נעה שפר- פסיכותרפיה

24/08/2020

העיתונאית נועה לימונה מניחה על השולחן עוד נושא לא מדובר, ועוזרת לנו- האמהות, לנשום לרווחה.
זעם אמהי. כן כן, זה שאנחנו מרגישות (לעתים) כלפי הילדים שלנו. ודווקא כלפיהם.

שמחתי (והתרגשתי) להוסיף עוד נקודת מבט על הרגש המורכב הזה, על הסיבות בגינן דווקא הילדים שלנו מעוררים אותו בנו ביתר שאת. על כעס נשי בכלל, ועל החוויה של הילדים שלנו מול זה.

תודה לנועה על ההזדמנות להיות חלק קטן ממשהו גדול,
(ותודה שערכת באלגנטיות את כל הגמגומים שלי החוצה...)
*קישורים לפודקסט ולכתבה שפורסמה ב'מוסף הארץ' בתגובות

10/11/2019

סליחה על השאלה-
לידות שקטות
*קישור בתגובה הראשונה*

פרק חדש בסידרה המעולה הזו.
מאתמול תוהה מה לכתוב כאן בפוסט המקדים, ומתקשה למצוא את המילים.
חושבת לעצמי על הקושי העצום של זוגות שחוו לידה שקטה לתווך למעגל החברים והמשפחה את כאב האובדן, את ההתמודדות המורכבת. עכשיו אפשר לשלוח את זה, וזה מחמם את ליבי.

בתמונה- פינת הזיכרון בגן החיות התנ''כי בירושלים. סופסוף ביקרתי בה, בחג הסוכות האחרון.

05/11/2019

'אחרי החגים' שלי הביא איתו התחלה חדשה- עברתי לקליניקה חדשה!
עדיין בחנתון, אבל עם שעות עבודה שהתרחבו.
מוזמנות ומוזמנים לקפוץ לבקר!

13/09/2019

השבוע השתתפתי בכנס מרתק במרכז הקליני הבין תחומי באוניברסיטת חיפה, שעסק ב''גוונים של הורות'' לגיל הרך. זה היה יום גדוש ומלמד- כאמא, וגם בכובע המקצועי שלי.
בפוסט הזה אשתף אתכם באחד הדברים שלקחתי איתי משם.

באחת ההרצאות הציגו מחקר שהראה כי מודעות רפלקטיבית של הורים משפיעה באופן ישיר על התנהגות הילד.
מודעות רפלקטיבית- מה זה בכלל?
זו היכולת להתמקם בעמדה מתבוננת וסקרנית ביחס לאחר, ולתת משמעות ופרשנות להתנהגויות שלו.
דוגמא? הנה-
כשהבן שלי זעוף וכעוס, אני יכולה לנסות לקחת נשימה. לא להגיב מיד, ולא להתערבב ולהיכנס לסערה שלו. אשאל את עצמי- מה קורה לו עכשיו? למה הוא מתנהג כך? אולי הוא פגוע/ מוצף/ מתוסכל מ... וכו'.
זוהי התנהגות רפלקטיבית. במצבי לחץ, האפשרות הזו מצטמצמת עבור מרביתנו, מין הסתם...
(כל זה כמובן גם אפשרי (ורצוי), גם ביחס לעצמי, אבל זה לפוסט אחר ;) )

מה שמעניין, זה שמחקרים שנערכו באונ' בן גוריון מראים שכשהורים מפתחים את היכולת הזו, לחשוב ''את'' הילד שלהם, מצאו שזה משפיע באופן ישיר על התנהגות הילד! איך למשל?
דוגמא- ''זרקת את ה... על אחותך כי נפגעת שהיא לא שיתפה אותך במשחק''.
כשההורה מפרש את ההתנהגות של הילד ומתמלל זאת, זה מאפשר לילד-
1. לווסת את רגשותיו.
2. ‏לפתח מודעות רפלקטיבית בעצמו, שזו תאפשר לו ''לקרוא'' את המיינד של האחר, ולצפות את תגובותיו (אמא תכעס אם אוכל בסלון, אז אוכל במטבח).

ודבר אחרון- מודעות רפלקטיבית היא כמו שריר, כולנו יכולים לחזק אותה ע''י אימון (למשל, שיחה עם חברה אחרי ערב קשה עם הילדים, תאפשר לי ''לחשוב'' את הילדים ואת עצמי).

תודה לפרופ' נעמה עצבה פוריה על הרצאה מאלפת!

13/07/2019

"כשאתה דופק על דלתה,
ותהיה אשר תהיה-
היא לעולם אינה שואלת:
'מי זה?',
אלא פותחת את הדלת
בלבביות ומייד,
כך שנראה לך
שכלל לא היתה שם דלת"

ויסר ז'יטי (1993), "אימו של המשורר"
(תרגום: רמי סערי)

על "מושקעות אמהית ראשונית", שמעתן? טבע אותו וויניקוט, מהגדולים והמשפיעים בתולדות הפסיכואנליזה, בנסותו לתאר את המצב הנפשי של אמהות לאחר לידה (הוא היה הראשון שהתייחס לאם, ולא רק למצבו של התינוק).
וויניקוט מסביר שבשבועות הראשונים לאחר הלידה, האם עדיין חווה את התינוק כבלתי נפרד ממנה, למרות הפרידה הפיזית שהתרחשה בלידה (מוכר לכן?). כך מתאפשר לה להיענות לצרכיו באופן מדויק להפליא, כפי שמתואר בשיר, בנוכחות בלתי מורגשת שכזו...
מתחברות? זוכרות את התקופה הזו? (וויניקוט טוען שהיא משתכחת מאיתנו לאחר זמן מה).
ועבור ההריוניות שקוראות אותנו ותוהות מה מצפה להן... מה תמך בכן בימים הללו ואפשר, או לא אפשר לכן להיות בנוכחות כזו עבור התינוק.ת?

23/06/2019

תראו מה מצאתי באינסטגרם של Birthing From Within

אמהות לקטנטנים, שמרו אצלכן, ושלחו לכל אחד שיאמר לכן לישון כשהם ישנים ;)

30/04/2019

הגיע!
נורית, אין עליך. ככה יוצרים שינוי 💜

11/04/2019

הי לכן,
חוזרת לדף שלי אחרי הפסקה ארוכה במיוחד.
כאשר החיים שמחוץ לפייסבוק גדושים, הנוכחות שלי כאן מצטמצמת... ובכל זאת, אנסה להגיע לכאן יותר!
בינתיים אשתף שפתחתי קבוצת פייסבוק יחד עם נשות מקצוע מתחומי הפוריות, הלידה וההורות לגיל הרך. תוכלו למצוא בה תוכן מקצועי, וגם מענה לשאלות מפזיותרפיסטית רצפת אגן, מדריכת הנקה והכנה ללידה, נטורופתית, מלווה התפתחותית ועוד...
אתמול העלאתי בה סרטון שעוסק ברכבת ההרים הרגשית שלאחר הלידה.
מוזמנות בחום 🌸
מפוריות עד טף- תמיכה מקצועית לאורך כל הדרך

19/08/2018

כמה כאב וצער עשויה לגרום שאלה/ הערה אחת קטנה...
והצעה שלי- גם אם אתם פוגשים אישה עם בטן הריונית ברורה ובולטת, הניחו לה להחליט אם היא מעוניינת לשוחח אתכם על ההריון שלה. אין לכם מושג מה עברה בדרך אליו, ומה המשמעות ההריון הזה עבורה.
סייג לחכמה שתיקה.

14/07/2018

כשחוויתי זאת בעצמי לפני כמה שנים, לא מצאתי חומרי קריאה בנושא. הסתובבתי עם תחושה ברורה שזו תופעה פיזיולוגית, שאינה קשורה למצב הרוח הכללי שלי- השינוי הפתאומי במצב הרוח, שחלף מיד לאחר ההנקה, היה מובהק... לשמחתי, זה חלף תוך כמה שבועות.

משתפת מאמר נוסף שנוסך אור על תופעה לא מוכרת-
הופעה של רגשות שליליים בזמן שחרור החלב בהנקה.

שמחה על כל פרסום בנושא, שמעלה את המודעות, ויכול לאפשר טיפול כשצריך, להפחית אשמה ולתת פשר.

מספיק להזכיר הנקה כדי לעורר בכל אמא, בין אם הניקה או לא, שטף זכרונות ורגשות. על הקשת שבין מי שרצתה והצליחה להניק לבין מי שלא רצתה ולא עשתה זאת, ישנו מגוון שלם של מצבים. ....

17/06/2018

תופעה שלא מוכרת מספיק, חשוב להכיר!

הנקה היא הזנה טבעית הנחשבת כמותאמת ביותר לצרכיו התזונתיים של התינוק.
אבל האם היא תמיד טבעית גם לאם?

בעיני רבים ההנקה הינה המשך טבעי לתהליך ההיריון והלידה. ארגון הבריאות העולמי הרחיב לאחרונה את המלצותיו לגבי הנקה: הנקה בלעדית עד גיל שישה חודשים ובהמשך, שילוב של מזון והנקה, עד גיל שנתיים.

נשים מסוגלות להניק ותינוקות מסוגלים לינוק אך אצל חלק מהנשים ההנקה כרוכה בתחושות שליליות ומצוקה רבה.

ד"ר גבי אייזנברג רומנו , מנהלת "עולם ומלואה"- מרכז לבריאות נפש האישה, מסבירה כי (D-MER "Dysphoric Milk Ejection Reflex), מבטא "צניחה" פתאומית של רגשות, המופיעה בסמוך לשחרור החלב ונמשכת מספר דקות.

הרגשות השליליים יכולים להשתייך לאחד משלושה תסמינים: דכאון, חרדה וכעס.
כאשר אנו בוחנים עדויות של נשים הסובלות מהתופעה, הן מתארות מגוון תחושות כגון: דכדוך ,תיעוב עצמי, חרדה, אשמה, ייאוש עד כדי מחשבות אובדן ובושה. ישנן נשים המתארות במצבים אלה גם פגיעה משמעותית בריכוז ותחושות פיזיות כגון תחושת בחילה או דחיה ממזון.
נשים הלוקות החוות כעס בד"כ לוקות בתסמינים אלו בעוצמה גבוהה יותר.
כמו כן, קיים קשר בין עוצמת התסמינים למשכם.
אמהות המתמודדות עם בעיה זו חוות בדידות קשה ולעתים נדירות משתפות ברגשותיהן ומבקשות עזרה.

אם יש לך שאלות נוספות, פני אלינו בהודעה או בקרי באתר www.olamumloa.co.il