טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם ד"ר עינת ברגר: CBT, Biofeedback, ADHD Coach

  • Home
  • Israel
  • Haifa
  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם ד"ר עינת ברגר: CBT, Biofeedback, ADHD Coach

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם ד"ר עינת ברגר: CBT, Biofeedback, ADHD Coach Cbt Biofeedback Neurofeedback Clinic - ורדיה מדיקל, חיפה
ד"ר עינת ברגר, קל

מטפלת בבני נוער ומבוגרים הסובלים מחרדה, דיכאון, התקפי פאניקה, הפרעות קשב, בעיות בזוגיות ובמשפחה ובנפגעי תקיפה מינית.

עבודתי מעוגנת בתיאוריות שונות עם אפשרות לבחור את הדרך הטיפולית על פי ייחודיותו של האדם הפונה אלי לטיפול: פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית, אימון אישי, NLP, מיינדפולנס, ביופידבק, טיפול להעשרת הזוגיות והתמחות בהפרעות קשב וריכוז-ADHD.

אני מרצה וחוקרת באקדמיה, מנחת סדנאות העצמה אישית ו

מקצועית, מפתחת מודל לקאוצ'ינג בחינוך , מכשירה מורים וחונכים, מדריכה (סופרויז'ן) ובעלת קליניקה פרטית בחיפה ובקדימה-צורן.

אני מתנדבת (החל מ-2005) במרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית והוכשרתי מטעמם בתמיכה וליווי רגשי, בליווי בהליך הפלילי ובהדרכת קבוצות למניעת הטרדה מינית.

09/08/2025

טכניקות יעילות להורדת לחץ:
• נשימות איטיות ומבוקרות – במיוחד הארכת הנשיפה
• בילוי בטבע – אפילו הליכה קצרה
• פעילות גופנית – משחררת הורמונים שמאותתים לגוף שהסכנה חלפה
• מיינדפולנס ומדיטציה – נוכחות ברגע, ללא שיפוט
• קשרים חברתיים – תמיכה, שיתוף וחיבור עם אנשים קרובים

חוסן נפשי נבנה בתרגול
שינוי תפיסה (מהאיום לאתגר), הצבת מטרות קטנות וברורות, שמירה על שגרת חיים בריאה וטיפוח קשרים משמעותיים – כל אלה הופכים את הלחץ לפחות מזיק ואף לעיתים לחיובי.

זכרו: לחץ הוא בלתי נמנע, אבל הדרך בה אנו מתמודדים איתו יכולה לעשות את כל ההבדל.

"כשאתם מבינים שבסיטואציה זה לא שלי, "זה שלהם", תוכלו לאפשר לסובבים אתכם את המרחב הדרוש כדי לחוות את הרגשות שלהם, במקום ל...
31/07/2025

"כשאתם מבינים שבסיטואציה זה לא שלי, "זה שלהם", תוכלו לאפשר לסובבים אתכם את המרחב הדרוש כדי לחוות את הרגשות שלהם, במקום לקחת על עצמכם את האחריות, לנהל או לתקן אותם. וכשאתם רואים "זה שלי", תמצאו את האומץ לקבל את ההחלטות הנכונות עבורכם, גם אם אחרים יסתייגו מכם.
הגיע הזמן להתבגר ולהתנהג כמו מבוגר אחראי.
"זה שלהם לחיות את חייהם, "זה שלי" להתמקד בחיים שלי.

מתוך: מל רובינס, " שחררו, זה לא אתם, זה הם"

הטיפול CBT (הקוגניטיבי התנהגותי)  בקשיי הרדמותהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) מתמקד בנטרול ההתניה שנוצרת בין כניסה למיט...
27/07/2025

הטיפול CBT (הקוגניטיבי התנהגותי) בקשיי הרדמות

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) מתמקד בנטרול ההתניה שנוצרת בין כניסה למיטה לבין מתח וחוסר שינה, וברכישת טכניקות המסייעות להרדמות ולהפחתת אי הנעימות. הטיפול הפסיכולוגי כולל מספר טכניקות מרכזיות, בהן ניתן להשתמש גם באופן עצמאי מחוץ למסגרת הטיפול:

1. שליטה בגירויים

הפרעות שינה ממושכות פוגעות בקישור בין המרחב הפיזי של חדר השינה לשינה עצמה, ובכך מקטינות את הסיכוי להירדם במיטה. טכניקה זו מכוונת ליצירת קישור מחודש בין המיטה וחדר השינה לבין שינה, ועל פיה מונחה המטופל להכנס למיטה רק כאשר הוא עייף מאוד, ולצאת מחדר השינה כאשר אינו ישן או אינו מצליח להירדם.

2. הגבלת שינה

חלק מהסובלים מאינסומניה משלימים שעות שינה במהלך היום או נשארים במיטה עד שעה מאוחרת כדי לפצות על שעות השינה האבודות. הימנעות מדפוס זה לאורך זמן מגדילה את הסיכוי לשנת לילה טובה, למרות העייפות המוגברת שקיימת במהלך תקופת ההסתגלות.

3. שמירה על "היגיינת שינה"

שמירה על "היגיינת שינה" משמעה הימנעות מהתנהגויות מסויימות ויישום של התנהגויות אחרות המשפרות את איכות השינה. לדוגמא, מומלץ להמנע מצריכת קפאין, אלכוהול וארוחות כבדות לפני השינה, להימנע מפעילות מינית וגופנית בסמוך לשינה ולוותר על ביצוע 'פעילויות עירות' (כצפייה בטלוויזיה ושיחה טלפונית) בתוך מיטה.

4. טכניקות הרפיה

מתח שרירי ומנטלי עלול לגרום לקשיי ההירדמות, ולכן נרכשות בטיפול טכניקות הרפיה והרגעה עצמית המיועדות לנטרל של מתיחות, דאגות וטרדות. טכניקות אלו דורשות תרגול על בסיס יומיומי כדי להצליח להטמיע אותן ולהנות מהיתרונות הרבים שהן יכולות להציע.

5. נטרול אמונות קוגניטיביות

אנשים הסובלים מאינסומניה מחזיקים פעמים רבות באמונות מוטות ולא מועילות על שינה, והטיפול מאפשר לזהות ולנטרל אותן. כך, למשל, ניתן לנטרל ציפיות לא ריאליות על משך השינה ההכרחי ועל השינוי שיחול בביצועים והיכולות כאשר דפוסי השינה ישתפרו.

טכניקות נוספות בהן ניתן לעשות שימוש הן ביופידבק, דמיון מודרך, היפנוזה וכוונה פרדוקסלית (הנחיית המטופל להישאר ער ככל שיוכל, ולאו דווקא להירדם).

אז שיהיה לכולנו לילה טוב!

התמונה מתארת את "תגובות הטראומה" השונות, שהן דרכים שבהן אנשים מגיבים למצבי סטרס או טראומה. הסבר לכל אחת מהתגובות:תגובות ...
19/07/2025

התמונה מתארת את "תגובות הטראומה" השונות, שהן דרכים שבהן אנשים מגיבים למצבי סטרס או טראומה.
הסבר לכל אחת מהתגובות:
תגובות טראומה (Trauma Responses)
* לחימה (FIGHT)
* התפרצות זעם
* שליטה (Controlling)
* "הבריון" (The Bully)
* טריקת דלת
* בריחה (FLIGHT)
* וורקוהוליק (Workaholic - מכור לעבודה)
* חושב יותר מדי (Overthinker)
* חרדה, פאניקה (Anxiety, panic)
* פרפקציוניסט (Perfectionist)
* התרפסות/התחנפות (FAWN)
* מרצה אנשים (People pleaser)
* מוצף (Overwhelmed)
* אין גבולות (No boundaries)
* חוסר זהות (Lack of identity)
* קיפאון (FREEZE)
* תחושת תקיעות (Feeling stuck)
* דיסוציאציה (ניתוק)
* בידוד (Isolating)
* קהות חושים (Numb)
* התיידדות (FRIEND)
* קשר טראומטי (Trauma bonding)
* טראומה ממושכת (Prolonged trauma)
* חוסר זהות (Lack of identity)
* ביקורת עצמית (Self critique)
התמונה מציגה את התגובות הללו כדרכים לא מודעות של הגוף והנפש להתמודד עם מצבים מאיימים או כואבים. חשוב לזכור שאלו הן תגובות הישרדותיות ולעתים קרובות אינן בשליטת האדם.

16/07/2025

סיכום מתורגם של המאמר על הצבת גבולות:
לכבד את הגבולות שלך:
"הצב גבולות, מצא שלווה: מדריך להחזיר את עצמך". (נכתב על ידי: זאיר בוטוש, דניסה צ'רנה, פורסם ב-28 במאי 2024).

"גבולות ישחררו אותך," אומרת נדרה גלובר טוואב, MSW, LCSW, בספרה רב המכר "הצב גבולות, מצא שלווה: מדריך להחזיר את עצמך".
אך רבים מאיתנו עשויים להתקשות להבין את הרעיון הזה. אנו רואים בגבולות דבר שמביא הגבלה, קונפליקט ואשמה למערכות היחסים שלנו, במקום כלי שעוזר לנו להרגיש בטוחים באינטראקציות שלנו עם אחרים.
למעשה, יש אנשים שאפילו לא מבינים שהם צריכים להציב גבולות ברורים יותר עד שהם חווים שחיקה או שמערכות היחסים הקרובות שלהם מתדרדרות. אחרים עשויים לרצות להציב קווים חדשים אך אינם בטוחים כיצד לעשות זאת, ואחרים יודעים כיצד לתקשר את גבולותיהם אך אינם מקפידים לכבד ולשמור עליהם.
טוואב, מטפלת מורשית ומומחית למערכות יחסים מבוקשת, כאן כדי ליישר קו ולפרוט את המושג המורכב של גבולות במדריך הרחום והמעשי שלה.
להלן סיכום תמציתי של כמה מהמושגים העיקריים בספרה המשפיע של טוואב:
מהם גבולות?
על פי מילון קיימברידג', גבול הוא "קו אמיתי או מדומיין שמציין את הקצה או הגבול של משהו." וכך בדיוק רבים מאיתנו ניגשים למושג הגבולות – אנו חוששים שהם יגבילו את היקף האינטראקציות החיוביות שלנו עם אחרים, יביאו פירוד, ויתפקדו כחומה בלתי נראית בינינו.
אבל טוואב לא מסכימה: "גבולות אינם קירות," היא כותבת. "קיר מרחיק אנשים, בעוד שגבולות מראים לאנשים כיצד להתקיים במערכת יחסים איתך."
כשחושבים על זה, גבול הוא יותר כמו גשר – כזה שעוזר לך לשמור על מרחק בריא, תוך שמירה על קשר עם הצד השני.
כמובן, לא כל הגבולות נבנים באותו אופן. טוואב מחלקת אותם לשלוש קטגוריות עיקריות:
* גבולות נקבוביים (Porous boundaries): גבולות מבוטאים בצורה גרועה או חלשים שעלולים להתבטא בשיתוף יתר, רצון לרצות אנשים, חוסר יכולת לומר "לא", פחד מדחייה, תלות בדעות של אנשים אחרים, וקבלת יחס גרוע.
* גבולות נוקשים (Rigid boundaries): נבנים כדי ליצור מרחק לא בריא שעוזר לך להרחיק את כולם ולהימנע מלהיות פגיע; זה נראה לעיתים קרובות כמו ניתוק אנשים לאחר טעות אחת, הצבת ציפיות גבוהות מאוד וכללים נוקשים כלפיהם, ולעולם לא להיפתח.
* גבולות בריאים (Healthy boundaries): נוצרים באמצעות מודעות ליכולות ולצרכים הנוכחיים שלך ומבוטאים באמצעות תקשורת ברורה ואסרטיבית; דוגמאות כוללות בהירות לגבי הערכים והכוונות שלך, היכולת לומר "לא" ולכבד את ה"לא" של אנשים אחרים, והכרה בכך שדעותיך וצרכיך תקפים.
דמיין שמישהו מזמין אותך לאירוע שאתה לא רוצה להשתתף בו.
גבול נקבובי יהיה לומר "כן" וללכת תוך כדי הרגשה מרוקנת חברתית וכועסת.
גבול נוקשה יכול להתבטא ב"לא" אגרסיבי שמטרתו למנוע מאנשים לשאול אותך בעתיד.
גבול בריא הוא "לא" מנומס ומכבד שכולל "תודה" במקום "אני מצטער/ת".
9 סימנים לכך שאתה זקוק לגבולות בריאים יותר
אם אינך בטוח אם אתה צריך להציב גבולות ברורים יותר במערכות היחסים שלך, הנה כמה סימנים מהספר של טוואב:
* אתה נראה תמיד מרגיש מוצף: יש לך יותר משימות ממה שאתה יכול לנהל באופן מציאותי ביום ומתקשה למצוא דרך לפנות יותר זמן לעצמך.
* אתה מרגיש כועס וממורמר: אתה כועס ומריר כשאנשים מבקשים ממך עזרה או כשאתה מבטיח דברים לאחרים.
* אתה מזניח טיפול עצמי: אתה לא מקדיש זמן לעצמך ומתקשה לנהל אורח חיים בריא.
* אתה נמנע מאינטראקציות עם אנשים שעלולים לבקש את עזרתך כדי שלא תצטרך לומר "כן" כשאתה רוצה לומר "לא".
* אתה מרגיש שאתה תמיד עוזר לאחרים אך לעיתים רחוקות מקבל משהו בעל ערך בתמורה.
* יש לך ציפיות לא מציאותיות מעצמך ואז אתה מרגיש מאוכזב כשאתה לא מצליח לעמוד בהן.
* אתה מרגיש לעיתים קרובות שלא מקשיבים לך, מנוצל, או בלתי נראה.
* אתה מתחייב לעיתים קרובות לדברים שאתה לא רוצה לעשות.
* אתה חולם בהקיץ לעיתים קרובות על לשרטט קו אחרי הכל ולהיעלם כדי לחיות חיים חדשים.
כיצד להציב גבולות ב-4 שלבים
בספרה, טוואב מסבירה כיצד לזהות, לתקשר ולכבד את גבולותיך בצורה אסרטיבית וברורה. היא גם מתייחסת להתמודדות עם אי הנוחות שאנו מרגישים לעיתים קרובות סביב הצבת גבולות, כולל תחושות אשמה ופחד.
להלן סיכום התהליך בארבעה שלבים המגלמים את השיעורים העיקריים שלמדנו מטוואב:
שלב 1: זיהוי
קח דף נייר ושאל את עצמך: באילו תחומי חיים אתה זקוק ליותר גבולות? זה יכול להיות כל דבר, מחברויות ועד איזון עבודה-חיים או שימוש ברשתות חברתיות. רשום שלושה מקומות או מערכות יחסים שבהן היית רוצה להציב גבול חדש.
רבים מהגבולות שלנו מקורם ביחידות המשפחתיות שלנו. כדי לזהות מדוע הגבולות שלך הם כפי שהם, שאל את עצמך: כיצד לימדו גבולות במשפחה שלך? האם המטפלים שלך כיבדו את גבולותיך? באיזו דרך גבולותיך כובדו או לא כובדו? מהו האתגר הגדול ביותר שלך בהצבת גבולות?
כדאי לחשוב על גבולות בשש קטגוריות: פיזיים (מרחב אישי ומגע פיזי), מינייים (הערות מיניות, נגיעות, מעשים מיניים), אינטלקטואליים (החופש להביע את דעתך ולקבל יחס מכבד), רגשיים (תמיכה בין-אישית, אימות רגשותיך), חומריים (רכוש וכסף), וזמן (כיצד אתה מנהל את זמנך ומקצה אותו לאחרים). באילו קטגוריות אתה מרגיש שגבולותיך אינם מכובדים או שיש להציב אותם בצורה ברורה יותר?
שלב 2: תקשורת
שים לב ל-4 דרכים לתקשר גבולות ללא הצלחה: פאסיבי (אגירת רגשותיך ולא השמעת צרכיך), אגרסיבי (תקיפת אדם אחר בהתנהגויות קשות או תובעניות במקום לציין את רצונותיך), פאסיבי-אגרסיבי (התנהגות מתוך רגשותיך אך סירוב לתקשר אותם, למשל על ידי התנהגות נסערת והכחשה שמשהו לא בסדר) ומניפולטיבי (שימוש בטכניקות מניפולטיביות כגון גזלייטינג או גרימת אשמה כדי לגרום למישהו לעשות מה שאתה רוצה במקום לומר בבירור מה אתה רוצה). חשוב על הפעמים האחרונות שניסית להציב גבול. האם נקטת באחת מהדרכים הללו מבלי שהבנת זאת?
למד לתקשר את גבולותיך בשני שלבים. ראשית, היה ברור. נסה להיות ישיר ומדויק ככל האפשר – אל תשתמש במילים מסובכות ואל תמלמל. שנית, ציין את צרכיך באופן ישיר. "אל תזכיר רק מה שאתה לא אוהב," מנחה טוואב. "בקש את מה שאתה צריך או רוצה." זכור שאין צורך להתנצל על הצבת גבולות.
דוגמאות לתקשורת ברורה:
* "תודה על ההזמנה, אבל כבר יש לי תוכניות אחרות."
* "אני לא מרגיש/ה בנוח לדבר על אדם X בצורה כזו. אני רוצה שנהיה נעימים כלפיה."
* "אני לא אוהב/ת כשאתה מדבר/ת אליי ככה. בבקשה תפסיק/י."
שלב 3: התמודדות עם אי נוחות
הכר באשמה כחלק מתהליך הצבת הגבולות. אינך יכול לרצות אותה באורח פלא; זוהי תחושה לא נוחה שככל הנראה מושרשת בחוויות עבר שבהן זלזלו בנו או הענישו אותנו על שיש לנו צרכים או הופעל עלינו מניפולציה לציית לדרישות שגרמו לנו אי נוחות. "אשמה אינה מגבלה להצבת גבולות," אומרת טוואב. "זו תחושה. וכמו כל הרגשות, האשמה תבוא ותלך. נסה לא להתייחס לאשמתך כדבר הגרוע ביותר אי פעם. במקום זאת, אמץ אותה כחלק מתהליך מורכב."
אל תיתן לפחד שלך למנוע ממך לעשות את מה שאתה רוצה לעשות. למרות שאינך יודע כיצד אדם מסוים יגיב לניסיונך להציב גבול חדש, אתה יודע שחזרה על אותם דפוסים מזיקה לרווחתך. הדרך היחידה החוצה היא דרך. ייתכן שיהיה מועיל לשאול את עצמך: באילו תחומי חיים אדם זה מכבד גבולות וכללים? על ידי הכרה בכך שהם אכן מסוגלים לכבד גבולות, ייתכן שתרגיש מעודד יותר להציב את שלך.
כשמתמודדים עם אי נוחות סביב הרעיון של הצבת גבולות, זכור:
א) הצבת גבולות היא סימן למערכת יחסים בריאה.
ב) לאנשים אחרים יש גבולות שאתה מכבד.
ג) אם גבולות הורסים מערכת יחסים, סביר להניח שהמערכת יחסים הייתה לא בריאה מכדי להימשך בכל מקרה.
שלב 4: כבד את גבולותיך
השלב האחרון הוא לשמור על גבולותיך מול התנגדות. התנגדות יכולה להתבטא בדרכים שונות, למשל: בדיקת גבולות (ניסיון לראות אם הגבולות שלך גמישים), התעלמות (העמדת פנים של חוסר הבנה או זיכרון לקוי), הטלת ספק (הצגת הפתעה וניסיון לרציונליזציה של התנהגותו כלא בעייתית) או התגוננות (האשמתך בתקיפתם או הפיכת הבקשה עליך).
כדי לכבד את גבולותיך, זכור:
א) חזור על גבולותיך או רענן אותם ("אמרתי לך שאני לא מרגיש/ה בנוח עם X. בבקשה תכבד/י את זה").
ב) הצב אולטימטום בריא ("אם אינך מוכן/ה לצאת בזמן, אלך קדימה בלעדיך" או "אם תמשיך/י לדבר על נושא X, אעזוב/ת את החדר").
ג) הפחת את האינטראקציות שלך עם אותו אדם ספציפי ("אני לא מרגיש/ה בנוח בדינמיקה הזו בגלל X וארצה שנדבר פחות").
ד) ותר על מערכת היחסים.
סיכום
הצבת גבולות ושמירה עליהם נראית מרתיעה, במיוחד אם אתה רגיל לכך שצרכיך נפסלים או אם אתה מדכא לעיתים קרובות את רגשותיך כדי למנוע קונפליקט.
אבל כפי שכותבת טוואב, "אני מעדיפה להתמודד עם אי הנוחות [של הצבת גבולות] בטווח הקצר מאשר כעס ותסכול בטווח הארוך." ביטוי צרכיך במונחים ברורים הוא קשה, אבל אגירת הכל עמוק בפנים במשך חודשים או שנים קשה עוד יותר.
ואם אי פעם אתה מרגיש פחד או אשמה כשאתה עומד להציב גבול, זכור את דבריה של טוואב: "הצבת גבולות לא תשבש מערכת יחסים בריאה."
האם יש משהו נוסף שהיית רוצה לדעת או שאוכל לעזור לך בו בנושא גבולות?

 #שעמום אינו רק אתגר קוגניטיבי עבור אנשים עם הפרעות קשב וריכוז,  , אלא גם אתגר רגשי עמוק. ברגעים שבהם נגמר הגירוי החיצונ...
27/06/2025

#שעמום אינו רק אתגר קוגניטיבי עבור אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, , אלא גם אתגר רגשי עמוק. ברגעים שבהם נגמר הגירוי החיצוני, עלולות לצוף תחושות לא פשוטות – #בדידות, #עצב, חוסר ערך, חרטה, ולעיתים גם #בושה. השקט מאפשר למחשבות לעלות, ולעיתים אלה מחשבות שהודחקו זמן רב. התחושה היא כמו לשבת לבד עם עצמך, כשאין הסחות להציל אותך. עבור רבים, זו חוויה מפחידה ומערערת.
דווקא משום כך, תהליך של חיבור לשעמום מחייב לא רק שינוי תפיסה, אלא גם ליווי רגשי מדויק. לא די לומר לאדם "תישאר רגע בשקט", אם לא מסייעים לו להבין מה הוא עלול לפגוש שם. לעיתים הצעד הראשון הוא לזהות את התחושה הלא מוגדרת שמופיעה כשהכול עוצר – לא לברוח ממנה מיד, אלא רק לקרוא לה בשם.
ברגעים כאלה, עולה לעיתים קול פנימי ביקורתי שאומר: "אתה שוב לא מצליח", "את לא שווה כלום", "תמיד תיכשל". הקול הזה אינו תוצאה של השעמום – הוא היה שם תמיד, אך רק עכשיו יש לו במה. דווקא מתוך ההכרה הזו, ניתן להתחיל להמיר ביקורת עצמית בסקרנות. מה קורה לי כשאני לא עושה כלום? מה הגוף שלי מבקש? אילו מחשבות עולות לי שוב ושוב? האם יש דימוי חוזר, תמונה, קול?

שימוש בכלים טיפוליים כמו #מיינדפולנס, כתיבה אינטואיטיבית או ציור ספונטני יכול לאפשר לאדם להישאר בתוך הריק מבלי להיבלע בו. לא כצורת הסחת דעת, אלא כדרך להפוך את השקט למרחב של גילוי.
הצעד הראשון אל עבר הנעה פנימית אינו פעולה – אלא הקשבה.

קונפליקטים זוגיים הם חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים קרובה, אך כאשר הם חוזרים על עצמם באותו דפוס, בעוצמה הולכת וגוברת ובליווי...
15/06/2025

קונפליקטים זוגיים הם חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים קרובה, אך כאשר הם חוזרים על עצמם באותו דפוס, בעוצמה הולכת וגוברת ובליווי תחושת חוסר אונים – הם הופכים לסימן למצוקה מערכתית עמוקה. הקונפליקט הזוגי אינו בהכרח סימן לחולשה של הקשר, אלא לרוב עדות לכך שהצרכים הרגשיים של אחד או שני הצדדים אינם מקבלים מענה לאורך זמן.
מספק אפשרות להבין מה באמת עומד מאחורי המריבה, ומהם הרגשות הלא מדוברים שמניעים את הדינמיקה.
התמונה נוצרה ע"י Gemini #טיפולזוגי

13/06/2025

ויסות רגשי הוא מצב בו המערכת הרגשית שלנו מאפשרת הסתגלת מותאמת למצבים שונים בחיים. התגובות המווסתות אינן מוגזמות מדי (למשל, התפרצות זעם), או חלשות מדי (למשל, אדישות לכאב או תסכול), אלא מותאמות בעוצמתן ומותאמות למציאות.

ויסות רגשי נמצא קשור לבריאות הגופנית והנפשית של האדם, משפיע על סוג הרגשות שהאדם יחווה, על עוצמתם ועל השפעתם על התפקוד ועל יכולת האדם להסתגל למצבים קשים.

הקניית מיומנויות לויסות רגשי, מאפשרת לנהל את עוצמת הרגשות ובכך, להתמודד טוב יותר עם האתגרים ולהצליח בכל תחומי החיים.
האיור: תודה ל Gemini

החלק הטוב ביותר בספר של סטיבן קובי נמצא דווקא בנספח. "7 ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" הוא ספר מלא רעיונות מבריקים.א...
13/06/2025

החלק הטוב ביותר בספר של סטיבן קובי נמצא דווקא בנספח. "7 ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" הוא ספר מלא רעיונות מבריקים.
אבל דווקא בסוף הספר, בנספח A, מסתתרת אחת התובנות החזקות ביותר על חיים, בחירה וזהות. קובי טוען שלכולנו יש מרכז: אותו מוקד בלתי-נראה שממנו נובעים סדרי העדיפויות שלנו, ומכאן המחשבות, ההחלטות, הרגשות והפעולות.
המרכז הזה לא תמיד מודע.
אבל הוא קובע איך נבחר, נוביל ונחייה.
המרכזים האפשריים:

❤️ בן/בת זוג במרכז
הקשר הזוגי קובע את תחושת הערך והביטחון.
מערכת היחסים הופכת לציר של הזהות, ויש תלות רגשית גבוהה.

👨‍👩‍👧 משפחה במרכז
כשהיא המרכז, גבולות מיטשטשים, והזהות האישית נבלעת בתפקידים.

👥 חברים במרכז
הצורך להיות מקובל, אהוב או "בעניינים" משפיע על בחירות גדולות וקטנות: מה נלבש, מה נאמר, איך ננהג, ולעיתים- מה לא נעז להיות.

💼 עבודה במרכז
ההגדרה העצמית מבוססת על הצלחה, תפקיד, הספק או שורת רווח. יש שחיקה, חרדה ותחרותיות גוברות.

💸 כסף או רכוש במרכז
שכר, קניות ומותגים קובעים את ערך האדם בעיני עצמו.
החיים הופכים למרדף בלתי פוסק.

🍷 הנאות במרכז
נסיעות, אוכל, פנאי, בילויים. כשהם המרכז, השגרה מאיימת, וכל מה שרגיל לא מספק.

🧍‍♂️ העצמי במרכז
במסווה של דאגה לעצמי מוזן אגו מופרז, ואחרים הם אובייקטים בשירות העצמי.

👿 אויב במרכז
עיסוק במתחרים, יריבים או אויבים, וטיפוח טינה ונקמה.

🧭 עקרונות במרכז
לדוגמה: אחריות, צדק, חמלה, נאמנות, חופש, כבוד הדדי.
עקרונות לא משתנים לפי מצב רוח.
הם לא תלויים באדם אחר או בדבר אחר.
הם לא קורסים כשמשהו לא מצליח.

זיהיתם איזה מרכז מבטיח חיבור ותפקוד נכון לכל שאר התפקידים?

מרכז העקרונות.
מדוע?
כי הוא מבטיח פעולה מיטבית ומותאמת בכל מעגלי החיים.

כאשר עקרונות במרכז:
בזוגיות - יש אהבה, כבוד ונדיבות.
בהורות - יש מנהיגות ערכית, לא אשמה או שליטה.
בעבודה - יש משמעות ותרומה תוך דאגה לעצמנו.
בכסף - יש אחריות, לא התמכרות.
בין חברים - יש קרבה, אותנטיות והדדיות, לא ריצוי.
עם אויבים - לא הופכים להיות כמוהם.

עקרונות הם עוגן.
זה לא קל להגשים אותם בכל רגע
אבל השאיפה להתקרב אליהם מתגמלת ומספקת מאוד.

זו דרך שחוסכת אינספור מעקפים, חרטות וסיבובים מיותרים.
תרגיל לסיום:
🖊 לכתוב על פתק עיקרון אחד שהיית רוצה שיהיה נוכח יותר בכל תחומי חייך:

בכל יום לשאול:

מה העיקרון הזה מבקש ממני עכשיו?

מובטח לנו יום עם תחושות טובות יותר.

מתוך: efshar@anabella.co.il Anabella Shaked

מדברים לעצמנו בגוף שלישי: כלי טיפולי רב עוצמה.האם מצאתם את עצמכם פעם מדברים אל עצמכם, לא בטעות, אלא באופן מכוון, תוך שימ...
05/06/2025

מדברים לעצמנו בגוף שלישי: כלי טיפולי רב עוצמה.
האם מצאתם את עצמכם פעם מדברים אל עצמכם, לא בטעות, אלא באופן מכוון, תוך שימוש בשמכם או בכינוי בגוף שלישי? אם כן, אתם לא לבד. בשנים האחרונות, מחקרים והתנסויות קליניות מצביעים על כך שדיבור עצמי בגוף שלישי, או "איליה", יכול להיות כלי טיפולי יעיל להפליא להתמודדות עם רגשות, שיפור קבלת החלטות, ואף הפחתת סטרס.
מה זה בעצם דיבור עצמי בגוף שלישי?
במקום לומר "אני לחוץ", נדמיין מצב שבו אתם אומרים: "נדב לחוץ", או "אתה לחוץ". מדובר בהסטה קוגניטיבית קלה, שמעבירה את נקודת המבט מ"אני" אל "הוא/היא/אתה". הטכניקה הזו יכולה להתבצע באופן פנימי (במחשבות) או חיצוני (בדיבור בקול רם).
היתרונות הפסיכולוגיים של דיבור עצמי בגוף שלישי: מחקרים מראים כי שימוש בשפה בגוף שלישי יכול ליצור ריחוק פסיכולוגי מהחוויות שלנו, בדומה לאופן שבו אנו מסתכלים על אירועים בחייו של אדם אחר.
ריחוק זה מביא עמו מספר יתרונות:
* ויסות רגשי משופר: כאשר אנו מדברים על עצמנו בגוף שלישי, אנו מצליחים לווסת טוב יותר רגשות שליליים כמו כעס, חרדה ומתח. הריחוק הזה מאפשר לנו להתבונן על המצב בצורה אובייקטיבית יותר, פחות "טעונה" רגשית. זה קצת כמו להיות יועץ לעצמנו, לספק עצה הגיונית ומרגיעה מבחוץ.
* שיפור קבלת החלטות: כשאנחנו ניצבים בפני דילמה, הדיבור בגוף שלישי יכול לעזור לנו לנתח את המצב בצורה רציונלית יותר. במקום להיות שקועים בתוך הבעיה, אנחנו יכולים לראות אותה מזווית רחבה יותר, לשקול אפשרויות שונות ולצפות תוצאות פוטנציאליות בצורה בהירה יותר.
* הפחתת חרדה חברתית: עבור אנשים הסובלים מחרדה חברתית, דיבור עצמי בגוף שלישי יכול להפחית את תחושת הלחץ בסיטואציות חברתיות. במקום להתמקד ב"מה אני אעשה?" או "איך אני נראה?", הם יכולים לחשוב: "איך יובל יכול להתמודד עם המצב הזה?" או "איך נועה יכולה להיראות במיטבה?"
הסטת המיקוד עוזרת להפחית את הביקורת העצמית ואת תחושת השיפוטיות.
* הגברת תחושת שליטה: כאשר אנו מתייחסים לעצמנו כאילו היינו אדם אחר, אנו יכולים לחוש תחושה גדולה יותר של שליטה על המחשבות והרגשות שלנו. זה מעניק לנו את הכוח "לכוון" את עצמנו, בדומה לאופן שבו מאמן מכוון את הספורטאים שלו.
* מודעות עצמית מוגברת: הדיבור בגוף שלישי מעודד אותנו לבחון את המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו מנקודת מבט חיצונית. זה יכול להוביל לתובנות עמוקות יותר לגבי דפוסי חשיבה והתנהגות, ולאפשר לנו לבצע שינויים חיוביים בחיינו.
איך ליישם דיבור עצמי בגוף שלישי?
הטכניקה פשוטה יחסית ליישום:
* זיהוי מצבים: שימו לב למצבים שבהם אתם חווים מתח, לחץ, או צורך לקבל החלטה.
* שינוי שפה: במקום לחשוב או לדבר על עצמכם בגוף ראשון ("אני", "לי"), נסו להשתמש בשמכם הפרטי או בכינוי בגוף שלישי ("הוא/היא", "אתה/את"). לדוגמה, במקום "אני מאוד לחוץ מהמצגת", נסו "דניאל מאוד לחוץ מהמצגת", או "דניאל יכול להתמודד עם המצגת הזו".
* שאילת שאלות: שאלו את עצמכם שאלות בגוף שלישי: "מה כדאי לדנה לעשות במצב הזה?", "איך עמית יכולה להרגיש טוב יותר?"
* תרגול קבוע: כמו כל מיומנות, גם זו דורשת תרגול. ככל שתשתמשו בה יותר, כך תרגישו בה טבעיים יותר ותיהנו מיתרונותיה.

למי זה יכול לעזור?
דיבור עצמי בגוף שלישי יכול להועיל למגוון רחב של אנשים:
* אנשים הסובלים מחרדה ודיכאון: הכלי מאפשר לווסת רגשות עוצמתיים ולהסתכל על המצב מפרספקטיבה רחבה יותר.
* ספורטאים: יכול לעזור בשיפור ביצועים על ידי הפחתת לחץ ושיפור מיקוד.
* אנשי עסקים ומנהלים: מסייע בקבלת החלטות מושכלות יותר ובניהול מתחים.
* כל מי שרוצה לשפר את המודעות העצמית והוויסות הרגשי.
דיבור עצמי בגוף שלישי הוא כלי טיפולי פשוט אך רב עוצמה, שעם קצת תרגול יכול לסייע לכם להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים, לשפר את הוויסות הרגשי ולהגביר את תחושת השליטה והמודעות העצמית. האם אתם מוכנים לנסות את זה על עצמכם?

גישה סומטית ותסמיני פיברומיאלגיה.  מתמקדת בקשר הדוק בין הגוף לנפש ומציעה דרכים לחוות, להבין, ולשחרר מתח או טראומה שמאוחס...
04/06/2025

גישה סומטית ותסמיני פיברומיאלגיה.
מתמקדת בקשר הדוק בין הגוף לנפש ומציעה דרכים לחוות, להבין, ולשחרר מתח או טראומה שמאוחסנים בגוף. עבור מתמודדים עם #פיברומיאלגיה, גישה זו יכולה להיות כלי משמעותי בהתמודדות עם כאב כרוני, עייפות, ורגישות מוגברת.
הנה שני " שערים סומטיים" (תרגילים או גישות) שיכולים לעזור בהתקף של פיברומיאלגיה, במיוחד כשמרגישים מצוקה:
* התמקדות בתחושות גוף (Tracking Sensations):
במקום לנסות לדכא את הכאב, נסו להפנות את תשומת הלב אליו בצורה סקרנית ונטולת שיפוט. היכן בגוף אתם חשים את הכאב? האם הוא עמום, חד, שורף? האם הוא זז? התבוננות בתחושות בלי לנסות לשנות אותן יכולה לעיתים קרובות להפחית את עוצמתן ולהפריד את החוויה הפיזית מהמצוקה הרגשית הנלווית. ניתן גם לשים לב לתחושות אחרות בגוף – למשל, באזורים שאינם כואבים, כדי להרחיב את טווח התחושות.
* נשימה מודעת (Mindful Breathing):
נשימה היא עוגן חשוב. התמקדו בנשימה איטית ועמוקה, דרך האף, תוך הרפיה של הבטן. נשמו פנימה לספירה של 4, החזיקו לספירה של 4, ונשפו החוצה לספירה של 6-8. נשימה סרעפתית זו מפעילה את מערכת העצבים הפאראסימפתטית, האחראית על מצב "מנוחה ועיכול", ובכך מסייעת להרגיע את הגוף והנפש ולהפחית את תגובת הלחץ.

Choose positive shows and movies.  Everything around us has an influence on how we see the world. All that information w...
20/10/2024

Choose positive shows and movies. Everything around us has an influence on how we see the world. All that information we are consuming gets subconsciously stored in our brains and can be retrieved later, even if we aren’t aware of it. So, if we’re watching a lot of what makes us feel insecure such as unrealistic bodies and lifestyles, or topics that bring stress to our lives, it’s no wonder we can get trapped in a cycle of obsessive thought and negativity. Instead, try watching more meaningful shows where the people have realistic bodies and lifestyles and that carry a positive message. These can include uplifting documentaries, motivational reality shows, inspiring talks, nature shows, comedies, and so on. There’s so much content available from many streamlining platforms that it’s often easy to find something you love and avoid the things that trigger BDD symptoms. I have a challenge for you. I want you to go and look for three positive shows today. Write them down, and then give them a try this week. I’m sure you’ll notice the difference.

Address

ורדיה 12
Haifa
34675

Opening Hours

Monday 16:00 - 19:00
Tuesday 09:00 - 19:00
Thursday 13:00 - 19:00
Friday 09:00 - 13:00
Sunday 09:00 - 19:00

Telephone

+972505489886

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם ד"ר עינת ברגר: CBT, Biofeedback, ADHD Coach posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם ד"ר עינת ברגר: CBT, Biofeedback, ADHD Coach:

Share