19/02/2021
איריס לעאל כתבה רומן על אבל משפחתי שעקבות מותו של חייל לפני מבצע "צוק איתן".
הספר כתוב בגוף שני, כמונולוג של איריס לבעלה תמיר, שהוא אחיו של עמי, שבנו נמרוד נהרג בתקיפת מחבלים על המוצב שבו היה, בגבול רצועת
עזה.
אני רוצה לצטט כמה משפטים מעמוד 214:
"רולן בארת צודק, וניטשה טועה: מה שלא הורג אותנו לא בהכרח מחשל אותנו. רבים מאיתנו פורר עד דק. העולם מלא בהם: ניצולי שואה, אסירים ועצורים שעברו עינויים, אנשים שהיו עדים להתעללות או השתתפו בה, אנשים שהתעללו בהם, קורבנות אונס, ומי שטרגדיה הכתה בחייהם".