טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם ד"ר עינת ברגר: CBT, Biofeedback, ADHD Coach

  • Home
  • Israel
  • Haifa
  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם ד"ר עינת ברגר: CBT, Biofeedback, ADHD Coach

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם ד"ר עינת ברגר: CBT, Biofeedback, ADHD Coach CBT neuro Clinic - ורדיה מדיקל, חיפה
ד"ר עינת ברגר, קל

מטפלת בבני נוער ומבוגרים הסובלים מחרדה, דיכאון, התקפי פאניקה, הפרעות קשב, בעיות בזוגיות ובמשפחה ובנפגעי תקיפה מינית.

עבודתי מעוגנת בתיאוריות שונות עם אפשרות לבחור את הדרך הטיפולית על פי ייחודיותו של האדם הפונה אלי לטיפול: פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית, אימון אישי, NLP, מיינדפולנס, ביופידבק, טיפול להעשרת הזוגיות והתמחות בהפרעות קשב וריכוז-ADHD.

אני מרצה וחוקרת באקדמיה, מנחת סדנאות העצמה אישית ו

מקצועית, מפתחת מודל לקאוצ'ינג בחינוך , מכשירה מורים וחונכים, מדריכה (סופרויז'ן) ובעלת קליניקה פרטית בחיפה ובקדימה-צורן.

אני מתנדבת (החל מ-2005) במרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית והוכשרתי מטעמם בתמיכה וליווי רגשי, בליווי בהליך הפלילי ובהדרכת קבוצות למניעת הטרדה מינית.

"שילוב דיבור חיובי ביומיום הוא תהליך שדורש מודעות עצמית והתמדה. כאשר מדברים במונחים חיוביים, המוח מגיב בדרכים חיוביות. ב...
04/04/2026

"שילוב דיבור חיובי ביומיום הוא תהליך שדורש מודעות עצמית והתמדה. כאשר מדברים במונחים חיוביים, המוח מגיב בדרכים חיוביות. בדיקות נוירולוגיות מראות ששפה חיובית מפעילה את קליפת המוח הקדם-מצחית, הממוקדת במוטיבציה ופתרון בעיות. לעומת זאת, דיבור שלילי מפעיל את האמיגדלה – אזור במוח הקשור לפחד ולדאגה. כך, מילים כמו "אני יכול" או "אני לומד" פותחות דרכים חדשות ומזמינות אותנו לחזון חיובי יותר".

איור- GEMINI GOOGLE

בעולם שבו מילים נושאות כוח עצום, הבנת השפעתן על המוח והנפש יכולה להיות המפתח לשיפור איכות החיים. דיבור חיובי, ככלי עוצמת...
03/04/2026

בעולם שבו מילים נושאות כוח עצום, הבנת השפעתן על המוח והנפש יכולה להיות המפתח לשיפור איכות החיים. דיבור חיובי, ככלי עוצמתי, משפיע לא רק על התודעה שלנו אלא גם על הבריאות הנפשית והרגשית שלנו. מחקרים מראים שבחירת מילים נכונה יכולה לשנות את הדרך שבה אדם תופס את עצמו ואת המציאות סביבו. ברגעים קשים, במקום להישאב לתחושות שליליות, ניתן להשתמש במילים מעצימות כדי לעורר מוטיבציה וליצור חשיבה חיובית שמביאה לתוצאה חיובית.

*איך פעילות גופנית עוזרת לנו להתמודד עם סטרס?*פרק בפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב שעוסק בוויסות סטרס כרוני בעזרת פ"ג:  מה...
30/03/2026

*איך פעילות גופנית עוזרת לנו להתמודד עם סטרס?*
פרק בפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב שעוסק בוויסות סטרס כרוני בעזרת פ"ג: מה ההגדרה של סטרס? מה ההבדל בין סטרס אקוטי לכרוני? מה המנגנונים הביולוגים-הורמונלים? מה זה סטרס חיובי? איזה אימונים נמליץ לאנשים שונים? למצבים נפשיים שונים? איך עוזרים בעזרת ספורט בהתמודדות עם מחשבות טורדניות?
https://open.spotify.com/episode/2J6vf3xlfPiiJffmNnDkoz?si=3Hh2UknyQ4-SK7T8h3k9-A&t=0&pi=16DEk0OuSlOHj

פוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360 · Episode

הקשר בין בריאות המעי לבריאות המוח:השפעת המעי על המוח עוברת דרך עצב הוואגוס – אחד העצבים הארוכים והחשובים בגוף. הוא משמש ...
23/03/2026

הקשר בין בריאות המעי לבריאות המוח:
השפעת המעי על המוח עוברת דרך עצב הוואגוס – אחד העצבים הארוכים והחשובים בגוף. הוא משמש כ"כבל מהיר" שמעביר מידע בין מערכת העיכול למוח. כאשר המעי מאוזן, המוח מקבל אותות מרגיעים; אך כאשר יש חוסר איזון חיידקי, דלקתיות מוגברת או מזון מעובד, האותות הופכים למלחיצים ומשפיעים על מצב רוח, רמות חרדה ואפילו יכולת קוגניטיבית.

המחקרים מאשרים שהמשפט "מוזיקה היא תרופה לנשמה" הוא בעל בסיס מדעי מוצק – היא משנה את הכימיה של המוח, את קצב הלב ואפילו את...
19/03/2026

המחקרים מאשרים שהמשפט "מוזיקה היא תרופה לנשמה" הוא בעל בסיס מדעי מוצק – היא משנה את הכימיה של המוח, את קצב הלב ואפילו את התפקוד החיסוני שלנו.

המחקרים בתחום זה (הנקרא לעיתים "נוירומוזיקולוגיה") מצביעים על כך שמוזיקה היא לא רק חוויה רגשית, אלא תהליך שמשפיע על מערכות רבות בגוף:
​1. השפעה על המוח והמערכת העצבית
​שחרור דופמין: האזנה למוזיקה שאנחנו אוהבים גורמת למוח לשחרר דופמין, המוליך העצבי הקשור לתחושות עונג ותגמול (בדומה לאוכל טוב או הצלחה).
​הפחתת סטרס: מוזיקה שקטה ומרגיעה מורידה את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ) בגוף.
​גמישות מוחית (נוירופלסטיות): אצל אנשים שמנגנים, המחקרים מראים שינויים מבניים במוח – קשרים חזקים יותר בין ההמיספרות ואזורים מפותחים יותר האחראים על מוטוריקה ושמיעה.
​2. השפעה על המערכת הקרדיווסקולרית (הלב וכלי הדם)
​מחקרים הראו שקצב הלב ולחץ הדם נוטים להסתנכרן עם הקצב של המוזיקה. מוזיקה קצבית יכולה להעלות את הדופק, בעוד מוזיקה איטית יכולה להוריד אותו ולסייע בהרפיה.
​3. השפעה על המערכת החיסונית
​ישנן ראיות לכך שהאזנה למוזיקה מעלה את רמת הנוגדנים (כמו Immunoglobulin A) ותאי ה-NK ("תאים קטלניים טבעיים") שנלחמים בנגיפים ובחיידקים.
​4. שיכוך כאבים
​מוזיקה נמצאה ככלי יעיל בטיפול בכאב כרוני ואקוטי. היא פועלת כ"מסיח דעת" קוגניטיבי וגם משפיעה על המערכת האופיואידית של הגוף (משככי כאבים טבעיים).

ארגז הכלים שלכם לוויסות רגשי 🧠✨​איך נראה "וויסות רגשי" בפועל?ארגז הכלים לוויסות רגשי (DBT)🧠✨​איך נראה "וויסות רגשי" בפוע...
09/03/2026

ארגז הכלים שלכם לוויסות רגשי 🧠✨
​איך נראה "וויסות רגשי" בפועל?
ארגז הכלים לוויסות רגשי (DBT)🧠✨
​איך נראה "וויסות רגשי" בפועל?

✅ זה להתחיל בבסיס (שינה, אוכל, תנועה).
✅ זה לדעת לתת לעצמנו מילה טובה גם כשקשה.
✅ זה להבין שרגשות הם זמניים – כמו גלים.
​בתמונה צירפתי לכם את השיטות המובילות להורדת עוצמת הרגש וחזרה לאיזון.

איזה מהטיפים אתם הולכים לאמץ כבר היום? ספרו לי בתגובות!

אנשים לא מבינים שפגיעה מינית היא אמנם בקונטקסט של מיניות, אבל היא לא קשורה ליצר מיני. הפוגעים לא קמים בבוקר עם איזה דחף ...
07/03/2026

אנשים לא מבינים שפגיעה מינית היא אמנם בקונטקסט של מיניות, אבל היא לא קשורה ליצר מיני. הפוגעים לא קמים בבוקר עם איזה דחף מיני מטורף שהם מחפשים על מי להוציא אותו. זה משהו אחר. גברים מכוננים את הגבריות שלהם דרך מיניות. כאשר אתה מדכא את האחר, משפיל אותו, הופך אותו לאובייקט — אתה מוכיח את השליטה שלך דרך הפגיעה המינית. אתה נהנה מהפחד בעיניים שלו, מהשליטה המלאה שלך בכל צעד שלו. מזה שאתה לא רואה אותו, שהוא אובייקט. בפגיעה בנשים זה ברור. היה אונס. הגבר היה אקטיבי, ופגע באישה. כשמדברים על פגיעה מינית בגברים, האמירה הרווחת היא רגע, הוא ממש נאנס? כי אם לא היה אונס אלא רק מעשה מגונה כזה או אחר, אז לא צריך לעשות מזה סיפור. זה גם קרה לפני 20 שנה.
"הארץ",7.03.2026

ערן האן, שמנהל את קו הסיוע לגברים ונערים נפגעי תקיפה מינית, מספר על השיחות הרבות שקיבל אחרי 7 באוקטובר ומסביר איך השפיעו סיפוריהם של שורדי השבי על היחס לפגיעות מיניות...

המלצות לשמירה על השינה בימי מלחמה ושגרה1. היו עקביים בזמני השינה – ההמלצה הרווחת היא ללכת לישון ולהתעורר באותה השעה בכל ...
06/03/2026

המלצות לשמירה על השינה בימי מלחמה ושגרה

1. היו עקביים בזמני השינה – ההמלצה הרווחת היא ללכת לישון ולהתעורר באותה השעה בכל יום – גם בסוף השבוע. הגוף שלנו מופעל במידה רבה ממחזוריות השעון הביולוגי הפנימי שלנו, אשר עובד במחזורים צירקדניאנים של כ-24 שעות. השעון הזה קובע מתי נרגיש ישנוניים וערניים ומווסת גם תהליכים כמו רעב ושובע, טמפרטורת הגוף ויכולת הריכוז שלנו. אם נלך לישון בשעות אחרות בכל יום, נכניס את הגוף למצב של "ג'ט לג חברתי", בו על השעון הפנימי להתכייל בכל יום מחדש. לא נוכל לצפות מתי נהיה ישנוניים ומוכנים לשינה, מה שעלול להקשות על ההירדמות.

2. סנכרנו עצמכם עם האור הטבעי – היחשפו לאור בבוקר ועמעמו את האורות כשעה לפני השינה. השעון הביולוגי שלנו מושפע מרמזים מהסביבה, Zeitgebers ("נותני זמן"), ומה שהכי משפיע עליו הוא אור. מלטונין הינו הורמון המופרש בחושך ומכין את הגוף לשינה. כדי לסייע למלטונין לעשות את עבודתו, כדאי להיחשף לאור השמש בבוקר, ולעמעם את האורות כהכנה לקראת השינה.

3. הגבילו את שנת הצהריים – על מנת לשמור על "לחץ שינה", נסו להגביל את תכיפות ואורך שנות הצהריים. פרט למחזור הצירקדיאני, ישנו תהליך פיזיולוגי נוסף שמשפיע על השינה שלנו ונקרא "לחץ שינה הומיאוסטטי". מדובר בדחף לישון אשר הולך וגובר ככל שאנו ערים זמן רב יותר. מעין "רעב" לשינה. אם נשחרר את הלחץ הזה בכך שנישן בצהריים, נגיע לערב כשאנו לא מספיק "רעבים" לשינה. לכן, כדאי להימנע משינה במהלך היום, או להגביל אותה לפרקי זמן קצרים יותר. כדאי גם לתזמן אותה לשעה מוקדמת יחסית, כדי שמספיק "לחץ שינה" יצטבר לפני שעת השינה בלילה.

4. שמרו על הבריאות הכללית – שינה מושפעת מהבריאות הגופנית והנפשית שלנו. כדי לשמור עליה, חשוב לשמור על יתר תפקודי הגוף בריאים ככל הניתן. הקפדה על אכילה מאוזנת, תנועה ופעילות גופנית מספקת, והפחתה של גורמי לחץ ככל הניתן יסייעו גם לשינה שלכם. למשל, מחקרים מראים כי לאנשים אשר עושים פעילות גופנית באופן קבוע יש 40% פחות סיכוי לסבול מנדודי שינה ביחס לאנשים שלא עושים פעילות גופנית קבועה.

5. בססו טקס שינה – כדי להכין את הגוף לשינה, נדרש זמן. במיוחד למי שמתקשה לישון, כדאי לייצר טקס שינה הכולל סדרה קבועה של פעולות שנעשות בשעה-שעתיים לפני השעה בה מעוניינים להירדם. טקס כזה עשוי לכלול פעילויות מרגיעות כגון מקלחת, קריאה, מתיחות, תרגול נשימות, או צפיה בסדרות נעימות בטלוויזיה. עם הזמן, התנאים הסביבתיים הללו יופנמו כרמזים מנבאי שינה, בתהליך של התנייה ולמידה.

6. הימנעו מ"מפרי שינה" – ישנם חומרים, גירויים ופעילויות אשר עלולים להפר ולפגוע בשינה שלנו. נסו לזהות מה הם עבורכם ולהימנע מהם. דוגמאות ל"מפרי שינה" שכאלה הן קפאין, אלכוהול, מריחואנה, אוכל כבד, שיחות מתוחות בערב, וצפייה בחדשות או בסרטים מפחידים. כל אלה עלולים להגביר את העוררות שלנו, ועוררות, כאמור, לא הולכת טוב עם שינה.

7. דאגו לתנאים מתאימים בחדר השינה – לכו לישון לא רק באותה שעה, אלא גם באותו המקום בכל לילה. דאגו שחדר השינה שלכם לא יהיה חם מדי, טמפרטורה של כ18-20 מעלות מומלצת עבור מרבית האנשים. דאגו גם שחדר השינה יהיה שקט וחשוך, ונסו לשמור אותו לשינה ולסקס בלבד. ככל שתעשו בחדר פעילויות נוספות, כך תיחלש ההתניה בין החדר/ המיטה ובין שינה רגועה. הימנעו גם מהכנסת מסכים לחדר השינה. זה לא קל ליישום, אך מחקרים מראים קשר ברור בין קשיי שינה ושימוש בטלפון במיטה.

8. אם אתם סובלים מסיוטים, התאמנו על תסריט חלופי לסיוט במהלך היום – בחרו סיום אלטרנטיבי נייטרלי, רגוע, או שטותי לחלום, והתאמנו עליו כמו פעמים ביום. ספרו על התסריט החלופי הזה למישהו קרוב, וחשבו עליו לפני השינה. השיטה הזו נקראת Imagery Rehearsal Therapy וניתן ליישם אותה גם עם ילדים הסובלים מסיוטי לילה.

הליכה ושיפור הבריאות.---------------נקודות מרכזיות בהליכת ויתרונות בריאותיים: הליכה ממושכת (מעל 10 דקות בכל פעם) משפרת א...
15/02/2026

הליכה ושיפור הבריאות.
---------------
נקודות מרכזיות בהליכת ויתרונות בריאותיים: הליכה ממושכת (מעל 10 דקות בכל פעם) משפרת את בריאות הלב וכלי הדם, מאזנת לחץ דם, ותורמת לאריכות ימים. הלביכה נמרצת (75 דקות בשבוע) יכולה להפחית סיכון למחלות לב ב-17%.
המלצות לפעילות: מומלץ לבצע 30-60 דקות הליכה ביום, כאשר ניתן לצבור זאת במקטעים. מתחילים יכולים להתחיל ב-15 דקות ולהעלות בהדרגה.
טכניקה ויציבה:
שמירה על גב זקוף ומבט קדימה.
הנעת זרועות נגדית לרגליים (יד ימין עם רגל שמאל) לשיפור האירוביקה.
נחיתה על העקב וגלגול לכיוון הבהונות.
גיוון ושיפור:
הליכה צידית/לאחור: מפעילה שרירים שונים, משפרת שיווי משקל ומונעת נפילות אצל מבוגרים.
שיטת 6-6-6: חימום של 6 דקות, הליכה מהירה של 60 דקות, והרגעות של 6 דקות לשריפת שומן יעילה.

תרגול נשימה סרעפתית: (המדריך שלך לרגיעה)הנה הנחיות פשוטות לתרגול שעוזר להפעיל את "מערכת הרגיעה" של הגוף (עצב הווגוס). אפ...
28/01/2026

תרגול נשימה סרעפתית: (המדריך שלך לרגיעה)

הנה הנחיות פשוטות לתרגול שעוזר להפעיל את "מערכת הרגיעה" של הגוף (עצב הווגוס). אפשר לתרגל את זה בכל מקום – בישיבה, בעמידה או בשכיבה.
איך עושים את זה? (שלב אחר שלב)
* מנח הגוף: שבו בנוח או שכבו על הגב. הניחו יד אחת על החזה ויד שנייה על הבטן (ממש מעל הטבור).
* השאיפה (הכנסת אוויר): הכניסו אוויר לאט דרך האף. נסו לכוון את האוויר "עמוק למטה" לכיוון הבטן.
* סימן להצלחה: היד שעל הבטן צריכה לעלות, בעוד היד שעל החזה נשארת כמעט ללא תנועה.
* הנשיפה (הוצאת אוויר): הוציאי את האוויר לאט-לאט דרך הפה (כאילו את נושפת דרך קש).
* שימי לב: נסו להפוך את הוצאת האוויר לארוכה יותר מהכנסת האוויר. זה הסוד להרגעת מערכת העצבים.
* חזרתיות: המשיכו כך במשך 2-3 דקות, או פשוט למשך 5 נשימות עמוקות ואיטיות.
דגשים קטנים שעושים הבדל גדול:
* בלי מאמץ: הנשימה צריכה להיות רכה. אל תנסו "לנפח" את הבטן בכוח, פשוט תנו לה להתרחב בטבעיות.
* הכתפיים: שימו לב שהכתפיים רפויות ולא עולות לכיוון האוזניים בזמן השאיפה.
* הזמן הכי טוב: כדאי לתרגל דווקא כשרגועים (למשל בבוקר או לפני השינה), כדי שהגוף "ילמד" את התנועה ויוכל להשתמש בה בקלות ברגעים של מתח.

טיפ ממני: לא צריך לחכות ל"זמן מיוחד". גם נשימה סרעפתית אחת עמוקה באמצע יום עמוס עושה עבודה נהדרת עבור עצב הווגוס שלך.

חוסן נפשי הוא לא היכולת להיות תמיד בשמחה, אלא היכולת לנהל את האנרגיה שלנו בצורה חכמה. כשמפסיקים להזין את המוח בסטרס מיות...
23/01/2026

חוסן נפשי הוא לא היכולת להיות תמיד בשמחה, אלא היכולת לנהל את האנרגיה שלנו בצורה חכמה.
כשמפסיקים להזין את המוח בסטרס מיותר, הוא יודע מעצמו איך להסתגל ולהתחדש.

חוסן נבנה כשאנחנו מפסיקים להפחיד את עצמנו עם מחשבות קיצוניות, ומפנים למוח מקום לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב – להסתגל לשינויים.
------
אפשר להשתמש במטאפורה של "מטען נייד": כל מחשבה קטסטרופלית היא אפליקציה שפתוחה במוח ומרוקנת את הסוללה. המטרה ב-CBT היא לסגור את האפליקציות המיותרות כדי שישאר כוח ל"מערכת ההפעלה" (החוסן הטבעי) לעבוד.

Address

ורדיה 12
Haifa
34675

Opening Hours

Monday 16:00 - 19:00
Tuesday 09:00 - 19:00
Thursday 13:00 - 19:00
Friday 09:00 - 13:00
Sunday 09:00 - 19:00

Telephone

+972505489886

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם ד"ר עינת ברגר: CBT, Biofeedback, ADHD Coach posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם ד"ר עינת ברגר: CBT, Biofeedback, ADHD Coach:

Share