Noam Cabir

04/01/2026

https://youtu.be/Di54Rmls6YI

בשיעור הזה אנחנו חוזרים אל המרכבה שעומדת בין שני הצבאות וצוללים אל עומק המשבר של ארג'ונה, רגע לפני הקרב הגדול. נגלה מדוע הגיטה אינה שופטת את ההתמוטטות הזו, א...

04/01/2026

חלק מהסדרה על היוגה של הפעולה
פרקים 1-6 מתוך הבהגווד גיטה

29/12/2025

חלק משיעור 4 בסדרה על ספר בדאו לפי לאו צה

28/12/2025

25/12/2025

בשיעור הזה אנחנו מסיימים את הפרק הראשון בספר הדאו של לאו-צה וצוללים אל המהות של תפיסת המציאות שלנו. אנחנו רגילים לחיות בעולם של הגדרות, שמות והפרדות, טוב ורע, עונג וסבל, יום ולילה. התבונה שלנו (ה"בודהי" בשפת היוגה) מנווטת אותנו דרך ההפכים האלו, אבל האם זו התמונה המלאה?

לאו-צה מזמין אותנו לעבור דרך "שער המסתורין" ולגלות את המקור האחדותי שנמצא מתחת לפני השטח. כמו פסל שמסיר את שכבות האבן המיותרות כדי לחשוף את הדמות שכבר קיימת בפנים, או כמו ילד שמביט בעולם בפליאה ראשונית, גם אנחנו מוזמנים להסיר את השכבות ולחזור לפשטות.

11/12/2025

https://youtu.be/z_xv9PwmuT8?si=Bikuf8G6LUbVHY_O

ההפרדה של הוורד מהקוצים היא מלאכותית, שניהם חלק מאותה מהות. בשיעור השני בסדרה על ספר הדאו, אנחנו מגלים שלאו צה מצביע על אמת עתיקה: ההפרדה שאנו רואים בעולם הי...

08/12/2025

https://youtu.be/c-10VkwBWLU?si=0OPdpEO9wwgsQk1_

נראה לי הולך להיות מעניין

"דאו שתוכל להגדירו במילים אינו הדאו הנצחי." כך נפתח אחד הספרים המסתוריים והחשובים ביותר בהיסטוריה האנושית. בשיעור הראשון בסדרה על ספר הדאו (Dao De Ching), אנ...

07/12/2025

מתחילים הערב

קבוצת יוגה ומדיטציה חדשה בפרדס חנה 🌱
הכוונה במפגשים היא ליצור מרחב בטוח ונעים לצמיחה אישית, ולאפשר לדברים להיווצר באופן ספונטני.

מה עושים במפגש?
אנחנו משלבים בין העמקה בחכמת המזרח (נתחיל ביוגה סוטרות של פטנג'לי), לבין תרגול גופני.
התרגול כולל תנוחות יוגה מתונות, נגיעות של צ'י קונג, הרפיה ומדיטציה. הכל מתוך זרימה וחיבור, כשהלימוד והתנועה משתלבים זה בזה באופן טבעי.

מתי?
ימי ראשון, 20:00-21:15

איפה?
רחוב המעלה 17, פרדס חנה.

עלויות:
מחיר חודשי: 260 ₪.
שיעור ניסיון: 50 ₪.

אין צורך ברקע מוקדם ביוגה, כולם מוזמנים באהבה 🙏🏽

04/12/2025

https://youtu.be/51DoyrF_Y0Y?si=4IpyY-CVXC3SG--L

יש אנשים שנכנסים לעולם היוגה ותורות המזרח ומנסים "לבטל את עצמם" בשלב מוקדם מדי. הם מרגישים חוסר נוחות או אפילו אשמה כשהמניע שלהם לתרגול הוא לא "טהור" במאה אחוז. הם רוצים גמישות, שקט נפשי, הכרה, או פשוט להרגיש טוב עם הגוף שלהם, ואז שופטים את עצמם שזו "רמה נמוכה" ושעליהם לשאוף לביטול האגו מהרגע הראשון.

אבל הניסיון הזה לדלג על העצמי הוא מסוכן ועלול ליצור נתק פנימי במקום חיבור. חכמת היהדות מציעה מבט אחר, בריא יותר על הנפש, כפי שניסחו זאת חז"ל: "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות, אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה".

הכלל הזה מלמד אותנו שהשלב ה"אגואיסטי", שבו אנחנו פועלים עבור שכר, תוצאה או הרגשה טובה, הוא לא תקלה אלא מנגנון ההנעה ההכרחי של הנפש. כבני אדם נולדנו עם "רצון לקבל", וזהו חומר הגלם שלנו. אי אפשר לקחת רכב ללא דלק ולצפות שיסע רק מכוח המחשבה הנאצלת. הרצון לרווח אישי הוא הדלק הראשוני שגורם לנו לפרוס את המזרן ולהתחיל לפעול.

זהו בדיוק המתח של מיתר הקשת לפני הירייה: המשיכה לאחור, שמייצגת את הרצון לקבל לעצמי, היא זו שיוצרת את האנרגיה הקינטית. מי שמנסה לוותר על השלב הזה מוקדם מדי, מוצא את עצמו עם קשת רפויה וללא כוח התקדמות. הסוד הוא לא להילחם ברצון הזה אלא לרתום אותו. מתוך הפעולה שנועדה לקבל שכר, נולדת בסוף, ובזמן הנכון, האהבה הטהורה לדבר עצמו.

יש אנשים שנכנסים לעולם היוגה ותורות המזרח ומנסים "לבטל את עצמם" בשלב מוקדם מדי. הם מרגישים חוסר נוחות או אפילו אשמה כשהמניע שלהם לתרגול הוא לא "טהור" במאה אח...

30/11/2025

https://youtu.be/E6tL2QRh5zw?si=Pb6Q0ql3DtZswZZo

מסופר שכשתלמידים חדשים היו מגיעים אל המאסטר הסופי ג'לאל א-דין, הדבר הראשון שהוא היה עושה, עוד לפני שלימד אותם מילה אחת, היה לשלוח אותם לחווה סמוכה.

התלמידים היו הולכים נרגשים, מצפים לראות איזה פלא רוחני, אבל כשהגיעו לשם מצאו רק שדה מחורר, מלא בעשרות בורות ובארות חפורות למחצה, ואיכר שממשיך לחפור במרץ.

הם היו חוזרים למאסטר מבולבלים, כמעט נעלבים: "למה שלחת אותנו לשם? אין שם כלום, רק ערימות עפר ובארות יבשים".

ואז המאסטר היה עונה להם משפט שהפך לשיעור הראשון שלהם בדרך:

"האיכר הזה עובד קשה יותר מכולם, אבל הוא ימות בצמא. תראו כמה בורות הוא חפר. בכל פעם הוא חופר קצת, לא מוצא מים מיד, מתייאש ועובר לנקודה הבאה. אילו הוא היה משקיע את כל המאמץ הזה בחפירת באר אחת, באותו מקום, מספיק עמוק – המים החיים היו פורצים כבר מזמן".

זה התיאור המדויק של התרבות שלנו.

המרדף האינסופי אחרי הריטריט הבא, השיטה החדשה, הטרנד הרוחני התורן. אנחנו טועמים קצת מכל דבר, חופרים בורות רדודים, ונשארים צמאים.

בסרטון הזה נדבר על המושג "אבייסה" (אימון מתמיד). נבין למה הסוד ביוגה הוא לא ברוחב היריעה אלא בעומק החפירה, ואיך ההתמדה הבלתי מתפשרת במקום אחד, היא זו שחושפת בסוף את המים.

💬 אני מזמין אתכם להתייחס למרחב התגובות כהמשך ישיר של הלימוד והחקירה המשותפת שלנו. מוזמנים לשתף בתובנות, שאלות, או כל הרהור שעלה בכם בעקבות הצלילה לסוטרה הראשונה.

👍 אם אהבתם את הסרטון, לייק קטן יעזור מאוד להפצת התוכן

מסופר שכשתלמידים חדשים היו מגיעים אל המאסטר הסופי ג'לאל א-דין, הדבר הראשון שהוא היה עושה, עוד לפני שלימד אותם מילה אחת, היה לשלוח אותם לחווה סמוכה.התלמידים ה...

26/11/2025

https://youtu.be/a1pG6AC97T8
בפילוסופיה המערבית, ובמיוחד בגישה האמפיריציסטית, האמת נמדדת במה שניתן לקלוט בחושים. למשל הפילוסוף הסקוטי דייוויד יום (David Hume). הוא חיפש את ה"אני", את הנשמה, מתוך התבוננות חושית ושכלית. מכיוון שהוא מצא רק רצף של תחושות ומחשבות חולפות ולא הצליח "לראות" או "לתפוס" עצמי קבוע, הוא הטיל ספק בקיומו של העצמי בכלל.אז אם אי אפשר לראות את אלוהים או את הנשמה בעיניים, הם לא קיימים...

כשפטנג׳לי מציין רשימה בדרך כלל לפרט הראשון יש את החשיבות הגדולה ביותר, אז התנודה הראשונה היא התנודה אליה שואפים ביוגה - פראמנה, שמותרם לדיע נכון. אבל זה סוג מאוד מסוים וזה משהו שקצת קשה לתרגם ישירות לעברית.

הדרך המשמעותית להגיע לידע הנכון היא דרך חוויה ישירה
בשיעור הזה אנחנו מפרטים על כל אחת מהתנודות וגם מגלים שפטנג'לי לוקח את המושג "פרטייקשה" (ידע ישיר) למקום אחר לגמרי. עבור היוגי, ההסתמכות הבלעדית על העיניים והאוזניים היא דווקא המסך שמסתיר את האמת. נלמד כיצד היוגה מציעה סוג אחר של ראייה ראייה שהיא מיידית, אינטואיטיבית, ושאינה זקוקה לתיווך של החושים המוגבלים שלנו.

זהו הזמן להפסיק לחפש את ההוכחות בחוץ, ולהתחיל לגלות את הוודאות שנמצאת בפנים.

אם אהבתם את הסרטון, לייק קטן יעזור מאוד להפצת התוכן. 🔔

בפילוסופיה המערבית, ובמיוחד בגישה האמפיריציסטית, האמת נמדדת במה שניתן לקלוט בחושים. למשל הפילוסוף הסקוטי דייוויד יום (David Hume). הוא חיפש את ה"אני", את הנש...

12/11/2025

זה חלק מהשיעור השני בקורס "צעד לאחדות" - מסע מודרך אל תוך הטקסט העתיק והמהפכני, היוגה סוטרות של פטנג'לי

אבל למה בכלל צריך טקסט עתיק? למה אי אפשר פשוט לתרגל? כי אפשר לתרגל "כלב מביט למטה" ו"כלב מביט למעלה", אפילו לעמוד על הראש במשך עשרים או שלושים שנה, ועדיין שום דבר מהותי לא קרה. היוגה האמיתית עדיין רחוקה מאיתנו מקצה לקצה.

הסוטרה הראשונה, "1.1 Atha Yoga Anushasanam" (עכשיו לימוד היוגה), נוגעת בדיוק בנקודה הזו. היא מדברת על הצעד הראשון האמיתי, שהוא לא תנוחה אלא "הסכמה", אבל מהו ה'עכשיו' (Atha) הזה שפותח את הדלת? ומדוע כל כך קשה לנו פשוט להסכים להיות בו?