18/01/2026
כל מה שקורה בעולם כרגע
האלימות, הקיטוב, הכוחנות, השליטה, המלחמות
נובעים מכאב שלא קיבל מקום
כאב שלא מקבל מקום לא נעלם
הוא מחליף שפה
הוא מדבר דרך שליטה, כוחנות, יצירת היררכיות, זעם, דיכוי ופחד
אנשים פגועים פוגעים באחרים
לא כי הם רעים
אלא כי הם לא יודעים מה לעשות עם מה שחי בתוכם
ומי שלא מסוגל לפגוש את הכאב והשוני שבתוכו
יתקשה מאוד לעשות מקום לשוני שמחוצה לו
חברות שלא יודעות לשבת עם כאב
מפתחות מערכות של שליטה
אנשים שלא קיבלו עדות לרגש
מחפשים כוח
כאב שלא מקבל מקום לא נעלם, הוא מחפש מוצא
הוא מושלך החוצה ומדמם על אחרים
הרבה מההחלטות הגדולות בעולם
מתקבלות על ידי אנשים
שמעולם לא באמת ישבו עם הכאב שלהם
כך נבנות חברות שלמות על הדחקת כאב
כמערכות הגנה קולקטיביות
וכך נולדות מערכות "כוח" ואידיאולוגיות מדכאות.
אבל במקביל מתרחשת גם תנועה הפוכה נוספת
המערכות הישנות דרשו הקרבה עצמית, ציות, ניתוק מהרגש ומהגוף
כאב, ניתוק וטראומה שהוחזקו במשך דורות
כבר לא יכולים להמשיך להיות מודחקים
ככל שהכאב של ניתוק מהעצמי נעשה יותר בלתי נסבל
מתחילה תנועה של חזרה לגוף ולרגש
לבחירה מודעת וגבולות, לריבונות וסמכות פנימית
ולחיים מתוך אמת פנימית
הגענו לנקודה קריטית שבה האנושות הגיעה לקצה גבול היכולת לחיות מנותקת מעצמה.
אנשים מתעוררים ומפסיקים לוותר ולהקריב את עצמם כדי לחיות בהישרדות
במערכת שלא תומכת את החיים
וכשכאב מודחק כבר לא יכול להשאר בפנים יש לו שתי אפשרויות-
להקצין החוצה- דרך אלימות, שליטה, כוחניות וקיטוב
או ליצור עולם פנימי חדש- דרך אמת, לקיחת אחריות, גבולות וריבונות עצמית
הכאב מצטבר ומתרחש תיקון
הוא מגיע בשלבים
תחילה כעס, כאב והתאבלות
לאחריו אינטגרציה
ולבסוף חיים מתוך אמת
זו תנועה מהישרדות לחיים.
היא מתרחשת מהמיקרו למאקרו
בתוך אנשים, מערכות יחסים, בין דורות, קבוצות ומדינות
העולם עובר מתנועה של הקרבה עצמית וניתוק
לתנועה של חיבור וריבונות עצמית
אם אנחנו רוצים עתיד ועולם אחר
לא נוכל לבנות אותו רק דרך חוקים וכוח
נצטרך לבנות אותו דרך נוכחות, פגיעות והאומץ להיות אנושיים
שינוי לא קורה אי שם בחוץ
כשמחכים שמישהו או משהו אחר מאיתנו ישתנה
שינוי מתחיל בהסכמה לראות את המציאות,
לקחת אחריות לידיים שלנו
ולבחור אחרת מבפנים
