06/02/2020
ביום הזה אפרוץ את גבולותי.
אראה אותם כפי שהם, כמו בועה.
היא מטשטת את יכולתי לראות את העולם בחוץ דרכה. על אף שיש בנקודת המבט מבפנים יופי משלה.
היום ארשה לעצמי להרים את ידי ובאצבע אחת,
כן אני יכולה, לנפץ את הבועה✨
היום אראה עולם.
היום ארשה ליופיו להשתקף דרכי.
יש ימים שכובד העולם מחליש את כתפייך, המבט מרכין אל האדמה.
אני אהיה שם לצידך לשאת את זכרון השמש העולה.
עד אשר יגיע רגע שבו כתפייך רפויות,
הידים יפרשו בחופשיות אל הצדדים ומבטך שוב יבחין בקרני שמש נוצצות.
איתך במסע.