06/12/2018
✨לראות את האור ✨
חג האור כבר כאן אך לעיתים קשה לנו להדליק את האור במקומות שבהם הוא חסר.
בתור הורים אנו מתמודדים לעיתים עם תקופות לא פשוטות. תקופות בהן ילדינו עוברים שינויים, חווים חוויות מעצבות, ולעיתים עולים על דרך שקשה לנו להתמודד איתה. לפעמים אנחנו לא יודעים איך לעזור להם, גם אם אנחנו ממש רוצים.
הם יכולים להרגיז, לריב עם האחים שלהם, להתחצף, לגרום לנו לכעס... ולאט לאט אנו מתחילים לראות בהם יותר חלקים שליליים מחיוביים. יותר חושך מאור.
בלי לשים לב אפשר להיסחף לתוך מחול שדים שבו אנחנו נכנסים לדפוס יחסים שלילי מולם, מבקרים אותם, שוללים את רגשותיהם או מרגישים שיש הרבה מתח ביחסים בינינו.
והילדים שלנו?
בהתחלה הם אולי יתנגדו לכך. אך עם הזמן יפנימו את הראייה השלילית שלנו על עצמם. הדימוי העצמי שלהם עלול להיפגע, והאמונה שמחר יכול להיות טוב יותר, הולכת ומתרחקת. התהליך הזה נקרא "אמונה שמגשימה את עצמה". כשאנחנו מאמינים במשהו אנו מחפשים הוכחות לכך במציאות כדי לתקף את האמונה שלנו. מבלי להבין שהמציאות שאנו רואים היא דבר יחסי וסובייקטיבי. אם היינו משנים את האמונה שלנו, כנראה היינו מפרשים דברים בצורה שונה.
בטיפול למשל, עובדים קודם כל על יצירת אמון. האמון מאפשר פתיחות , קבלה ומאפשר את יצירת הקשר. כך גם עם ילדינו. כשאנו מאמינים בהם, האמון חוזר אלינו ומאפשר פתיחות, קבלה, אהבה, שיח והרבה כבוד הדדי.
רוצים להדליק את האור ביחסים עם הילדים?
1. שימו לב למילים שלכם.
מחשבה יוצרת מציאות. הילד שפך את החלב של הקורנפלקס, עיצרו רגע לפני שתאמרו "אוי מה עשית" ואימרו "אני רואה שהחלב נשפך. לא נורא. בוא אראה לך איך להחזיק את הבקבוק בפעם הבאה". חזרתם הביתה מיום קשה וארוך, תוך כדי שיחה בטלפון אתם אומרים "היה לי יום זוועה!" הילד שלכם שומע ולומד איך להתבונן במציאות שלו, זיכרו שהוא מקשיב לכם כל הזמן. במקום אימרו "היה לי יום ארוך וקשה, אבל עכשיו הוא נגמר ואני אנוח". תרגלו איתו שיח פרופורציונלי, ומותאם גם כאשר המילים שלכם אינן מופנות ישירות אליו.
2. חפשו את החוזקות עם פנס.
אם החלטתם להתחיל להחמיא לילדכם תנו מחמאה שמתארת יכולת או התנהגות שברצונכם לחזק. "הגעת בחמש כפי שהבטחת – לזה אני קוראת אחריות!". מחמאה כזו עדיפה כדי לייצר אמונה שמגשימה את עצמה או התנהגות שברצונכם לראות יותר, מאשר מחמאה על מי שהם או על הישג שלהם (שלפעמים עלולות להישמע מאולצות).
3. הימנעו מלשבח כישלון.
משפט כמו "אני רואה שסופסוף חזרת שמח מבית הספר" , בעיקר יצור שיח ציני ויצור תחושת בדידות.
4. שימרו על אותנטיות כשאתם מחזקים.
אם נאמר לילדה "את הציירת הכי טובה בעולם!" זה עשוי לייצר אצלה תחושה מלאכותית, ולהוריד אצלה את השאיפה להשיג. אל תביעו התלהבות יתרה, היצמדו למציאות ואימרו "בשבילי, זה הציור הכי יפה שיכול להיות, כי את ציירת אותו".
5. שתפו את ילדכם במחשבותיכם הטובות.
דברים שאתם רואים באופן טבעי אך נראים לכם מובנים מאליהם . למשל: "כיף לי לראות אותך משחק ככה", "אני אוהבת איך שאתה צוחק", "אני סומכת עליך". גם כאן, המטרה היא לשמור על האותנטיות, אלו משפטים שיוצאים באופן טבעי מהלב ולא כאלה שעליכם לאלץ את עצמכם לומר.
6. חברו את המילים למעשים,
כדי להפגיש את הילד במציאות עם הטוב שבמעשים שלו. "תראי איך השתדלת כש…", "ראיתי שהתאמצת כדי לקום מוקדם בבוקר, והצלחת" כאשר אנו מחברים זאת למעשים בפועל, מתחזק האמון של הילד בעצמו.
כולנו זקוקים לתחושה שמאמינים בנו, שרואים את הטוב שבנו, מעבר לכל נפילה או משבר. אך אלו הזקוקים יותר מכל לתחושת האמון שלנו כלפיהם הם ילדנו.
חג חנוכה שמח ומואר 🌟
כתבה Limor Aharon Sasi פסיכולוגית חינוכית מתמחה בשפ"ח חיפה
