10/03/2025
השבוע שוחחנו עם בינה זשוראוועל, עובדת סוציאלית קלינית המטפלת בצוות אימפולס בעין כרם, ירושלים.
----> ספרי לנו כמה מילים על עצמך
הגעתי לעולמות הטיפול מתוך שנים של חיפוש אחר משמעות, בתואר הראשון למדתי פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה) ולאחר כמה שנים של של מגורים בחו"ל ולימודי רוח ואומנות, בחרתי להכנס לעולמות הטיפול וללמוד בתוכנית ההסבה ללימודי עבודה סוציאלית. בלימודי התואר השני לקחתי חלק בחממת נבט - מסגרת רב תחומית למחקר והכשרה המקדמת פרספקטיבות מודעות הקשר ותרבות. את עבודת התזה כתבתי במסגרת קבוצת מחקר שחקרה אספקטים שונים של מיניות בקהילה הלהטב"קית. והתזה שלי עסקה בחווית ומשמעות לפרקטיקות של מיניות במרחב הווירטואלי בקרב אוכלוסייה קווירית-להט"בקית.
בנוסף אני עוסקת באומנות, ומתרגלת פרקטיקות של רוח ותודעה. לימדתי בבתי מדרש מתחדשים, וכיום מלמדת ומעבירה סדנאות המשלבות טקסטים, יצירה ורוח בהשראת מקורות יהודים וקונסטלציה מערכתית. האהבה למפגשים אנושיים וסיפורים תמיד ליוו אותי, ועמם גם הסקרנות לעולמות המיסטיקה האומנות והאב-נורמלי. אני מאמינה שעלינו כיחידים וכחברה לשאוף "להרחיב את גבולות הנורמה" ולהכיר ולהכיל כמה שיותר קולות וצבעים שונים.
----> נשמח גם לכמה מילים על תחום הטיפול שלך ופרקטיקות מועדפות
בהכשרתי אני עובדת סוציאלית קלינית (MSW), עובדת בגישה דינמית, אשר שמה דגש על הקשר בין המטפל למטופל עם דגש על יצירת מרחב בטוח לגילוי וחקירה משותף.
למדתי גישות וכלים טיפוליים נוספים המשולבים בטיפול כגון EFT (טיפול ממוקד רגש), התמקדות, וכלים הוליסטים נוספים המשלבים מודעות ונוכחות בגוף.
אני מנחה מוסמכת לקונסטלציה משפחתית ולליווי 'דיאלוג פתוח'. מעבר ללימודי הקליניים אני עוסקת בעולמות רוח, מודעות ויצירה. אני רואה חשיבות בשילוב כלים מגוונים בטיפול – בין אם דרך שיח, מדיטציה, קונסטלציה משפחתית, או יצירה וכתיבה. לכל אדם יש דרך ייחודית להתחבר לעצמו, והמרחב הטיפולי נועד לאפשר לחיבור הזה להתגלות.
----> באילו פרקטיקות את משתמשת בקליניקה על מנת ליצור מרחב רב תרבותי?
יצירת מרחב רב תרבותי מתחילה קודם כל בלבישת משקפיים רגישות תרבות, כאלו הקשובות לכך שכל אדם נולד וגדל במרחב תרבותי עם נורמות, סיפורים והקשרים היסטוריים ומשפחתיים.
לרוב, בעולמות הנפש ישנה נטייה שלא להכניס את הנושאים הללו לקליניקה, אולם לתפיסתי בגישה כזו אנו עלולים להתעלם מרכיבים זהותיים עמוקים ועשירים של האדם ולפספס הזדמנות להכניס את ניחוחות הילדות ושפת האם והאב שגדל בתוכם להקשר אישי ולדלות מתוכם משאבים.
לעיתים החוויות הללו שזורות במטענים מורכבים של חווית זרות או טראומות בינדוריות, חוויות שגם להן נרצה לתת הכרה.
ברמה של ההקשר התרבותי, מגדרי, בטיפול מיודע תרבות ומגדר יש התייחסות גם לסביבה של הנורמות החברתיות ויחסי הכוחות שבה גדל המטופל ובמיוחד כיצד הן נחוו על ידו. האם היו קטליזטור לצמיחה או דווקא לעיכוב ולוו בתחושות קשות של זרות ודחייה. בפגישות נבקש לחקור את השורשים שמהם הגיע האדם, וניתן מקום לבחירות של האדם ביחס לאותם שורשים. לדוגמה אדם שבחר להגר פיזית לארץ אחרת, או להגר תרבותית-חברתית כדוגמת עזיבת העולם הדתי. במובן זה נכללים גם האספקטים של משפחה ביולוגית, מול משפחה נבחרת - מונח שלקוח ושגור במרחבי תרבות קוויריים.
בעזרת ההתבוננות בהקשר התרבותי כמעצב את האדם, וכמצע עליו הוא גדל, נגלים רכיבים זהותיים חדשניים, כמו הליבה הפנימית הייחודית של האדם. בתהליך טיפולי האדם יכול להביע חלקים שלא היה להם מקום בתרבות או במשפחה שגדל, וכך ללוות "תהליכי יציאה" נפשיים - בהם מתגלים הרכיבים האותנטיים של האדם דווקא מתוך שיח והבנה של התרבות בה הוא חי.
----> איך הגישה הרב תרבותית מחוברת למסע האישי שלך בעולמות הטיפול והנפש?
הביוגרפיה שלי שזורה בחיים בתוך הקשר דתי עם ניחוחות שמרנים, ובהתבוננות על תהליכי שינוי והשתנות. אני מכירה מקרוב את המורכבות של יציאה ממקומות שהיו בית, ואת הכוח שנמצא גם בכאב וגם בצמיחה. בעבודה שלי עם יוצאים ויוצאות מהחברה החרדית, עם להטב"קים ועם אנשים שנמצאים בצמתי חיים, אני מקפידה ליצור מרחב מכיל שמכיר בעומק של הסיפור האישי ושל השדה המשפחתי והתרבותי שממנו כל אדם מגיע. ברמה המקצועית-אישית אני עוסקת באפיקים המרחיבים את גבולות הנורמה ובפניה השונות של 'יציאה'.
לקחתי חלק בהקמה וניהלתי תוכנית ליווי אישי ליוצאות ויוצאי החברה החרדית ב'יוצאים לשינוי'. עבדתי כמלווה בבית סוטריה נשים בשלביה הראשונים והוכשרתי ללוות משפחות ורשתות בגישת דיאלוג פתוח. כיום היסוד המיודע מגדר ותרבות נמצא באופן טבעי במפגשים אותם אני מנחה ובקליניקה הפרטית.
-----> תודה רבה בינה! היתה שיחה מרתקת!