ד"ר מרינה בר שיDr. Marina Bar Shai MD, PhD

12/05/2022

Podcast · Limor Riven Epstein · אחרי שנים שהתסמונת קדם ויסתית חמורה העסיקה אותי, הבנתי שפודקאסט הוא פיתרון נהדר להתעסק עם השאלות ולהעלות מודעות. בפרק ההקדמה אני מספרת קצת על עצמי...

19/07/2021

https://open.spotify.com/show/6pxxkMtMM7IWhybWvCLaCW?si=nXbMQHPGS2-c-6L6q-9vYA&utm_source=whatsapp&dl_branch=1

Podcast · Limor Riven Epstein · אחרי שנים שהתסמונת קדם ויסתית חמורה העסיקה אותי, הבנתי שפודקאסט הוא פיתרון נהדר להתעסק עם השאלות ולהעלות מודעות. בפרק ההקדמה אני מספרת קצת על עצמי...

12/01/2020

14/12/2019

חרדות לאחר לידה

טבעי להיות במתח או לסבול חששות במהלך ההריון או בימים הראשונים אחרי הלידה. יחד עם זאת, לעיתים המתח או החרדה במהלך ההריון או לאחר הלידה יוצאים מגדר הרגיל, ופוגעים בתפקוד האם ואף בהתפתחות התינוק. במקרה כזה מוגדר המצב כ"הפרעת חרדה". הפרעות החרדה הנפוצות ביותר בהריון ואחרי הלידה הן התקפי חרדה, הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעה פוסט-טראומטית והפרעת חרדה מוכללת.
כל הפרעות החרדה המתוארות (ואחרות שאינן מתוארות) עלולות להוביל לדיכאון בהריון ואחרי הלידה, לפגיעה בתפקוד האימהי ולפגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית, המוטורית והחברתית של התינוק בינקות ובילדות. כולן ניתנות לאבחון מוקדם ולטיפול, הן פסיכולוגי והן תרופתי במקרים הקשים. לכן, קיימת חשיבות עליונה לאבחן את ההפרעות הללו ולטפל בהן. במידה והאישה מזהה אצלה תסמינים שיכולים להתאים לתיאורים הנ"ל- מומלץ לפנות לגורם מקצועי להערכה והתאמת טיפול לפי הצורך.

התקפי חרדה (פאניקה)
התקפי פאניקה מתאפיינים בהופעה פתאומית, תוך שניות עד דקות, של מתח ופחד למות או לאבד את השפיות, המלווים בתופעות גופניות כגון כאבים בחזה, קוצר נשימה, דופק מהיר, סחרחורות, נימול בגפיים, יובש בפה, כאבי בטן, בחילות, תחושת עילפון ועוד. ההתקפים בלתי צפויים לרוב ויכולים להיות מלווים בחשש מההתקף הבא ובפחד להיות במקומות הומי אדם שיציאה מהם תהיה קשה או מסובכת. לעיתים התקפי פאניקה מתפתחים לראשונה במהלך ההריון, או מחמירים אצל נשים עם התקפי פאניקה עוד טרם ההריון. לרוב תדירות ועוצמת התקפי הפאניקה עולות לאחר לידה. התקפי פאניקה בלתי מטופלים פוגעים בתפקוד ובאיכות חיים, אך יש לציין כי הם מגיבים היטב למגוון טיפולים, החל מטיפול פסיכולוגי בשיטה התנהגותית- קוגניטיבית, ועד לטיפולים תרופתיים במקרים קשים יותר.

הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)
מדובר בהפרעה המכילה שני מרכיבים עיקריים-
1. מחשבות חוזרות ובלתי רצוניות, המתמקדות בנושא אחד או במספר נושאים, אשר פולשות לתודעה בניגוד לרצון הסובל
מההפרעה ומעוררות חרדה.
2. התנהגויות חוזרות המבוצעות שוב ושוב, לפי כללים נוקשים, על מנת להפחית את החרדה באופן זמני ("טקסים").
להפרעה זו בסיס נוירביולוגי חזק. ההפרעה עשויה להתפרץ לראשונה במהלך ההריון או אחרי לידה, ובנשים עם הפרעה ידועה- תופעותיה במקרים רבים מחמירות בהריון ובייחוד - אחרי הלידה. אופייני כי בהריון ואחרי הלידה, המחשבות הטורדניות נוגעות לפחד להזיק לתינוק בכוונה או בטעות. האם מודעת לכך שמחשבותיה אינן רציונאליות ואינן רצויות לה, ובפועל היא אינה תוקפת ואינה מסכנת כלל את תינוקה. אולם החשש להוציא את המחשבות לפועל הוא כה גדול שהאם עלולה לעסוק בפעולות הטקסיות המרגיעות במהלך מרבית שעות היום, וזה עלול לפגוע באופן משמעותי בתפקודה ובטיפול בתינוק. הפעולות הכפייתיות ("טקסים") יכולות לכלול בדיקות חוזרות- למשל, האם התינוק נושם, פעולות מחשבתיות חוזרות כגון תפילות או ספירות, קריאה חוזרת על הסימפטומים באינטרנט, פניות חוזרות לקרובים ולגורמים מקצועיים כדי לוודא שהסימפטומים אינם מצביעים על "שיגעון". הפעולות מרגיעות באופן זמני ולעיתים מבוצעות "על מנת למנוע אסון".
חלק ניכר מהנשים הסובלות מההפרעה מתביישות מאוד בתסמיניהן. כמו כן, ישנן נשים המתביישות לפנות לטיפול מתוך החשש שמחשבותיהן הופכות אותן לבלתי ראויות להיות אמהות.
לעיתים קיים קושי רב להבדיל בין תסמיני הפרעה טורדנית- כפייתית לאחר לידה לתסמיני פסיכוזה, אולם ההבדל הוא משמעותי. נשים הסובלות מפסיכוזה מתיחסות למחשבותיהן כאל מציאות ופועלות מתוך שכנוע עמוק באמיתות מחשבותיהן. לעומת זאת, נשים עם הפרעה טורדנית- כפייתית, מבינות היטב כי מדובר במחשבות בלבד ולא במציאות ועושות הכל כדי להמנע בכל דרך אפשרית מביצוע תוכן המחשבות, שיכולות להיות בעלות אופי אלים ומפחיד. נשים אלו תופשות את תוכן המחשבות כמנוגד לחלוטין למצב המציאותי, לרגשותיהן ולמוסריותן וזאת בניגוד לנשים השרויות במצב פסיכוטי. לכן, קורה שנשים במצב פסיכוטי לאחר לידה פועלות בהתאם למחשבותיהן, אשר אינן קשורות למציאות, וזה הופך מצבים פסיכוטיים לאחר לידה למצבים מסוכנים הדורשים לרוב אשפוז על מנת להבטיח את שלום האם והתינוק. לעומת זאת, נשים עם הפרעה טורדנית- כפייתית לאחר לידה אינן מוציאות את תוכן מחשבותיהן לפועל, ולכן הסיכוי שיגרמו נזק לסובבים כולל התינוק הינו נמוך ביותר, וניתן לטפל בנשים הללו אמבולטורית, לרוב- ללא צורך באשפוז.
גם הפרעה טורדנית-כפייתית מגיבה במקרים רבים לטיפול פסיכולוגי בשיטה התנהגותית- קוגניטיבית, רצוי- בשילוב עם טיפולים תרופתיים במקרים קשים יותר. התרופות המומלצות הן תרופות נוגדות דיכאון וחרדה הפועלות במנגון סרוטונין. לכן, במידה ויולדת מתחילה לסבול מתופעות שיכולות להתאים להפרעה טורדנית- כפייתית- מומלץ להתיעץ עם איש מקצוע לצורך התאמת טיפול.

הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD)
לידה בעיקרה היא מאורע מאוד משמח. אחרי תשעה חודשים של צפייה דרוכה, מגיע רגע המפגש עם התינוק ומתחילה חוויית האמהות המרגשת.
יחד עם זאת, לידה קשה ומסובכת, בעיקר כזו שהצריכה התערבות רפואית מיוחדת, יכולה להוביל לפריצת הפרעה פוסט-טראומטית. נראה כי העוצמה של החוויה הטראומטית עלולה להשפיע על הסיכוי של האישה לפתח את התסמונת הפוסט טראומטית לאחר הלידה. ככל שהאירוע קשה יותר הוא יגרום ליותר מצוקה, שתמשך לזמן ארוך יותר. בהקשר זה ישנם מאפיינים שבעקבותיהם יכולה להתפתח מצוקה משמעותית: לידת עובר/תינוק מת, ניתוח קיסרי דחוף, מצוקה עוברית, מצוקה בריאותית, טיפול רופאי לא הולם, פחד מאפידורל, מחסור במשככי כאבים, דימום מסיבי לאחר הלידה, הוצאה ידנית של השלייה, לידה מכשירנית, רעלת הריון חריפה, לידה מוקדמת/לידת פג, פרידה מהתינוק לטיפול נמרץ, לידה ארוכה, כואבת וממושכת, לידה חטופה, חוויה משפילה, מבישה במהלך הלידה. כמו כן, לעיתים הקשיים והסיבוכים ממשיכים גם לאחר הלידה, מה שמקשה על מצבה הפיזי והנפשי של היולדת. אירועים טראומטיים קודמים, עלולים אף הם להגביר סיכון להתפרצות הפרעת דחק פוסט- טראומטית בהריון ולאחר לידה.

הפרעת דחק פוסט- טראומטית היא הפרעת חרדה שמתעוררת בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי מסכן חיים או בריאות/ שלמות הגוף של האדם או מישהו אחר שקרוב לו. ההפרעה מאופיינת בארבעה סוגים של סימפטומים:
סימפטומים חודרניים: קיימות מחשבות, חלומות או סיוטים. כל דבר מזכיר את הטראומה ולעיתים ישנם גם פלשבקים כלומר- התנתקויות קצרות מהמציאות במהלכן האירוע הטראומטי נחווה מחדש במלוא העוצמה.
סימפטומים הימנעותיים: קיימת הימנעות מכל דבר שמזכיר את הטראומה. לדוגמה מפגשים חברתיים, קרבה למקום בו התרחש האירוע הטראומטי ועוד. בקונטקסט של לידה- היולדת עשויה להתרחק מתינוקה, להמנע מהריונות נוספים ומבדיקות רפואיות.
עוררות יתר: קיימים סימנים פיזיולוגיים של עוררות יתר, קושי לישון, דפיקות לב מהירות, מתח ועצבנות, התפרצויות זעם, סף תסכול נמוך.
קוגניציות שליליות: צמצום רגשי, ראיית עתיד שלילית, ראיית חיים שלילית ופסימית.
בחודשים ובשנים שלאחר הלידה ההפרעה עלולה להתבטא בהימנעות מהתינוק שמחייה את טראומת הלידה, המנעות מטיפול רפואי, המנעות מהריון נוסף, קשיים בתפקוד מיני (המין מקושר גם הוא ללידה), הימנעות מהריונות נוספים או תכנון לידה בניתוח קיסרי, הפסקת הריונות, התרחקות מאימהות ותינוקות אחרים ועוד. נשים בסיכון לפתח את ההפרעה הן נשים עם עבר של דיכאון או חרדה ונשים שחוו בעברן פגיעה מינית. כמו כן, נשים שחוו לידה קשה, סיבוכים לאחר הלידה ולידת תינוקות פגים או פגועים.
ההפרעה הפוסט- טראומטית פוגעת קשות בתפקוד היולדת, הופכת לכרונית ללא טיפול, ולכן יש לזהות את התפתחותה בזמן ולטפל בה, בהתאם לחומרת המצב.
גם כאשר הלידה טראומטית, רק 15% מהנשים החוות אירוע טראומטי מפתחות הפרעת דחק פוסט טראומטית.
הטיפול בהפרעת דחק פוסט- טראומטית יכול להיות לפחות בחלקו תרופתי (תרופות אנטי- חרדתיות), אך עליו להיות מלווה גם בפסיכותרפיה. קיימות מספר גישות טיפוליות ייעודיות לטיפול בפוסט טראומה, שכולן כוללות התמודדות עם האירוע, והפסקת ההתנהגויות ההימנעותיות תוך עיבוד הרגשות שעולים מכך. בטראומה שנגרמת כתוצאה מלידה יש לקחת בחשבון גם רמות הורמונאליות גבוהות, ושינויים פיזיולוגיים אופייניים לאחר לידה.

חרדה מוכללת (GAD)
מדובר בהפרעה המאופיינת ב- 6 חודשים לפחות של:
דאגות אינטנסיביות במגוון נושאים יומיומיים
• קשיים בריכוז
• מתח שרירים
• עייפות
• עצבנות
ההפרעה נפוצה בהריון ואחרי הלידה יותר מאשר בשלבי חיים אחרים. חשוב להבחין בין דאגות רגילות שמטרידות את רוב האימהות לבין הפרעת חרדה משמעותית. בהפרעת חרדה הדאגות אינטנסיביות במיוחד, מתייחסות לתחומי חיים רבים, פוגעות בתפקוד ואינן נקשרות לטריגר מסוים. הסיכון להפרעה זו עולה בנשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של הפרעות נפשיות

14/12/2019

היריון ולידה הינם אירועים משמעותיים בחיי האישה, המלווים בשינויים גופניים, רגשיים והתנהגותיים. למרות החשיבה המקובלת, לא תמיד לידת תינוק נחווית ע"י האם כחוויה מאושרת או חיובית. ברוב המקרים אין הדבר חריג, וטבעי להיות במתח או לסבול משינויים תכופים במצב הרוח בימים הראשונים אחרי הלידה. כל אלה נובעים מעוצמת חוויית הלידה, מכובד התפקיד החדש של האמהות, ומהשינויים ההורמונאליים המתרחשים אחרי הלידה. לפיכך, במרבית המקרים מדובר בתופעה טבעית ונורמאלית. יחד עם זאת, ישנן נשים שסובלות מהפרעות משמעותיות במצב הרוח אחרי הלידה, וחשוב לאתרן מבעוד מועד, על מנת לטפל בהן במהירות וביעילות.

דיכאון לאחר לידה

השינויים במצב הרוח אחרי הלידה נחלקים לשלושה סוגים עיקריים: baby blues .1
2. דיכאון אחרי לידה.
3. פסיכוזה אחרי לידה.

1. baby blues היא הצורה השכיחה ביותר של הפרעה במצב הרוח אחרי הלידה. מדובר בתופעה נורמאלית המתפתחת אצל עד 85% מהיולדות בימים הראשונים לאחר הלידה, כתוצאה משינויים ברמות ההורמונים. התופעה מתחילה לרוב מייד אחרי הלידה, מגיעה לשיא 3-5 ימים לאחר הלידה וחולפת ללא צורך בטיפול עד שבועיים לאחר הלידה.
מאפייני Baby blues הם:
• תחושת דכדוך וחוסר יציבות רגשית
• מתח
• תגובתיות רגשית מוגברת לאירועים משמחים ועצובים כאחת
• חוסר מנוחה
• דאגנות
• כעס כלפי הסובבים
• ירידה בתאבון
• ונדודי שינה

עשויות להופיע תנודות חדות במצב הרוח עם נטייה לבכי, לעתים קרובות ללא סיבה הנראית לעין. כאמור- מצב זה אינו דורש טיפול, מדובר בתופעה נפוצה וטבעית, ויש לאפשר ליולדת לנוח ככל הניתן ולתמוך בה. נשים הסובלות מ-baby blues מדווחות על שיפור בהרגשתן אחרי מפגשים עם אמהות מנוסות יותר ואחרי שיתוף הסביבה ברגשותיהן. חשוב להדגיש כי מצב זה אינו גורם למצוקה קשה אצל היולדת ואינו פוגע בתפקודה וביכולתה לטפל בתינוק.

2. דיכאון אחרי לידה הוא הצורה המשמעותית יותר של הפרעה במצב רוח אחרי לידה. דיכאון מופיע ב-10-15% אצל נשים ללא עבר של דיכאונות קודמים, בעוד שנשים שחוו דיכאון בעבר נמצאות בסיכון משמעותי יותר, בייחוד אם סבלו מדיכאון אחרי לידות קודמות. ב-14% מהנשים הדיכאון מתפתח במהלך ההריון ומחמיר לאחר הלידה. יש לציין כי טיפול במהלך ההריון יכול למנוע החמרה אחרי לידה. מדובר בתופעה מדאיגה אשר במקרים רבים אינה מאובחנת מספיק מהר ואינה מטופלת כראוי. דיכאון שאינו מטופל אחרי לידה אינו חולף בעצמו ובמקרים רבים, הופך לכרוני, קשה לטיפול, ועשוי להפריע להתפתחות אופטימלית של היילוד וליצירת קשר תקין בין האם לתינוקה. על כן- קיימת חשיבות עליונה לאיתור מוקדם של יולדות הנמצאות בסיכון לפתח דיכאון אחרי לידה, ולטיפול בהן.
דיכאון בהיריון ודיכאון אחרי לידה יכול להופיע אצל כל אישה הרה ואישה לאחר לידה, בלי קשר לגיל, מוצא או מצב כלכלי. הדיכאון יכול להופיע לראשונה גם בהיריון או בלידה השנייה או השלישית, גם כאשר אין מצב מצוקה מיוחד וגם אם האישה לא סבלה מעולם מהפרעה נפשית כלשהי.
דיכאון הוא מחלה הניתנת לטיפול - הן תמיכתי (שיחות מקצועיות) והן תרופתי, לפי המצב, בהתאם לחומרה או לצורך. רוב רובן של הנשים מצליחות לחזור לתפקוד מלא לאחר קבלת עזרה מתאימה.
דיכאון אחרי לידה יכול להתפתח מיד לאחר הלידה מ"הבייבי בלוז" שהולך ומחמיר במקום להשתפר, אך במרבית המקרים הוא מתפתח בהדרגה החל מחודש עד שנה לאחר הלידה. לעיתים ההתפתחות היא כה הדרגתית שהיולדת עצמה אינה מזהה את התסמינים ההתחלתיים או שהיא מייחסת אותם למצב טבעי אחרי לידה.
ניתן לאבחן דיכאון אחרי לידה אם במשך שבועיים או יותר האישה סובלת ממצב רוח ירוד במרבית שעות היום ו/או אובדן כמעט מוחלט של יכולת להנות או להתעניין בסביבתה, ובנוסף קיימים-
• פגיעה בריכוז וביכולת קבלת החלטות
• עייפות מתמשכת שאינה משתפרת עם מנוחה
• אפאתיות
• אי- שקט מתמיד או האטה בתנועות
• הפרעות שינה ובעיקר- אי- יכולת להרדם גם בזמן שהתינוק ישן
• ירידה או עליה בתאבון או במשקל
• מחשבות חוזרות על מוות או על התאבדות ולעיתים- אף תכנון תכניות להתאבד
• תחושות אשמה
• כישלון או חוסר ערך
• תחושה שאינה מתפקדת כאם
• תחושה של ״אין מוצא״ העדר תקווה
• בכי ללא הפסקה
• עצבנות
• כעס וזעם
• חוסר עניין ביחסי מין
• חרדות סביב בריאות התינוק
• מחשבות חוזרות מטרידות סביב נושא כלשהו- לרוב הקשור לתינוק.

סימנים נוספים לדיכאון אחרי לידה יכולים לכלול:
• תחושת ריחוק מהתינוק,
• חרדת יתר לשלום התינוק ללא סיבה מספקת,
• מחשבות שליליות כלפי התינוק עד כדי מחשבות לפגוע בתינוק,
{התסמינים המסוכנים ביותר מודגשים בטקסט ובמידה ומופיעים- יש להביא את היולדת בדחיפות להערכה מקצועית}.

בנוסף, האם עלולה לגלות חוסר עניין בתינוק, חוסר יכולת לטפל בו או להיפך- התעסקות מוגזמת בתינוק עד להפרעה למנוחתו.

עוצמת הדיכאון אינה אחידה: בחלק מהמקרים האישה עצובה, לא נהנית מהטיפול בתינוק והאמהות הופכת בעבורה למטלה טכנית בלתי- נעימה, אך האישה ממשיכה לתפקד בכל זאת. לעתים היא אף מתלוננת כי אינה אוהבת את התינוק. במקרים קשים יותר האישה מתקשה לקום מהמיטה, לתפקד בהורות ובבית. הסכנה לתינוק כרוכה בהזנחה פיסית או רגשית, ונדיר כי האם מהווה סכנה מיידית לחיי התינוק או פוגעת בתינוק באופן פעיל.

הדיכאון מופיע בשכיחות גבוהה יותר כאשר האישה סובלת מאחד או יותר מהגורמים הבאים:
• בעיות רפואיות במהלך ההיריון, אצל היולדת או אצל התינוק
• סיבוכי לידה
• רגישות לשינויים ברמות ההורמונים, המתבטאת בתנודות במצבי הרוח סביב ווסת או ביוץ
• בדידות או מיעוט תמיכה
• דיכאון בעבר, כולל דיכאון לאחר לידה קודמת
• אירועי חיים קשים במשך ההיריון או לאחר הלידה (כמו מוות או מחלה של אדם קרוב)
• בעיות בזוגיות
• הפרעה נפשית בעבר
• היסטוריה משפחתית של דיכאון אחרי לידה

3. פסיכוזה לאחר לידה הינה הצורה המסוכנת והנדירה ביותר של הפרעה במצב רוח אחרי לידה. הפרעה זו הינה נדירה ופוגעת באחת או שתיים מכל אלף יולדות.
אצל הסובלות ממצב פסיכוטי אחרי הלידה, קיימת תפיסה לקויה של המציאות ופגיעה בשיפוט. מופיעות הזיות שמיעה או ראיה ומחשבות בלתי- מציאותיות שלעתים קרובות מתמקדות במוות של התינוק או בהיותו אלוהי או שטני, חולה, או מסוכן לה או לאחרים.
יולדת הסובלת ממצב פסיכוטי עלולה ``לקבל ``הוראות" לפגוע בעצמה או באחרים כולל בתינוקה, או להאמין ברעיונות שעלולים לפגוע בתינוק באופן עקיף (למשל, כי תינוקות אינם זקוקים למזון). נשים שסובלות מההפרעה הזאת נמצאות עלולות, במקרים קיצוניים, לפגוע בעצמן או התינוק.
במרבית המקרים פסיכוזה אחרי לידה הינה ביטוי ראשון למחלת נפש רצינית, לרוב הפרעה ביפולארית (מאניה- דפרסיה) , והיא מופיעה תוך ימים ספורים מהלידה- לרוב במחלקת יולדות ולכן מזוהה במיידי, לרוב- אחרי לידה ראשונה עם נטיה לחזור אחרי הלידות הבאות.
גורמי סיכון לפסיכוזה אחרי לידה הן היסטוריה אישית או משפחתית של מחלה פסיכיאטרית רצינית כגון מאניה- דפרסיה או סכיזופרניה. מדובר בהפרעה אשר משבשת באופן חמור את תיפקוד היולדת ומחייבת טיפול דחוף באשפוז. עם הטיפול ההפרעה חולפת והיולדת מבריאה, אך עלולה לסבול ממצבים דומים אחרי הלידות הבאות. במידה והתסמינים שתוארו לעיל מתפתחים אחרי שחרורה של יולדת הביתה- יש להביאה בדחיפות לגורם רפואי להערכה ולטיפול.

baby bluesהינה הפרעה קלה שאינה דורשת טיפול, ואילו פסיכוזה אחרי לידה הינה הפרעה חמורה שמזוהה מיד ומגיעה לטיפול פסיכיאטרי. לעומת זאת דיכאון אחרי לידה עלול להתפתח בהדרגה ולחמוק מעיניהם של היולדת, בני משפחתה ואף גורמים טיפוליים. לכן, קיימת חשיבות עליונה לאיתור מוקדם של יולדות אשר מגלות סימני דיכאון אחרי לידה, ולטיפול בהן. כאשר היולדת עצמה, או בני משפחתה, מזהים ירידה ממושכת במצב רוחה עם פגיעה תפקודית- יש לפנות בהקדם לטיפת חלב או לרופא משפחה אשר יעריכו את מצבה באופן מקצועי ויפנו, במידת הצורך, לגורמים טיפוליים בתחום בריאות הנפש. אולם, לעיתים היולדת וקרוביה אינם מזהים את ההתפתחות ההדרגתית של דיכאון או מייחסים את הסימנים לעייפות ול"מצבי רוח" אחרי לידה, ולכן יש צורך להיות במעקב מסודר בטיפת חלב. בטיפות חלב ברחבי הארץ קיימים אמצעים לזיהוי מוקדם של יולדות הסובלות מדיכאון. הדבר נעשה באמצעות מילוי עצמי של שאלון לאיתור מוקדם של דיכאון אחרי לידה (Edinburgh Postnatal Depression Scale). יולדות אשר מקבלות ציון מעל 10 בשאלון- מופנות לגורמים מקצועים לשלילת דיכאון ולטיפול.
השאלון מודד את מצב האישה בשבוע האחרון כשניקוד גבוה מ 12-13 מעיד על מצב דכאוני. האישה צריכה למלא את השאלון ללא עזרה. האבחנה הסופית לא מתבצעת על סמך השאלון בלבד. מומלץ להפגש עם איש מקצוע (פסיכולוג או פסיכיאטר) כדי לקבל דיאגנוזה נכונה.

חשוב לציין כי דיכאון אחרי לידה ניתן לטיפול, וכי קיימות שיטות שונות לטפל בו- החל מהתערבות תמיכתית ושיחות טיפוליות הניתנות על ידי אנשי מקצוע ועד לטיפול תרופתי במקרים קשים יותר. ברוב המקרים מדובר בטיפול תרופתי זמני שאינו גורם להתמכרות ומשפר במהירות את התסמינים מהם סובלת היולדת. לעיתים יש צורך בשילוב בין שיטות הטיפול השונות להשגת תוצאה מיטבית. גורמים מקצועים יכולים להעריך באופן מדויק את מצבה של היולדת ולהתאים את הטיפול האופטימלי להשגת שיפור במצבה.
כמו כן, חשוב לקבל תמיכה מבני משפחה וחברים, עזרה יומיומית ואף סיוע בטיפול בתינוק.
על בני המשפחה לגלות עירנות, אמפתיות והעדר ביקורתיות למצבה של היולדת השרויה בדיכאון. יש לנסות לארגן עזרה מעשית, לאפשר ליולדת שינה רצופה של לפחות 5 שעות, ארוחות סדירות, זמן התאווררות מחוץ לבית, גם ללא התינוק. במידה וכל האמצעים הללו אינם משפרים את מצבה ואת תפקודה של היולדת- מומלץ לפנות לעזרה מקצועית.

14/12/2019

7 דברים שחשוב לדעת על דיכאון לאחר לידה
1. זה נפוץ! 10% מנשים ללא רקע פסיכיאטרי קודם יחוו דיכאון משמעותי לאחר לידה. 25% מנשים שחוו דיכאון בעבר, ללא קשר ללידה- יחוו דיכאון לאחר לידה. 50% מנשים שסבלו בעבר מדיכאון לאחר לידה- יסבלו שוב מדיכאון לאחר הלידה הבאה.
2. לרוב הדיכאון לא מתפתח מיד לאחר הלידה, אלא כעבור כחודש ויותר. התנודות הרגשיות לאחר הלידה, בכי ורגישות שנשים רבות חוות, אינן דיכאון לאחר לידה אלא מצב פיזיולוגי נורמלי שאינו דורש טיפול!
3. רק 50% מהאמהות הסובלות מדיכאון לאחר לידה מזהות שהן בדיכאון. האחרות מאמינות כי מדובר בתופעות נורמליות לאחר לידה!
4. מרבית האמהות הסובלות מדיכאון לאחר לידה אינן פונות לטיפול מסיבות שונות- לא מזהות שהן בדיכאון, מתביישות ממצבן, חוששות מסטיגמה, חוששות שיוגדרו כאמהות לא טובות, לא מודעות לתופעת דיכאון לאחר לידה, לא חושבות שניתן לטפל בזה או לקבל עזרה.
5. במקרים רבים גם אנשי מקצוע לא מאבחנים בזמן דיכאון לאחר לידה, הן בגלל העובדה שהאמהות לא פונות לטיפול והן בגלל העובדה שדיכאון לאחר ילדה "מתחזה" במקרים רבים למצב נורמלי לאחר לידה (למשל- ירידה במשקל היא נורמלית ורצויה אחרי לידה אך גם יכולה להיות תסמין של דיכאון, וכך גם הפרעות שינה ועייפות). נדרשת במקרים רבים מיומנות והיכרות טובה עם מאפיינים יחודיים של דיכאון לאחר לידה כדי לאבחן אותו נכון.
6. דיכאון לאחר לידה שאינו מטופל- לרוב אינו חולף בעצמו (בניגוד לדיכאון במצבים אחרים), הופך לכרוני ומשפיע לרעה על הבריאות של האם והתינוק לטווח הרחוק.
7. דיכאון לאחר לידה מגיב היטב לטיפול פסיכותרפי ולטיפול תרופתי. ניתן להתאים טיפול תרופתי להנקה.

14/12/2019

7 דברים שחשוב לדעת על הפרעה פוסט- טראומטית לאחר לידה
1. זה נפוץ! כ-15% מנשים שחוו לידה טראומטית מפתחות תסמונת פוסט- טראומטית מלאה ורבות אחרות מפתחות תסמונת חלקית.
2. הפרעה פוסט- טראומטית לאחר לידה גורמת לפגיעה ניכרת בתפקוד האמהי ובתפקוד האישה בתחומים שונים כגון זוגיות, תעסוקה, קשרים בינאישיים וזאת בנוסף להשפעות שליליות על התינוק ועל התפתחותו.
3. נשים הסובלות מהפרעה פוסט- טראומטית לאחר לידה נמנעות לעיתים קרובות מלידות נוספות, מלידות נרתיקיות, מיחסי מין, ממעקבים רפואיים וגם מתקשות לטפל בתינוקן שמתקשר באופן ישיר לטראומה של הלידה.
4. נשים מסוימות נמצאות בקבוצת סיכון להתפתחות הפרעה פוסט- טראומטית לאחר לידה וביניהן נשים שחוו פגיעה מינית ונשים שחוו סיבוכי הריון.
5. הפרעה פוסט- טראומטית יכולה להתפתח גם לאחר הפלה, בין אם יזומה או לא יזומה, וגם לאחר לידת עובר מת.
6. הפרעה פוסט- טראומטית ניתנת לטיפול. אבחון וטיפול מוקדמים משפרים משמעותית את מצב היולדת ואת תפקודה. קיימות שיטות טיפול פסיכותראפויטיות שונות, המכוונות לחוויה טראומטית ובמידת הצורך ניתן להתאים טיפול תרופתי להקלה על תסמינים, כולל טיפול המותאם להנקה.
7. קיימות אפשרויות תרופתיות ולא תרופתיות להפחית את הסיכון להתפתחות ההפרעה הפוסט- טראומטית בנשים הנמצאות בקבוצת סיכון.

14/12/2019

7 דברים שחשוב לדעת על דיכאון בגיל המעבר
1. דיכאון בגיל המעבר הוא הסימפטום השני בשכיחותו של גיל המעבר, אחרי גלי חום.
2. קיים קשר ישיר בין גלי חום והפרעות שינה בגיל המעבר להתפתחות הדיכאון בגיל המעבר.
3. נשים שסבלו בעבר מדיכאון או מתנודות רגשיות התלויות בהורמוני המין הנקביים (סביב הריון, לידה, נטילת גלולות או ווסת) נמצאות בקבוצת סיכון לדיכאון בגיל המעבר.
4. דיכאון לא מטופל בגיל המעבר מגביר משמעותית סיכון לאפיזודות נוספות של דיכאון וגם למחלות שונות כגון מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי, סכרת, וגם יכול להחמיר את המחלות הללו אם קיימות אצל האישה.
5. דיכאון בגיל המעבר מגיב היטב לטיפול תרופתי ולא תרופתי, ויכול להגיב גם לטיפול הורמונלי.
6. קיים הבדל בין נשים שהתחילו את גיל המעבר ועדיין מקבלות ווסת לסירוגין, לנשים שכבר לא מקבלות ווסת, מבחינת התגובה לטיפולים תרופתיים שונים.
7. גלי חום בגיל המעבר מגיבים היטב לטיפול במינונים נמוכים של נוגדי דיכאון, וכך ניתן להמנע מטיפול הורמונלי חליפי על כל תופעות הלוואי שלו.

14/12/2019

7 דברים שחשוב לדעת על תסמונת קדם ווסתית
1. זה נפוץ מאוד! עשרות אחוזי נשים סובלות מתופעות גופניות ורגשיות שונות סביב ביוץ ווסת, בעוצמות שונות. כ-10% מנשים סובלות מהתופעות הללו בעוצמות אשר פוגעות בתפקודן היומיומי, ובמקרים הללו הנשים מאובחנות כסובלות מהפרעה קדם- ווסתית משמעותית.
2. ההפרעה לרוב מתפתחת סביב גיל 30, מחמירה עם הגיל ומוקלת בגיל המעבר, אם כי מהווה גורם סיכון הן לדיכאון לאחר לידה והן לדיכאון בגיל המעבר.
3. קיימים דפוסים שונים של תסמינים קדם ווסתיים- החל ממספר ימים סביב הופעת הווסת, ועד לשבועיים שלמים של סימפטומים החל מהביוץ ועד להופעת הווסת.
4. תופעות רגשיות של התסמונת הקדם- ווסתית יכולות להיות מגוונות, ויכולות לכלול דיכאון, התקפי חרדה, מתח ועצבנות, התפרצויות, אי- יכולת להתרכז.
5. תסמונת קדם- ווסתית מגיבה לטיפולים שונים לא הורמונליים, כגון שינוי אורח חיים, תוספי מזון וויטמינים, תרופות נוגדות דיכאון, ולא תמיד קיים צורך במתן טיפול הורמונלי להקלה על התסמינים.
6. לרוב אין צורך בטיפול תרופתי קבוע, וניתן לקחת תרופות רק למספר ימים מצומצם בתקופה בה התסמינים קיימים- דבר המפחית משמעותית את הסיכון לתופעות לוואי ולהתרגלות.
7. פעילות גופנית משפרת משמעותית את התסמינים הקדם- ווסתיים.

14/12/2019

7 דברים שחשוב לדעת על סכיזופרניה בהריון ולאחר לידה
1. מדובר במחלה נפוצה. 1% מאוכלוסיית העולם לוקה בסכיזופרניה בדרגות שונות, כאשר השכיחות בנשים שווה לשכיחות בגברים.
2. המחלה מתפרצת לרוב באנשים צעירים, כולל נשים בגיל הפוריות.
3. מרבית ההריונות בנשים עם סכיזופרניה אינם מתוכננים.
4. במקרים רבים המחלה מחמירה בהריון ולאחר לידה. במקרים נדירים, פסיכוזה לאחר לידה היא סימפטום ראשוני של מחלת הסכיזופרניה.
5. סכיזופרניה לא מטופלת במהלך ההריון מהווה גורם סיכון ללידות מוקדמות, לסיבוכי הריון שונים כגון דימומים והפרדות שיליה, וללידת תינוק במשקל נמוך.
6. ניתן ליטול תרופות נוגדות פסיכוזה בהריון וגם בהנקה תוך כדי מעקב מסודר. תרופות נוגדות פסיכוזה לרוב אינן גורמות למומים מולדים.
7. רוב היולדות הסובלות מסכיזופרניה בהחלט יכולות לתפקד היטב כאמהות!

14/12/2019

7 דברים שחשוב לדעת על הפרעה דו- קטבית בהריון ולאחר לידה
1. הפרעה דו- קטבית מושפעת מאוד מתנודות הורמונליות ובעיקר- מהריון ולידה.
2. ללא טיפול תרופתי הפרעה קיימת נוטה להתפרץ במהלך ההריון ולאחר לידה, ולהתבטא בהתקפים קשים של דיכאון במהלך ההריון, מאניה לאחר לידה ובמקרים נדירים וחמורים- פסיכוזה לאחר לידה. הפרעה דו- קטבית לא מטופלת, מהווה בפני עצמה גורם סיכון לסיבוכי הריון וללידות מוקדמות.
3. הפסקה חדה, של טיפול תרופתי בתחילת ההריון, מגבירה משמעותית סיכון להתפרצות המחלה בהריון. אם מעוניינים להפסיק את הטיפול התרופתי- יש לעשות זאת בהדרגה.
4. במחלה קלה עם התקפים מעטים- ניתן להמנע מטיפול תרופתי במהלך ההריון, תוך כדי מעקב קפדני ומסודר. לעומת זאת- במחלה קשה, עם התקפים רבים ואשפוזים חוזרים, קיימת המלצה חד- משמעית להמשיך את הטיפול התרופתי הן בהריון והן לאחר הלידה.
5. רבות מהתרופות המשמשות לטיפול בהפרעה דו- קטבית עלולות לפגוע בעובר ואינן מומלצות בהריון. יחד עם זאת, קיימים טיפולים תרופתיים בעלי פוטנציאל נמוך ביותר לנזק לעובר ובהחלט ניתן להתאים טיפול תרופתי להריון. יתרה מכך, ניתן להיניק עם חלק מהתרופות המשמשות לטיפול בהפרעה דו- קטבית.
6. קיים צורך במעקב צמוד מאוד, בבדיקות דם חוזרות ובהתאמת מינוני התרופות במהלך ההריון בנשים עם הפרעה דו- קטבית.
7. קיים צורך בתוספי ויטמינים במינונים גבוהים מהרגיל בנשים הנוטלות תרופות המטפלות בהפרעה דו- קטבית.