את כולן, בכל מזג אוויר – לפעמים בגשם שוטף ובהצפות ולפעמים בשמש של הקיץ. אם משהו צריך להגיע למחלקה מסוימת, נמצא תמיד את הדרך".
-. שתף אותנו בתחושת השליחות שיש בעבודה במקום כמו שער מנשה
"אני לא יכול לעזור למאושפזים בפן הרפואי מן הסתם, אבל יכול לסייע בהרבה דרכים אחרות – שיהיה להם נקי, ושיקבלו כל מה שהם צריכים, תרופות למשל, הכי מהר שאפשר. המטרה של כולנו כאן, כל העובדים, שיהיה למטופלים כמה שיותר נוח, אז אני תורם בהיבטים שלי. בסופו של דבר לחלקם ביה"ח זה הבית, וכולם רוצים לגור בבית נקי ונעים".
-. יש לך אינטראקציה עם המטופלים?
"בטח. הם מאוד מוקירים את מה שאנחנו עושים עבורם, הרבה פעמים זורקים מילה טובה. תשמע, כשמטופל בא, לוחץ לי את היד ואומר 'תודה רבה', זה פשוט מחמם את הלב, ושווה לגמרי את הקימה כל יום לפנות בוקר כשעדיין חשוך לגמרי, את הקור או את הזיעה, ואת הרגעים הקשים שגם קיימים כמובן לא פעם. מאוד חשובה לנו ההערכה הזאת מצדם, לי ולכל העובדים במחלקה שלי.
"חשוב לי גם לציין בהזדמנות זו את המעטפת המנהלית – יניב מדאר ממלא מקום המנהל האדמיניסטרטיבי, ראובנה נדן סגנית המנהל האדמיניסטרטיבי ויוסי שרעבי המנהל הישיר שלי – שלושתם ואחרים תמיד נותנים תחושה שמרגישים אותך, רואים אותך, שסומכים עליך, שאתה לא עוד 'עובד' בארגון".
-. רגע מיוחד שלקחת מהעבודה הביתה?
"האמת שאני חוזר הביתה כמעט כל יום בתחושה שאנחנו כנראה באמת עושים טוב. שרק ימשיך ככה".
-. מה החברים שלך במחלקה לא יודעים עליך?
"לא בטוח שיודעים שיום יום לפני שאני מגיע לביה"ח ומתחיל את כל העניינים, אני כבר בארבע וחצי לפנות בוקר במים, בבריכה בקיבוץ, שוחה. לא משנה מה הטמפרטורה בחוץ, קפוא או לא, אני בתוך המים. כבר שנים. כדאי לכולם לנסות...".@
