27/02/2025
10,000 מטפלים יכולים להקל על משבר בריאות הנפש. אז למה הם לא חלק מהמערכת?
למרות הביקוש האדיר לעזרה נפשית, המדינה נמנעת מהפעלת פתרון פשוט וזמין - הסדרת מקצוע הטיפול באמצעות אמנויות ופתיחת תקנים ל 10,000- מטפלים נפשיים מוסמכים שיכולים להיכנס למערכת הציבורית באופן מיידי
אילנה לח
18 בפברואר 2025
דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר חושף מחדל חמור במערך בריאות הנפש בישראל. על פי הדו"ח, אלפי ישראלים שנותרו עם צלקות נפשיות מהאירועים הטראומטיים של 7 באוקטובר נותרים ללא מענה, בשל מחסור חמור במטפלים ובהיעדר תשתיות מספקות לשיקום נפשי.
המערכת, שגם בימים כתיקונם מתקשה לעמוד בעומס, קורסת לנגד עינינו – והתוצאה היא שהסיוע שמוענק למי שנמצא במשבר נפשי הוא אטי, חלקי ולעתים כלל לא נגיש. אך בעוד שהמדינה ממשיכה
להתלונן על היעדר משאבים, פתרון מוכח ויעיל מונח מזה שנים ארוכות לפניה: מדובר בהסדרת מקצוע הטיפול באמצעות אמנויות, שיכול להוסיף למערך בריאות הנפש אלפי מטפלים מיומנים ולהקל על המצוקה באופן משמעותי.
במקום להרחיב את פתיחת התקנים הייעודיים למטפלים באמצעות אמנויות במערכת הציבורית, המדינה מאפשרת העסקה בעייתית של מטפלים אלה בדרכים עקיפות – תחת תקנים של מקצועות אחרים או כפרילנסרים בתנאים לא ראויים
התעלמות ממענה חיוני
בישראל ישנם כ10,000- מטפלים באמנויות שעברו הכשרה אקדמית מקיפה – תואר ראשון ושני, לצד אלפי שעות הכשרה מעשית. הטיפול באמצעות אמנויות מתאים לטיפול בהפרעות נפשיות, התנהגותיות, התפתחותיות ואורגניות, כמו גם בשאלות של דימוי עצמי, חיפוש משמעות, חרדה, דיכאון, מחלות גוף -נפש ועוד. במצבי אסון ומשבר, הטיפול באמצעות אמנויות מאפשר חיבור לכוחות, חיזוק חוסן וביטוי של מה שאי אפשר לבטא במילים. הטיפול ניתן כמענה מקצועי נפשי במסגרת פרטנית, קבוצתית, משפחתית או קהילתית, ומאפשר מתן מענים מותאמים לטווח רחב של גילאים, מילדים ועד קשישים.
מקצוע הטיפול באמצעות אמנויות עומד בכל הסטנדרטים המקצועיים הנדרשים לטיפול נפשי, אך בניגוד למקצועות הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית, המדינה נמנעת בעקביות מהסדרת המקצוע בחקיקה. התוצאה היא שבשעה שקיים מחסור חמור באנשי טיפול, המדינה מתעלמת מכוח עבודה מקצועי ומיומן שיכול להעניק מענה טיפולי חיוני.
במקום להרחיב את פתיחת התקנים הייעודיים למטפלים באמצעות אמנויות במערכת הציבורית, המדינה מאפשרת העסקה בעייתית של מטפלים אלה בדרכים עקיפות – תחת תקנים של מקצועות חרים או כפרילנסרים בתנאים לא ראויים. בכך היא לא רק חוסמת אלפי מטפלים מעבודה במערכת
הציבורית, אלא גם מונעת מאלפי מטופלים גישה לטיפול חיוני שיכול לשנות את חייהם.
ההשלכות של היעדר המענה הטיפולי ניכרות בכל פינה: מטופלים שממתינים חודשים ארוכים לפגישה ראשונה, ילדים ובני נוער שנשארים ללא טיפול למרות מצוקה ברורה, ואנשים שנאלצים לשלם סכומי עתק למטפלים פרטיים – אם יש להם את האמצעים לכך. במצב הזה, הפערים החברתיים רק הולכים ומעמיקים, שכן מי שאין ביכולתו לממן טיפול פרטי נותר פשוט ללא פתרון.
מטפלים באמצעות אמנויות מועסקים בבתי חולים פסיכיאטריים, במרפאות ציבוריות, בקופות החולים ובמרכזי טיפול – אך לרוב לא כסקטור מקצועי מוסדר. הם משלימים את כוח האדם החסר במערכת, אך ללא תקנים מסודרים וללא ביטחון תעסוקתי. יתרה מכך, גם אלו שמתחילים את דרכם במסגרת
הציבורית נאלצים לעזוב, בשל תנאי העסקה ירודים ושכר נמוך, ועוברים למגזר הפרטי. כך מאבדת המדינה אנשי מקצוע איכותיים שיכולים להוות נדבך משמעותי בשיקום נפשי רחב היקף .
יש לציין שבשנה האחרונה מתחילים להיפתח תקנים עבור מטפלים באמצעות אמנויות בבתי חולים ובמרפאות. זוהי התחלה מבורכת, ויש צורך בתקנים רבים נוספים, בשירותי השיקום, הבריאות הרווחה. במשרד החינוך מועסקים כ4,000- מטפלים באמצעות אמנויות תחת חוק החינוך המיוחד, אך גם ילדי החינוך הרגיל זקוקים לטיפול נפשי, ולא מקבלים אותו מהמטפלים שכבר נמצאים
במערכת.
מטפלים באמצעות אמנויות נותנים מענה לנפגעי המלחמה דרך משרד הביטחון והביטוח הלאומי, כמו גם דרך מרכזי החוסן, מתוך ההכרה בעבודתם המקצועית הייחודית, אך בהיעדר חקיקה הם לא נקלטים במערך בריאות הנפש בצבא, למשל.
הסדרת מקצוע הטיפול באמצעות אמנויות בחקיקה והעסקת המטפלים בתקנים מתאימים במערכות הציבוריות הן צורך בריאותי קריטי, לא סוגיה פוליטית צרה שגם באה על חשבון כלל הציבור. בירוקרטיה מול דיני נפשות
אם כן, מדוע מקצוע הטיפול באמצעות אמנויות אינו מוסדר בחוק? בג"ץ הורה להסדיר את המקצוע בחקיקה כבר ב,2004- ומשרד הבריאות דרש אקדמיזציה של המקצוע לתואר שני ב.2010- האקדמיזציה הושלמה, אך הסדרת המקצוע בחקיקה נגררת.
ביולי 2023 עבר התיקון להצעת חוק הסדרת העיסוק במ קצועות הבריאות )טיפול באמצעות אמנויות( בקריאה טרומית, אך הוצמדה לו
הצעת חוק המסדירה ברישיון את העיסוק בטיפול באמנויות גם על ידי מטפלות בעלות תעודה ממוסדות שאינם מפוקחים על ידי המל"ג.
מדובר בדיני נפשות, ולא ייתכן שמטפלות ללא הכשרה אקדמית וקלינית ראויה יקבלו רישיון לעסוק בטיפול נפשי. הסדרת מקצוע הטיפול באמצעות אמנויות בחקיקה והעסקת המטפלים בתקנים מתאימים במערכות הציבוריות הן צורך בריאותי קריטי, לא סוגיה פוליטית צרה שגם באה על חשבון כלל הציבור מכל המגזרים, במיוחד כאשר ברור שכל יום שעובר ללא פתרון גובה מחיר כבד
מהמטופלים ומהחברה כולה.
המציאות הנוכחית אינה גזירה משמיים, אלא תוצאה של החלטות שגויות והתנהלות רשלנית מצד המדינה. ישראל מתמודדת עם גל חסר תקדים של פוסט-טראומה, חרדות ודיכאון – והעומס על
מערך בריאות הנפש אינו בר - קיימא. המשבר הזה דורש מענה מיידי, והסדרת מקצוע הטיפול
באמצעות אמנויות היא אחד הצעדים המתבקשים ביותר.
מאז תחילת המלחמה, מאות מטפלים התגייסו בהתנדבות לסייע לנפגעי החרדה והטראומה במסגרת פרויקט "סטודיו בטוח", שמפעיל מוקדי טיפול ברחבי הארץ. זהו צעד מבורך, אך אין בו כדי להחליף את מתן הטיפולים במסגרת הרפואה הציבורית במדינה. אנשי המקצוע הללו לא יכולים להיות תלויים
בחסדי התנדבות, בדיוק כפי ששירותי רפואה אחרים לא מתבססים על רצונם הטוב של הרופאים.
במדינה שבה פועלים אלפי מטפלים מיומנים, אין שום סיבה להותיר את מערך בריאות הנפש בקריסה. הגיע הזמן שהמדינה תכיר בחשיבותם של המטפלים באמנויות ותשלב אותם כחלק בלתי נפרד ממערך הטיפול הציבורי. לא כתוספת שולית, לא כפתרון מאולתר – אלא כנדבך מרכזי במתן
מענה נפשי איכותי לכל אזרח במדינה.
ד"ר אילנה לח היא יו"ר יה"ת – האגודה לטיפול באמצעות אמנויות
