04/07/2025
במסגרת ההתמחות בפסיכותרפיה,
אנחנו מדברים הרבה על ״דמות המטפל״.
השבוע פתאום הבנתי עד כמה דמות המטפל שלי היא פלואידית - זורמת ומשתנה.
יש פגישות בהן אני מדריכה ומלמדת,
פגישות בהן אני בעיקר מקשיבה בלי לומר כמעט מילה,
פגישות בהן אני שואלת מלא שאלות,
וכאלה בהן השיח זורם במין פינג פונג דינמי.
מגיעים אלי מתבגרים וילדים החל מגיל 11 ומבוגרים בכל הגילאים
מעבר לשיח -
עם חלקם אני משחקת
ועם אחרים מקשיבים לשירים
או רואים תמונות של סוסים.
השבוע אחת המטופלות הבוגרות שלי,
ביקשה קצת שקט לעצמה.
שאלתי אם תרצה אולי לצבוע מנדלה בזמן הזה והיא השיבה בשמחה.
היא התישבה על הרצפה, פיזרה את הצבעים והתחילה למלא את הדף בצבע. מדי פעם אמרה משפט או שנים, אך רב הזמן שתיקה.
שתיקה נעימה, נינוחה, בטוחה
וסוף סוף - רגועה.
בסוף הפגישה,
אופן התודה שהיא אמרה
הזכיר לי שוב,
כמה כוח ועוצמה יש לעיתים
בלהיות ביחד
בשתיקה.
💜
