25/07/2020
איך יודעים שמשהו חסר? איך יודעים שמשהו חסר אם מעולם לא היה לך אותו?
לרוב לא נדע שמשהו חסר אם לא היה אותו מעולם, למעט דבר אחד: ביטויים של אהבה.
אם התמזל מזלך בשנים הראשונות לחייך, זכית בסביבה מטפחת: מגע, חיבוק, מילים טובות, עידוד, מחוות ניחומים ברגעי בכי ומצוקה.
אדם שזכה לכל אלו נושא בתוכו גם בבגרותו את המילים הטובות, המגע המנחם, היכולת להרגיע ולווסת את עצמו ברגעי סערה.
עם זאת אנחנו נושאים בתוכנו גם את מה שלא – במיוחד ילדים רגישים, המבחינים בדקויות רגשיות יכולים להפנים לתוכם ולשאת עימם את החרדות של הוריהם, את הזעם או הדיכאון. הורים עלולים למצוא את עצמם כורעים תחת נטל עצום, עומסים, תקופות משבר עמוקות או סובלים ממשבר ריגשי.
קל יחסית להבחין בזה כשהמטען השלילי מופנה ישירות אל הילד – אבל מה קורה אם ההורה מצליח לעשות רק חצי דרך? הורה שלא הפיל ישירות על הילד את המצוקה אבל מאידך לא היה פנוי רגשית? לא הצליח להביע אהבה? לא הצליח לראות ולשקף בחזרה אל הילד באופן חיובי את עצמו?
מה קורה בהרעבה רגשית מתמשכת? איזו תהום נפערת עמוק בלב?
כשאנחנו חוזרים אחורה בזמן אל השלבים האלו בילדות שלך אנחנו לא מבקשים להעמיד את הוריך למשפט ולגזור את דינם– אנחנו מבקשים לראות מה היה חסר, לבחון את המנגנונים ההישרדותיים שלך, לתת את רשות הדיבור לחלקים המתפקדים ולרפא את החלקים הכאובים.
כמו סחלב, שבהינתן התנאים המתאימים, אור ומים– הוא יפרח במלוא יופיו.